שרי האוצר של אירופה הסכימו ברגע האחרון על עסקה שתמנע את התמוטטות מערכת הבנקים של קפריסין ואת יציאתה מאזור היורו. כך מדווח ה-BBC.

העסקה סוכמה לאחר שיחות מתוחות בין נשיא קפריסין, ניקוס אנאסטאסידס, וה"טרויקה" – האיחוד האירופי, הבנק המרכזי של אירופה ומנהיגי קרן המטבע הבינלאומית. שרי הטרויקה דרשו מקפריסין לגייס 5.8 מיליארד יורו תמורת הלוואה בת 10 מיליארד. ובשבוע האחרון התנהל מאבק קשה על אופי גיוס הסכום.

בנק לאיקי (פופולארי) – השני בגודלו באי – ייסגר ובעלי חשבונות שמעל 100,000 יורו יזכו לתספורת קצוצה. חשבונות שמתחת ל-100,000 לא יינזקו. נכסיו "הטובים" של הבנק ימוזגו עם הנכסים הטובים של "בנק קפריסין".

נשיא קבוצת שרי האוצר של אזור היורו, ירואן דיסלבלום, אמר בבריסל, כי העסקה "שמה קץ לאי-וודאות" סביב כלכלת קפריסין," והוסיף, שהוא "משוכנע" שהיא טובה לעם הקפריסאי יותר מהצעדים שנדחו על ידי הפרלמנט של האי בשבוע שעבר, מאחר שהיא מתמקדת בשני בנקים בעייתיים ולא במגזר כולו.

מפקידים שבחשבונותיהם פחות מ-100,000 יורו נושמים הבוקר לרווחה, אך אלה שהפקידו סכומים גדולים יותר בשני הבנקים הגדולים של המדינה, לאיקי וקפריסין, יספגו מכה קשה. לסכום 100,000 יורו יש משמעות רבה, שכן חשבונות עד סכום זה מבוטחים על ידי המדינות ביבשת, ופגיעה בהם היתה עלולה לערער את האמון בכל מערכת הבנקאות האירופית.

שיעור המס שיגבה מבעלי החשבונות האלה ייקבע בשבועות הבאים, והוא לא יעמוד להצבעה בפרלמנט של קפריסין, על פי דרישת קרן המטבע הבינלאומית, כך שלמפקידים האלה, אזרחי רוסיה ברובם, לא תהיה השפעה בנושא.

אתמול, יום ראשון, לנוכח התורים הארוכים שהשתרכו לפני הכספומטים באי, הגבילו הבנקים הגדולים את הסכום המותר למשיכה בכל יום. הבנקים סגורים כבר שבוע ועסקים רבים מקבלים תשלומים רק במזומנים.

בשבוע שעבר דחה הפרלמנט של קפריסין תוכנית מיסוי שהיתה פוגעת בכל החוסכים בבנקים של האי, והבנק המרכזי של אירופה איים שאם לא יושג פתרון אחר עד היום, הוא יעצור את זרימת הכספים לבנקים של האי, מה שהיה גורם לקריסתם ומחייב את הממשלה להדפיס כסף קפריסאי, היינו לפרוש מאזור היורו.

העסקה שהושגה הלילה היא ניצחון לקנצלרית גרמניה ותבוסה לוולדימיר פוטין נשיא רוסיה. בימים האחרונים תקפו ממשלת רוסיה והתקשורת במדינה את הכוונה להטיל מס גבוה על חשבונות הבנקים הגדולים באי. רוב מחזיקי החשבונות האלה הם אזרחים רוסים שהשתמשו באי כמקלט מס. מצד שני, רוסיה לא נענתה לתחנוני שר החוץ הקפריסאי, שביקר בה בשבוע שעבר בניסיון לגייס בה כסף באמצעות הלוואה חדשה או מכירת זכויות עתידיות בשדות הגז שהתגלו לא מכבר בימה של קפריסין.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שתתמודד השנה בבחירות על כהונה נוספת, עמדה על כך שקפריסין תתרום את חלקה לעסקה באמצעות גיוס כסף באי. אלמלא כן ספק אם הפרלמנט הגרמני היה מאשר העברת כסף נוסף של משלמי המסים במדינה, למדינה כושלת בדרום אירופה. גרמניה הפעילה לחץ כבד למיסוי המשקיעים שנהנו משיעורי ריבית גבוהים בשנים האחרונות, ודחתה את כוונת ממשלת האי להשתמש בכסף של קרנות פנסיה מקומיות.