צעירים וצעירות רבים לא יחגגו השנה את ליל הסדר עם משפחתם. הם החליטו לבחור השנה, חלקם בפעם הראשונה, לשבת לבד בבית או לעשות ליל סדר עם שכמותם, טבעונים.

אדם פרגר טוען שבניגוד לבני משפחתו הוא לא רואה שניצל על הצלחת, הוא רואה "חיות שחוטות ומנוצלות". עבור שלי טטרו, להשתתף בארוחת החג "מרגיש כמו להשתתף בסרט אימה, עצם העובדה שאתה יודע שהמשפחה שלך אוכלת בעלי חיים". רותם שפר, לעומתם, מבינה את אלו שבוחרים לא לשבת עם המשפחה, אמנם היא נוהגת אחרת מקודמיה. "אני מביאה לעצמי את האוכל לשולחן הסדר ולא נותנת לעקרונות הטבעונות לבוא על חשבון המשפחה".

לא להגיע לליל הסדר זה לשחוט פרה קדושה

אדם פרגר מחיפה צמחוני כבר תשע שנים, ואת הצעד לטבעונות עשה לפני כשנה וחצי. הוא עובד בספרייה העירונית בעיר וב"ארכיוני חיפה". את ליל הסדר הוא מתכוון לעשות השנה במרכז זנגביל, מרכז קהילתי לצמחונות בירושלים, עם עוד כ-30 חברים וחברות.

"אני כבר כמה חודשים לא אוכל עם המשפחה. בהתחלה ניסיתי להסביר ולשכנע אותם. העברתי להם חומר, מאמרים וסרטונים על טבעונות, אבל הם לא הגיבו לזה כל כך טוב ובחג האחרון הם כבר ביקשו שאפסיק לדבר על טבעונות", אומר פרגר. "זה עצוב לא להיות עם המשפחה ואני מבלה פחות עם אחיינים שלי מאז שאני לא יושב בארוחות משפחתיות. אבל אני לא רואה את השניצל שהם רואים, אני רואה חיות שחוטות ומנוצלות". אז החלטתי "לשחוט פרה קדושה" ולהפסיק להגיע לארוחות חג וארוחות משפחתיות. אני לא מקבל את הטיעון שמי שאוכל בשר אינו מודע למה שהוא גורם. עבורי, מי שאוכל בשר הוא רוצח. מה זה לא מודע? יש את כל האינפורמציה היום, למה אנשים מסרבים לקבל אותה? אנשים חיים אנשים חיים בהכחשה, הם לא רוצים לוותר על התשוקות והנוחות שלהם. זה אנוכיות ואגואיזם. זה בעיה. אני מבין טבעונים שיושבים בשולחן החג, ואני יודע שהדרך שלי גורמת ליותר אנטי, אך אני לא יכול לשבת בשולחן כזה".

שלי טטרו, בן 26 מאשדוד, טבעוני כבר שנתיים וחצי. את הראיון אנו עורכים על דפי הפייסבוק, כי מאז שחזר מחו"ל הוא מסרב להיכנע לדחף לרכוש בטלפון סלולרי. "אני די קרוע עם ההחלטה לא לעשות את החג עם המשפחה", מודה טטרו ומסביר, "זה פעם שלישית שאני נאלץ לקחת אותה, רק שמשנה לשנה היא קשה יותר. ככל ש"האסימון נופל", ככה קשה לך להיות בסביבת אנשים שאוכלים בשר. זה כבר מרגיש כמו להשתתף בסרט אימה עצם העובדה שאתה יודע שהמשפחה שלך אוכלת בעלי חיים, ועוד בזמן שחלק מהם מגדלים חיות מחמד.

בניגוד לפרגר, טטרו משתדל שלא לדבר איתם יותר מדי על האופי הקולינרי של חייו. "אני הכי מפחד מתגובות ואכזבות של האנשים שאני אוהב. האמת היא שאף פעם לא פתחתי את הנושא מול אנשים שקרובים לי, הם בדרך כלל אלה שמעלים את הנושא לדיון, אבל הוא די מהר הופך למריבה. קשה לנהל דיון כשעשרה אנשים תוקפים אותך", אמר טטרו.

משפחה אי אפשר להחליף, ורובנו גם לא באמת רוצים, אך גם טטרו, כמו צעירים אחרים, הבין שאורח חיים טבעוני משפיע גם על בחירת החברים החדשים. "למזלי הרב, הרוב המכריע של החברים שלי כבר עברו לטבעונות או לפחות צמחונות. אני כבר לא יודע כמעט מה זה להיות בסביבת אוכלי בשר".

"אני לא מאמינה שצריך לכפות על אנשים בנוגע למה לאכול"

עבור רותם שפר, בת 27 מקיבוץ עברון, המשפחה באה קודם. היא, בניגוד לשני קודמיה, בחרה במה שהיא מכנה "הדרך החיובית" – היא הצטרפה לשולחן והראתה כמה היא נהנית מהאוכל שלה, ועם הזמן זה השפיע על כל המשפחה. "אני לא מאמינה שצריך לכפות על אנשים בנוגע למה לאכול", אומרת שפר ומוסיפה: "אני לא מנסה להמיר אנשים לטבעונות כי לא הייתי רוצה שכל הזמן יגידו לי איך לאכול ומה לאכול, זה לא נעים. אני מכבדת מי שאוכל בשר כמו שאני רוצה שיכבדו אותי".

רותם שפר לא רק טבעונית במה שהיא בוחרת לאכול, טבעונות זה גם המקצוע שלה. "אני יועצת בריאות טבעית, וממליצה על תזונה שתומכת באוכל נא", היא אומרת. חוץ מזה היא גם מאבחנת בגלגל העין ובלובן העין. "אני טבעונית כבר ארבע שנים וחצי, אני מאוד מבינה את מי שלא עושה את הארוחות בלי המשפחה. בעבר, בחרתי לא לשבת בערבי שבת עם המשפחה כי לא אכלתי בכלל אוכל מבושל. רציתי להימנע מלהתפתות. עם הזמן הבנתי שהעקרונות של הטבעונות באות על חשבון משפחתי ולא רציתי שזה יקרה. התחלתי להצטרף לארוחות המשפחתיות כשאני מביאה לעצמי את האוכל שלי ומהווה דוגמה אישית. עם הזמן גם אבא שלי ואחים שלי התחילו לאכול יותר מזון מן הצומח, ואחותי הפסיקה לאכול מוצרי חלב ובשר והארוחות שלנו בבית הרבה יותר צמחוניות היום.

טבעונות זה לא עוד "טרנד שסוחף את הצעירים והצעירות" כמו הארלם שייק או עגיל בפופיק, טבעונות זה אולי יותר כמו פייסבוק. בהתחלה הרעיון נשמע מופרך, קשה להבין איך מסתדרים עם זה, ובמהרה הוא חלק משגרת חיינו. טבעונות וגם צמחונות הן אמירה שקשה לחזור ממנה, משום שהמוח שלנו מתחיל לראות את היצור החי מאחורי הבשר, את הסבל של הפרה מאחורי קרטון החלב, ואת הידיעה כי מאות אלפי גוזלים נטחנים למוות בכל שבוע כדי שלנו תהיה ביצה לאכול.

אחד הנושאים המעניינים בוויכוח בין טבעונים לאוכלי בשר הוא כיצד כל אחד מהצדדים תופש את מה שהגיוני בעיניו. מובן שעבור הרוב המוחלט, אין דבר לא הגיוני במחשבה לשבת עם המשפחה ולחגוג את יציאת מצרים, כשעל השולחן בשר כבש, קציצות עגל, נתח פרה ברוטב חריף וחזה של תרנגולת לילדים. אך למי שנחשף לעולם המזמין של הטבעונות, על כל מאמריו, סרטוניו – הפרובוקטיביים וה"עדינים" כאחד – מסיבות של בריאות, מוסריות או שניהם גם יחד, לשבת סביב שולחן ולשיר "והקדוש ברוך הוא יצילנו מידם", כשמולך שוכבת חיה שמיום היוולדה סבלה בכלוב, אחר כך נשלחה לשחיטה, עברה צריבה כדי שזיפיה לא יפריעו לסועד, ולבסוף נעטפה באריזה צבעונית וקיבלה שם של צעצוע – אולי דווקא בזה אין שום היגיון.

השיקול של חלק מהצעירים והצעירות לוותר על הקשר המשפחתי מדגיש את עמדתם של טבעונים רבים, אשר מבקשים לא להיות שותפים לסבל הנגרם לבעלי החיים, גם במחיר יקר ערך זה. בסיפור הזה, הגיוני ולא הגיוני הופכים להיות מטושטשים, במיוחד כאשר בכל יום נחשפים עוד מאמרים ועוד מחקרים שמראים לכל מי שרוצה לראות, שהאמונות והמיתוסים עליהם גדלו הם שקרים בכלל לא לבנים.

[related-posts title="עוד בנושא טבעונות וצמחונות"]