Skip to content

אני מייצג את מדינת ישראל – לא את שר החוץ

משרד החוץ מצטייר לציבור כבבואה של שר החוץ. ברנע חסיד. קונסול ישראל במארסיי מצייר תמונה אחרת לחלוטין. שיחה נינוחה על אנטישמיות. מארסיי. אבטחה. ביטחון הקהילה היהודית ואף מילה של ממש על פוליטיקה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ברנע חסיד קונסול ישראל במארסיי - צילום: עמית מנדלזון

ברנע חסיד (45), קונסול ישראל במארסיי, איש נעים הליכות וסימפטי, קיבל אותי לראיון בלשכתו בקונסוליה הישראלית במרכז העיר מארסיי. לא בניתי על ראיון לוחמני, הרי בסופו של דבר חסיד – כמו אנשי מקצוע רבים אחרים במערכת הממשלתית – איננו נושא באחריות על מדיניות הממשלה ושקוע עמוק בתפקידיו כקונסול, או כדבריו "שליח של מדינת ישראל". אבל בהחלט ציפיתי לשיחה נעימה וזאת מהתרשמות קצרה בעת מפגש קצרצר בינינו כשנה וחצי קודם לכן, בפורום המים העולמי.

 

איש מקצוע ולא מינוי פוליטי

ברנע חסיד נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי. כמו שני קודמיו בתפקיד, סימונה פרנקל ואריה אבידור, הוא מעורב בחיי העיר, מכיר אותה, מוקיר ואוהב את החיים בה. הוא חי עם אשתו ושלושת ילדיו במרכז מארסיי, לא הרחק מהקונסוליה עצמה. זו אינה השליחות הראשונה של חסיד בצרפת, וניכר בו שהוא מכיר בחשיבותה של צרפת והקהילה היהודית הפעילה והעניפה בה עבור מדינת ישראל. כמו קודמיו, גם לחסיד אין גינוני טקס, ומהיכרות עם קונסולים אחרים בעיר, מדובר בהיטמעות נכונה בסביבה חברותית כמעט מזרח תיכונית באופייה.

"אני איש ציבור", הוא אומר; "אני לא יכול להרשות לעצמי להשתטות". אבל מצד שני, הוא מודיע לי חד וחלק שזה לא פוגע בחייו הפרטיים והוא לא נמנע מלצאת ולבלות בעיר ומחוצה לה. כאדם, מצאתי איש חביב ונחמד ומסביר פנים, נעים הליכות ורהוט וכמובן מתודרך היטב.

ביטחון אישי ואבטחה

באופן טבעי, מיד לאחר שעברתי את התהליכים הבטחוניים המסורבלים והמוגזמים, שוחחנו בנושא האבטחה. "אני לא מרגיש מאוים", הוא אומר – "אבל מצד שני, אני מאובטח…". לעומת זאת, אנשי הבטחון של הקונסוליה מיצגים את הקו הנוקשה של מערך האבטחה. אחרי שהפשיטו אותי מהחגורה והנעליים ובדקו שרידי אבק שריפה בנעליי המרופטות, אחרי ששאלו אותי מגוון שאלות שעצם שאלתם מעלה שתי אפשרויות: או שהם חושבים שאני סתם אידיוט או שאני מחבל אידיוט, שאלתי את איש האבטחה האם הם אי פעם נתקלו במישהו שניסה להבריח לאיזה שהוא מקום חומר נפץ בנעליים מאז אותו פיאסקו של הבחור עם נעלי הספורט במטוס.

"היו מקרים", הוא עונה לי, ואני מקשה עליו: "על איזה מקרים אתה מדבר?" "לא שומעים על זה", הוא עונה לי בטון של בטחוניסט מנוסה, למרות גילו הצעיר. "יש הרבה אסלאם בעיר", הוא מודיע לי חגיגית. ואולי כאן נעוצה הבעיה, חוסר היכולת להפריד בין מוסלמים לאסלאמיסטים.

הקונסול מודע לבעיית האבטחה המחמירה, אבל כמו כל אנשי משרד החוץ, מקבל זאת כגזירה משמיים. למרות שהוא מבין שהדקדקנות בנהלים היא טורדנית לפעמים. שיהיה.


מדוע קונסוליה במארסיי

מארסיי איננה מוקד של פעילות דיפלומטית מהסוג הכבד במיוחד, אבל אחת הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות של מדינת ישראל הוקמה דווקא כאן והיתה מעורבת עמוקות בהגירות הגדולות מצפון אפריקה ובטיפול בניצולי השואה, כמובן שקיומה של קהילה יהודית גדולה חמה ופעילה מחייב אספקת שירותים קונסולריים ליהודים בעיר ולבני משפחותיהם; בנוסף, במדינה גדולה כמו צרפת אי אפשר להסתפק בשגרירות מרכזית אחת בבירה, וכיסוי דרום המדינה חיוני גם הוא  וזה בעצם תפקידו של הקונסול במארסיי.

תפקידו של הקונסוליה, הסביר לי חסיד, הוא להסביר את מדינה ישראל, להציג אותה לעולם, את הדמוקרטיה הערכים וגם את הבעיות והויכוחים הפוליטיים. הצגת התרבות הישראלית בימים בהם אירועי התרבות באירופה מרוכזים במארסי או קישור, מידע וסיוע לעסקים ישראלים המנסים לעבוד ולסחור עם צרפת, קשרים עם הפוליטיקה המקומית וכמובן הקהילה היהודית וחיזוק הקשר שלה עם ישראל, מתן מידע וסיוע למבקרים בישראל או אלו העולים/מתכננים עליה לישראל.

אנחנו מיצגים את מדינת ישראל

כאשר שאלתי אותו כיצד משפיעה אישיותו של שר החוץ על עבודת הקונסול או השגרירים, הוא זע באי נוחות מסוימת: " אנחנו לא מיצגים את שר החוץ באופן אישי. כמו שאיש שב"כ לא מיצג את השר לבטחון פנים, אנחנו מיצגים את מדינת ישראל וממשלת ישראל". ואכן מפעילות הקונסוליה והשגרירות מצרפת משתמע כי גם שר חוץ עם דעות קיצוניות לא שינה את מדיניות המשרד או העביר הנחיה זו או אחרת המונעת מדעותיו האישיות.


אנטישמיות מחד ואנטי אסלאם מאידך

גם הקולות האנטי מוסלמיים העולים ממדינת ישראל לא מקבלים עידוד במשרד החוץ. "להיפך", הוא אומר; "בימים אלה אמורה להגיע לצרפת משלחת של אימאמים מוסלמים מישראל, כביקור גומלין למשלחת דומה בכיוון ההפוך, והכל במימון ובעידוד משרד החוץ". כל זאת על מנת לקרב בין הקהילות המוסלמית של בצרפת וישראל. או יותר נכון, חיסול סטיגמות מיותרות שמעיבות על היחסים בין הקהילות היהודית והמוסלמית בצרפת.

חסיד איננו מסכים עם הקביעה שיש אנטישמיות קיצונית במארסיי ומספר המקרים הידועים לו איננו גדול – למרות שהסטטיסטיקה המועברת אליו מראה על גידול במקרי האנטישמיות בצרפת כולה, אבל לאו דווקא במארסי. כמובן שכקונסול הוא לא יכול להתעלם מתופעת האנטישמיות, אבל הוא בהחלט מסכים שמספר המקרים איננו מעיד על מארסיי כעיר אנטישמית או צרפת כמדינה אנטישמית, בעיקר במדינה גדולה כמו צרפת. כשהשיחה עוברת לנושאי הבטחון האישי, מהר מאוד עוברים לדון בעובדה שמארסיי היא עיר אלימה ומוכת פשע, לאו דווקא אנטישמית. כעקרון, חסיד לא  מייחס חשיבות רבה מדי לאנטישמיות כביכול, וממש לא מסכים עם הקביעה הנפוצה בישראל כי מארסיי היא עיר אנטישמית. ובכל זאת מדגיש ש"אי אפשר לדעת מהיכן זה יבוא".

ישראל במקום ה-30 בסחר עם דרום צרפת

כמי שמספק שירותים וייעוץ לחברות ישראליות שרוצות להקים בסיס בצרפת, התעניינתי בנושא יחסי המסחר בין ישראל וצרפת בכלל. חסיד מגלה כי הופתע לרעה כשקיבל את נתוני לשכת המסחר במונפלייה וגילה שלמרות קיומם של נמלי מסחר, נמלי תעופה וטיסות ישירות במחירית סבירים, ולמרות גודלה וחשיבותה של צרפת כיעד מסחרי, הרי שישראל ממוקמת רק במקום ה-30 במסחר עם מחוז לנגדוק. אין לו הסבר לכך.

קהילה יהודית תומכת ומסייעת

"לי כקונסול, עם קהילה תומכת, חמה ומסייעת, הרבה יותר קל במארסי מאשר לקונסולים של מדינות אחרות, למרות המגבלות האובייקטיביות של הקונסוליה שלנו במקום", אומר חסיד. הקהילה המקומית היא קהילה תומכת וחמה ומסייעת לא רק בעיתות משבר. "הם מקשרים אותי לפוליטיקאים מקומיים או לאומיים כשצריך, מסייעים לי לארגן אירועים שאין ביכולתי להרים, ובסך הכל הופכים את עבודתי לקלה יותר".

ואכן מהתנסות אישית בארוחות השנתיות המפורסמות של ה-CRIF, ועד הקהילות היהודיות במארסיי, ההתגייסות של הקהילה המקומית לצד ישראל היא חד משמעית ומרגשת. את זה למד גם יונה יהב, ראש עיריית חיפה, אחרי מלחמת לבנון השנייה, כשהתקבל בחום וברגשנות על-ידי אנשי הקהילה במארסיי, לאו דווקא בגלל שמארסי היא עיר תאומה לחיפה אלא בעיקר בגלל יראת הקודש שבה מבטאים יהודיי מארסיי את השם "ישראל" והעובדה שלרבים מהם קשר משפחתי ישיר לארץ ורבים מהם עלו ארצה רק בשיל להתגייס לצה"ל.

ברנע חסיד, הוא אמנם קונסול ומוקף על ידי מערך בטחון קפדני ומשומן, אבל מאחורי התואר הבומבסטי עומד אדם חביב ובן שיחה נעים וכן, ומארסיי כעיר הכי מזרח תיכונית שיש בצרפת מתאימה לו ככפפה ליד, עושה רושם שכולם מרוויחים מהמצב, בעיקר מדינת ישראל.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן