Skip to content

הרפובליקה האסלאמית נגד הצוּפים: חשש לחיי דרווישים שובתי רעב

שביתת הרעב של אסירים בבית כלא בשיראז הנמנים על מסדר צוּפי גדול באיראן, מעניקה הצצה על המאבק על ההגמוניה הדתית באיראן ועלגבולות המותר והאסור בפרהסיה הדתית ברפובליקה האסלאמית, בייחוד על רקע הבחירות לנשיאות שיערכו בעוד פחות משלושה חודשים.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשעה שאזרחי איראן חוגגים את חופשת ראש השנה האיראני (נורוז), שהחלה ב-21 במרץ,  גובר החשש לחייהם של שני חברי המסדר הצוּפי "נעמתוללה גונאבאדי" השובתים רעב בבית הכלא "עאדל אבּאד" בעיר שיראז. השניים שובתים רעב כבר למעלה מחודשיים במחאה על תנאי מעצרם של ארבעת עורכי דינם הכלואים לצד שלושה דרווישים נוספים בתנאי בידוד בכלא "אווין" שבטהראן. בשבוע שעבר הודיעו שני חברי המסדר, סלאח א-דין מוראדי וכּסרא נורי, כי הם מחריפים את שביתת הרעב ומסרבים אף לשתות מים. השניים נעצרו על-ידי השלטונות לפני כ-20 חודשים באשמת "פעילות נגד הביטחון הלאומי" ו"הפצת תעמולה נגד המשטר". בימים האחרונים קראו להם חבריהם להפסיק את שביתת הרעב מחשש לחייהם. כמה עשרות חברי המסדר הצוּפי קיימו ערב ראש השנה האיראני הפגנת מחאה והזדהות מול הכלא בו הם עצורים. כמה מהמפגינים נעצרו על-ידי כוחות הביטחון.

זוכת פרס נובל לשלום, עורכת-הדין שירין עבאדי, פנתה בראשית השבוע במכתב לאחמד שהיד, נציג האו"ם לענייני זכויות האדם באיראן, בו הביעה את דאגתה לגורל שני שובתי הרעב. במכתבה ציינה פעילת זכויות האדם האיראנית הגולה, כי חברי המסדרים הצוּפים באיראן נתונים תחת לחץ כבד מצד השלטונות בשל אמונתם הדתית.

שני חברי המסדר הצוּפי שובתי הרעב (צילום: אתר majzooban.org)
שני חברי המסדר הצוּפי שובתי הרעב (צילום: אתר majzooban.org)

במקביל הכריזו שני דרווישים נוספים הכלואים בכלא אווין, עלי-רזא רושאן ומוסטפא עבּדי, על שביתת רעב במחאה על היחס הקשה כנגד עורכי דינם ומתוך הזדהות עם חבריהם הכלואים בשיראז. השניים הפסיקו את שביתת הרעב בלחץ שלטונות הכלא.

בשנים האחרונות החריף המשטר האיראני את מאבקו כנגד חברי המסדרים הצוּפים במדינה, ובראשם מסדר "נעמתוללה גונאבאדי" הנחשב לגדול שביניהם וכולל כשני מיליון מאמינים מוסלמים-שיעים. בפברואר 2006 התעמתו כוחות ביטחון הפנים בעיר קום עם חברי המסדר, לאחר שהאחרונים סירבו לפנות את המכללה הדתית ששימשה לפעילותם. במהלך המהומות שפרצו נפצעו מאות מאמינים ובסיומן נעצרו כחמישים מבין חברי המסדר באשמת "הפצת אמונות סוטות". בעקבות האירוע הכריז איש הדת השמרני הבכיר, אייתוללה נורי המדאני, כי לנוכח השתלטות "האסלאם הטהור" בעקבות המהפכה האסלאמית, אין עוד מקום לפעילותם של מסדרים צוּפיים באיראן. במאי 2006 נדונו למעלה מחמישים חברי המסדר ועורכי-דינם לתקופות מאסר שונות ובאוקטובר באותה שנה נדרש אחד מראשי המסדר בעיר גונאבּאד לעזוב את העיר, ככל הנראה על מנת למנוע התקהלות של חסידיו במהלך עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן.

בפברואר 2009 הרסו השלטונות מרכז דתי נוסף, ששימש כאתר לעליה לרגל, לתפילות ולקיום טקסים דתיים של אנשי המסדר בעיר אספהאן. בנוסף, הרסו כוחות הביטחון ספריה שבה נשמרו ספרי דת של המסדר וכן אולם גדול בו נערכו טקסים דתיים. ציוד רב שהיה במקום הוחרם אף הוא. חברי המסדר, שנכחו במקום בעת האירוע, דיווחו כי כמה עשרות אנשים נפצעו במהלך הפשיטה ואחרים נעצרו על-ידי כוחות הביטחון.

בשנתיים האחרונות נמשכו פעולות הדיכוי מצד השלטונות נגד חברי המסדר. פעולות אלו כוללות, בין היתר, זימון חברי מסדר לחקירות, מעצרים, חסימת אתרי אינטרנט המשמשים את המסדר, הטלת מגבלות על פעילותם של מרכזי חינוך ולימוד הקשורים למסדר, פשיטות על מרכזים דתיים שונים ופיטורי חברי מסדר מעבודתם.

דיכוי פעילותם של המסדרים הצוּפים באיראן מהווה חלק ממערכה כוללת שמנהל המשטר להגברת הפיקוח על חיי הדת במדינה. מערכה זו ניכרת גם בהחרפת המאבק נגד ביטויי אסלאם עממי ומשיחיוּת שיעית הנתפסים כקריאת תיגר כנגד הממסד הדתי ותפיסת "שלטון חכם ההלכה" הנהוגה ברפובליקה האסלאמית מאז 1979.

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת ד"ר רז צימט"]

במקביל הרחיב הממסד הדתי השמרני בהנהגת המנהיג העליון, אייתוללה עלי ח'אמנאי, את פעילותו כנגד מקורבי הנשיא אחמדינז'אד וראש לשכתו לשעבר מעורר המחלוקת, רחים משאא'י, המכונים בפי מתנגדיהם בתואר "הזרם הסוטה" בשל תפיסותיהם המשיחיות והאנטי-קלריקליות, הדגשת הרכיב הלאומי-תרבותי בזהות האיראנית על-פני האסלאם וקריאת התיגר על מעמדם של אנשי הדת. המאבק כנגד "הזרם הסוטה" עשוי להחריף לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בחודש יוני 2013 לנוכח האפשרות כי רחים משאא'י יבקש להציג את מועמדותו.

תופעות של אסלאם עממי, פעילותם של מסדרים צוּפיים, ביטויים להתרחקות חלקים מהציבור מאנשי הדת ופרשנויות שונות לאסלאם המתחרות עם הפרשנות הרשמית של המשטר נתפסות על-ידו כאיום משמעותי. המאבקים הפנימיים באליטה השלטונית וקריאת התיגר על הפרשנות הבלעדית המקובלת על הממסד הדתי ואף על עיקרון "שלטון חכם ההלכה" הוכיחו לבכירי המשטר, כי ממדי הביקורת כלפיו אינם מוגבלים עוד לחוגים מצומצמים של אינטלקטואלים, אנשי דת ופוליטיקאים המזוהים עם השמאל הרפורמיסטי. מאמצי הממסד הדתי-שמרני להוקיע כל ביטוי דתי שאינו בשליטתו כ"סטייה" הם ביטוי נוסף לסדקים המסתמנים בבסיס כוחה של האליטה הפוליטית באיראן ועשויה לצמצם בעתיד את מרחב התמרון שלה בהתמודדות עם אתגרים משמעותיים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן