בא לי דאלי, שיגעון של גאון

רבבות הגיעו בחג ובחוה"מ לחיפה לתערוכה של סלבאדור דאלי "מבטו של גאון". למרות הצפיפות וחסרונן של כמה יצירות ידועות, האירוע מהווה הזדמנות נדירה לחזות באמן ענק, שמצליח לשאוב את הצופה למקום מלא השראה, דמיון ויצירתיות. ענת מנדל נשבתה בקסם – וציירה לה שפם

בא לי דאלי, שיגעון של גאון

רבבות הגיעו בחג ובחוה"מ לחיפה לתערוכה של סלבאדור דאלי "מבטו של גאון". למרות הצפיפות וחסרונן של כמה יצירות ידועות, האירוע מהווה הזדמנות נדירה לחזות באמן ענק, שמצליח לשאוב את הצופה למקום מלא השראה, דמיון ויצירתיות. ענת מנדל נשבתה בקסם – וציירה לה שפם

"כדי למשוך תשומת לב העמדתי פנים שאני גאון. עם הזמן הפכתי לגאון אמיתי". דאלי בתערוכה

אחת האטרקציות שמשכה רבבות מבקרים בחג הפסח היא התערוכה "מבטו של גאון" (במרכז הקונגרסים בחיפה), שמציגה כ-500 מיצירותיו של סלבאדור דאלי. בין היצירות – ציורי שמן, אקוורל, ליתוגרפיות, צילומים, פסלים ותכשיטים.

השווי הכולל של היצירות בתערוכה עומד על למעלה מ-60 מיליון דולר. כל היצירות הגיעו לישראל תחת אבטחה קפדנית, חלקן מהאוסף הפרטי של אוצר התערוכה אנריקה סבאטר וחלקן מאוספים פרטיים בעולם – מפריז עד דרום אמריקה. סבאטר היה עוזרו האישי וחברו הקרוב של דאלי במשך 13 שנים, והוא מציג בתערוכה גם צילומים, שבהם תיעד את האמן ואשתו בתמונות אינטימיות ומרגשות.

באמצעות התערוכה, הכוללת יצירות החל משנת 1915 ועד לשנות ה-80, נחשפת דמותו הססגונית של האמן הספרדי, שנולד ב-1904 בחבל קטלוניה. דאלי, מהאמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20, היה אחד ממובילי הזרם הסוריאליסטי, נחשב כגאון בתחום וכך העיד גם על עצמו: "בתחילה, כדי למשוך תשומת לב, העמדתי פנים שאני גאון. אבל עם הזמן הפכתי לגאון אמיתי".

יצירות גדולות מהחיים. אחד הפסלים בתערוכה

אישיותו של דאלי מרתקת, גרוטסקית, שנויה במחלוקת ובעיקר יוצאת דופן. הוא היה גדול מהחיים וכך גם חי ויצר. לאורך כל הדרך הצניעות הייתה ממנו והלאה. “ההבדל בין הסוריאליסטים ואני הוא שאני סוריאליסט”, אמר פעם.

במסגרת התערוכה מתקיימת גם מכירה של חלק מהיצירות, מה שצפוי להביא לחיפה אספנים בעלי שם מחו"ל המתעניינים ברכישת יצירותיו של האמן.  הציור היקר ביותר שמוצע למכירה הוא "THESERVANT OF THE DISCIPLES AT EMMAUS" משנת 1960, שמוערך בשווי של 2.4 מיליון יורו. רוב המבקרים בתערוכה לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש יצירה של דאלי, אך בהחלט יכולים ליהנות מעולמו הסוריאליסטי, מהדמיון ומהדימויים של הגאון.

כמעט במקביל לתערוכה בישראל מתקיימת בפאריז תערוכה אחרת מיצירותיו הידועות והמפורסמות של דאלי, שמקומן נפקד וחסרונן מורגש בתערוכה בחיפה. מרכז פומפידו מקדיש לאמן הנודע תערוכה ברטרוספקטיבה נרחבת ובה מוצגות כמה מעבודותיו המקוריות והמפורסמות ביותר לצד יצירות מוכרות פחות.

ישראל בוחרת דאלי. תמונות בתערוכה

בחיפה זכינו לליתוגרפיות מרובות, שהופצו בחתימת ידו של דאלי. “אני אוהב להתחיל את היום כשהרווחתי 20 אלף דולר”, צוטט פעם, ואחת הדרכים הפשוטות ביותר ללא  מאמץ מיוחד הייתה חתימה על גיליונות ריקים, שעליהם הדפיסו עוזריו ליתוגרפיות למכירה. התוצאה הייתה הצפה בגיליונות “דאלי”, חתימה שהצביעה על הגאונות המהולה בתאוות בצע, וכך כנראה דבק בו הכינוי “Avida Dollars” (אוהב הדולרים). בציורים רבים המוצגים בתערוכה ניתן לראות כיצד חתימתו זוכה למקום של כבוד, כחלק מנושא הציור ממש.

אולם הפסלים בתערוכה מרשים במיוחד וכולל מגוון של 35 פסלים מדהימים ביופיים: יצירות פיסול ענוגות המציגות אנשים דקים כגבעולים שמשחקים באהבה, יצירות דמיוניות ומצחיקות דוגמת פסל הפיל על כרעי תרנגולות או האישה עם ראש שעון נמס ובטן של ביצה ועד לפסלי ענק, שהותירו אותי נפעמת מגודלם ומיופיים, מהגאונות של הפיכת חלום דמיוני למיצג מעשי.

ציור שמשך את תשומת ליבי היה "טלפון מחושתן (לובסטר) קיברנטי" (זה ההסבר שכתוב ליד הציור). היצירה כאילו חוזה את העתיד – מה שהביא אותי לחשוב, האם דאלי הקדים את זמנו וחזה את הצ'ט, המסנג'ר ואפילו את ה- WhatsUp ? מבולבלים? גם אני.

חזה את העתיד? "טלפון מחושתן (לובסטר) קיברנטי"

במסגרת התערוכה מוצגות גם יצירותיו של דאלי העוסקות בישראל, בציונות וביהדות. על סדרת "עליה" (25 יצירות) כתב ב-1972 מי שהיה שר החוץ, אבא אבן בלשונו המצוחצחת: "בדמיונו הלוהט והרב גוני עוזר דאלי להנציח את שחר התרבות של עם ישראל ולהמחיש ביד אמן את המיסטיקה של קיומו וקידמתו".

הקשר של דאלי לישראל לא פוענח עד היום והצטרף למסכת הסודות שלקח איתו האמן לדרכו האחרונה. אך היצירות הללו, המתארות את מנורת שבעת הקנים, תפילה בכותל והחזון הישראלי, היו ונותרו מסעירות ומפתיעות, במיוחד עבור הקהל הישראלי והיהודי המצומצם שנחשף אליהן. אולי הגאון זיהה את השיגעון בחזון? לעולם לא נדע.

אז מה סוד הצלחתו של דאלי? דמותו הססגונית, פוריותו הגדולה ויצירותיו המרהיבות מלאות הדמיון וההומור העוסקות גם בתחלואי המין האנושי –  מה שהופך את אמנותו של דאלי לפופולארית במיוחד.

בשנת 1934 נישא דאלי לבת זוגו גאלה, שהפכה לאהבת חייו ולמוזה ליצירותיו. הם חיו בפאריז, בניו יורק ובספרד, ובתקופה זו דאלי התפרסם גם כיוצר סרטים, פסל, ארכיטקט, צלם וסופר ומעל הכול נחשב כמי שחיי את החיים עד תום והופך את הדמיון למציאות. השפם הזקור שהיה ייחודי לו הפך לסמלו המסחרי. מבחינת דאלי, "הדבר שלעולם לא יהיה ממנו מספיק זו הגזמה". אשתו האהובה נפטרה בשנת 1982 ומאז התדרדרה בריאות של דאלי, עד שנפטר בשנת 1989, בודד ושקט בניגוד מוחלט לחייו הסוערים.

ונוס על-פי דאלי. אחד הפסלים המרשימים בתערוכה

במסגרת התערוכה מתקיים גם מתחם עצמאי לילדים, שמעוצב בנפרד וכולל שני סוגי פעילות מרכזיים: האחד, הצגת ילדים "עלילות הגבורה של דון קישוט" על-פי המחזאי הספרדי הנודע סרוונטס, שבה הרעיון המרכזי הוא להאמין בחלומות ובהגשמתם. הפעילות השנייה מאפשרת לילדים ליצור בחומרים מגוונים יצירות ברוח יצירותיו של דאלי.

שתי עובדות שמעיבות על הנאה שלמה בתערוכה: הצפיפות הרבה האופיינית לאירועי פסח בארצנו הקטנטונת (התערוכה מוצגת לשבועיים בלבד, עד ה-6 באפריל). וגם – ההסברים לתמונות כתובים באותיות קטנות במיוחד, לצד התמונות, ומי שרוצה לקרוא כדי להבין או לדעת איזה שם נתן דאלי ליצירה ומתי נוצרה, חייב ממש להתקרב – מה שמגביר את הצפיפות עוד יותר וגם גורם לכמה מהמבקרים לאבד סבלנות ולוותר על התענוג.

אחת התופעות המעניינות בתערוכה – הישראלי המצלם. רבים מהמבקרים אינם מחמיצים הזדמנות להצטלם ליד, על ואפילו מתחת לפסלים. אישה במיטב שנותיה נשכבה למרגלות אחד הפסלים (סוס – חד קרן) וסימנה לבעלה שעמד בצדו השני של הפסל, כשהוא בהיכון עם המצלמה ביד, באיזו זווית היא רוצה שינציח אותה עם היצירה. בפעם הראשונה הוא לא ממש הבין מה לעשות, אז אשתו קמה וניגשה אליו כשהיא מדגימה בדיוק. לאחר ההסבר המעמיק היא חזרה לשכב למרגלות הסוס עם חיוך על פניה והבעל הנאמן ביצע את משימתו כהלכה. לסוס שלום.

מישהו אחר נשען על הפסל של ונוס כדי לקבל זווית צילום טובה ולא היה חסר הרבה שהוא גם יתיישב עליה. אסור לגעת? אז מה. הקהל מתבקש לא לצלם עם פלאש? הצחקתם אותנו.

יש סוסים שמדברים עברית. הפסל "חד-קרן" מושך אליו צלמים רבים

אז ללכת או לא ללכת? למרות הצפיפות וחסרונן הבולט של יצירות ידועות ומוכרות יותר של דאלי, התערוכה מרתקת, מהווה הזדמנות נדירה לחזות ביצירותיו של אמן ענק ויחיד במינו, ומביאה לקהל הישראלי היכרות מחודשת עם מי שהשפעתו ניכרת כמעט בכל תחומי התרבות כיום. יצירותיו של דאלי מצליחות לשאוב את הצופה בתערוכה למקום מלא קסם, השראה, דמיון פרוע ויצירתיות.

ציירתי לי שפם.

"כדי למשוך תשומת לב העמדתי פנים שאני גאון. עם הזמן הפכתי לגאון אמיתי". דאלי בתערוכה

אחת האטרקציות שמשכה רבבות מבקרים בחג הפסח היא התערוכה "מבטו של גאון" (במרכז הקונגרסים בחיפה), שמציגה כ-500 מיצירותיו של סלבאדור דאלי. בין היצירות – ציורי שמן, אקוורל, ליתוגרפיות, צילומים, פסלים ותכשיטים.

השווי הכולל של היצירות בתערוכה עומד על למעלה מ-60 מיליון דולר. כל היצירות הגיעו לישראל תחת אבטחה קפדנית, חלקן מהאוסף הפרטי של אוצר התערוכה אנריקה סבאטר וחלקן מאוספים פרטיים בעולם – מפריז עד דרום אמריקה. סבאטר היה עוזרו האישי וחברו הקרוב של דאלי במשך 13 שנים, והוא מציג בתערוכה גם צילומים, שבהם תיעד את האמן ואשתו בתמונות אינטימיות ומרגשות.

באמצעות התערוכה, הכוללת יצירות החל משנת 1915 ועד לשנות ה-80, נחשפת דמותו הססגונית של האמן הספרדי, שנולד ב-1904 בחבל קטלוניה. דאלי, מהאמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20, היה אחד ממובילי הזרם הסוריאליסטי, נחשב כגאון בתחום וכך העיד גם על עצמו: "בתחילה, כדי למשוך תשומת לב, העמדתי פנים שאני גאון. אבל עם הזמן הפכתי לגאון אמיתי".

יצירות גדולות מהחיים. אחד הפסלים בתערוכה

אישיותו של דאלי מרתקת, גרוטסקית, שנויה במחלוקת ובעיקר יוצאת דופן. הוא היה גדול מהחיים וכך גם חי ויצר. לאורך כל הדרך הצניעות הייתה ממנו והלאה. “ההבדל בין הסוריאליסטים ואני הוא שאני סוריאליסט”, אמר פעם.

במסגרת התערוכה מתקיימת גם מכירה של חלק מהיצירות, מה שצפוי להביא לחיפה אספנים בעלי שם מחו"ל המתעניינים ברכישת יצירותיו של האמן.  הציור היקר ביותר שמוצע למכירה הוא "THESERVANT OF THE DISCIPLES AT EMMAUS" משנת 1960, שמוערך בשווי של 2.4 מיליון יורו. רוב המבקרים בתערוכה לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש יצירה של דאלי, אך בהחלט יכולים ליהנות מעולמו הסוריאליסטי, מהדמיון ומהדימויים של הגאון.

כמעט במקביל לתערוכה בישראל מתקיימת בפאריז תערוכה אחרת מיצירותיו הידועות והמפורסמות של דאלי, שמקומן נפקד וחסרונן מורגש בתערוכה בחיפה. מרכז פומפידו מקדיש לאמן הנודע תערוכה ברטרוספקטיבה נרחבת ובה מוצגות כמה מעבודותיו המקוריות והמפורסמות ביותר לצד יצירות מוכרות פחות.

ישראל בוחרת דאלי. תמונות בתערוכה

בחיפה זכינו לליתוגרפיות מרובות, שהופצו בחתימת ידו של דאלי. “אני אוהב להתחיל את היום כשהרווחתי 20 אלף דולר”, צוטט פעם, ואחת הדרכים הפשוטות ביותר ללא  מאמץ מיוחד הייתה חתימה על גיליונות ריקים, שעליהם הדפיסו עוזריו ליתוגרפיות למכירה. התוצאה הייתה הצפה בגיליונות “דאלי”, חתימה שהצביעה על הגאונות המהולה בתאוות בצע, וכך כנראה דבק בו הכינוי “Avida Dollars” (אוהב הדולרים). בציורים רבים המוצגים בתערוכה ניתן לראות כיצד חתימתו זוכה למקום של כבוד, כחלק מנושא הציור ממש.

אולם הפסלים בתערוכה מרשים במיוחד וכולל מגוון של 35 פסלים מדהימים ביופיים: יצירות פיסול ענוגות המציגות אנשים דקים כגבעולים שמשחקים באהבה, יצירות דמיוניות ומצחיקות דוגמת פסל הפיל על כרעי תרנגולות או האישה עם ראש שעון נמס ובטן של ביצה ועד לפסלי ענק, שהותירו אותי נפעמת מגודלם ומיופיים, מהגאונות של הפיכת חלום דמיוני למיצג מעשי.

ציור שמשך את תשומת ליבי היה "טלפון מחושתן (לובסטר) קיברנטי" (זה ההסבר שכתוב ליד הציור). היצירה כאילו חוזה את העתיד – מה שהביא אותי לחשוב, האם דאלי הקדים את זמנו וחזה את הצ'ט, המסנג'ר ואפילו את ה- WhatsUp ? מבולבלים? גם אני.

חזה את העתיד? "טלפון מחושתן (לובסטר) קיברנטי"

במסגרת התערוכה מוצגות גם יצירותיו של דאלי העוסקות בישראל, בציונות וביהדות. על סדרת "עליה" (25 יצירות) כתב ב-1972 מי שהיה שר החוץ, אבא אבן בלשונו המצוחצחת: "בדמיונו הלוהט והרב גוני עוזר דאלי להנציח את שחר התרבות של עם ישראל ולהמחיש ביד אמן את המיסטיקה של קיומו וקידמתו".

הקשר של דאלי לישראל לא פוענח עד היום והצטרף למסכת הסודות שלקח איתו האמן לדרכו האחרונה. אך היצירות הללו, המתארות את מנורת שבעת הקנים, תפילה בכותל והחזון הישראלי, היו ונותרו מסעירות ומפתיעות, במיוחד עבור הקהל הישראלי והיהודי המצומצם שנחשף אליהן. אולי הגאון זיהה את השיגעון בחזון? לעולם לא נדע.

אז מה סוד הצלחתו של דאלי? דמותו הססגונית, פוריותו הגדולה ויצירותיו המרהיבות מלאות הדמיון וההומור העוסקות גם בתחלואי המין האנושי –  מה שהופך את אמנותו של דאלי לפופולארית במיוחד.

בשנת 1934 נישא דאלי לבת זוגו גאלה, שהפכה לאהבת חייו ולמוזה ליצירותיו. הם חיו בפאריז, בניו יורק ובספרד, ובתקופה זו דאלי התפרסם גם כיוצר סרטים, פסל, ארכיטקט, צלם וסופר ומעל הכול נחשב כמי שחיי את החיים עד תום והופך את הדמיון למציאות. השפם הזקור שהיה ייחודי לו הפך לסמלו המסחרי. מבחינת דאלי, "הדבר שלעולם לא יהיה ממנו מספיק זו הגזמה". אשתו האהובה נפטרה בשנת 1982 ומאז התדרדרה בריאות של דאלי, עד שנפטר בשנת 1989, בודד ושקט בניגוד מוחלט לחייו הסוערים.

ונוס על-פי דאלי. אחד הפסלים המרשימים בתערוכה

במסגרת התערוכה מתקיים גם מתחם עצמאי לילדים, שמעוצב בנפרד וכולל שני סוגי פעילות מרכזיים: האחד, הצגת ילדים "עלילות הגבורה של דון קישוט" על-פי המחזאי הספרדי הנודע סרוונטס, שבה הרעיון המרכזי הוא להאמין בחלומות ובהגשמתם. הפעילות השנייה מאפשרת לילדים ליצור בחומרים מגוונים יצירות ברוח יצירותיו של דאלי.

שתי עובדות שמעיבות על הנאה שלמה בתערוכה: הצפיפות הרבה האופיינית לאירועי פסח בארצנו הקטנטונת (התערוכה מוצגת לשבועיים בלבד, עד ה-6 באפריל). וגם – ההסברים לתמונות כתובים באותיות קטנות במיוחד, לצד התמונות, ומי שרוצה לקרוא כדי להבין או לדעת איזה שם נתן דאלי ליצירה ומתי נוצרה, חייב ממש להתקרב – מה שמגביר את הצפיפות עוד יותר וגם גורם לכמה מהמבקרים לאבד סבלנות ולוותר על התענוג.

אחת התופעות המעניינות בתערוכה – הישראלי המצלם. רבים מהמבקרים אינם מחמיצים הזדמנות להצטלם ליד, על ואפילו מתחת לפסלים. אישה במיטב שנותיה נשכבה למרגלות אחד הפסלים (סוס – חד קרן) וסימנה לבעלה שעמד בצדו השני של הפסל, כשהוא בהיכון עם המצלמה ביד, באיזו זווית היא רוצה שינציח אותה עם היצירה. בפעם הראשונה הוא לא ממש הבין מה לעשות, אז אשתו קמה וניגשה אליו כשהיא מדגימה בדיוק. לאחר ההסבר המעמיק היא חזרה לשכב למרגלות הסוס עם חיוך על פניה והבעל הנאמן ביצע את משימתו כהלכה. לסוס שלום.

מישהו אחר נשען על הפסל של ונוס כדי לקבל זווית צילום טובה ולא היה חסר הרבה שהוא גם יתיישב עליה. אסור לגעת? אז מה. הקהל מתבקש לא לצלם עם פלאש? הצחקתם אותנו.

יש סוסים שמדברים עברית. הפסל "חד-קרן" מושך אליו צלמים רבים

אז ללכת או לא ללכת? למרות הצפיפות וחסרונן הבולט של יצירות ידועות ומוכרות יותר של דאלי, התערוכה מרתקת, מהווה הזדמנות נדירה לחזות ביצירותיו של אמן ענק ויחיד במינו, ומביאה לקהל הישראלי היכרות מחודשת עם מי שהשפעתו ניכרת כמעט בכל תחומי התרבות כיום. יצירותיו של דאלי מצליחות לשאוב את הצופה בתערוכה למקום מלא קסם, השראה, דמיון פרוע ויצירתיות.

ציירתי לי שפם.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן