צמיחת המשק התמתנה ב-2012 ל-3.1% לעומת צמיחה של 4.6% בשנת 2011; הייתה ההאטה ביצוא ועמה העלייה בהוצאה על יבוא חומרי אנרגיה; שיעור האבטלה נותר יציב ונמצא בשפל של שלושים שנה; האינפלציה הסתכמה ב-1.6 אחוזים; עליית מחירי המניות בישראל הייתה נמוכה בהשוואה לעולם; שוק האג"ח הקונצרני שיקף רמה גבוהה של סיכון אשראי;; גירעון הממשלה התרחב השנה ל-4.2 אחוזי תוצר; בשנים האחרונות גדל הפער בין התחייבויות הממשלה להוצאות עתידיות; עליית מחירי הדירות התחדשה במחצית השנייה של 2012 והסתכמה ב-5 אחוזים ריאלית; והגידול בהיקף המשכנתאות מגדילים את הסיכונים שהפעילות בתחום המשכנתאות עלולה להציב למערכת הבנקאות. כך מתברר מדוח בנק ישראל שהגיש הבוקר סטנלי פישר לנשיא לממשלה ולוועדת הכספים.

צמיחה

בשנת 2012 התמתנה צמיחת המשק ל-3.1%, לעומת צמיחה של 4.6% בשנת2011. האטה זו החלה כבר באמצע 2011, ובסוף 2012 נרשמה האטה נוספת. ההתמתנות בצמיחת המשק נובעת בעיקר מההאטה בצמיחה העולמית, אשר פגעה ביצוא הישראלי, והיא הושפעה גם מהעלייה בהוצאות המשק על יבוא חומרי אנרגיה. ההתמתנות בקצב ההתרחבות של ענף הבנייה מסבירה כחמישית מן ההאטה שחלה השנה בצמיחה.

האטה ביצוא

ההאטה ביצוא ועמה העלייה בהוצאה על יבוא חומרי אנרגיה, עקב המעבר הזמני משימוש בגז טבעי לדלקים מיובאים ויקרים יותר – פגעו ב-2012 לא רק בצמיחת המשק. הן תרמו גם לירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; חשבון זה היה השנה קרוב לאיזון, לאחר תקופה ארוכה שבה היה בו עודף.

שיעור אבטלה

על אף ההאטה במשק שיעור האבטלה נותר יציב ונמצא בשפל של שלושים שנה, ושיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה המשיכו לעלות. התפתחויות אלה מעידות על התייעלותו של שוק העבודה ועל הגמישות הגבוהה של השכר ושל שעות העבודה בישראל, אשר ממתנת את תגובת שיעור האבטלה לשינויים בקצב הצמיחה של התוצר.

האינפלציה

האינפלציה ב-2012 הסתכמה ב-1.6 אחוזים, מתחת למרכז יעד האינפלציה. לעליית המחירים תרמו שלושה גורמים עיקריים: התייקרות שירותי הדיור, המהווים כרבע ממדד המחירים לצרכן; עליית מחירי האנרגיה בגלל ההפסקה הזמנית באספקת גז טבעי; ועליית מחירי המזון. מחיריהם של שני סעיפים ירדו השנה כתוצאה מצעדים שנקטה הממשלה: יישום ההמלצות של ועדת טרכטנברג בנוגע לגני הילדים הוריד את מחירי החינוך והתרבות, והגברת התחרות בענף הסלולר הורידה את מחירי התקשורת.

שוק ההון

באשר לשוק ההון, עליית מחירי המניות בישראל הייתה נמוכה בהשוואה לעולם, ואף כי התשואות על אג"ח של ממשלת ישראל ירדו לשפל היסטורי, מרווחי התשואות שלהן גדלו ביחס לאלה של המדינות המפותחות. התפתחויות אלה ביטאו את הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית לנוכח האטת הצמיחה ומשבר החובות בחלק מהמדינות המפותחות, וכן את הסיכונים הגיאו-פוליטיים הייחודיים לישראל. שוק האג"ח הקונצרני שיקף גם ב-2012 רמה גבוהה של סיכון אשראי בקרב החברות. באשראי החוץ-בנקאי גדלו בעיקר ההלוואות הישירות של גופים מוסדיים. ערוץ חדש זה מתפתח במהירות, וחשוב להתאים את ההסדרה בו לנהוג בערוצים האחרים.

מדיניות מוניטארית

המדיניות המוניטארית תמכה בפעילות באמצעות הפחתה מדודה של ריבית בנק ישראל, שהחלה כבר במחצית השנייה של 2011. ההפחתות נועדו להקל על המשק להתמודד עם ההאטה משום שהן תומכות בפיחות השקל וכך מסייעות ליצוא, ומשום שהן מגבירות את הביקושים המקומיים.

גירעון הממשלה

גירעון הממשלה התרחב השנה ל-4.2 אחוזי תוצר עקב האטה בקצב גידול ההכנסות ממסים, שהחלה עוד ב-2011. המדיניות הפיסקאלית המרחיבה תמכה בפעילות המשק, אולם לנוכח ממדי הגירעון הממשלה החליטה במהלך השנה להעלות מסים. אף על פי כן הגירעון המבני נותר גבוה, והפחתתו חיונית להמשך הירידה ביחס החוב הציבורי. הפחתת הגירעון והחוב תשפר את יכולתה של הממשלה לנקוט מדיניות אנטי-מחזורית בתקופות של האטה ולהתמודד עם משברים עתידיים. כמו כן היא תצמצם את נטל תשלומי הריבית של הממשלה: זהו נטל גבוה בהשוואה בינלאומית, והוא מגביל את יכולת הממשלה להרחיב את ההוצאה על שירותים אזרחיים. אתגר מרכזי בהקשר זה יהיה להבטיח כי התחייבויות הממשלה להוצאות עתידיות יעלו בקנה אחד עם כלל ההוצאה שהיא קובעת. בשנים האחרונות גדל הפער בין השניים, על רקע ההתחייבויות הנובעות מהסכמי שכר ורפורמות במגזר הציבורי ומיישום המלצות של ועדת טרכטנברג להרחיב את השירותים החברתיים, לצד החלטה להימנע מקיצוץ בתקציב הביטחון.

מסים

ירידה בהכנסות ממיסים כאחוז מהתוצר הובילה להגדלת הגירעון הממשלתי מעבר ליעד. תחילה הממשלה אפשרה למייצבים האוטומטיים לפעול, אך עם התרחבות הגירעון היא החליטה על העלאות מיסים. הגירעון המבני נותר גדול, והוא מגביל את אפשרויות הממשלה להתמודד עם משברים בעתיד; הדבר מציב אתגר בפני המדיניות הפיסקאלית. כמו כן מציבה בפניה אתגר הגדלת ההתחייבויות התקציביות מעבר לכלל ההוצאה.

מחירי הדירות

עליית מחירי הדירות התחדשה במחצית השנייה של 2012 והסתכמה ב-5% ריאלית. עליית המחירים מאז 2008 נובעת ממחסור בדירות יחסית לצורכי האוכלוסייה, ומחסור זה מצדו נובע בין השאר ממגבלות בתחום ההיצע, בהן מחסור בקרקעות זמינות לבנייה, בייחוד באזורי הביקוש, וקשיים במתן היתרי בנייה בקצב הנדרש. כן השפיעה על מחירי הדירות רמתן הנמוכה של הריביות והתשואות החלופיות בשוק, הואיל וזו מגדילה את הביקוש לדירות גם כנכס להשקעה. מספר העסקאות והאשראי לדיור גדלו משמעותית, והפעילות, התעסוקה והשכר בענף הבנייה הוסיפו לגדול, אם כי בהתחלות הבנייה חלה האטה מסוימת. התפתחויות אלה הושפעו מכך שקיים מחסור רב שנים בדירות ביחס לצורכי האוכלוסייה; מכך שקיימות מגבלות בהפקת היתרי הבנייה, והן פגעו בהיצע הדירות; וכן מכך שהריביות והתשואות האלטרנטיביות במשק ירדו ותמכו בביקוש לדירות הן לצורכי מגורים והן כנכס להשקעה.

עליית מחירי הדירות והגידול בהיקף המשכנתאות מגדילים את הסיכונים שהפעילות בתחום המשכנתאות עלולה להציב למערכת הבנקאות. כדי להקטין סיכונים אלה המפקח על הבנקים השית, לקראת סוף 2012 ובתחילת 2013, מגבלות נוספות הנוגעות להלוואות לדיור. מגבלות אלה, יחד עם הצעדים המקרו-יציבותיים שננקטו בשנים קודמות, מחזקים את עמידות המערכת הבנקאית בפני זעזועים. הצעדים גם תומכים ביכולתה של המדיניות המוניטרית למלא את תפקידה בעידוד הפעילות בכלל המשק מבלי לכבול אותה לסיכונים הנשקפים מענף הבנייה.

ראיה כלל משקית

הדגש על הראייה הכלל-משקית של תפקיד המדיניות המוניטארית הוכיח עצמו בתרומתה של המדיניות להתמודדותו המוצלחת של המשק עם המשבר וההאטה העולמיים בשנים האחרונות. אילו שמר בנק ישראל על ריבית גבוהה יותר מתוך ניסיון למתן את עליית מחירי הדירות, היה הדבר מוביל לייסוף נוסף של השקל, אשר היה פוגע ביצוא וכן בהשקעות במשק. כתוצאה מכך הצמיחה במשק הייתה איטית יותר והאבטלה גבוהה יותר. ריבית גבוהה יותר גם הייתה פוגעת בביקוש לדירות וכתוצאה מכך בהיקף התחלות הבנייה. ההתמודדות עם הבעיות בשוק הדיור צריכה להיערך בעיקר באמצעות צעדים מקרו-יציבותיים, ככל שהדבר נוגע ליציבות המערכת הבנקאית, ובאמצעות צעדים להגדלת היצע הדירות, בראשם הגדלה מושכלת של היקף הקרקע המתוכננת והזמינה לבנייה.

בהסתכלות קדימה ניצב המשק בפני כמה אתגרים מבניים:

• כאמור, בתחום הפיסקאלי על הממשלה להפחית את הגירעון המבני הגבוה ולקבוע מנגנון שיבטיח כי התחייבויותיה להוצאות עתידיות יעלו בקנה אחד עם כלל ההוצאה.
• יש להבטיח ולפעול להעמקת השתלבותם של ה ערבים והחרדים בשוק העבודה.
• פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, והעלאתו חיונית להגדלת קצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק. ניתן להעלותו באמצעות הרחבת השיפורים שהממשלה ערכה בשנים האחרונות במערכת החינוך, בתשתיות הפיזיות ובסביבת הפעילות העסקית, וכן על ידי הגברת התחרות במשק.
• יש להפחית את יוקר המחיה, עניין שניצב במוקד המחאה החברתית ויקבל אף הוא תמיכה מהגברת התחרות במשק.
• תגליות הגז הטבעי טומנות בחובן יתרונות רבים למשק. בד בבד הן מציבות אתגרים מורכבים: כיצד לפרוש על פני זמן את השימוש ברווחים ולמזער את הפגיעה בכושר התחרות של המגזר הסחיר ובצמיחה העתידית באמצעות "קרן עושר" שיש להקים בהקדם; ואיך למצוא את האיזון הראוי בין היתרונות הגלומים ביצוא הגז לבין הצורך להבטיח לשוק המקומי אספקה לאורך זמן.