האיחוד האירופי מגביר את הלחץ על איראן ומטיל חרם על רכישת נפט גולמי, מוצרי דלק וחוזי רכישה עתידיים. סין ורוסיה מודאגות

מאת גרשון גירון

ה"טיימס אוף אינדיה" מדווח מבריסל, כי האיחוד האירופי הכריז רשמית כי הוא מטיל חרם על רכישת נפט מאיראן ועל הקפאת נכסי הבנק המרכזי של המדינה. הסנקציות נועדו להגביר את לחץ על איראן, כדי שזו תחזור לשיחות על תוכניתה הגרעינית.

לדברי דיפלומטים, הצעדים שאומצו על ידי 27 שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי, כוללים חרם מיידי על חוזי רכישת נפט גולמי ומוצרי דלק חדשים. חוזים קיימים יישארו בתוקף עד חודש יולי.

רשת CNN מדווחת, כי שר החוץ של בריטניה, וויליאם הייג, הגיע למפגש הפסגה בבריסל, והצהיר כי "הגברת הלחץ בדרכי שלום על תוכנית הגרעין של איראן נמצאת בעדיפות עליונה".

האיחוד האירופי שוקל גם להגביל את יכולת המסחר של איראן בזהב ובמתכות יקרות אחרות, ואף להקפיא נכסים פיננסיים איראניים.

על פי מינהל מידע האנרגיה האמריקני, איראן מייצאת 2.2 חביות נפט ליום, 18% מהן מיועדות לשווקים באירופה. העולם כולו צורך 89 מיליון חביות נפט מדי יום.

דיפלומט מהאיחוד האירופי שדיבר בעילום שם, ציין כי לסנקציות תתלווה תקופת חסד בת שלושה עד שמונה חודשים. תקופת החסד תאפשר למזקקות אירופיות למצוא ספקים אחרים. עם זאת, לאיראן, שמחצית מהכנסות ממשלתה נובעות מייצוא נפט, תוכל למצוא לקוחות אחרים. משקיפים טענו, כי על אף שהסנקציות החדשות הן הקשות שנכפו אי פעם, נותרו בהן עדיין פרצות רבות.

כ-35% מייצוא הנפט האיראני מגיע לסין ולהודו, וההנחה היא שאיראן תצליח למכור את הנפט שלה למדינות אלו, ולמדינות אחרות באסיה, אם כי אולי בהנחה בת 10% עד 15%.

מנהיגי המערב מהלכים על חבל דק ביחסם לאיראן. הם מבקשים לחנוק אותה כלכלית אולם חוששים מפני אובדן הנפט האיראני, מה שעלול להקפיץ לשחקים את מחירי הנפט הבנזין.

ארצות הברית ובריטניה הפעילו כבר אמצעים חדשים נגד איראן, וושינגטון לוחצת על בעלות בריתה, לרבות יפן ודרום קוריאה, לחדול מרכישת נפט איראני.

ביום שישי קראה קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, כי לאיראן כדאי להיענות בחיוב להצעה שהגישה לה באוקטובר האחרון. אשטון כתבה אז שמעצמות העולם מוכנות למשא ומתן בתנאי שהמדינה תיאות לדון בתוכנית הגרעין שלה בלא תנאים מוקדמים. דוברה של אשטון הדגיש: "אנחנו ממתינים לתגובת איראן."

אשטון כתבה כי המערב מעוניין: "לפעול למען יצירת אמון", שיוביל ל"דיאלוג קונסטרוקטיבי" ול"גישת עקב בצד אגודל", שבה תבטיח איראן לקהילייה הבינלאומית, כי תוכנית הגרעין שלה מיועדת לצורכי שלום.

מזכירת המדינה הילרי קלינטון אמרה לכתבים בוושינגטון, בתום פגישה עם שר החוץ הגרמני גווידו ווסטרוולה, כי: "אנו תומכים במכתב זה", והוסיפה כי: "עליהם לוותר על תוכנית הגרעין הצבאית שלהם… ועליהם להיות מוכנים לבוא לשולחן הדיונים עם תוכנית לעשות זאת".

שר החוץ הגרמני היה בוטה בהערכת מעשיה של איראן: "טהרן ממשיכה להפר את התחייבויותיה הבינלאומיות בנוגע לשקיפות תוכניתה הגרעינית. אין לנו ברירה אלא להחליט על סנקציות חדשות שיפגעו במקורות המימון של התוכנית הגרעינית".

איראן ממשיכה לטעון שתוכניתה הגרעינית אינה צבאית, אך ארצות הברית ורבות מבעלות בריתה חושדות באיראן שהיא מתכוונת לייצר פצצה גרעינית. הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית הביעה חששות דומים.

"דבר אחד ברור", הוסיף ווסטרוולה, "הדלת לדיאלוג רציני נותרת פתוחה, אולם האפשרות של החזקת נשק גרעיני בידי איראן אינה קבילה על גרמניה וארצות הברית".

שרי החוץ של האיחוד הסכימו לבחון את השלכות הסנקציות עד ה-1 במאי, והסכימו עקרונית לכסות את עלויותיה הנוספות של יוון כתוצאה מהאמברגו, אם יהיו כאלה.

סין ורוסיה מודאגות מאיומי המלחמה של ארצות הברית

יומון סיני מוביל הזהיר שמוסקווה ובייג'ינג מודאגות מאוד מניסיונות ארצות הברית לצאת למלחמה נגד איראן. כך מדווח מבייג'ינג "שירות הידיעות ההודי אסיאני". אחרי עיראק ואפגניסטן ארצות הברית: "מתכוננת לעימות אפשרי עם איראן, ובטוחה כנראה בהצלחת מהלומה אווירית נוספת. הפגנת עוצמה צבאית כזאת עלולה להגביר מאוד את עצבנותן של רוסיה וסין".

הביטאון הסיני המקורב לצמרת הפוליטית בבייג'ינג, הוסיף כי יחסי סין ורוסיה עם ארצות הברית מתוחים. בשתי המדינות מתרבים הקולות התומכים בברית בין מוסקווה לבייג'ינג: "לשתיים יש אמצעים נגד ארצות הברית, והן מסוגלות להרתיע את בעלות בריתה".