אני בעד אנונימוס, ואני יודע למה. משרד המשפטים האמריקאי, ה-FBI, רשות ה-HADOPI הצרפתית, האינטרפול, הסקוטלנד-יארד וכל המשטרות בעולם – מייצגות אך ורק את האינטרסים של בעלי ההון

מאת עמית מנדלזון

פטרישיה היא אשה טובה, לא צעירה. עקב טראומה בחייה היא מקדישה את כל מרצה, זמנה וכספה באיסוף כספים למען ילדים מסכנים בכל רחבי העולם. זה חלומה וזה ייעודה בחיים. הכסף עצמו מעולם לא הגיעה ליעדו. בדרך תמיד התערב נוכל, וגרף את כל הסכום לכיסו.

קייט חיפשה אהבה, וזה עלה לה ב-250 אלף פאונד – בבית שבו היא גרה ובכבוד העצמי שלה.

יונתן חיפש עבודה שלוש שנים, עד שקיבל הצעת עבודה מחברת הדלק SHELL שמציבה אותו בסקוטלנד, הוא רק היה צריך לשלם לעורך דין על הויזה כמה אלפים.

מאות אלפי סיפורים דומים מתרוצצים על האינטרנט. חלקם הגדול מגיע עלי, שכן מזה שלוש שנים אני מחזיק בסיס נתונים ענק של נוכלים ובלוג שמתאר ומסביר שיטות הונאה. היום, אחרי שלוש שנים, יש לנו צוות בינלאומי שלפעמים מצליח ולפעמים נכשל, אבל תמיד מנסה להוציא קרבנות מידי הנוכלים.

לפעמים יש לנו מספיק מידע כדי להעביר למשטרה, אבל כשאנו עושים זאת – מסתבר שאין כלל שיתוף פעולה בין גופי האכיפה השונים ברמה הבינלאומית. ה-FBI ? הצחקתם אות. הגוף העלוב הזה עסוק באיסוף סטטיסטיקה של הונאות הוא לא מתייחס לתלונות, גם אם הוא בטוח יכול לירט את הנוכל. אם התלונה באה מבריטניה הרי שאין שום ספק שהיא תיעלם לבלי שוב בערימת הניירת. בקיצור: אין דין ואין דיין.

אבל כשה-RIAA, ארגון זכויות היוצרים של חברות המוזיקה העשירות בעולם, ידרוש פעולה – מיד ייסגר אתר שמשרת מיליונים וחבריו ייעצרו כהרף עין, ובקצה השני של העולם ממתינים להסגרה מיידית.

כן אני מדבר על מגה-אפלואד.

אז למרות טענות ה-FBI והאינטרפול, מסתבר שאפשר לנהל פעולות שיטור בינלאומיות. אבל למה לטרוח? זה בסך הכל אזרחים מסכנים עם חלום, טיפשים, אם תרצו, נאיבים, אבל עם חלומות, זה אומר שמותר לשדוד אותם? או להתעלם מתלונותיהם? מסתבר שכן.

ה-FBI ומשרד המשפטים האמריקאי, ועמו ממשלות צרפת, ואנגליה ועוד רבות אחרות בעולם המערבי – הופכות עולמות כדי לחוקק חוקים שישרתו את האנשים השמנים עם הסיגרים בפה, לא כי הם הפסידו כסף וגם לא כי הם הרוויחו פחות, אלה כי הם לא הרוויחו עוד. אבל הציבור? למה לטרוח.

ה-IC3, מרכז תלונות האינטרנט, מחזיק סטטיסטיקה מסמרת שיער שמסתכמת בהון עתק, ואני יכול בוודאות לקבוע שמדובר באולי 10% מהיקף ההונאות ואפילו פחות. שכן רוב אלו שעברו הונאה לעולם לא יודו בכך, והתלונות עצמן מתייחסות רק למקרי הונאה של אזרחים אמריקאים ורק לאלו שבכלל יודעים שיש ארגון כזה.

הפקרטיקה המלוכלכת של פייסבוק

בחמש השנים האחרונות החלה נהירה לאינטרנט של הדור שלא ידע… כלום. בני 50 ומעלה, חסרי ידע טכני או הבנה בסיסית, וכולם כולם רוצים פייסבוק או אתרי שידוכים, צוללים למים עמוקים וקרים בלי לדעת לשחות ובלי הבנת הסיכונים. הם אלו שישתמשו ברצינות במשפט "אמרו באינטרנט". את האמת המרה הם מגלים מאוחר יותר, אחרי ששדדו אותם ועוד יותר – אחרי שמי שהיה אמור לשרת אותם נטש אותם במשיכת כתפים. הם פשוט האמינו שאם יש חוק, מישהו צריך ליישם אותו. כמה שהם טעו.

הצמיחה במעשי ההונאה החלה ביום בו החלו YAHOO ו-HOTMAIL לחלק תאי דואר חינם לכל דורש בלי בדיקה, ואז הוסיפו לזה את תכנות המסרים המיידיים שלהם. והמשיך באתרי השידוכים והרשתות החברתיות ופייסבוק בראשם.

פייסבוק טוענת שמסמפר המשתמשים שלה עומד על 800 מיליון איש, מה שאומר שווי שוק מפלצתי והרבה פרסומות. המספר הזה אכן יופיע בבסיס הנתונים של פייסבוק, אבל הוא לא נכון:

1. פייסבוק לא מוחק משתמשים הוא "משעה" את חשבונם; גם אם מחקתם את חשבונכם, הוא לא הולך לשום מקום ולא נגרע מבסיס הנתונים.

2. במשך תקופה ארוכה היה הצוות של פייסבוק סוגר חשבון של משתמשים "בחשד" להפצת דואר זבל. המשתמש שחשבונו נסגר (רק מושעה, רק שאיש לא אמר לו את זה) היה מיידית פותח חשבון חדש והופ יש לכם שני משתמשים. למיטב ההערכות, בפרקטיקה הזו נוספו לפחות 50 מיליון איש. דהיינו 100 מיליון פריטים בבסיס הנתונים של פייסבוק.

3. כל אחד יכול להירשם לפייסבוק. אין מעצורים, אין מחסומים ואין חשיבות לזהות האמיתית. במאגר הנתונים שלנו יש עשרות נוכלים שמחזיקים כל אחד באלפי פרופילים לצרכי הונאה. אבל היחס הסביר הוא 100 עד 200 פרופילים לכל נוכל. בפייסבוק לא ימחקו אותם, אם תהיינה תלונות הם "יושעו" ויפתחו  מיד חשבון חדש.

4. מעריצים וכוכבים. תערכו בדיקה כמה פרופילים של ויל סמית, ברוס וויליס, או דייויד בקהאם נמצאים על פייסבוק. ברור שאף אחד מהם לא נפתח על-ידי הכוכב עצמו, אבל כל אחד מהם הוא משתמש מבחינת פייסבוק.

הפרקטיקה הזו הביאה אל פייסבוק ושאר אתרי החינם לשווי מפלצתי, אבל היא כשלעצמה הונאה.

איש לא טורח לכפות על פייסבוק כללים וחוקים, למרות שהנזק הפיננסי לאזרחים מגיע למיליארדי דולרים בכל שנה, והסכום רק הולך וגדל. למה? כי אף אחד לא מעז להתעסק עם החברות הגדולות והעשירות. אין מי שיכפה עליו פרסום נתוני אמת, בדיקות יסודיות ואולי פגיעה בשווי השוק של המפלצת. איש מהמחוקקים לא יעז לכפות עליו כללים וחוקים, בדיוק כמו שאיפשרו לביל גייטס ולסטיב ג'ובס לעבור על כל חוקי הקרטליזציה והגנת הצרכן במשך שנות דור.

ולמה זה קורה – או לא קורה? כי שם המשחק הוא כסף, והכסף הגדול הוא השחקן היחיד. את הציבור, את האנשים הפשוטים, אף אחד לא סופר. ואם חס וחלילה הציבור מצא דרך ליהנות ממשהו בחינם, יבואו השמנים עם הסיגרים ויסגרו אותו.

אז כן, אני בעד אנונימוס – הגוף היחיד בעולם הזה שלא פועל למטרות רווח, היחידים שמיצגים את האינטרסים של הציבור. נכון, אולי לא בהכרח ממניעים אלטרואיסטים – אבל במאה אחוז בצד הנכון של המתרס. את השיטה הזו צריך לחסל. הם, אבירי המקלדת, יושבים עם מינימום אמצעים מול שלטונות החוקים המפוקפקים, מול מפירי זכויות האדם (בתירוץ של הגנה על זכויות היוצרים) מול פוליטיקאים נוכלים ועורכי דין חלקלקים. והם משיבים מלחמה. הם נלחמים את מלחמתו של האדם הפשוט.