Skip to content

זה ממש נמוך להשתמש בקלף הסחיטה של הסקס

יש סיבה לכך שאני לא עושה כביסה, אני פשוט לא יודע, וזה ממש לא מתחבר לי למיין בגדים. אז לאיים עליי בייבוש? מאת זיו טרנר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יש סיבה לכך שאני לא עושה כביסה, אני פשוט לא יודע, וזה ממש לא מתחבר לי למיין בגדים. מעבר לתירוץ המקובל הזה, אני באמת לא יודע, ולא צריך לדעת הכל. אז לאיים עליי בייבוש? 

מאת זיו טרנר

"נו?!! כמה זמן כבר?" היא יורה לכיווני. "אתה מעייף אותי. אתה לא יכול כבר לגמור?".

נראה לך שככה אני גומר כל כך מהר? היית רוצה. אני לוקח את הזמן שלי. ליהנות מכל זה, עד הסוף. ל-י-ה-נ-ו-ת. עד שכבר אני בעניין, אל תדכאי אותי. קיבלת את מה שרצית.

חוטיני זה לבן או צבעוני? (אילוסטרציה: photostock / FreeDigitalPhotos.net)

"אני לא מבינה כמה זמן לוקח לך למיין את הבגדים המלוכלכים לערימה של לבנים וערימה צבעונית?! כמה??!!! אתה כמעט שעה כאן. שעה, ש-ע-ה!".

הלו, זה מה שיש. ביקשת שאבוא לעזור עם הכביסה, אז הגעתי. אני עובד ביסודיות שמא חלילה, בטעות, את תתלונני על שפספסתי משהו צבעוני לכביסה הלבנה, ואז הכל ייצבע מחדש – וכרגיל, אני אהיה אשם. אז תפסיקי להתלונן גם על זה, כרגיל, או שאני מפסיק לגמרי.

"וואלה וואלה, מאיים עלי. מי עושה כביסות כל הזמן?! איזו טעות הייתה לבקש ממך".

אמרתי לך.

 "#%@$^!@&*&$#@!!!!!".

סה לה וי, והפעם לגמרי היא אשמה. יש סיבה למה אני לא עושה כביסה, אני פשוט לא יודע, וזה ממש לא מתחבר לי למיין בגדים. מעבר לתירוץ המקובל הזה, אני באמת לא יודע, ולא צריך לדעת הכל. לא משהו חדש לכם. אני לא סופרמן (זה כן חדש ומזעזע, אני יודע). גם אמרתי לה שתביא עוזרת שתעשה גם כביסה. אמרתי,  והעובדה שאין לנו עוזרת כזו לא קשורה אלי. אני פטור לחלוטין.

"תעביר את מה שיש במכונה למייבש בלי הבגדים העדינים, אותם תתלה על החבל תלייה בחדר עבודה".

כאילו, מה? מ'זתומרת? מה זה בגד עדין? תחרה? גם התחתונים שלך מתחרה. לא הבנתי כלום מלבד כל מילה בנפרד.

"תקשיב ותקשיב לי טוב! נשבר לי מההתחכמויות שלך! יש לנו אולי חמש מכונות כביסה להכין, כי אין לילדים בגדים, ולך אין חולצות, ואני לא יכולה לשמוע אותך בבוקר שואל אותי איפה החולצות שלך! מובן?? תתחיל כבר לעשות ותפסיק לדבר!!!".

וואלה וואלה, איזה פחד. אז העברתי את הכביסה מהמכונה למייבש. נגמרה לי הכביסה, ואין לחבל תלייה. זה בסדר?

"לא! תעביר את הבגדים התחתונים והטרנינגים למכונה ואת החולצות והמכנסיים, לא הג'ינסים, לחבל תלייה".

למה לא אמרת את זה קודם? העברתי. אחרי רבע שעה בערך סיימתי. אפילו ניערתי את הבגדים לפני שתליתי על חבל התלייה, כמו שהיא הראתה לי. עשיתי, באמת. נשבע לכם שעשיתי.

"למה אתה לא יכול לתלות את החולצות כמו שהראיתי לך? ביקשתי שהשרוולים יהיו בצד השני . ביקשתי".

אני לא מבין מה זה משנה לשרוול באיזה צד הוא! ככה עשיתי, זה יתייבש, וזה מה שיש. לא טוב לך, אז תתלי לבד. נמאס לי מזה.

"גם לי יימאס כל לילה ברבעון הקרוב".

זה ממש נמוך להשתמש בקלף הסחיטה של הסקס. לא פייר, כי אין לי מה לענות. תשובות בנוסח "אני אסתדר לבד, נמצא מישהי אחרת, שבוע הבא אני בבנגקוק, זה יותר זול, במילא אני לא מקבל כלום", כבר לא מצחיקות, אותה אף פעם זה לא הצחיק (אני עדיין משועשע מהתשובות שלי). למדתי לשתוק אחרי עשור ומחצה שנייה. מתישהו הייתי צריך ללמוד, אם כי בורח לי לפעמים, יעידו מוכרי הפרחים.

התמקמתי בפוזת ישיבה מזרחית ליד ערימת הכביסה. לבן לערימה אחת, צבעוני לערימה שלידה. תגידי, התחתונים השקופים עם הפסים השחורים זה לבן או צבעוני?

"לבן".

למה? אין בזה לבן, יש פסים שחורים. מה עם אלו והלבבות האדומים?

"אותו הדבר".

ואיך אני צריך לדעת את כל החוקים האלו? אמרת לבן או צבעוני. את ממציאה חוקים, לא מספרת לי עליהם, ואחר כך אני אשם שאני לא מכיר אותם. סיימתי.

"מה עם הכביסה שעל הסל כביסה?"

זה גם?!? כמה כביסה יש לנו? חשבתי שרק הערימה שיש בגיגית….

"גם על הסל וגם מה שיש בסל, ואני מביאה לך עוד מהחדרים של כולם".

הלו! מה נסגר איתך!? זה עונש? אני בריתוק לכביסה? אין לנו כל כך הרבה בגדים בבית, כולל מה שתרמנו בפסח. מאיפה כל הכביסה הזו?!?!!

"אהההה, דביל, עכשיו אתה מבין עם מה אני מתמודדת כל שבוע. מזל שאמא שלך מגיעה לעזור לי מדי פעם. תמיין ותשתוק כבר, אני לא מספיקה לעשות כלום בגללך, אתה כל הזמן מפריע לי. תשתוק כבר".

את לא יכולה לשטוף ולדבר? כמה טיפוסי, ועוד אומרים שלגברים יש בעיה של מולטי-טסקינג. שויין, הנה שתי הערימות מוכנות. סיימתי תוך 42 דקות. אני גאה בעצמי.

"קח את הכביסה הלבנה ותשים במכונה".

אפשר עוד חמש דקות?

"למה? כבר התעייפת? נשמע לי מוכר מדי. שתי דקות וזהו" (יש לה צדדים מרושעים).

את לא מבינה, הערימה של הצבעוני נפלה לי על הלבנים, ואני צריך להפריד. חמש דקות. עברו עשר וסיימתי (אני טוען שעשר).

"לך תכניס כלים למדיח, אני אפעיל את המכונה".

ככה נמשך לו כל היום (לפחות שעתיים של אחר צהריים אחד ארוך בשבת!). אני סחוט ומשום מה מרגיש כמו אחרי אימון כושר, מזיע, אדרנלין. היא בטח מזיעה כמוני. בא לך להתקלח ביחד?

"#$@%$#^!"


7 Comments

  1. טמבלולו
    25 בינואר 2012 @ 1:32

    אני דווקא אהבתי. שאר המגיבים כאלה כבדים לא כל דבר חייב להיות תחקיר חורץ גורלות..עכשיו אני אשלח לחברה שלי ונראה מה היא תגיד 🙂

  2. קוראת פמיניסטית מאוכזבת
    24 בינואר 2012 @ 14:41

    הטור מבריק/הומוריסטי כן או לא… זה כבר ניתן לוויכוח
    אבל שימוש בגוף האישה בצורה מבזה???

    • שרית פרקול
      24 בינואר 2012 @ 15:15

      קוראת פמיניסטית מאוכזבת יקרה, למה מבזה?
      היא ניצבת, גאה לגמרי, לא על ארבע, לא עושה שום דבר משפיל, איפה כאן הביזוי?
      תודה על תגובתך.

  3. ABL
    24 בינואר 2012 @ 14:06

    קודם כל מוציאים את הגבר מטומטם, וזה בא בשביל להאדיר פמיניסטיות?. הגברים שאני מכירה מסוגלים להתגבר על כל עבודות הבית כולל הטפול בילד. בשביל הנשים שאני מכירה, זה מובן מאליו. גם להן יש כל מיני יכולות, למשל לפרנס!

    • שרית פרקול
      24 בינואר 2012 @ 14:09

      נראה לי שזיו כלל לא הוציא את עצמו מטומטם. אם כבר, קצת מוגבל בתחום הפרדת הכביסה. אני בטוחה שיש לו הרבה מאוד כישורים חשובים יותר, וכך גם לזוגתו.

  4. שירי
    24 בינואר 2012 @ 13:44

    מה זה כל התכנים הרדודים האלה שלא היו מביישים את ווי נט יחסים? חשבתי שאתם אמורים להיות עיתון עצמאי ואיכותי… אתם משתמשים בכל הטריקים הזולים של העיתונות המסחרית, שימוש בתמונה של אשה מעורטלת כדי למשוך קוראים, דיבור על תפקידי מגדר מסורתיים של הגבר שלא יודע לכבס והאישה שמנדנדת לו, דיבור על סקס כמטבע עובר לסוחר וכו'… ממש אכזבה.. עד שיש עיתונות ישראלית נטולת כבלים מסחריים, אתם ממחזרים את אותם תכנים שנטחנו עד אין קץ ולא מחדשים דבר

    • שרית פרקול
      24 בינואר 2012 @ 13:48

      שירי, תודה על ביקורתך.
      עם זאת, אנחנו מוצאים שיש מקום במגפון גם למאמרי דעה פמיניסטיים, גם להגיגים בנושא מגדר וזהות מינית, וגם לטורים הומוריסטיים כמו זה של זיו.
      אין כאן שום דבר ממוסחר, ואין לנו כל מחוייבות להיות משעממים או אפרוריים או שמרנים, רק מפני שאנחנו עצמאים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן