איזה כיף. בנק לאומי משהה את ההסדר עם נוחי דנקנר. זהו, העם ניצח. הפייסבוק הוכיח את עליונותו החברתית הברורה ואת העובדה שהוא-הוא הגורם האמיתי לשינויים במפת ההון-שלטון בישראל.

התקשורת גם היא חוגגת. למה לא, בעצם. הרי היא פרסמה לראשונה את עובדת ההסדר בין הבנק הגדול במדינה או אולי השני בגודלו, ממש לא מצליח לעקוב, לבין הטייקון רב הזרועות מהרצליה.  אגב, זו אותה תקשורת שפירסמה לפני שנה לערך את התמונה המפורסמת של המפגש בין הטייקון למנכ"לית לעתיד בבית הקפה, אי שם באחד ממעוזי ההון-שלטון במדינת תל אביב.

אבל האם באמת טרחנו לקרוא את האותיות הקטנות של הפרסום? האם אנחנו מסוגלים להסתכל על התמונה הכוללת והרחבה ולהבין בדיוק מה קרה כאן? האם באמת יש כאן הישג מדהים של שבירת המונופולים הכלכליים הגדולים כהמשך ישיר של מחאת קיץ 2011, או שמא מדובר במין ספין מורכב ומתוחכם, שבסוף יתברר שבין השותפים שלו גם חברי כנסת מהאופוזיציה שממש רצו, אבל באמת וברצון כן ואמיתי, שההסדר בין בנק לאומי לנוחי דנקנר וחברותיו לא ייצא לפועל?

בהחלט ייתכן שההסכם יחזור בגדול ואפילו יתממש

כך אני קראתי את הפרסומים שרצים מאתמול בלילה באמצעי התקשורת השונים. בנק לאומי לא, אני חוזר לא ביטל את ההסדר עם נוחי דנקר. הוא רק שם אותו על אש קטנה. בהקפאה חמימה. אולי ההסדר יעבור בסופו של יום מן העולם, אבל בהחלט ייתכן שהוא יחזור בגדול ואפילו יתממש. למה? כי התגובה המלאה של בנק לאומי אומרת שההסדר נמצא בהקפאה עד אשר המפקח על הבנקים יסיים את בדיקתו.

עכשיו בואו נדבר על הבדיקה של המפקח על הבנקים. על פי הגדרת תפקידו, המפקח אחראי קודם כל ובראש ובראשונה על יציבות הבנקים. במיוחד חשוב הדבר כי הבנקים מוגדרים כגופים אסטרטגיים שאסור לתת להם ליפול. מה שאומר שאם בנק נכנס לבעיות כלכליות כתוצאה מהשקעות או פעולות לא טובות, מי שיישא בתשלום של הצלתו היא הממשלה, כלומר – אנחנו. כל אחד מאיתנו.

נחזור למפקח. הוא יבדוק אם ההחלטות שקיבלו בבנק לאומי סבירות. אם הן עומדות בקריטריונים של יחסי עלות תועלת לבנק. האם ההסדר המוצע הוא אכן הדרך הטובה יותר, או אולי הרעה פחות לסיים את הפרשה הזו של דנקנר ומגוון החברות שלו. המפקח יבדוק את ההשפעה של ההסדר על יציבותו של הבנק בהמשך הדרך, מול הלקוחות האחרים שלו. ייתכן שיהיו כאלה שימשכו את הכספים שלהם מהבנק אם ההסדר יצא לפועל ואולי יהיו אחרים, משקיעים גדולים, שיסרבו לעבוד עם הבנק, כי הם יידעו שברגע שיהיו בצרה הבנק יפעל נגדם ביד חזקה ובזרוע נטויה.

וכשהמפקח יסיים את בדיקתו יהיו לו שתי אפשרויות. האחת – לאשר את ההסדר, גם אם יעיר על ההבטים הציבוריים שלו. השנייה – להודיע שההסדר אינו מקובל עליו, אינו נכון ואינו קביל.

ומה אז? אם המפקח יחליט שההסדר בטל, בנק לאומי יוכל להגיד שבסדר, המפקח, שהוא הדמות המקצועית, קבע את שקבע, והבנק יעשה כדברו. הנזק התדמיתי יישאר, אבל יתמסמס לו אט אט.

אם המפקח יחליט לאשר את ההסדר, פה העסק מתחיל להסתבך. מה בדיוק יעשה הבנק שבאותו רגע בנוסף לאיסור של המפקח גם תדמיתו תהייה על הקרשים?

האם המנכ"לית תיקח אחריות ותתפטר? האם הבנק יילך נגד המפקח על הבנקים? אולי הבנק יגיד למפקח שהוא יכין הסדר אחר, כי חייבים לשמור על הבנק? המון אפשרויות. מה שבטוח – ההסדר עם דנקנר לא בוטל. הוא נח. הוא עוד יחזור. על כל החלטה שתתקבל עוד יערערו והרבה.

אנחנו נמשיך לקטר, להתעצבן, לריב על גובה העמלות

ומה איתנו, האזרחים הקטנים? אלו שמחזיקים חשבונות בבנק לאומי או בבנקים אחרים? אנחנו נמשיך לקטר, להתעצבן, לריב על גובה העמלות ולחשוב שבאמת יש כאן תחרות. אבל האמת היא שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו טוב טוב מה אנחנו באמת רוצים.

כן, אנחנו יכולים להמשיך לדבר על למה לא מעקלים לדנקנר את המטוס ואת הדירות ואת היהלומים והכל, אבל האם זה מה שאנחנו רוצים? נקמה בנוחי דנקנר ושיעקלו לו כל מה שיש לו כדי שירגיש פעם מה זה להיות אנחנו? או שאנחנו רוצים שמה שיש לדנקנר יהיה גם לנו?

אולי נהייה חכמים ונדרוש שוויון אמיתי. שוויון בנקאי כלכלי אמיתי. שמעכשיו יגידו שאם יש לך חוב קטן לבנק זו בעיה של הבנק, בדיוק כמו במקרה שיש לך חוב גדול לבנק. אם זה מה שאנחנו באמת רוצים, אז אולי צריך לתת לדנקנר את ההסדר שלו, אבל לדאוג שגם כל אלה שנקלעו למצוקת תשלומי משכנתא או סתם חוב לבנק והבנק מחליט להיכנס בהם בכל הכוח – כל אלה יקבלו הסדרים בדיוק כמו דנקנר. זה בעצם יהיה השוויון האמיתי.

[related-posts title="עוד בנושא נוחי דנקנר"]

• באדיבות הבלוג מתבונן חברתי