וכך, ביום העצמאות, יום המנגלים הלאומי, במצב רוח כחול-לבן, עם חצאית כחולה וחולצה לבנה, הגעתי לגני יהושע לעשות את מה שאנחנו היהודים עושים הכי טוב, לאכול - אבל בלי לפגוע ביצורים חיים ועם המון חיוכים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
כבר שנה פלוס שאני טבעונית, שנה פלוס זה לפחות 365 ימים בהם כל יום שני שואלים אותי שאלות כמו: "למה את עושה את זה לעצמך?" ו"למה לסבול?". התשובה שלי תמיד היא שמי שלא ניסה לא יודע כמה זה פשוט.
כבר מזמן החלפתי את החלב שמעודד סרטן בסויה שמסייעת למנוע סרטן, את הביצה שגורמת לעלייה ברמת הכולסטרול בקמח חומוס שמכיל הרבה ויטמינים, יותר מקמח רגיל שלא מכיל אף ויטמין, את הדבש שהורגים עבורו דבורים בכוורות או במקרה ה"טוב" תולשים להם את הכנפיים, בסילאן תמרים מתוק ונטול כל פגיעה ביצורים חיים.
אבל דבר אחר נשאר חסר תחליף; תעלומת ה-מה עושים במקום "על האש" עם חברים. ובכן, אני שמחה לבשר לכם שהשנה פתרתי גם את התעלומה הזו. והתשובה היא: "מנגל טבעוני".
"המנגל הטבעוני"
"ויגן פרדנלי" ארגנו את האירוע והמנגלים, חברת "טבע דלי" סיפקו "המבורגרים" טבעוניים ו"נקניקיות" טבעוניות, עיריית תל אביב והטבע ארגנו לנו פארק במרכז הארץ ומרכז העיר, וכל שנותר לי לעשות היה לבוא ולטעום.
וכך, ביום העצמאות, יום המנגלים הלאומי, במצב רוח כחול-לבן, עם חצאית כחולה וחולצה לבנה, הגעתי לגני יהושע לעשות את מה שאנחנו היהודים עושים הכי טוב, לאכול. על מנת להגיע ל"מנגל הטבעוני" שהיה תחום בבלונים ושלטים של חיות ואנשים מחייכים, נאלצתי לעבור בעשן המנגלים "הרגילים". הריח היה בלתי נסבל. התאמצתי כדי לא לראות את העצמות וחלקי הבשר, ולמרות שאני אוהבת להיות ישראלית, ובמיוחד ביום העצמאות, מאוד שמחתי לא להיות חלק מזה.
ביחד איתי עשתה את הדרך למתחם "המנגל הטבעוני" אחת המתנדבות שסייעה באירוע, שהסיעה מריצה מלאה בלחמניות המבורגר. היא שפעה חיוכים מדבקים ונדבקתי גם אני בחיוך, סייעתי לה בכיף ופינטזתי תוך כדי על ההמבורגר הטבעוני הראשון ליום העצמאות הטבעוני הראשון שלי. מרחוק כבר ראיתי אנשים עם סינרי "ויגן פרנדלי", מנפנפים ומחליפים המבורגרים טבעוניים על המנגל כמו היו דיסקים של די ג'יי. חיכיתי להמבורגר הטבעוני שלי…
טבעונית ושבעה – יש דבר כזה
ההמבורגר הטבעוני הראשון של יום העצמאות לא איחר לבוא וגם זה שאחריו, וגם הנקניקייה שביניהם. בין לבין נהניתי משיפודי ירקות וסלט, שתייה וקינוחים טבעוניים פר אקסלאנס. ישבתי על הדשא ולקח פחות משנייה עד שזוג טבעוני נחמד הציע לי להצטרף אליו למחצלת.
אחר כך עברתי למתחם ההרצאות וגם שם הזמינו אותי למחצלת וכוס מיץ תפוזים. כששבעתי, התפניתי להביט סביבי, בירוק האביבי ובאנשים סביבי שנראו שמחים וחייכו כולם זה לזה, בלי יוצא מן הכלל. השתזפתי בשמש החורפית ונישנשתי עוד קצת מהמעדנים הטבעוניים. אחר כך הצטרפתי לסדנת יוגה באמצע הפארק. היה הרבה יותר כיף מאשר יוגה במכון כושר.
בלי ששמתי לב השעות חלפו ואחר הצהריים הגיע. בבטן מלאה, הרגשתי שחגגתי את יום העצמאות כהלכתו.
דנה
21 באפריל 2013 @ 1:02
גם אני הייתי בפיקניק והופתעתי לטובה- אנשים טובים ורגועים ואוכל טעים.