Skip to content

דווקא מארסי – האיים

כדאי לעשות אתנחתה קלה של ים, שקט, שלווה ואוויר נקי מעשן ורעש מכוניות. כל מה שצריך לעשות הוא לעלות על הספינה שתיקח אותנו לאיים

דווקא מארסי – האיים

כדאי לעשות אתנחתה קלה של ים, שקט, שלווה ואוויר נקי מעשן ורעש מכוניות. כל מה שצריך לעשות הוא לעלות על הספינה שתיקח אותנו לאיים

האי פריול - שקט ושלווה ומיים צלולים - צילום: עמית מנדלזון

התלבטתי עם לגרור אתכם מיד אל תוככי העיר, המוזיאונים, הארכיטקטורה והפארקים או לעשות אתנחתה קלה באיים שממתינים לכם בזרועות פתוחות מחוץ לנמל. הפור נפל ונוסעים לאיים. את הספינה לוקחים מהנמל הישן. כרטיס אחד יאפשר לכם לבקר בשני האיים.

מחודש מאי, כדאי מאוד להצטייד לטיול שכזה בבגד ים. המים צלולים, נקיים ומפתים. מי שיכול או רוצה לאכול, במקום יש מספיק מסעדות ומי שלא – שיצטייד בסנדוויצ'ים ויעשה פיקניק על החוף.

מבצר דיף מקרוב - צילום: עמית מנדלזון

Chateau D'if – הוא הקטן אך המפורסם מבין שני האיים, האי ששימש כהשראה לאלכסנדר דומא בספרו "הרוזן ממונטה כריסטו" ואכן כדאי לשים לב לשמן של הספינות הנעות על הקו… שטו דיף הוא בעצם מבצר (שמאוחר יותר הפך לכלא) שממוקם כקילומטר וחצי מהנמל הישן. הוא נבנה בהוראת המלך פרנסואה הראשון בין השנים 1527 ועד 1529 במטרה להגן על הכניסה לעיר, אם כי מעשית מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן מעשי.

אלקטרז בגרסה מוקדמת - עמית מנדלזון

מאוחר יותר הפך המבצר לבית הכלא המפחיד ביותר בצרפת, שמיקומו וזרמי המים המשתנים שבסביבתו הפכו אותו לבלתי אפשרי להימלטות, מעין הגרסה צרפתית ומוקדמת של אלקטרז האמריקני.

אלפי צרפתים פרוטסטנטים (הוגנוטים) "בילו" במקום וחלק לא קטן מהם מעולם לא יצא משם.
הטירה התפרסמה אחרי פרסום ספרו של אלכסנדר דומא "הרוזן ממונטה כריסטו", שאמנם היה דימיוני לחלוטין אבל דמות הגיבור מבוססת על אחד העצורים במקום, גנרל בצבא נפוליון. בימינו הטירה משמשת כמוזיאון, שמורה היטב ומשוקמת, וזו חוויה מעניינת להסתובב בחדריה ולנסות להבין כיצד חיו שם פעם אסירים. כדאי מאוד לעלות על הצריח המקומי שלה, לטפס על כיפתו וללמוד משהו על תופעה אקוסטית מעניינת.

כמו שאתם ודאי מבינים זה לא בדיוק המקום לרחוץ בים…

אם סיימתם את הביקור בטירה גשו לרציף והמשיכו עם הספינה הבאה אל האי פריול.

משוכני הנמל של האי פריול - צילום: עמית מנדלזון

האי פריול איננו אתר תיירות בהכרח. למעשה הוא שכונת מגורים ועל הגבעה במרכזו שוכן בית חולים למחלות חשוכות מרפא ושרידים של מחנה צבאי מפוזרים בכל האי באופן טבעי. על האי לא נעות מכוניות פרט לכבאית אחת עטוית קורי עכביש. וכי למה שתהיינה מכוניות? האי קטן מספיק כדי להקיפו בהליכה תוך 20 דקות ואין דרך טכנית להעביר אליו מכוניות. האי שייך רשמית לרובע השביעי של העיר מארסיי ותושביו מודים לאל ולעירית מארסיי שהחל משעות הערב, אחרי שהספינה האחרונה מפליגה מהמקום, האי הקטנטן והיפהפה הופך להיות שלהם בלבד, בלי תיירים או מבקרים.

עם צאת הספינה האחרונה האי כולו של תושביו בלבד, צילום: עמית מנדלזון

האי, כמו כל חופי מארסיי, מפורץ ותמצאו בו ארבעה נקיקים (למרות הדיוק בתרגום המילולי של המילה Calanque הרי שחלק מאותם נקיקים גדולים מספיק כדי להיקרא פיורדים).

קו החוף של העיר - צילום: עמית מנדלזון

כדאי מאוד להקיף את האי, ראשית כדי ליהנות מהנוף המדהים הנשקף בצדו האחד אל העיר מארסיי וקו החוף הקלאסי שלה ומהצד האחר – אל הים הפתוח. אפשר לאתר את הפינה המתאימה לכם לרחוץ בהאו סתם לפתוח שמיכה, לתפוס שמש ולנשנש נקניק יבש עם כוס יין.

לתפוס שמש על הסלעים - עמית מנדלזון

כאן המקום להסביר שבצרפת אין איסור רחצה בחופים לא מוכרזים ולמרבה הפלא מספר הטובעים איננו גדול במיוחד למרות, שחלק מהחופים מסולעים וקשים לגישה.

יש במקום חוף אחד רשמי ושלושה פיורדים (או נקיקים אם תרצו) בהם תוכלו לרחוץ. כמובן שאם שכרתם סירה יש עוד דרך ליהנות מהשלווה הנהדרת באי…

למה סירה - ככה !! צילום: עמית מנדלזון

השקט והשלווה באי מובטחים כל עוד לא מדובר בעונה הבוערת, וכמובן מן הראוי להתרחק מהמקום בסופי השבוע הקייציים, בהם גם תושבי העיר וגם התיירים מנסים להתרחק מההמולה וזיהום האוויר ומתנקזים אל התור הארוך לספינה המובילה אל האי.

מים קרים אבל היופי... - עמית מנדלזון

למרות שאחד הנקיקים הוא חוף מוכר, אני דווקא הייתי ממליץ על הנקיק הגדול ביותר. קחו בחשבון שחום המים איננו מזכיר אפילו את זה של חופי ישראל ומן הסתם, מי שרגיל לאמבטיה עמוסת המדוזות של תל אביב או נתניה יגלה חוויה אחרת לחלוטין, חוויה מרטיטה תרתי משמע. אני משוכנע כי למראה המים הצלולים בקיץ החם של מארסיי אין סיכוי שתעמדו בפיתוי.

ועוד מבט על הנקיק - עמית מנדלזון

ועוד טיפ אחד קטן לפני שאני מניח לכם ליהנות מהאיים, עד לשבוע הבא. נשים חשופות חזה זה מראה מאוד שכיח בצרפת. החוק מתיר שהייה בחופים ללא חלק עליון. בנות, זה המקום להעלות צבע על ציציכן, בנים… מותר להסתכל, אבל לא לנעוץ עיניים. כן, ההתרגשות תחלוף די מהר, כל מה שצריך לעשות זה להיכנס למים. זה כבר יכווץ הכל.

אוכלים ארוחת ערב על הסירה באחד מנקיקי האי - עמית מנדלזון

 בנמל הישן ביקרתם ?

2 Comments

  1. מלינה זהבי
    29 באפריל 2013 @ 12:58

    אני מתפלאת על יחסי הציבור המקיפים שאתם עושים לצרפת ובייחוד לאזור מרסייי- שיש בה כל כך הרבה מוסלמים ושונאי ישראל- כדאי מאד להתרחק מהמדינה הזו עד שהדברים ירגעו לא מתאים לעשות יחסי ציבור כל הזמן למקום שלא נעים לבקר בו

    • עמית מנדלזון
      29 באפריל 2013 @ 14:54

      גברת זהבי היקרה, אני מניח שלא הבנת מה משמעות שם הסדרה, "דווקא מארסיי" והשם מיועד לשטופי מוח, פחדנים ואנטי שמיים כמוך, הרגשת מאויימת ??? מישהו רדף אחרייך עם סכין ? מישהו תקף אותף ? לא !!! החרדה החולנית שלך נובעת מהעובדה ששמעת את השפה הערבית ברחוב, אני מניח שאת לא מסתובבת בנצרת, יפו, עכו, ירושלים, חיפה, רמלה, לוד, או באר שבע את עלולה להרגיש מאויימת גם שם. את פשוט סובלת מחד מהפראנויה היהודים הגלותית ומאידך מאנטישמיות כרונית ( כן גם מוסלמים הם שמים) אני לעומתך חי בעיר הזו ומנסה לגרום לישראלי שטוף הדעות הקדומות להבין שמאכילים אותו לוקשים אבל אם אני ניצב מול אנשים כמוך אני נידון לכישלון, אני רק יכול לקוות שלא תעבירי את הגזענות השורשית שלך לילדייך

האי פריול - שקט ושלווה ומיים צלולים - צילום: עמית מנדלזון

התלבטתי עם לגרור אתכם מיד אל תוככי העיר, המוזיאונים, הארכיטקטורה והפארקים או לעשות אתנחתה קלה באיים שממתינים לכם בזרועות פתוחות מחוץ לנמל. הפור נפל ונוסעים לאיים. את הספינה לוקחים מהנמל הישן. כרטיס אחד יאפשר לכם לבקר בשני האיים.

מחודש מאי, כדאי מאוד להצטייד לטיול שכזה בבגד ים. המים צלולים, נקיים ומפתים. מי שיכול או רוצה לאכול, במקום יש מספיק מסעדות ומי שלא – שיצטייד בסנדוויצ'ים ויעשה פיקניק על החוף.

מבצר דיף מקרוב - צילום: עמית מנדלזון

Chateau D'if – הוא הקטן אך המפורסם מבין שני האיים, האי ששימש כהשראה לאלכסנדר דומא בספרו "הרוזן ממונטה כריסטו" ואכן כדאי לשים לב לשמן של הספינות הנעות על הקו… שטו דיף הוא בעצם מבצר (שמאוחר יותר הפך לכלא) שממוקם כקילומטר וחצי מהנמל הישן. הוא נבנה בהוראת המלך פרנסואה הראשון בין השנים 1527 ועד 1529 במטרה להגן על הכניסה לעיר, אם כי מעשית מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן מעשי.

אלקטרז בגרסה מוקדמת - עמית מנדלזון

מאוחר יותר הפך המבצר לבית הכלא המפחיד ביותר בצרפת, שמיקומו וזרמי המים המשתנים שבסביבתו הפכו אותו לבלתי אפשרי להימלטות, מעין הגרסה צרפתית ומוקדמת של אלקטרז האמריקני.

אלפי צרפתים פרוטסטנטים (הוגנוטים) "בילו" במקום וחלק לא קטן מהם מעולם לא יצא משם.
הטירה התפרסמה אחרי פרסום ספרו של אלכסנדר דומא "הרוזן ממונטה כריסטו", שאמנם היה דימיוני לחלוטין אבל דמות הגיבור מבוססת על אחד העצורים במקום, גנרל בצבא נפוליון. בימינו הטירה משמשת כמוזיאון, שמורה היטב ומשוקמת, וזו חוויה מעניינת להסתובב בחדריה ולנסות להבין כיצד חיו שם פעם אסירים. כדאי מאוד לעלות על הצריח המקומי שלה, לטפס על כיפתו וללמוד משהו על תופעה אקוסטית מעניינת.

כמו שאתם ודאי מבינים זה לא בדיוק המקום לרחוץ בים…

אם סיימתם את הביקור בטירה גשו לרציף והמשיכו עם הספינה הבאה אל האי פריול.

משוכני הנמל של האי פריול - צילום: עמית מנדלזון

האי פריול איננו אתר תיירות בהכרח. למעשה הוא שכונת מגורים ועל הגבעה במרכזו שוכן בית חולים למחלות חשוכות מרפא ושרידים של מחנה צבאי מפוזרים בכל האי באופן טבעי. על האי לא נעות מכוניות פרט לכבאית אחת עטוית קורי עכביש. וכי למה שתהיינה מכוניות? האי קטן מספיק כדי להקיפו בהליכה תוך 20 דקות ואין דרך טכנית להעביר אליו מכוניות. האי שייך רשמית לרובע השביעי של העיר מארסיי ותושביו מודים לאל ולעירית מארסיי שהחל משעות הערב, אחרי שהספינה האחרונה מפליגה מהמקום, האי הקטנטן והיפהפה הופך להיות שלהם בלבד, בלי תיירים או מבקרים.

עם צאת הספינה האחרונה האי כולו של תושביו בלבד, צילום: עמית מנדלזון

האי, כמו כל חופי מארסיי, מפורץ ותמצאו בו ארבעה נקיקים (למרות הדיוק בתרגום המילולי של המילה Calanque הרי שחלק מאותם נקיקים גדולים מספיק כדי להיקרא פיורדים).

קו החוף של העיר - צילום: עמית מנדלזון

כדאי מאוד להקיף את האי, ראשית כדי ליהנות מהנוף המדהים הנשקף בצדו האחד אל העיר מארסיי וקו החוף הקלאסי שלה ומהצד האחר – אל הים הפתוח. אפשר לאתר את הפינה המתאימה לכם לרחוץ בהאו סתם לפתוח שמיכה, לתפוס שמש ולנשנש נקניק יבש עם כוס יין.

לתפוס שמש על הסלעים - עמית מנדלזון

כאן המקום להסביר שבצרפת אין איסור רחצה בחופים לא מוכרזים ולמרבה הפלא מספר הטובעים איננו גדול במיוחד למרות, שחלק מהחופים מסולעים וקשים לגישה.

יש במקום חוף אחד רשמי ושלושה פיורדים (או נקיקים אם תרצו) בהם תוכלו לרחוץ. כמובן שאם שכרתם סירה יש עוד דרך ליהנות מהשלווה הנהדרת באי…

למה סירה - ככה !! צילום: עמית מנדלזון

השקט והשלווה באי מובטחים כל עוד לא מדובר בעונה הבוערת, וכמובן מן הראוי להתרחק מהמקום בסופי השבוע הקייציים, בהם גם תושבי העיר וגם התיירים מנסים להתרחק מההמולה וזיהום האוויר ומתנקזים אל התור הארוך לספינה המובילה אל האי.

מים קרים אבל היופי... - עמית מנדלזון

למרות שאחד הנקיקים הוא חוף מוכר, אני דווקא הייתי ממליץ על הנקיק הגדול ביותר. קחו בחשבון שחום המים איננו מזכיר אפילו את זה של חופי ישראל ומן הסתם, מי שרגיל לאמבטיה עמוסת המדוזות של תל אביב או נתניה יגלה חוויה אחרת לחלוטין, חוויה מרטיטה תרתי משמע. אני משוכנע כי למראה המים הצלולים בקיץ החם של מארסיי אין סיכוי שתעמדו בפיתוי.

ועוד מבט על הנקיק - עמית מנדלזון

ועוד טיפ אחד קטן לפני שאני מניח לכם ליהנות מהאיים, עד לשבוע הבא. נשים חשופות חזה זה מראה מאוד שכיח בצרפת. החוק מתיר שהייה בחופים ללא חלק עליון. בנות, זה המקום להעלות צבע על ציציכן, בנים… מותר להסתכל, אבל לא לנעוץ עיניים. כן, ההתרגשות תחלוף די מהר, כל מה שצריך לעשות זה להיכנס למים. זה כבר יכווץ הכל.

אוכלים ארוחת ערב על הסירה באחד מנקיקי האי - עמית מנדלזון

 בנמל הישן ביקרתם ?

2 Comments

  1. מלינה זהבי
    29 באפריל 2013 @ 12:58

    אני מתפלאת על יחסי הציבור המקיפים שאתם עושים לצרפת ובייחוד לאזור מרסייי- שיש בה כל כך הרבה מוסלמים ושונאי ישראל- כדאי מאד להתרחק מהמדינה הזו עד שהדברים ירגעו לא מתאים לעשות יחסי ציבור כל הזמן למקום שלא נעים לבקר בו

    • עמית מנדלזון
      29 באפריל 2013 @ 14:54

      גברת זהבי היקרה, אני מניח שלא הבנת מה משמעות שם הסדרה, "דווקא מארסיי" והשם מיועד לשטופי מוח, פחדנים ואנטי שמיים כמוך, הרגשת מאויימת ??? מישהו רדף אחרייך עם סכין ? מישהו תקף אותף ? לא !!! החרדה החולנית שלך נובעת מהעובדה ששמעת את השפה הערבית ברחוב, אני מניח שאת לא מסתובבת בנצרת, יפו, עכו, ירושלים, חיפה, רמלה, לוד, או באר שבע את עלולה להרגיש מאויימת גם שם. את פשוט סובלת מחד מהפראנויה היהודים הגלותית ומאידך מאנטישמיות כרונית ( כן גם מוסלמים הם שמים) אני לעומתך חי בעיר הזו ומנסה לגרום לישראלי שטוף הדעות הקדומות להבין שמאכילים אותו לוקשים אבל אם אני ניצב מול אנשים כמוך אני נידון לכישלון, אני רק יכול לקוות שלא תעבירי את הגזענות השורשית שלך לילדייך

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן