[rating=3]

"לעוף מהתרגשות" הוא סרטו החדש, המשעשע והסוריאליסטי של הבמאי פדרו אלמודובר, שנעשה כמחווה לסרטיו הידועים ביותר – "נשים על סף התמוטטות עצבים", "קיקה" ועוד. אלמודובר הוא ללא ספק הבמאי הספרדי החשוב ביותר מחוץ לארצו, וכל סרט שהוא יוצר מגיע עם באזז עצום של יחסי ציבור והמולה תקשורתית.

לאלמודובר יהיה מאוד קל לעשות סרט קונבנציונאלי יותר, משהו שישמח את רוב הקהל עם סיפור פשוט, קצת הומור ושעשועים (כמו לדוגמה, הסרט הישראלי "בננות"). אבל אז זה לא יהיה הסרט של אלמודובר. זו גם הסיבה מדוע הסרט "לעוף מהתרגשות" מאוד מצחיק, כיוון שהוא לוקח את היסודות הבסיסיים מסרטיו לאורך ההיסטוריה, והולך איתם צעד אחד קדימה. מה שנוצר, זה סרט מטורף, ללא כל תקינות פוליטית, אך עם הרבה כיף טהור.

חשוב להזכיר, שיש הרבה שסולדים מסרטיו של הבמאי והתסריטאי הספרדי, אבל הם לא יכולים להתעלם מעבודתו המבריקה מאחורי המצלמה: הניקיון האלגנטי והצבעים הססגוניים שבכל שוט, הדיאלוגים וכמובן מחוות השחקנים. יש לו הכישרון של במאים גדולים, והוא יודע איך להעביר זאת למסך. אל תחפשו אחר סיפור מתוחכם או עומק בעלילה, אבל אם חשקה נפשכם בערב של פורענות קולנועית, החביאו את הביקורתיות מאחור, והיכנסו למסכת של צבעים, פוליטיקה, סקנדלים, ידוענים, שדים ורוחות והרבה הרבה חשק. מיני כמובן.

הסרט "לעוף מהתרגשות" עוסק במטוס הנתקל בתקלה מכאנית גדולה, אשר עושה את הנחיתה שלו לכמעט בלתי אפשרית, לכן יעד המטוס משתנה, בזמן שהוא מחכה לפינוי של שדה תעופה כדי לבצע נחיתת חירום. בינתיים, אנו לומדים להכיר את אנשי הצוות והנוסעים של טיסה באמת מיוחדת זו. כולם מטורפים: שלושה דיילים גאים (המבצעים הופעת בורלסק מוזיקלית ומצחיקה עד דמעות במהלך הטיסה), שני טייסים חסרי ביטחון עצמי, והנוסעים המוזרים גם כן – בתולה שהיא מגדת עתידות, רוצח שכיר, מלכת סאדו מפורסמת, בנקאי מושחת ועוד. אלו הם רק חלק מהכלים שהבמאי משתמש כדי להוכיח שהעולם שלנו מטורף, כל הפרות הקדושות נשחטות ובעצם כל דבר יכול לקרות. הכל.

יש, כאמור, מופיע מוזיקלי, סמים, שיחות טלפון מיניות מהמטוס, ניסיונות התאבדות ואפילו ביקור בדירה. רגע, איך? אמרנו שהסרט מתרחש במטוס. אבל זו בדיוק ההתמחות של אלמודובר, שהוא יודע איך לשנות את מקום התרחשות העלילה, ונמנע מלשהות באותו מקום מההתחלה ועד הסוף. הוא באמת יודע מתי סיפור צריך קצת שינוי בתפאורה, ומדלג מהמטוס למדריד במיומנות רבה.

 באותה רעננות עלילתית הוא גם מספר את הסיפור, כקומדיה שלעיתים נראית כמו מותחן אסונות. אבל זה רק נראה כך, כי הסרט נשאר הומוריסטי, או בעצם קומדיה ללא מעצורים: זה לא משנה אם הוא מדבר על הומואים, בנקאים, פילגשות, טייסים, מין או פוליטיקה; זה תמיד חתרני, ואפילו משוגע יותר מסרטיו הקודמים. זו הסיבה שהסרט מצליח להצחיק.

אותו יחס מרנין חייבים לייחס גם לשחקנים. אנסמבל ענק של שחקני העבר של הבמאי מתאחדים ואליהם מצטרפים גם ממיטב הכישרונות התיאטרליים של העולם הדובר ספרדית. החל מחוויאר קמארה ("דבר אליה"), אנטוניו דה לה טורה ("לחזור"), הוגו סילבה ועוד. יש גם הופעות אורח מצד השחקנים שפרצו עם הקריירה שלהם בזכות אלמודובר: אנטוניו בנדרס ("המסיכה של זורו") ופנלופה קרוז ("הכל אודות אמא").

ראוי לציין, כי הסרט אינו מושלם. הבנקאי המושחת הוא דמות מלאת רבדים, אך פשטנית למדי ולא מוסברת מספיק. הבמאי יודע איך לעקוץ ולמתוח ביקורת על התנהלות הבנקים בספרד, אבל דמותו של הבנקאי אינה מתחברת לשאר הנוסעים במטוס.

קהל הצופים בסרט יתחלק לשלושה: אלו שלא יאהבו את הסרט בגלל חוסר התקינות הפוליטית שלו, ואם אתם אינכם מחובבי אלמודובר, בוודאי תשנאו את הסרט. אלו שאוהבים את הסרטים של במאי כה חשוב כיום – וזה יהיה עבורם כמעט מושלם. לבסוף, יש הצופים שלא מכירים את אלמודבר, ורק מחפשים קצת צחוק ולשכוח מהעולם האמיתי במשך 90 דקות. זה יעבוד אם אתם באים בראש פתוח, ויגרום לכם "לעוף מהתרגשות".