ב-45 מדינות ברחבי העולם, שהן  23% מתוך 194 המדינות שנבדקו, יש מגבלות קשות על חופש הנישואין; ב-56 מדינות (29%) יש מגבלות חלקיות וב-93 ממדינות העולם (48%) שורר חופש נישואין. כך עולה מאתר "מפת חופש הנישואין בעולם" שהעלתה השבוע לרשת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון באנגלית ובעברית. כ-33 מתוך המדינות שקיבלו את הציון 0 המעיד על מגבלות קשות הן מוסלמיות.

ישראל קיבלה אף היא את הציון 0 בגלל המונופול הדתי על הנישואין, העובדה שמאות אלפי אזרחים אינם יכולה להינשא במדינה וסיבות נוספות. היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם שקיבלה את הציון הזה והיא ממוקמת לצד איראן, פקיסטן, אפגניסטן ערב הסעודית ושאר מדינות האסלאם הקיצוני.

חופש הנישואין או מצב הקרוב לחופש נישואין (ציון 2) מתקיים בכמעט חצי ממדינות העולם (93 מדינות שהן 48%). ככלל, מדינות שהן דמוקרטיות מבוססות מעניקות לאזרחיהן גם את מירב החופש להינשא. כמעט כל מדינות אירופה וכ-75% ממדינות אמריקה מאפשרות חופש נישואין מלא או כמעט מלא. 82 מתוך 93 המדינות שבהם שורר חופש נישואין (88%) הן מדינות נוצריות. 56 מדינות (שהן 29%) קיבלו את הציון 1 המעיד על חופש נישואין מוגבל.

בסך הכל 45 מדינות, שהן קרוב לרבע ממדינות העולם (23%), קיבלו את הציון 0 שמשמעותו הגבלות קשות על חופש הנישואין. 33 מתוכן, שהן 73%, הן מדינות מוסלמיות. רק 8 הן מדינות נוצריות. לא רק ישראל אלא גם כל שכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון (וגם הרשות הפלשתינאית), קיבלו ציון 0. קיבלה את הציון 0 גם צפון קוריאה שבה אין חופש נישואין בין המעמדות.

בסך הכל המפה מתארת תמונה גיאוגרפית ברורה. בעולם מתקיים גרעין קשה של מדינות שבהן מגבלות קשות על חופש הנישואין בצפון, מרכז ומזרח אפריקה, המזרח התיכון ומערב ומרכז אסיה. הוא יוצר את הכתם השחור הגדול במרכז המפה. את הגרעין הזה מקיפות ממזרח (אסיה) ומדרום (דרום ומערב אפריקה) מדינות רבות שבהן מגבלות חלקיות על חופש הנישואין. הן יוצרות את שני הכתמים האפורים הגדולים במפה.

בצפון, במערב ובדרום מזרח: ארבע היבשות שצבועות בלבן ובהן חופש נישואים כמעט מלא: שתי האמריקות, אירופה ואוקיאניה. היבשת שבה התמונה הברורה ביותר היא אירופה. מתוך 46 מדינות ב-44 יש חופש נישואין, במדינה אחת (אלבניה) יש מגבלות על חופש הנישואין ובמדינה אחת (הותיקן) יש מגבלות קשות.

ב-120 מדינות, קרוב לשני שליש ממדינות העולם, הדת הדומיננטית היא הנצרות. מתוכן ביותר משני שליש (82 מדינות) יש חופש נישואין, ורק ב-8 יש מגבלות קשות שגרמו לציון 0. ב-53 מדינות הדת הדומיננטית היא האסלאם. רק ב-3 מתוכן, שהן 6%, יש חופש נישואין. ב-33 מדינות שהן קרוב לשני שליש ממדינות האיסלאם יש מגבלות קשות על חוקי הנישואין (ציון 0).

לישראל ניתן ציון 0, בשל המגבלות הקשות המוטלות בה על סוגי הנישואין ועל הכשירות לנישואין:

• החוק הישראלי מאפשר רק נישואין דתיים המבוצעים על ידי עדות דתיות מוכרות ואינו מאפשר נישואין אזרחיים.

• באוכלוסיה היהודית יש לרבנות הראשית המייצגת את הזרם האורתודוכסי מונופול על הנישואין.

• יכולים להתחתן במסגרת הרבנות רק מי שמוכרים כיהודים על פי ההלכה האורתודוכסית, וזאת אך ורק בינם לבין עצמם. גם בני עדות דתיות אחרות, יכולים להינשא רק באמצעות כוהני הדת שלהם ורק בינם לבין עצמם.

• כ-300 אלף אזרחים המוגדרים חסרי דת, המהווים  כ-4% מהאוכלוסייה, אינם יכולים להינשא בישראל.

• גם יהודים על פי ההלכה האורתודוכסית מוצאים עצמם לעתים משוללי זכות נישואין, למשל במקרים של פסולי או מנועי חיתון על פי ההלכה, למשל כהן וגרושה או ממזרים.

• גרים שהצטרפו ליהדות דרך הזרמים הלא-אורתודוכסים (הרפורמי והקונסרבטיבי),  ולעיתים גם גרים אורתודוכסים שהתגיירו על ידי רבנים אורתודוכסים מקלים, אינם יכולים להינשא בישראל.

• המונופול האורתודוכסי גם שולל מזוגות רבים, חילונים, מסורתיים, דתיים לא-אורתודוכסים,  ואף אורתודוכסים מתונים, [את הזכות להינשא על פי אמונתם. זאת, בין היתר משום שהטקס האורתודוכסי אינו שוויוני כלפי האישה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, 9,262 זוגות דיווחו ב-2010 למשרד הפנים שנישאו בחו"ל. זאת, לעומת 47,855 זוגות שהתחתנו באותה שנה בישראל. כלומר 16% מהנישואין של ישראלים נערכו בחו"ל.

בבדיקה שערכה עמותת חדו"ש נכללו כמעט כל המדינות העצמאיות החברות באו"ם, וכן מספר ישויות מדיניות נוספות, וניתנו להן הציונים הבאים: 0 – הגבלות חמורות על חופש הנישואין; 1 – הגבלות חלקיות על חופש הנישואין; 2 – חופש נישואין מלא או קרוב לכך. המפה מגובה בטבלה נוחה מאוד לשימוש שבה המידע על המדינות. דורגו בטבלה 194 מדינות (באפליקציית המפה כ-160 מדינות).

הציון 0 או 1 יכול להנתן בגלל חקיקה שמגבילה את חופש הנישואין כמו חוקי השריעה המוסלמיים. אבל הוא יכול להנתן גם כאשר יש בחוק חופש נישואין פורמלי אבל המצב בפועל הוא של העדר חופש נישואין לדוגמה: אפליית נשים בחוקי הנישואין, נישואי ילדים, נישואין בכפייה, פוליגמיה ועוד.

בטבלה מצויינות גם כל המדינות שמאפשרות נישואין או רישום זוגיות לבני אותו מין.

בעמותת חדו"ש אומרים כי נבחנו מגוון מקורות כדי להגיע להערכות הוגנות ועקביות של מצב חופש הנישואין במדינות העולם. בסיס התייחסות מרכזי היו הדו"חות השנתיים של משרד החוץ האמריקאי – דו"ח חופש הדת בעולם ודו"ח זכויות האדם בעולם. כן נעשה שימוש רב באתרים נוספים דוגמת מדד המגדר, מועצת אירופה ובמידע של הבנק העולמי.

מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב מסביר ש"מטרתה המקורית של המפה היתה להמחיש את מיקומה העגום של ישראל לצד החשוכות במדינות האסלאם, ובניגוד למקובל בעולם הדמוקרטי.  להפתעתנו לא היתה רשימה משווה כזאת בנמצא ולפיכך עבודת התחקיר המקיפה של אנשי חדו"ש יצרה מסמך ראשון מסוגו גם מחוץ לישראל".

"אנו מקווים", אומר רגב, "שהתמונה הקשה העולה מהמפה תסייע לקדם שינוי מדיניות בישראל שיביא לחופש נישואין מלא, כמובטח בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם וכמתחייב מהבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. רוב ברור בציבור הישראלי תומך בכך, והבחירות האחרונות יצרו הזדמנות היסטורית להנהגת נישואין אזרחיים בישראל שאסור להחמיץ אותה". עם זאת, רגב מקווה "שהמפה תביא תועלת לא רק לישראלים אלא גם לגורמים נוספים הפועלים לקידום חופש הדת והשוויון ברחבי העולם".

את עיקר התחקיר  למפה ביצעה נטשה רוט. הפיק את הפרוייקט דובר חדו"ש מיקי סוקולובסקי וערך אותו סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש שחר אילן. את אתר המפה עיצבה ובנתה חברת Lionways. האתר הוקם בסיוע הקרן החדשה לישראל.

ובינתיים, הוועדה לקידום מעמד האישה תדון מחר בהליכי הרישום לנישואין בישראל.

"הליך הרישום לנישואין, שאמור להיות נדבך מרגש ומהותי בחייו של כל זוג הופך לפעמים לשורת תקלות מביכה ואפילו משפילה", אומרת יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא. "הציבור אינו מודע לשינויים שחלו בשנים האחרונות בהנחיות שניתנו לרשמי הנישואין ולכן אינו יודע לעמוד על זכויותיו. הדיון מחר בא להעלות על סדר היום סוגיות כמו חובתו של רשם הנישואין לאמת הסכמי ממון בן בני זוג המעוניינים בכך, חובתו לשאול את האישה מהו שם המשפחה בו היא בוחרת להיקרא לאחר הנישואין, הדרכת הכלות ושיבוץ נשים כרשמות נישואין, במטרה להפוך את ההליך לידידותי ותומך, כיאה לנסיבות".

בדיון שיתקיים מחר, ביוזמת מכון עיתים, תינתן סקירה של הליכי הרישום לנישואין, השינויים שחלו בשנים האחרונות והנושאים הדורשים המשך קידום, מעקב ופיקוח במטרה לקדם שוויוניות, פתיחות ויחס של כבוד לנרשמים לנישואין.