Skip to content

גם רוסים וגם שמאלנים, חיות מוזרות בלב הגטו, מחכים

כמו שלפיד ניכס לעצמו את מעמד הביניים והרבנות ניכסה לעצמה את הגדרת היהדות והנישואים, השמאל ניכס לעצמו את השלום. ואם הם לא מדברים שמאלנית – לשיטתו של אורי אבנרי הם כנראה לא רוצים שלום. כבן המגזר אני אומר - הרוסים רוצים שלום, אם כי אולי פחות מוכנים לוויתורים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לפני מספר ימים פורסם במגפון מאמר של אורי אבנרי עם הכותרת הרוסים באו, למה הם לא רוצים שלום?. כרוסי שרוצה שלום, לא ידעתי איך להתייחס לאמירה המעניינת של אבנרי, שחילק את הציבור הישראלי לחמש קבוצות (אשכנזים, מזרחיים, דתיים, ערבים ורוסים).

אפשר לחשוב שכל אחת מהקבוצות האחרות רוצה שלום ורק "הרוסים" לא. אני מניח שאבנרי משייך את עצמו לציבור האשכנזי שכולו רוצה שלום, אז למה למרצ יש רק שישה מנדטים? אבל חשבתי עוד קצת והבנתי שאבנרי בעצם מתכוון לשאול "למה הרוסים לא רוצים שלום כמו שאני חושב שהוא צריך להיות".

אנחנו חיים במדינה שבה גורמים שונים מנכסים לעצמם זכויות שונות או זכויות להגדרות שונות. כמו שלפיד ניכס לעצמו את מעמד הביניים, הרבנות ניכסה לעצמה את הגדרת היהדות וזכויות הנישואים, השמאל ניכס לעצמו את השלום. ואם הרוסים (או כל אחד אחר) לא מדברים שמאלנית – לשיטתו של אבנרי הם כנראה לא רוצים שלום.

דיאלוג בנושא? השמאל אף פעם לא הצטיין בכך. כבן המגזר אני יכול להרגיע את אורי אבנרי, הרוסים רוצים שלום. אולי הם פחות מוכנים ללכת לוויתורים, אולי יש דברים אחרים שנמצאים בסדר העדיפויות שלהם, כמו ההשלכות הכלכליות של הסכם שלום, ודרכם אפשר לדבר עם העולים. אבל אני אומר שוב – גם הרוסים רוצים שלום. אולי לא כמו שאבנרי היה רוצה שירצו, אבל בשביל זה צריך לדבר עם העולים, ולצערנו השמאל לא מצטיין בניהול וחתירה לשיח.

השמאל ויתר למעשה על קיום שיח עם העולים

אבל הבעיה כאן אינה הרוסים, הבעיה היא אבנרי והשמאל שהוא מייצג, אותו שמאל שלא מוכן ולא יודע לנהל שיח בגובה העיניים עם הציבור, השמאל שמטיף ומתנשא על הציבור. התפישה הקלאסית עליה אבנרי מדבר במאמרו, על השאיפה שהרוסים יהיו תוספת למחנה השלום, היא זו שיצרה אצל השמאל את התחושה שהרוסים בכיס שלהם, וכך למעשה ויתר השמאל על קיום שיח עם העולים.

בניגוד לשמאל, המחנה הלאומי למד את הדרך, מצא את הנקודות המשותפות עם העולים והיום קוצר את פירות ההשקעה.

אבנרי טועה פעם נוספת כאשר הוא מייצר קשר ישיר בין חילוניות להיעדר לאומיות אצל העולים. דווקא בגלל היעדר דת רלוונטית אצל העולים, החיבור לישראל נעשה באמצעות לאומניות. זאת הדרך של העולים להרגיש שייכים. השמאל משאיר את הגדרת היהדות לרבנות, ויחד הם מייצרים עשרות אלפי עולים מסוג ב'.

גם אם הגטאות הם מבחירה, למדינה יש חלק גדול בזה

עמותת מורשתנו
לוגו עמותת מורשתנו

ולבסוף, טענת הגטו הרוסי מתוצרת עצמית. אילו היינו מדינה נאורה, קולטת עלייה, מתייחסת באופן שווה לכולם ונותנת לכלל תושביה ואזרחיה את הזכויות הבסיסיות (נישואים, למשל) – לא היו נוצרים  גטאות עליהם מדבר אבנרי. אבל מכיוון שברור לכולנו שאנחנו לא חיים במדינה כזאת, העולים מודרו, נדחקו, הופלו, או במילים אחרות – התקבלו כמו שמדינת ישראל יודעת לקבל עולים. התוצאה היא התכנסות פנימית בתוך הקהילה ובניית משאבים לשירות חבריה, כי זה מה שקורה כאשר המדינה לא עושה את תפקידה. גם אם הגטאות הם מבחירה עצמית, למדינה יש חלק גדול בזה.

את הטעות שעשה בשעתו "גוש שלום" עושים ארגונים רבים גם היום. לא מספיק לתרגם פלאייר לשפה הרוסית ולהפיץ אותו במאה אלף עותקים. הפערים בין העולים לחברה הישראלית מתבטאים לא רק בשפה. קיימים הבדלים מנטאליים ותרבותיים שאי אפשר להתגבר עליהם באמצעות תרגום פלאיירים. אם אורי אבנרי וחבריו בשמאל הישראלי מוכנים להודות בטעות של זניחת ציבור העולים, להבין את הפערים ולהיות מוכנים לשיח עם העולים, הם יופתעו לגלות שהציבור הזה לא רק רוצה שלום, אלא גם מוכן לפעול יחד על מנת להשיגו.

השאלה היא, האם השמאל מוכן לצעד כזה?

בכל אופן, אנחנו כאן, גם רוסים וגם שמאלנים, חיות מוזרות בלב הגטו הרוסי, מחכים.

[related-posts title="עוד בנושא העלייה הרוסית"]

_____________________________________________________________________________

אדי ז'נסקר

  • אדי ז'נסקר מנהל את עמותת "מורשתנו", הפועלת להשרשת ערכי הדמוקרטיה והומניזם, סובלנות וצדק חברתי, בקרב חברי קהילת דוברי הרוסית בישראל

4 Comments

  1. דורון
    30 באפריל 2013 @ 12:24

    מבלי להתייחס לכתבה של אבנרי, שהיא רצופה טעויות, סטיגמות מגעילות וסתם אבחנות מוזרות, האם כתבה זו לא נופלת באותו פח? הרי כשכתוב "דיאלוג בנושא? השמאל אף פעם לא הצטיין בכך" או "ולצערנו השמאל לא מצטיין בניהול וחתירה לשיח" (ועוד הרבה דוגמאות אחרות בכתבה), זה בדיוק אותו דבר. איזה שמאל לא הצטיין בכך? ברור לגמרי שהשמאל לא יודע באמת לנהל דיאלוג, לא יודע לחתור לשיח וכו', אבל להגיד את זה בצורה כל כך גורפת, לא שונה מלהגיד "כל הרוסים פשיסטיים". ההכללה לגבי הרוסים חוטאת לאמת, כיוון שבכל ציבור יש גוונים שונים וגורמים שחושבים אחת, אבל הדבר נכון גם לגבי ה"שמאל", שכולל הרבה קבוצות שכן שואפות לקיים דיאלוג עם חלקים שונים של האוכלוסייה, כולל מזרחים (האם גם זו קטגוריה לגמרי מובחנת? הרי גם כאן יש גוונים), עם תושבי שכונות (כנ"ל) ואפילו עם רוסים, ולא רק בתרגום פליירים. בקיצור, למרות ההסכמה המהותית עם דבריו של הכותב, אני מסתייג מכך שהוא, קצת כמו אבנרי, עושה "קניבליזציה" של קטגוריות. כמו שהרוסים אינם ציבור אחד, כך גם השמאל.

  2. דניאל
    30 באפריל 2013 @ 0:38

    לדעתי בעוד כמה עשרות שנים בכל זאת כולם פחות או יותר יהיו זהים באופיים ובמטאליות שלהם, אבל יש לנו עוד הרבה זמן עד שזה יקרה …

  3. מורדוך הקטן
    29 באפריל 2013 @ 17:31

    מסקנה: השמאל בא בכל המידות. סמול, כמו אבנרי, או בלשוי כמו זנסקר

  4. מיכאל
    29 באפריל 2013 @ 14:24

    דסרים כדורבנות. הכתבה של אבינרי לא פונה לציבור הרוסי, ולא יכולה להחש כפנייה וניסיון קן ליצירת השיח. אולי מס שפתים, כדי להוכיח, שהמחבר מודע לעצם הקיום האוכלוסייה הזו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן