גלעד ארדן מכניס את רשות השידור לשעת חירום

הסיפור של רשות השידור מזכיר צפייה בשידור חוזר של משחק כדורגל שנקטע שנייה אחת לפני הגול. הדיסקט מסתובב שוב ושוב חזרה, ברה-ווינד אל שריקת הפתיחה. הפעם היה נראה שזהו זה. זה רציני. רשות השידור יוצאת לרפורמה. במכתב ששיגר השר הממונה (החדש) על רשות השידור גלעד ארדן למנהלי הרשות, הוא הופך את הקערה על פיה ומשיב הכול לנקודת ההתחלה

גלעד ארדן מכניס את רשות השידור לשעת חירום

הסיפור של רשות השידור מזכיר צפייה בשידור חוזר של משחק כדורגל שנקטע שנייה אחת לפני הגול. הדיסקט מסתובב שוב ושוב חזרה, ברה-ווינד אל שריקת הפתיחה. הפעם היה נראה שזהו זה. זה רציני. רשות השידור יוצאת לרפורמה. במכתב ששיגר השר הממונה (החדש) על רשות השידור גלעד ארדן למנהלי הרשות, הוא הופך את הקערה על פיה ומשיב הכול לנקודת ההתחלה

 במכתב המופנה אל יו"ר רשות השידור אמיר גילת ואל המנכ"ל יוני בן מנחם ואל חברי מליאת הרשות, מודיע ארדן כי  בכוונתו "להעמיד את הרפורמה ברשות השידור, על היבטיה השונים, לבחינה מחודשת".הוא גם אינו מהסס להעלות במכתבו את הרייטינג הצונח, ואת הטענה הפופוליסטית ש"אין תמורה לאגרה". מכתב קשה, לכל הדעות, המאתגר את הנהלת רשות השידור ולדעת יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ואיש רשות השידור אחיה (חיקה) גנוסר, אף מטיל בספק את כישוריה ומפקפק ביכולתה לרפא את חוליי הרשות. עם זאת, מנסה אגודת העתונאים בירושלים יחד עם ועדי העיתונאים בקול ישראל ובערוץ 1, ובגיבוי אגודת העיתונאים בתל אביב, לנקוט מהלך חירום של הרגע האחרון במגמה להציל את הסכם הרפורמה הנתפס עתה כמהלך אחרון למניעת סגירת רשות השידור.

גלעד ארדן : יציל את הרשות או יסגור אותה? (צילום: ציפי מנשה)

היסטורית, רשות השידור זכתה, במהלך שני העשורים האחרונים, להתבוננות מחודשת של ועדות אינספור שהגישו המלצות לשר הממונה, או לראש הממשלה. מסקנותיהן של כל הוועדות לא יושמו. מלת המפתח הייתה עיצומים. רכשו ציוד לשידורים בצבע והציוד שכב שנים במחסנים כי לא היה הסכם.

 תחושת הדז'ה-וו חזקה: אותם חוליים מהם סבלה רשות השידור לפני עשרים שנה, פוקדים אותה ביתר שאת גם היום. כל הדו"חות מדברים על הצורך בשינוי ארגוני, בשינוי מבנה השכר, בצורך בהגדלת הפקות מקור ובהפקות חיצוניות. הכול נמצא בדו"חות המאובקים ההם, מאז. אותם חוליים לא נרפאו גם בעידן התחרות שהחל עם הקמת ערוץ 2 בראשית נובמבר 1993, לפני יותר מעשור וגם לא לאחר שקם ערוץ 10. רשות השידור המשיכה להתנהל כדרכה מימים ימימה, בכוח האינרציה ובמימון האגרה.

יצחק לבני עמד בראש ועדה שבחנה את מבנה רשות השידור בראשית שנות התשעים. לאחריו קמו עוד ועדות ונערכו עוד בדיקות באותו נושא, ואלה הניבו לא פחות מששה דו"חות, בהם דו"חות של רענן כהן,  ארנון צוקרמן, רפאל ורדי ומבקר המדינה, שהדו"ח שלו נכתב בשנת 1999. גיל סמסונוב, שכיהן בעבר כיו"ר הרשות, כתב דו"ח נוסף בשנת 2001. היו"ר המבטיח משה גביש עזב כשהוא מרים ידיים ומביע ייאוש מוחלט. לפני עזיבתו, דיבר גביש בשנת 2008 בפורום המכון לדמוקרטיה, שם אמר על ערוץ 1 שהוא "ערוץ שנועד למגירה". כבר אז עלה נושא הפיטורים המסיביים במסגרת הרפורמה.

יוני בן מנחם: מי יציל את הבית שלך? (צילום: ציפי מנשה)

משרד האוצר נכנס בשנים האחרונות לעובי הקורה ושוב נוסח הסכם רפורמה שהיה אמור להיחתם באוגוסט 2012. נכון לעכשיו, המועד האחרון לחתימה עליו הוא.. 1 במאי השנה.

 וזה קורה בסיטואציה שבה עדיין לא יושרו כל ההדורים בין הוועדים וההנהלה, לא סופקו כל הפרטים הנחוצים שנדרשו מהנהלת רשות השידור והשר ארדן משמיע איום שיגרום לקריסת כל מגדל הקלפים של הרפורמה ברגע שאחרי אחרי האחרון. אי אפשר להתעלם מהתגובות הסרקסטיות בטוקבקים של אנשים לידיעה על החלטתו של ארדן. התגובה החוזרת ונשנית היא "לסגור את הרשות" ו"די לאגרה".

״בכוונתי לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים לשידור הציבורי, מתוך כוונה להמשיך לקיימו ולשפרו באופן משמעותי מחד, אך גם מתוך כיווני מחשבה חדשים הלוקחים בחשבון את מבנה הרשות ואת העתיד התקשורתי והטכנולוגי מאידך", אומר ארדן במכתבו.

כבוד היו"ר: אמיר גילת (צילום: ציפי מנשה)

מכתב המערער על ההסכם המפורט שגובש, במסגרתו דובר על השקעה בהיקף 770 מיליון שקל ליישומה של הרפורמה, מהם 90 מיליון שקל מענק ו-240 מיליון שקל הלוואה מהמדינה. רשות השידור החלה במהלך מכירת נכסים נדל"ניים שברשותה במגמה לממן את יתרת הסכום שתוקדש, בין היתר, לשיפורים טכנולוגיים נרחבים ולמימון הפקות מקור פנימיות וחיצוניות.

מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר, כי "מכתבו של השר ארדן מבטא אי אימון בהנהלת רשות השידור, שהיא זו שדירדרה את השידור הציבורי למצב המתואר במכתבו. הרפורמה ברשות השידור היא הדרך הנכונה ולכן יש לעבור מייד לביצועה, במטרה להבריא את הרשות ולאפשר שידור ציבורי אמין ואיכותי״.

 

 

 

 

1 Comment

  1. שער
    1 במאי 2013 @ 13:03

    חבל,
    יש שם תוכניות טובות,
    דאנטון, הסירנות, ,הסיפור האמיתי, פרשת השבוע ,רואים עולם,מבט שני,חסרי בושה ועוד,
    אני מעדיף פעמים רבות את הערוץ הראשון על פני כול הבבלתי"ם האחרים.

    אולי צריך להחליף את השיווק ולהתמקד באוכלוסיית יעד מתאימה, ( או להחליף את העם ).

 במכתב המופנה אל יו"ר רשות השידור אמיר גילת ואל המנכ"ל יוני בן מנחם ואל חברי מליאת הרשות, מודיע ארדן כי  בכוונתו "להעמיד את הרפורמה ברשות השידור, על היבטיה השונים, לבחינה מחודשת".הוא גם אינו מהסס להעלות במכתבו את הרייטינג הצונח, ואת הטענה הפופוליסטית ש"אין תמורה לאגרה". מכתב קשה, לכל הדעות, המאתגר את הנהלת רשות השידור ולדעת יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ואיש רשות השידור אחיה (חיקה) גנוסר, אף מטיל בספק את כישוריה ומפקפק ביכולתה לרפא את חוליי הרשות. עם זאת, מנסה אגודת העתונאים בירושלים יחד עם ועדי העיתונאים בקול ישראל ובערוץ 1, ובגיבוי אגודת העיתונאים בתל אביב, לנקוט מהלך חירום של הרגע האחרון במגמה להציל את הסכם הרפורמה הנתפס עתה כמהלך אחרון למניעת סגירת רשות השידור.

גלעד ארדן : יציל את הרשות או יסגור אותה? (צילום: ציפי מנשה)

היסטורית, רשות השידור זכתה, במהלך שני העשורים האחרונים, להתבוננות מחודשת של ועדות אינספור שהגישו המלצות לשר הממונה, או לראש הממשלה. מסקנותיהן של כל הוועדות לא יושמו. מלת המפתח הייתה עיצומים. רכשו ציוד לשידורים בצבע והציוד שכב שנים במחסנים כי לא היה הסכם.

 תחושת הדז'ה-וו חזקה: אותם חוליים מהם סבלה רשות השידור לפני עשרים שנה, פוקדים אותה ביתר שאת גם היום. כל הדו"חות מדברים על הצורך בשינוי ארגוני, בשינוי מבנה השכר, בצורך בהגדלת הפקות מקור ובהפקות חיצוניות. הכול נמצא בדו"חות המאובקים ההם, מאז. אותם חוליים לא נרפאו גם בעידן התחרות שהחל עם הקמת ערוץ 2 בראשית נובמבר 1993, לפני יותר מעשור וגם לא לאחר שקם ערוץ 10. רשות השידור המשיכה להתנהל כדרכה מימים ימימה, בכוח האינרציה ובמימון האגרה.

יצחק לבני עמד בראש ועדה שבחנה את מבנה רשות השידור בראשית שנות התשעים. לאחריו קמו עוד ועדות ונערכו עוד בדיקות באותו נושא, ואלה הניבו לא פחות מששה דו"חות, בהם דו"חות של רענן כהן,  ארנון צוקרמן, רפאל ורדי ומבקר המדינה, שהדו"ח שלו נכתב בשנת 1999. גיל סמסונוב, שכיהן בעבר כיו"ר הרשות, כתב דו"ח נוסף בשנת 2001. היו"ר המבטיח משה גביש עזב כשהוא מרים ידיים ומביע ייאוש מוחלט. לפני עזיבתו, דיבר גביש בשנת 2008 בפורום המכון לדמוקרטיה, שם אמר על ערוץ 1 שהוא "ערוץ שנועד למגירה". כבר אז עלה נושא הפיטורים המסיביים במסגרת הרפורמה.

יוני בן מנחם: מי יציל את הבית שלך? (צילום: ציפי מנשה)

משרד האוצר נכנס בשנים האחרונות לעובי הקורה ושוב נוסח הסכם רפורמה שהיה אמור להיחתם באוגוסט 2012. נכון לעכשיו, המועד האחרון לחתימה עליו הוא.. 1 במאי השנה.

 וזה קורה בסיטואציה שבה עדיין לא יושרו כל ההדורים בין הוועדים וההנהלה, לא סופקו כל הפרטים הנחוצים שנדרשו מהנהלת רשות השידור והשר ארדן משמיע איום שיגרום לקריסת כל מגדל הקלפים של הרפורמה ברגע שאחרי אחרי האחרון. אי אפשר להתעלם מהתגובות הסרקסטיות בטוקבקים של אנשים לידיעה על החלטתו של ארדן. התגובה החוזרת ונשנית היא "לסגור את הרשות" ו"די לאגרה".

״בכוונתי לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים לשידור הציבורי, מתוך כוונה להמשיך לקיימו ולשפרו באופן משמעותי מחד, אך גם מתוך כיווני מחשבה חדשים הלוקחים בחשבון את מבנה הרשות ואת העתיד התקשורתי והטכנולוגי מאידך", אומר ארדן במכתבו.

כבוד היו"ר: אמיר גילת (צילום: ציפי מנשה)

מכתב המערער על ההסכם המפורט שגובש, במסגרתו דובר על השקעה בהיקף 770 מיליון שקל ליישומה של הרפורמה, מהם 90 מיליון שקל מענק ו-240 מיליון שקל הלוואה מהמדינה. רשות השידור החלה במהלך מכירת נכסים נדל"ניים שברשותה במגמה לממן את יתרת הסכום שתוקדש, בין היתר, לשיפורים טכנולוגיים נרחבים ולמימון הפקות מקור פנימיות וחיצוניות.

מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר, כי "מכתבו של השר ארדן מבטא אי אימון בהנהלת רשות השידור, שהיא זו שדירדרה את השידור הציבורי למצב המתואר במכתבו. הרפורמה ברשות השידור היא הדרך הנכונה ולכן יש לעבור מייד לביצועה, במטרה להבריא את הרשות ולאפשר שידור ציבורי אמין ואיכותי״.

 

 

 

 

1 Comment

  1. שער
    1 במאי 2013 @ 13:03

    חבל,
    יש שם תוכניות טובות,
    דאנטון, הסירנות, ,הסיפור האמיתי, פרשת השבוע ,רואים עולם,מבט שני,חסרי בושה ועוד,
    אני מעדיף פעמים רבות את הערוץ הראשון על פני כול הבבלתי"ם האחרים.

    אולי צריך להחליף את השיווק ולהתמקד באוכלוסיית יעד מתאימה, ( או להחליף את העם ).

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן