Skip to content

מתי זה חיזור ומתי הטרדה מינית? מורה נבוכים

יש הרואים בו נשק בלתי קונבנציונלי של נשים נגד גברים, ויש הסבורים שהחוק הפך את כל הגברים למטרידים. לא מעט גברים אינם יודעים מה מותר ומה אסור. לא מעט בטוחים שכל התנהגות, התחלה, פלירטוט או בדיחה לא מוצלחת עלולים להפוך אותם לנאשמים. על מבחן ארבע הנשים שמעתם?

מתי זה חיזור ומתי הטרדה מינית? מורה נבוכים

יש הרואים בו נשק בלתי קונבנציונלי של נשים נגד גברים, ויש הסבורים שהחוק הפך את כל הגברים למטרידים. לא מעט גברים אינם יודעים מה מותר ומה אסור. לא מעט בטוחים שכל התנהגות, התחלה, פלירטוט או בדיחה לא מוצלחת עלולים להפוך אותם לנאשמים. על מבחן ארבע הנשים שמעתם?

כל אימת ששד ההטרדה המינית יוצא מן הבקבוק, נכנסים אליו לא מעט  גברים מבוהלים. מעניין שמי שמבקש מקלט באותו בקבוק הם אותם גברים שבינם ובין הטרדה אין ולא כלום. ללא ספק, אחד החוקים המפחידים גברים לא מעטים הוא חוק ההטרדה המינית. יש הרואים בו נשק בלתי קונבנציונלי של נשים נגד גברים, ויש הסבורים שהחוק הפך את כל הגברים למטרידים.

מה כתוב בסמס? (צילום: imagerymajestic / freedigitalphotos.net)

כך, למשל, באחת ההרצאות שנשאתי בפני חבר מנהלים בכירים בנושא הטרדות מיניות במקום עבודה, סיפר לי מנהל ובעלים של חברה שכדי להימנע מספק של הטרדה מינית, הוא לא מקבל עובדת אשה. בחברה שלו עובדים 43 גברים ושתי נשים, האחת אחותו והשנייה גיסתו. כאשר תהיתי למה, השיב: את כל חיי אני בונה במו ידיי, המשפחה והעסק הם כל עולמי, אין מצב שאקח סיכון שיכול למוטט את העסק שלי. אחד הסיכונים לכך הוא העסקת אשה. תאר לך שקיבלתי אשה לעבודה, ובגלל שאפטר אותה או לא אעלה את משכורתה, היא תגיש נגדי תלונה בגין הטרדה מינית.

אחד אחר שנכח בהרצאה סיפר שהוא מתעד כל מפגש שלו עם אשה.

כך או כך, לא מעט גברים אינם יודעים מה מותר ומה אסור. לא מעט בטוחים שכל התנהגות, התחלה, פלירטוט או בדיחה לא מוצלחת עלולים להפוך אותם לנאשמים.

תחושות אלו אינן הזיות, כך שיותר ויותר גברים חושבים פעמיים לפני שהם מחמיאים לעובדת שלצידם על תיק חדש שקנתה, על עגילים מחמיאים או על תספורת חדשה, מהחשש שמא הם מטרידים. במצב דברים זה עולה, השאלה מהי התנהגות אסורה? מתי התנהגות חוצה את המותר ועוברת למגרש האסור? מהם גבולות הגזרה בשיח שבין נשים לגברים? 

"הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ובמיניותו"

המונח הטרדה מינית כרוך בעמימות, וקיים קושי רב להגדירו. יחד עם זאת, כאשר הטרדה מינית מתרחשת – אי אפשר שלא לזהותה. בעיני המחוקק ההטרדה נתפשת "כפגיעה בכבוד האדם, בחירותו בפרטיותו ובזכותו לשוויון… הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ובמיניותו" [דברי ההסבר להצעת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1997 ה"ח תשנ"ז מס' 2641 עמ' 484]. כלומר, בבסיסה של הטרדה מינית אנחנו מציבים את כבודו של האחר, את ההגנה על כבוד המוטרד, לכן גם הסכמה מצד המוטרד לא תמיד תהווה פתח מילוט מפני החוק. כך, למשל, כאשר מדובר בהסכמה שמושתת על ניצול מרות, קובע למשל בית המשפט העליון בהקשר זה: "בנסיבות שבהן אדם כפוף למרותו של אדם אחר, אין לייחס משמעות להסכמה הניתנת מצידו למעשים מיניים עם בעל המרות, ככל שההסכמה זו הנה תוצאת ניצולה של המרות" [השופט לוי ע"פ 9256/04 נוי נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 172]. 

החוק מונה חמישה מצבים שהמקיים אותם עובר על הטרדה מינית:

  1. סחיטה באיומים לביצוע פעילות בעלת אופי מיני;
  2. מעשה מגונה אסור – פעולה שאדם עושה בזולת לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיני בלא הסכמתו;
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כלפי אותו אדם כאשר האדם הראה למטריד שאינו מעוניין בכך;
  4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם ומתמקדות במיניותו1
  5. התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אותו אדם.

בהתאם לשיטת המשפט הישראלית, מעשה האסור על אדם חייב להיות מוגדר על פי חוק, מכאן יוצא שרק קיומם של אירועים אלו יכולים להוות הטרדה מינית שהמחוקק אסר, וכל פעולה אחרת היא מותרת.

כיצד לזהות הטרדה מינית?

אלא שכאן עולה השאלה אם כל סיטואציה שנכנסת לאחת מהמצבים שמונה החוק היא גם בהכרח הטרדה מינית. דומה שהתשובה לכך שלילית. לא כל פעולה שהחוק קובע הופכת את המבצע אותה אוטומטית למטריד מינית. כך גם רואה המחוקק את הדברים "החוק אינו מתיימר לאכוף מוסר או להתערב ביחסים חברתיים מרצון, אלא למנוע מאדם לכפות את עצמו על מי שאינו מעוניין בכך…". [דברי ההסבר להצעת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1997 ה"ח תשנ"ז מס' 2641 עמ' 484].

וכך גם משמיענו בית המשפט: "מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות. בדרך-כלל ברור מן הנסיבות אם יש, או אין, להתנהגות אופי מיני. לעתים אין זה ברור. עם זאת, כפי שנאמר לגבי פיל, אף שקשה להגדיר אותו, כשרואים אותו, אין קושי לזהות אותו" [השופט זמיר בעש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר, פ"ד נב(1) 650].

כלומר, החוק מבקש להעניק לנו גבולות גזרה ברורים מה יכול ויחשב הטרדה אסורה. יחד עם זאת, גם המחוקק וגם בית המשפט ערים לכך שמציאות החיים אינה יכולה להיות חותכת, וחד משמעית.

אלא שכאן מתעוררת השאלה אם לא הכל הטרדה מינית, מה יעשה האדם הנבוך? כיצד עליו לדעת האם חוצה הוא את טעם היחסים האנושיים הרצויים והנכונים?

הכל תלוי בנסיבות העניין

דילמה זו תיבחן בהקשר של נסיבות העניין, אופי המעשים, טיבם, היקפם, תדירותם. או בלשון בית המשפט: "מובן של כל הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית יבאו בגדר המונח הטרדה מינית, עם זאת כאשר אופני ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך שמדובר בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה שהדברים נאמרו בצחוק [השופטת בייניש עש"מ 11025/02 אייזנר נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(5) 541]

ובכל זאת, למי שעדיין נותרו בו ספקות ואין ביכולתו להבין את נסיבות העניין והאם חיזוריו מצויים בתחום המותר הנכון, המקובל והרצוי, עדיף שיאמץ לעצמו את המבחן שיש בו, לעניות דעתי, כדי לסייע לנבוך לדעת באיזה צד של המתרס מעשיו ממוקמים, האם במגרש ההטרדה המינית או במגרש היחסים המקובלים.

הצעתי היא להפעיל את "מבחן ארבע הנשים", שעל פיו זו הטרדה מינית אסורה אם לא היית עושה זאת, או מוכן לקבל זאת, כלפי אחת מארבע הדמויות הנשיות החשובות הסובבות אותך – אמא, אחות, אשה, בת.

[related-posts title="עוד בנושא הטרדה מינית"]

________________________________________________________________________________________

אלישי בן-יצחק

1 Comment

  1. אריאל
    5 במאי 2013 @ 16:21

    רעיון מעניין. צריך לזכור כי ההלכה היהודית מציבה גבולות מאוד ברורים במערכת היחסים שבינו לבינה. הקפדה אמיתית עליהם תמנע מכניסה למצבים שהיציאה מהם יכולה להיות עם אזיקים.
    אלא שהיום הבעיה היא עם בתי המשפט אשר באופן די חד וברור מאמינים לאשה ולא לגבר. ז"א, אותם מנהלים בכירים עושים בשכל רב בהימנעותם מלהעסיק נשים. למה לי להסתכן בעלילת דם שבית המשפט יקבל כעובדה נכונה?!
    ברגע שנדע שאפשר לסמוך על בית המשפט אזי ניסוח החוק אכן יהווה הסבר אמיתי למציאות בעייתית.

כל אימת ששד ההטרדה המינית יוצא מן הבקבוק, נכנסים אליו לא מעט  גברים מבוהלים. מעניין שמי שמבקש מקלט באותו בקבוק הם אותם גברים שבינם ובין הטרדה אין ולא כלום. ללא ספק, אחד החוקים המפחידים גברים לא מעטים הוא חוק ההטרדה המינית. יש הרואים בו נשק בלתי קונבנציונלי של נשים נגד גברים, ויש הסבורים שהחוק הפך את כל הגברים למטרידים.

מה כתוב בסמס? (צילום: imagerymajestic / freedigitalphotos.net)

כך, למשל, באחת ההרצאות שנשאתי בפני חבר מנהלים בכירים בנושא הטרדות מיניות במקום עבודה, סיפר לי מנהל ובעלים של חברה שכדי להימנע מספק של הטרדה מינית, הוא לא מקבל עובדת אשה. בחברה שלו עובדים 43 גברים ושתי נשים, האחת אחותו והשנייה גיסתו. כאשר תהיתי למה, השיב: את כל חיי אני בונה במו ידיי, המשפחה והעסק הם כל עולמי, אין מצב שאקח סיכון שיכול למוטט את העסק שלי. אחד הסיכונים לכך הוא העסקת אשה. תאר לך שקיבלתי אשה לעבודה, ובגלל שאפטר אותה או לא אעלה את משכורתה, היא תגיש נגדי תלונה בגין הטרדה מינית.

אחד אחר שנכח בהרצאה סיפר שהוא מתעד כל מפגש שלו עם אשה.

כך או כך, לא מעט גברים אינם יודעים מה מותר ומה אסור. לא מעט בטוחים שכל התנהגות, התחלה, פלירטוט או בדיחה לא מוצלחת עלולים להפוך אותם לנאשמים.

תחושות אלו אינן הזיות, כך שיותר ויותר גברים חושבים פעמיים לפני שהם מחמיאים לעובדת שלצידם על תיק חדש שקנתה, על עגילים מחמיאים או על תספורת חדשה, מהחשש שמא הם מטרידים. במצב דברים זה עולה, השאלה מהי התנהגות אסורה? מתי התנהגות חוצה את המותר ועוברת למגרש האסור? מהם גבולות הגזרה בשיח שבין נשים לגברים? 

"הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ובמיניותו"

המונח הטרדה מינית כרוך בעמימות, וקיים קושי רב להגדירו. יחד עם זאת, כאשר הטרדה מינית מתרחשת – אי אפשר שלא לזהותה. בעיני המחוקק ההטרדה נתפשת "כפגיעה בכבוד האדם, בחירותו בפרטיותו ובזכותו לשוויון… הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ובמיניותו" [דברי ההסבר להצעת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1997 ה"ח תשנ"ז מס' 2641 עמ' 484]. כלומר, בבסיסה של הטרדה מינית אנחנו מציבים את כבודו של האחר, את ההגנה על כבוד המוטרד, לכן גם הסכמה מצד המוטרד לא תמיד תהווה פתח מילוט מפני החוק. כך, למשל, כאשר מדובר בהסכמה שמושתת על ניצול מרות, קובע למשל בית המשפט העליון בהקשר זה: "בנסיבות שבהן אדם כפוף למרותו של אדם אחר, אין לייחס משמעות להסכמה הניתנת מצידו למעשים מיניים עם בעל המרות, ככל שההסכמה זו הנה תוצאת ניצולה של המרות" [השופט לוי ע"פ 9256/04 נוי נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 172]. 

החוק מונה חמישה מצבים שהמקיים אותם עובר על הטרדה מינית:

  1. סחיטה באיומים לביצוע פעילות בעלת אופי מיני;
  2. מעשה מגונה אסור – פעולה שאדם עושה בזולת לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיני בלא הסכמתו;
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כלפי אותו אדם כאשר האדם הראה למטריד שאינו מעוניין בכך;
  4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם ומתמקדות במיניותו1
  5. התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אותו אדם.

בהתאם לשיטת המשפט הישראלית, מעשה האסור על אדם חייב להיות מוגדר על פי חוק, מכאן יוצא שרק קיומם של אירועים אלו יכולים להוות הטרדה מינית שהמחוקק אסר, וכל פעולה אחרת היא מותרת.

כיצד לזהות הטרדה מינית?

אלא שכאן עולה השאלה אם כל סיטואציה שנכנסת לאחת מהמצבים שמונה החוק היא גם בהכרח הטרדה מינית. דומה שהתשובה לכך שלילית. לא כל פעולה שהחוק קובע הופכת את המבצע אותה אוטומטית למטריד מינית. כך גם רואה המחוקק את הדברים "החוק אינו מתיימר לאכוף מוסר או להתערב ביחסים חברתיים מרצון, אלא למנוע מאדם לכפות את עצמו על מי שאינו מעוניין בכך…". [דברי ההסבר להצעת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1997 ה"ח תשנ"ז מס' 2641 עמ' 484].

וכך גם משמיענו בית המשפט: "מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות. בדרך-כלל ברור מן הנסיבות אם יש, או אין, להתנהגות אופי מיני. לעתים אין זה ברור. עם זאת, כפי שנאמר לגבי פיל, אף שקשה להגדיר אותו, כשרואים אותו, אין קושי לזהות אותו" [השופט זמיר בעש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר, פ"ד נב(1) 650].

כלומר, החוק מבקש להעניק לנו גבולות גזרה ברורים מה יכול ויחשב הטרדה אסורה. יחד עם זאת, גם המחוקק וגם בית המשפט ערים לכך שמציאות החיים אינה יכולה להיות חותכת, וחד משמעית.

אלא שכאן מתעוררת השאלה אם לא הכל הטרדה מינית, מה יעשה האדם הנבוך? כיצד עליו לדעת האם חוצה הוא את טעם היחסים האנושיים הרצויים והנכונים?

הכל תלוי בנסיבות העניין

דילמה זו תיבחן בהקשר של נסיבות העניין, אופי המעשים, טיבם, היקפם, תדירותם. או בלשון בית המשפט: "מובן של כל הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית יבאו בגדר המונח הטרדה מינית, עם זאת כאשר אופני ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך שמדובר בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה שהדברים נאמרו בצחוק [השופטת בייניש עש"מ 11025/02 אייזנר נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(5) 541]

ובכל זאת, למי שעדיין נותרו בו ספקות ואין ביכולתו להבין את נסיבות העניין והאם חיזוריו מצויים בתחום המותר הנכון, המקובל והרצוי, עדיף שיאמץ לעצמו את המבחן שיש בו, לעניות דעתי, כדי לסייע לנבוך לדעת באיזה צד של המתרס מעשיו ממוקמים, האם במגרש ההטרדה המינית או במגרש היחסים המקובלים.

הצעתי היא להפעיל את "מבחן ארבע הנשים", שעל פיו זו הטרדה מינית אסורה אם לא היית עושה זאת, או מוכן לקבל זאת, כלפי אחת מארבע הדמויות הנשיות החשובות הסובבות אותך – אמא, אחות, אשה, בת.

[related-posts title="עוד בנושא הטרדה מינית"]

________________________________________________________________________________________

אלישי בן-יצחק

1 Comment

  1. אריאל
    5 במאי 2013 @ 16:21

    רעיון מעניין. צריך לזכור כי ההלכה היהודית מציבה גבולות מאוד ברורים במערכת היחסים שבינו לבינה. הקפדה אמיתית עליהם תמנע מכניסה למצבים שהיציאה מהם יכולה להיות עם אזיקים.
    אלא שהיום הבעיה היא עם בתי המשפט אשר באופן די חד וברור מאמינים לאשה ולא לגבר. ז"א, אותם מנהלים בכירים עושים בשכל רב בהימנעותם מלהעסיק נשים. למה לי להסתכן בעלילת דם שבית המשפט יקבל כעובדה נכונה?!
    ברגע שנדע שאפשר לסמוך על בית המשפט אזי ניסוח החוק אכן יהווה הסבר אמיתי למציאות בעייתית.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן