מליאת הממשלה אישרה בצהריים את הצעתו של שר האוצר, יאיר לפיד, לקביעת יעדי הגירעון לתקציב המדינה החדשים לשנים 2013 ו-2014. לשנת 2013 יהיה יעד הגירעון 4.65% תוצר, במקום היעד הקודם של 3% תוצר ויעד לשנת 2014 יהיה 3.0% תוצר, במקום 2.75% תוצר.

בכך אישרה הממשלה את הצעתו הממותנת של לפיד, שהוריד את יעד הגירעון ל-2013 ב-0.25% מיעד של 4.9% תוצר ליעד של 4.65% תוצר, ובכך ירד יעד הגירעון מכ-50 מיליארד שקל לכ-47 מיליארד שקל. כמו כן אישרה הממשלה את היעד של 3% תוצר לשנת 2014, שמשמעותו גירעון של כ-31 מיליארד שקל.

אישור הממשלה קובע, כי שיעור הגרעון הכולל מן התוצר המקומי הגולמי בשנת הכספים 2013 לא יעלה על 4.65%, ובשנת הכספים 2014 לא יעלה על 3%. הממשלה תהא רשאית להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת הכספים 2013 בשיעור נוסף שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2012. הגידול האמור לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת הכספים.

עוד החליטה הממשלה לפעול לקיצור הליך החקיקה של יעדי הגירעון והיא רשמה לפניה את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לקיצור משך ההפצה של התזכיר להערות הציבור, כך שיובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה עד ליום 19 במאי ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את טיוטת החוק על דעת הממשלה. אם יחול שינוי מהותי בין תזכיר החוק לטיוטת החוק, יביא שר האוצר, או יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, את טיוטת החוק לאישור הממשלה.

כמו כן הוחלט לפנות לוועדת הכנסת, בהתאם בבקשה לפטור מחובת הנחה של הצעת החוק ולפנות אליה גם בבקשה להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להקדים ולקבל החלטות

אישור תקציב 2013 במועד מאוחר, שמשמעותו קושי בביצוע התאמות, עמדו ברקע להחלטת ממשלה, שבה הוחלט לתקן את החקיקה כך שיקבע תקציב אחד לשנים 2013 ו-2014. הצורך המיידי הוא לקבל בשלב מוקדם ככל האפשר את ההחלטות הנדרשות הן לגבי שנים אלה, באופן שיביא לייצוב המצב הפיסקאלי, ייצר וודאות בשווקים הריאליים והפיננסיים וישמר את האמון ביציבות הפיסקאלית לטווח ארוך.

הקושי בקבלת החלטות אשר יכנסו את המסגרת התקציבית למגבלות הקבועות בחוק מתעצם לנוכח המצב הפיסקאלי הקשה בו נמצא המשק הישראלי. בשנת 2012 הסתכם הגירעון תקציבי בכ-4.2% תוצר, קרי חריגה של 2.2% תוצר, שזו חריגה של כ-20 מיליארד שקל מתקרת הגרעון הקבועה בחוק לאותה שנה. הפער בין הגרעון המתוכנן לשנת 2012 לבין הגרעון בפועל נבע רובו ככולו מחסר בהכנסות המדינה אל מול התחזית המקורית, אשר על פי תחזית ההכנסות צפוי להימשך גם בשנים 2013 ו-2014. בנוסף, קיבלה על עצמה הממשלה בשנים האחרונות מחויבויות תקציביות רבות, המצטרפות לגידול הטבעי בתקציב ולתיקוני חקיקה בעלי משמעות תקציבית שהתקבלו בכנסת.

החשש מפני גירעון של יותר מ-5.5% תוצר

הנגזר ממחויבויות הממשלה לשנים 2013 ו-2014 צפוי לחרוג בצורה משמעותית ביותר ממגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק. מצב הדברים המתואר יוצר חשש כי בהעדר נקיטה של פעולות התאמה על ידי הממשלה, הגירעון הממשלתי לשנת 2013 יעלה על 5.5% תוצר.

על רקע כל אלה, בשל הגידול החריג בהוצאות הממשלה ונוכח תחזית ההכנסות ממסים, ובשל העיכוב באישור תקציב המדינה לשנת 2013 ויכולתה המוגבלת של הממשלה לבצע התאמות נדרשות בהוצאותיה ובהכנסותיה, מוצע לקבוע כי בנוסף לגידול המותר בהוצאה על פי חוק, תהא רשאית הממשלה להגדיל את הוצאותיה, באופן חד-פעמי בשנת הכספים 2013, בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בחוק, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2012.

לצד זאת, מוצע לשנות את מתווה הפחתת הגרעון התקציבי כך שתקרת הגירעון לשנת הכספים 2013 תעמוד על 4.65%, במקום 3%, ותקרת הגירעון לשנת הכספים 2014 תעמוד על 3%, במקום 2.75%.

נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה

משמעות החלטה זו היא כי בשנת 2013 מגבלת ההוצאה הממשלתית תגדל באופן חד פעמי בשיעור של 2.2%, כ-6.5 מיליארד שקל מעבר לשיעור המותר על פי חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב-1992. בנוסף, תקרת הגרעון הקבועה בחוק לשנת 2013 תגדל מ-3% ל-4.65% מן התוצר המקומי הגולמי, כ-16.2 מיליארד שקל מעבר לתקרה הקבועה כיום בחוק, ובשנת 2014 מ-2.75% ל-3.0% מן התוצר המקומי הגולמי, כ-2.6 מיליארד שקל מעבר לתקרה הקבועה כיום בחוק.

ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, שהחליפה בישיבת הממשלה את הנגיד סטנלי פישר, השוהה בחו"ל, אמרה בדיון, כי יעד הגירעון של 4.65% תוצר, אחרי ש-2012 הסתיימה בגירעון של 4.2% תוצר הוא עדיין גבוה. אך, היא הסכימה כי קשה לתקן את יעד הגירעון כאשר נמצאים באמצע השנה וכאשר הנושא חייב עדיין לקבל את אישור הכנסת. לכן, לדבריה, העובדה שנעשה מאמץ להוריד את היעד, מראה את מחויבות הממשלה לטפל בנושא.