כל בעלי החיים בטבע, ובני אדם בתוכם, נלחמים על סטטוס חברתי. רוב הפרטים בקבוצה מעוניינים להיות בעלי הסטטוס הגבוה ביותר, עמדה המובילה ליתרונות רבים כמו שליטה על אחרים, מספר גדול יותר של בני זוג, אוכל רב יותר וכו’. אבל סטטוס גבוה כרוך במחיר מסוים. סטטוס גבוה טומן בחובו גם אחריות רבה שמובילה לדאגות לא מעטות.

הפרט בעל הסטטוס הגבוה ביותר, לרוב זכר אלפא, צריך להשקיע משאבים רבים כדי לשמור על הסטטוס הזה. הוא גם צריך להיאבק ביריבים פוטנציאלים המאיימים עליו וחומדים את המעמד שלו, ובאופן כללי להשקיע הרבה מאמצים ומשאבים בנושא.

אם כך, האם פרטים בעלי סטטוס גבוה יהיו הלחוצים ביותר בקבוצה? ומה ביחס לפרטים בעלי סטטוס נמוך יותר? מחקר חדש שנעשה על נקבות קופי מקוק ברברי ושיש לו השלכות גם על בני אדם עוסק בשאלת המחיר הנפשי שמשלמים פרטים שונים כתלות במיקום החברתי שלהם. 

החוקרים בחרו קופות שהושתלו בהן אמצעי מניעה

החוקרים בחנו תשעה קופי מקק ברבריים במשך ארבעה חודשים ובסך הכל כ-600 שעות. הקופים נחשבים לחופשיים למחצה, מפארק לאומי בבריטניה. הקבוצה שתוצפתה הייתה מורכבת מנקבות המקק, שהשתייכו כולן לקבוצה אחת. כדי לבדוק את רמות הלחץ הנפשי בחנו החוקרים הורמוני לחץ מדגימות צואה של הקופות. מעניין, אגב, שבמחקר הנוכחי החוקרים בחרו קופות שהושתלו בהן אמצעי מניעה, וזאת מכיוון שהריון יכול לשבש את המדידות של ההורמונים. אצל קופי מקק ברבריים, הסדר החברתי קבוע לאורך זמן מה, שמקל על המחקר. את הסדר החברתי אפשר ללמוד מאינטרקציות דיאדיות (אחת על אחת) של כל צמד קופות. לרוב, קופי מקוק יורשים את הסטטוס שלהם מהאם, וככל שמדובר באחות צעירה יותר, כך הסטטוס נמוך יותר ביחס לאחות הבכורה. 

התוצאות הראו שהקופות הלחוצות ביותר היו דווקא אלו שנמצאות באמצע המדרג החברתי. סיבה אפשרית לכך היא שקופים שנמצאים באמצע ההיררכיה צריכים להתמודד עם לחצים של קופים אחרים שנמצאים מעליהם ומתחתם, בעוד קופים עם הסטטוס הגבוה והנמוך ביותר צריכים להתמודד רק עם חלק מהקופים שמתחתם או מעליהם.

העובדים הזוטרים לא צריכים לדאוג יותר מדי

הואיל שהפיזיולוגיה של קופים דומה למדי לזו של בני אדם, אפשר בזהירות לבחון את ההשלכות שיש למחקר הזה גם על בני אדם. דוגמה אחת שאפשר לחשוב עליה היא יחסים בין אנשים במקומות עבודה שבהם המנהלים הבכירים הם אלו שמכתיבים לאחרים מה לעשות, בעוד מנהלים זוטרים מתמודדים עם המטלות היומיומיות ולכן הלחץ עליהם גדול יותר. העובדים הזוטרים לא צריכים לדאוג יותר מדי כי הם לא קובעים לאחרים מה לעשות ופשוט צריכים לבצע את עבודתם. בנוסף, גם אצל קופים וגם אצל בני אדם, הרשתות החברתיות של האנשים באמצע ההיררכיה הן המורכבות ביותר, והחברים בהן צריכים לנווט בתבונה יחסים עם יותר פרטים בקבוצה.

קופי המקק מתמודדים עם הלחץ הנפשי בדרכים שונות, וחלק מהן רלוונטיות גם לבני אדם. דרך אחת היא על ידי טיפול בצאצאים, לא בהכרח צאצאים ביולוגיים, אלא גם של קופים אחרים. טיפוח (grooming) של תינוקות היא פעולה מרגיעה למדי, כמו גם טיפוח של קופים אחרים בוגרים. גם גירוד (scratching) מרגיע את הקופים. גורם נוסף נפוץ הוא החיבוק, פעולה נפוצה למדי בקרב קופי מקק, שאותה הם מפגינים בזמן לחץ נפשי גבוה. הגורם האחרון הוא הפגנת אגרסיביות, או איום על קופים אחרים. חשיפה מאיימת של השיניים או אפילו להרביץ למישהו אחר נצפתה אצל קופי מקוק לחוצים במיוחד, אם כי חשוב לציין שלרוב הם די שלווים בסך הכל ולא נלחמים על מקורות מזון. בני אדם אולי ירצו להכות שק אגרוף במקום זה.

[related-posts title="עוד מאמרים מאת גיל גרינגרוז"]

• באדיבות הבלוג הומו סאפיינס