פרשה של התעללות ממושכת בנער בשנים שבהן למד במוסד תורני של "בני עקיבא", שבעקבותיה לקה במחלת נפש - הגיעה היום לסיומה בבית המשפט. נקבע כי מעבר לאחריות הפלילית של המתעללים, המוסד התורני מחויב בפיצוי על כך שלא נקט אמצעי פיקוח שיכלו למנוע את הפרשה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
פסק הדין העוסק באחריות הסגל החינוכי בבית הספר תורני-חרדי, שבו למד תלמיד שלקה במחלת נפש (סכיזופרניה) עקב התעללות ממושכת של חבריו ללימודים, ניתן היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופט שלמה פרידלנדר פסק, כי על המוסד החינוכי מוטלת האחריות עקב מחדלי התנהלות שלא מנעו פגיעה בו על ידי תלמידים אחרים. בית הספר והצדדים הנוספים שנתבעו ישלמו לתלמיד פיצוי של מיליון שקלים בנוסף להוצאות משפט.
בית ספר הוא מקיף דתי מדעי תורני בדרום הארץ, המשתייך למרכז ישיבות של בני עקיבא בישראל. הנער הנפגע למד שם וההתעללות בו נמשכה מכיתה ז' ועד כיתה ט'. שלושה נערים התעללו בנער ב"מסכת קבועה ומתמשכת של התעללות קשה ביותר, כולל התעללות מינית". בית המשפט ציין כי "ההתעללות כללה עלבונות, השפלות, מכות, סטירות ויריקות שהתרחשו, בדרך-כלל, בבית-הספר בשעות הלימודים". זמן קצר לאחר ההתעללות האחרונה בחודש נובמבר שכללה על פי כתב האישום גם התעללות מינית, "פרצה אצל התובע מחלת הסכיזופרניה והוא חדל ללמוד בבית-הספר".
למרות שנטען כי סגל ביה"ס לא ידע בפועל כי התובע היה קורבן של מסכת קבועה ומתמשכת של התעללות כנטען על ידי התביעה, ואף על פי שלא הוכחה רשלנות בהשגחה בשטח בית הספר ואי הרחקתם של התלמידים הפוגעים לצמיתות, קבע השופט פרידלנדר, שהתקיים כשל מערכתי באי נקיטת אמצעים יזומים לצורך מעקב פעיל אחר שלומו של התובע, שהיה בעל רקע משפחתי מתועד של פגיעות מיוחדת. בית המשפט הוסיף וקבע כי לו ננקט מעקב כזה, היו המחנכים או היועצים מצליחים לדובב את התובע לגלות את דבר ההתעללות בשלבים מוקדמים יותר והיו בולמים אותה. כך ייתכן שגם הידרדרותו הנפשית של התובע הייתה נבלמת.
בפסק דין זה נקבע כי על הסגל החינוכי מוטלת החובה לצפות את הסיכון של התרחשות בהווה של יחסי פגיעה נמשכת למרות שאיש לא דיווח על כך. על הסגל החינוכי לפעול באמצעים החינוכיים העומדים לרשותו של קשב פעיל למצוקה אפשרית של תלמידיו, ובלימה חינוכית ומשמעתית של תוקפנות אפשרית מצד תלמידיו. עליו לפקוח עין, אוזן ולב כדי לנסות ולמנוע מראש הידרדרות של מצבים חברתיים לכדי סכנה של פגיעה. מכיון שהסיכון מובנה וצפוי, אין להמתין להתממשותו כדי לסייע לקורבן. חובות אלה הנן חובות מקצועיות מפורשות שמשרד החינוך מטיל על הסגל החינוכי. אלה הן חובות חינוכיות שהמדינה מודה בהן. חובת הימצאותו של יועץ חינוכי בשטח בית הספר מצביעה על חובת זהירות זו.
לדעת השופט, חשיפתם של תלמידים תמימים לאלימות בית-ספרית נובעת גם ממדיניות משלבת ומכילה של תלמידים בעלי בעיות התנהגותיות בבתי ספר רגילים. מאחר ויש בכך משום "נטילה שלטונית" של מקצת ביטחונם האישי של התלמידים התמימים לצורך השגת יעדים חברתיים, הוא קורא למחוקק לקבוע הסדר פיצוי מקיף שאינו תלוי באשם מצד הסגל החינוכי או רשויות החינוך, לתלמידים שנפלו קורבן לאלימות בית-ספרית, בשל שילובם והכלתם של תלמידים אלימים. בעיניו זו לא רק שאיפה סוציאלית, אלא גם דרישה לצדק חלוקתי לצד הצדק המתקן הגלום בפיצוי נזיקין בגין רשלנות חינוכית.
לאחר שהתובע שולב במסגרת חינוכית רגילה בעקבות עמדת האם, למרות התאמתו לחינוך מיוחד, היה צורך מוגבר לקיים לגביו מעקב מיוחד כדי לנטר את השתלבותו ואת שלומו. זאת ועוד, דווקא עמדת האם ואבחון של השירות הסוציאלי כי היא אינה ממלאת כראוי את תפקידה כלפי התובע, חייבו מעורבות מוגברת של הרשויות שהדאגה לקטינים נזקקים ולתלמידים היא חובתן, תפקידן והתמחותם, ואשר קיימת לגביהן מידה רבה של הסתמכות מצד הורים המתקשים למלא עצמאית את תפקידם-שלהם.
לסיכום, נקבעה אחריות המדינה והרשת החינוכית למחדל ביחס לתובע בעל פגיעות מיוחדת על רקע מאפייניו האישיים והמשפחתיים הקשים, וצרכיו המיוחדים שלא סופקו. מצבו זה היה ידוע לשירות הרווחה העירוני. מידע זה אמור היה להגיע לידיעת הסגל החינוכי כדי שהתובע יזכה לתמיכה, למעקב ותשומת הלב שהוא נזקק להם. הדבר לא נעשה בשל היעדרה של הוראה מתאימה או בשל אי קיומה. לאור כל אלה נקבע הפיצוי לתובע בסך מיליון ₪.