כרבע מהאזרחים הלא יהודים, שביקשו לעבור את הליך הגיור – נשרו באחד משלבי הגיור ולא השלימו אותו. בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוכנסו לרשימות "מעוכבי הנישואין" שמותיהם של אנשים שכלל לא פנו בבקשה להירשם לנישואין או של בני משפחות שלא היו צד להליך. אלה כמה מהממצאים שמצא מבקר המדינה בתחום שירותי הדת.

בעשור האחרון מתגוררים במדינת ישראל כ-320,000 אזרחים שאינם יהודים על פי ההלכה. אזרחים אלה מנועים מלהינשא בישראל כדת משה וישראל – ואם ברצונם להיחשב יהודים, עליהם לעבור הליך גיור.

מבקר המדינה בדק ומצא, כי למרות המשאבים הרבים שהושקעו בשנים האחרונות במערך הגיור, מספרם של המתגיירים, מקרב התושבים שאינם יהודים לפי ההלכה, לא עלה ואף ירד – כך שאגף הגיור לא עמד ביעד העיקרי שנקבע לו בהחלטת הממשלה. כרבע מהמתגיירים נשרו באחד משלבי הגיור – ולא השלימו אותו.

המבקר קובע כי על אגף הגיור – בשיתוף אנשי מקצוע וגופים נוספים שעוסקים בתחום הגיור – לבחון את הגורמים לאי-עמידה ביעד שנקבע בהחלטת הממשלה מ-2008, במטרה לפעול להשגתו ולמנוע נשירת מתגיירים תוך כדי הליך הגיור. עוד אומר המבקר כי על אגף הגיור ועל משרד המשפטים לסיים בהקדם את התהליך לתיקון כללי הדיון שהחלו בו ולהגיש לרב הראשי לישראל הצעה לתיקון הכללים.

המבקר קובע עוד כי על אגף הגיור לנקוט פעולות שיבטיחו את הסדרת הליך הגיור במובנים נוספים, ובכללם: הבטחת טיפול סדיר ושוטף במערך המשפחות והקהילות המלוות וקידום הקמת התשתית למערך ארצי של משפחות וקהילות מלוות; קיצור משך ההמתנה לטבילה במקווה הטהרה ולהנפקת תעודות המרה. האגף נדרש לפעול גם כדי לשפר את מערכת המחשוב שלו ולייעל את הפיקוח והבקרה שלו על מכוני ההכנה לגיור ואת מערך התמיכות הכספיות בהם.

המבקר קובע כי על אגף הגיור להבטיח את המשך השיפור בשירות הניתן למתגיירים ולפעול בנחישות ובמרץ לתיקון מכלול הליקויים שהועלו בדוח, בייחוד לנוכח רגישותו של הליך הגיור הנוגע במעמדם האישי של המבקשים להתגייר.

המבקר בדק גם את סוגיית רישום הנישואין במועצות הדתיות. הבדיקה נעשתה בהיבטים המנהליים בלבד והמבקר נמנע מלהיכנס לסוגיית אופי הנישואין הרצוי בישראל, השנויה במחלוקת ציבורית.

בשנים 2008-2010 נישאו באמצעות המועצות הדתיות כ-37,000 זוגות בכל שנה. הממצאים מצביעים על כך שלא כל המועצות הדתיות מקפידות ליישם את הוראות הנוהל לרישום נישואין, ומתקבל הרושם שחלק מההוראות הן בבחינת "אות מתה" לגביהן. "במצב זה קיים חשש שתהיה פגיעה בתקינות ההליך, בתוקף הנישואין ובעקרון השוויון בין הנרשמים לנישואין במועצות הדתיות השונות", קובע מבקר המדינה.

עוד קובע המבקר כי על יש לקבוע הנחיות להבטחת התנהלות סדירה בנושאי הדרכת כלות ובחירת רבנים רושמי נישואין, ולבחון את האפשרויות השונות להסדרת הטיפול בטקסי הנישואין הפרטיים שרבנים עורכים. כן יש להקפיד שמתן האישורים לעריכת חופה וקידושין – הן קבועים והן חד-פעמיים – נעשה על פי הקריטריונים שנקבעו לכך. "מן הראוי שהמשרד לא יאפשר פעילות של לשכות פרטיות לרישום נישואין, בלא שיעגן באופן חוקי את מכלול ההסדרים המינהליים והמשפטיים עמן".

המבקר קורא לעריכת בדק בית יסודי בכל הנוגע לגביית תשלום האגרות במועצות הדתיות ובמקומות שאין בהם מועצות דתיות. על המשרד לנקוט פעולות שיבטיחו כי כלל המועצות הדתיות יספקו את מלוא שירותי רישום הנישואין לבני הקהילה האתיופית, ולקדם ללא דיחוי נוסף את ריכוז המידע לגבי ייחוסם של בני הקהילה.

המבקר בדק ומצא כי במקרים מסוימים, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוכנסו לרשימות "מעוכבי הנישואין" שמותיהם של אנשים שכלל לא פנו בבקשה להירשם לנישואין או של בני משפחותיהם של מעוכבי נישואין שלא היו צד להליך. למרות שמועצות דתיות אינן רשאיות כלל לנהל רשימות של מעוכבי נישואין, מצא המבקר כי במועצה הדתית בירושלים מתנהלת כרטסת הכוללת שמות של מעוכבי נישואין.

המבקר קובע כי "על היועץ המשפטי לממשלה לתת דעתו על כך שהנחיותיו בנוגע לניהול רשימת מעוכבי הנישואין אינן נשמרות במלואן". עוד קובע המבקר כי על מנהל בתי הדין הרבניים לנקוט פעולות להבטחת אמינותה של רשימת מעוכבי הנישואין, ולדאוג לכך שבהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא יתווספו לה שמות של אנשים בלי ליידע אותם על הכוונה לעשות כן.

סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שחר אילן אומר ש"שוב הוכח שאין שום מוסד שגורם נזק למעמדה של היהדות ומשניא אותה על הציבור כמו הרבנות הראשית והממסד הדתי. הדו"ח", מציין אילן, "מעלה חשדות חמורים ביותר לאי סדרים ונפוטיזם: מדריכות הכלות הם לעיתים קרובות הנשים של רושמי הנישואין. רבנים מקורבים מקבלים אישור בלתי חוקי לערוך חופות, ומאות רבנים עורכים חופות ללא אישור לעבודה נוספת". לדברי אילן, "חמור עוד יותר הגילוי שחזרנו לימי החושך בהם אנשים מוכנסים לרשימת פסולי החיתון בלי שידעו על כך ובלי שיוכלו לערער. המסקנה ברורה וחד משמעית: מה שהרבנות הראשית צריכה זה לא רבנים ראשיים חייכניים ומסבירי פנים יש רק דרך אחת לתקן את אינספור הליקויים של הרבנות: לבטל אותה ואת המונופול האורתודוכסי על היהדות ולהנהיג נישואין וגירושין אזרחיים בישראל".