כמו שיודע כל ילד שאינו חרדי ואינו ערבי (אלה שומרים עדיין על כבוד המשפחה), אחדים מחבריו לגן או לכיתה חיים במשפחות חד-הוריות. מבקר המדינה מקדיש למשפחות אלה ולטיפול בהן פרק נכבד בדוח השנתי שפורסם היום.

בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת התופעה של משפחות חד-הוריות, הן בעקבות שיעורי גירושין ההולכים וגדלים והן כתוצאה מהתרחבות ניכרת בילודה של נשים רווקות הבוחרות להביא ילד לעולם ללא בן זוג. מספר המשפחות החד-הוריות בישראל הגיע ב-2011 ל-131 אלף, שהם 12.4%  ממשפחות עם ילדים בארץ, ואחוז הילדים בהן הוא 9% מילדי ישראל. בראש המשפחות החד-הוריות עומדת בדרך כלל אישה, ורק בראש 3% מהמשפחות החד-הוריות עומד גבר.

שיעור העוני של משפחות חד-הוריות מגיע לכ-30%

הואיל ובמשפחה חד-הורית מוגבלת יכולת ההשתכרות למפרנס אחד, מצבן הכלכלי קשה יותר, וחלקן בקרב המשפחות העניות גדול מחלקן באוכלוסייה. שיעור העוני של משפחות חד-הוריות מגיע לכ-30%  לעומת כ-25% בקרב משפחות שבהן זוג הורים עם ילדים, למרות ש-80% מהמשפחות החד-הוריות העניות הן משפחות עובדות.

חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992 עיגן לראשונה את מכלול זכויותיהן החברתיות והכלכליות של משפחות חד-הוריות במסגרת משפטית, ובכך נתן הכרה רשמית למבנה משפחתי זה. אלא שהסיוע למשפחות אלה מפוזר בין הרשויות השונות, שלפי ממצאי מבקר המדינה אין ביניהן תיאום.

 אי-שוויון בין הרשויות המקומיות במתן מענה לצרכים

המבקר מצא שהרשויות המקומיות אכן מטפלות במשפחות חד-הוריות הפונות אליהן לפי מידת הנזקקות שלהן ומתמקדות במתן מידע על זכויותיהן ובארגון פעילויות נופש למשפחות הנזקקות. אבל דווקא רשויות מקומיות המצויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה יחסית, ובהן שיעורם של ההורים היחידים הנזקקים קטן יותר, מפעילות מרכזים למשפחות חד-הוריות. שונות זו יוצרת אי-שוויון בין הרשויות המקומיות במתן מענה לצרכים של משפחות חד-הוריות, באשר פעילות זו אינה תלויה במידת הנזקקות של משפחות אלה, אלא במודעות וביכולות הכספית של הרשויות המקומיות.

חוסר כדאיות לצאת לעבודה עקב שלילת קצבאות

גם משרד התמ"ת סופג ביקורת: למשרד תוכניות מתוקצבות לשילובם של הורים יחידים בשוק העבודה. מבקר המדינה מצא שתוכניות אלה כמעט ולא הופעלו. ההיקף הקטן של ניצול התוכניות מצביע על קיומם של חסמים המונעים מרבים מההורים היחידים מקבלי הקצבאות להיכנס לשוק העבודה או להגדיל את היקף משרתם. בדיקה שעשה משרד התמ"ת הצביעה על חוסר כדאיות לצאת לעבודה עקב שלילת קצבאות המוסד לביטוח לאומי מהורים יחידים שהשתכרו מעל תקרת הכנסה שנקבעה, וגם בשל העובדה ששלילת קצבת הבטחת הכנסה מביאה גם לביטול הטבות נלוות. הצלחתה של תוכנית זו בשנים 2003-2011 הייתה אפוא שולית. המבקר ממליץ שמשרד התמ"ת יבחן מחדש את התוכנית, בתיאום עם שאר הגופים המעורבים בנושא.

המלצות המבקר חיוורות למדי, ורובן מנוסחות כך: "המשרד לא נערך לטיפול בנושא בהיבט המערכתי. המשרד לא גיבש הנחיות מקצועיות בנושא ולא כלל אותו בסדר עדיפויות תקציבי. הנהלת המשרד לא קיימה דיונים בנושא זה, לא בפורום המקצועי של המשרד ולא עם משרדי ממשלה אחרים הנוגעים לנושא".

עושים "העתק-הדבק" וממשיכים הלאה

המלצה מסוג זה שמתאימה כמעט לכל נושא ולכל משרד ממשלתי, מופיעה כנראה גם בפרקים האחרים של דוח המבקר. עושים "העתק-הדבק" וממשיכים הלאה. המלצות אפקטיביות יותר היו מציעות להחזיר לפעולה את תוכנית מהל"ב (ויסקונסין) ולקבל אליה בעדיפות גבוהה אימהות חד-הוריות, להגדיל את היצע הדיור הציבורי למען קבוצות אוכלוסיה חלשות, בהן משפחות חד-הוריות, או לפטור חד-הוריים עובדים מתשלום עבור מעונות יום.

[related-posts title="עוד בנושא חד-הוריות"]