Skip to content

משטרה: מחסור בשוטרים וחוקרים והזנחה במגזר הערבי

בין התחנות יש פערים ניכרים והפיקוד הבכיר לא נתן מענה ראוי לפערים אלו. המשטרה גיבשה והפעילה בעבר כמה תכניות שנועדו לשיפור יכולת השיטור הקהילתי בתחנה ולהגברת הביטחון של האוכלוסייה. חרף הצלחתן של התכניות ולמרות המשאבים שהושקעו בהן, הופסק יישומן. פרק מיוחד הוקדש לטיפול באיתור נעדרים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

באגפי המטה הארצי של המשטרה ובתחנות המשטרה בדק משרד מבקר המדינה היבטים מרכזיים בתפקוד התחנות וביישום תכניות לשיפור פעילותן במגוון תחומים, ובהם שירותי השיטור במגזר הערבי ומעורבות התחנות בתכנית "עיר ללא אלימות". במטה הארצי של המשטרה נעשתה ביקורת מעקב על טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים, כמו כן נבדקה התקדמותו של פרויקט לזיהוי אלמונים ולאיכון נעדרים שהחלה המשטרה לבצע לאחר הביקורת הקודמת, בשיתוף המרכז הלאומי לרפואה משפטית הפועל מטעם משרד הבריאות. בדיקת השלמה נעשתה במשרד הבריאות.

מקומה ותפקודה של התחנה במשטרה

"מערך תחנות המשטרה הוא הקו הקדמי של משטרת ישראל", קובע המבקר. תחנה המשטרה היא הגוף העיקרי המבצע את רוב תפקידי המשטרה המפורטים בפקודת המשטרה הכוללים מניעת עברות וגילוין, תפיסת עבריינים והעמדתם לדין, קיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. בפעילותן זו על התחנות לתת שירות לציבור ולספק פתרונות לצרכיה הייחודיים של הקהילה שהן פועלות בה.

תחנת משטרה (צילום: רפי מיכאלי)
"היעדר הכשרה מקצועית מספיקה של ראשי מחלקות בתחומי החקירות או המודיעין". תחנת משטרה (צילום: רפי מיכאלי)

בשנת 2012 כלל מערך התחנות 70 תחנות ומרחבים אופרטיביים. משרד מבקר המדינה בדק בחודשים ינואר-אוגוסט 2012 היבטים מרכזיים בתפקוד התחנות וביישום תכניות בתחומי הפעילות השונים של התחנה, ובהם כוח האדם בתחנה; הקמת משרד השיטור והקהילה בתחנה ופעילות מערך הסיור והמש"קים; עומס העבודה במערך החקירות והאמצעים להפחתתו; השירות הניתן לאזרח; התכניות לחיזוקה ולהעצמתה של התחנה; הפעילות לחיזוק שירותי השיטור במגזר המיעוטים; ומעורבות התחנה ביישום התכנית עיר ללא אלימות. הבדיקה התבצעה באגפי המטה הארצי ובכמה תחנות. בנוסף, נשלח שאלון לכל מפקדי התחנות.

מחסור בתקני שוטרי סיור בפריפריה

המבקר מצא כי קיימים פערים גדולים בין התחנות. סיירים – בכ-25% מהתחנות, המחסור עולה על 25% מהתקן הקיים, ומנגד בכ-10% מהן קיים עודף העולה על 25%; חוקרים – בכ-78% מהתחנות קיים מחסור. ב-50% מהתחנות המחסור עולה על 25% מהתקן הקיים ולעומת זאת, בכ-18% מהתחנות קיים עודף אך הוא קטן ביחס לחוסרים. רוב התחנות שנרשם בהן חוסר ניכר בתקני סיירים וחוקרים משרתות יישובי פריפריה.

זאת ועוד, הביקורת העלתה שקיימים פערים ניכרים בין התחנות ברמת האיוש של תקני כוח האדם הקיימים בתחנות – פערים הבולטים בעיקר במערך הסיור. נכון לאוגוסט 2012, ב-22% מהתחנות מצבת מערך הסיור שווה לתקן או גדולה ממנו,  וב-22% מהתחנות המצבה נמוכה מהתקן ביותר מ-20%. משרד מבקר המדינה סבור, כי הפערים הללו מעידים על הצורך בגיבוש מדיניות מתאימה לוויסותם של תקני הסיור והחקירות בין התחנות.

המבקר מצא כי למרות החלטת ממשלה מיוני 2011 להפחית כמות שירות חיילי חובה במשטרה (שח"ם),  ביולי 2012 פעלו במערך הסיור בתחנות 533 שוטרי שח"ם (19.3% משוטרי הסיור). התחלופה הגבוהה של שוטרי שח"ם עקב תקופת שירותם הקצרה; הגיל הצעיר וחוסר הבשלות שלהם; וקשיים בהפעלת שוטרי שח"ם באירועים מורכבים או בכאלה הדורשים שימוש בכוח. לכן, קיים חשש כי בתחנות שמשקלם של שוטרי שח"ם במערך הסיור גדול יחסית, עלול הדבר להשפיע על איכות התפקוד של התחנה.

שיטור וקהילה:  "מרבית ההמלצות לשיפור לא יושמו"

מרבית ההמלצות של ועדות המשטרה לתיקון בעיות חוזרות ונשנות במערך הסיור בתחנה וקשיים בהתמודדותו עם מכלול תפקידיו, שנדונו ואושרו בידי הפיקוד הבכיר במטה הארצי, לא יושמו. אלה שיושמו – יושמו באופן חלקי בלבד, קובע המבקר. "אי-יישומן של רוב ההמלצות לחיזוקו של מערך הסיור בתחנה ולשיפור תפקודו, לאורך זמן, הותיר את הבעיות בעינן והביא לאובדן משאבי התכנון ועבודות המטה שהושקעו בהן", הוא מדגיש.

על פי נתוני המשטרה מיולי 2012, בתחנות פועלים 384 מש"קים (מפקד שאיננו קצין), ומאיישים אותם 479 שוטרים. המבקר מצא  שכ-12% מהמש"קים אינם נמצאים במקום מרכזי ונגיש כנדרש, בייחוד במגזר המיעוטים – כ-16% לעומת כ-11% במגזר היהודי. נכון למועד הביקורת היו אמורים לפעול 126 מש"קים במגזר המיעוטים, אך בפועל פועלים בו רק 88 מש"קים (כ-70%). זאת ועוד, תקנון חסר של כוח אדם ומחסור באמצעים מקשים על פעילותם התקינה של חלק מהמש"קים במגזר המיעוטים. תפיסת ההפעלה, המתבססת על שילוב בין פעילות הסיור לפעילותם של שוטרי המש"ק בטיפול בקריאות הציבור, אינה מיושמת ברוב התחנות, קובע המבקר. במחצית מכלל התחנות, לא תוקננו חלק מהתפקידים החדשים; כמו כן, תפיסת ההפעלה, המתבססת על שילוב בין פעילות הסיור לפעילותם של שוטרי המש"ק בטיפול בקריאות הציבור, אינה מיושמת ברוב התחנות.

אגף חקירות ומודיעין: "תיקים רבים נסגרים ללא טיפול חקירתי כנדרש"

משנת 2005 אוחדו מערכי החקירות והמודיעין למשרד האח"ם. שני ראשי המשרדים הקודמים הוכפפו לבעל תפקיד חדש בתחנה, ראש משרד האח"ם. התפיסה שבבסיס האיחוד הייתה שפעילות משולבת ומתואמת של מערכי החקירות והמודיעין תחת פיקוד אחד תגדיל את האפקטיביות שלהם.

המבקר מצא כי קים חוסר משמעותי בחוסר איוש של תקני קצינים במשרדי האח"ם והיעדר הכשרה מקצועית מספיקה של ראשי מחלקות בתחומי החקירות או המודיעין. ביותר מ-50% מהתחנות אין לרמח"ם (ראש מדור חקירות ומודיעין),  רקע בתחום המודיעין וב-15% מהתחנות לא עבר הרמח"ם קורס רמח"מים. עוד נמצא כי חלק מהתחנות אינן מקפידות על קיום הוראות נוהל משרד האח"ם בדבר שגרת המטה הנדרשת למשרד. התנהלות לקויה זו יש בה כדי לפגוע ביכולתם של החוקרים לנהל כראוי את עבודת המשרד המאוחד. בשנת 2011, נמצא כי כל חוקר בתחנה מטפל במספר רב של תיקי חקירה, אשר לרוב הוא גדול מכדי לאפשר טיפול יסודי וראוי בכל תיק. יוצא אפוא שתיקים רבים נסגרים ללא טיפול חקירתי כנדרש.

עוד עלה כי הממוצע הארצי בשנת 2009 עמד על 383 תיקים לחוקר ובין התחנות נרשם פער גדול בעומס העבודה; ב-15% מהתחנות – עד 300 תיקים לחוקר וב-23% – יותר מ-500 תיקים לחוקר. לעיתים נדרשים שוטרי הסיור ושוטרי המש"ק של התחנה לסייע למערך החקירות בטיפול בתלונות בעברות קלות. נמצא כי הם מבצעים פעולות חקירה שאינן בסמכותם. בנוגע לאיכות עבודתם עלה כי ברוב התחנות שוטרי הסיור ושוטרי המש"קים נדרשים להשלמת פעולות חקירה בשל ביצוע חסר. בנוגע לאיכות עבודתם עלה כי ברוב התחנות שוטרי הסיור ושוטרי המש"קים נדרשים להשלמת פעולות חקירה בשל ביצוע חסר.

פעולות לחיזוק המערך המשטרתי במגזר המיעוטים

בישראל חיים כ-1.6 מיליון אזרחים ממגזר המיעוטים  המהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה. הטיפול המשטרתי בהם נחלק בעיקר בין מחוזות צפון, מרכז ודרום באמצעות תשע תחנות ומרחב אופרטיבי אחד המשרתים יישובים במגזר הלא-יהודי ו-17 תחנות בערים מעורבות.

רק מקצת מהמלצות ועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, יושמו. תכנית שגיבשה המשטרה בנובמבר 2000 להגדלת מספר התחנות במגזר הערבי, נקודות המשטרה והמש"קים וכן להוספת שוטרים, שנועדה לתת מענה לנוכחות המשטרתית הדלה ביישובי המגזר, יושמה באופן חלקי בלבד. מתוך 1,000 תקנים לשוטרים שהוקצו למשטרה בשנת 2009 לטובת הנושא, 459 תקנים הוקצו לטובת מגזר המיעוטים. תכנית דו-שלבית, עליה החליט השר לביטחון פנים במרץ 2010,  לפיה בשלב הראשון יוקמו יחידות סיור מיוחדות (יס"ם) והקמת 14 יחידות משטרתיות אורגניות (אורגן) בתחנות שייתנו בהדרגה מענה לכל היישובים במגזר המיעוטים – לא הושלמה. השר לבטחון פנים קבע שעד תחילת נובמבר 2011 יוקמו שלושה אורגנים, אך שנתיים לאחר החלטת הממשלה לא הוקמו כלל יס"מים והקמת שלושת האורגנים טרם הושלמה. 

השירות לאזרח: "תמונת מצב עגומה של ליקויים קשים בתשתיות הפיזיות"

מאמצע 2008 ואילך עורכת יחידת השירות במשטרה, מדי חצי שנה, סקר שירות. המשתתפים בסקר מתבקשים להעניק ציון לתפקוד השוטרים בסדרת שאלות בשלושה תחומים – מקצועיות השוטר, זמן התגובה והטיפול והתנהגות השוטרים. מנתוני הסקר עולה כי בשנים 2008-2011 חל שיפור ניכר באיכות השירות בתחומי הסיור והמש"ל בתחנות; עם זאת הפערים בין התחנות עדיין גדולים בשלושת התחומים, ובחלק מהתחנות איכות השירות עדיין נמוכה למדי.

לדברי המבקר העלתה הביקורת  תמונת מצב עגומה של ליקויים קשים בתשתיות הפיזיות בחלק מהתחנות, שמלבד פגיעתם בעבודתם השוטפת של שוטרי התחנה, הם גם מקשים על המשטרה לתת שירות ראוי לאזרח. חלק ממפקדי התחנות ציינו בתשובותיהם כי בתחנתם ישנם מבנים ישנים שאינם מתוחזקים כראוי ולעתים אינם בטיחותיים, וקבלו על צפיפות בחדרי החוקרים, היעדר הפרדה ראויה בין יחידת הנוער לשאר מתקני התחנה, חוסר במקומות אחסון ועוד. 

פרויקט תחנה אפקטיבית –  דעך

מודל תחנה אפקטיבית, משנת 2088, לפיו יוקם בכל תחנה צוות  שיתמקד באיתור עבריינים נמלטים ודרושי חקירה, וצוותים נוספים שיטפלו באופן מהיר בעברות קלות, בפשיעת רחוב והקמת יחידת סיור שתשמש כוח תגובה מידי לאירועי הפרות סדר מקומיים – הופעל באופן מיטבי בשלוש תחנות פיילוט. אלה שיפרו באופן ניכר את תפוקות התחנות. הפרויקט ירד מסדר היום של מקבלי ההחלטות בלי שהתקבלה כל החלטה רשמית להפסיקו, בלי שבוצעה עבודת מטה שתנמק את הצורך בסיומו ובלי שהופקו הלקחים מהפעלת הפיילוט. 

עיר ללא אלימות  – הפרויקט מקרטע ובמגזר הערבי כמעט לא קיים

פרויקט הדגל של שיטור מבוסס קהילה, שבבסיסו מודל עבודה במסגרת הרשויות המקומיות, להתמודדות מערכתית עם התנהגות אנטי-חברתית, עם אלימות ועם עבריינות ופשיעה. הפרויקט אמור היה להוות מענה  לצורך בהגברת הביטחון של התושבים והפחתת הפשיעה ואירועי האלימות ונבדק בחמישה מחוזות. והביקורת העלתה כי התחנות החלו לבצע את תכניות הליבה שבתחום האכיפה, אבל רמת היישום שלהן נמוכה – חלקן לא מיושם כלל ואחרות מיושמות באופן חלקי. התחנות במחוזות צפון וחוף לא קיימו כלל פורום אכיפה בכ-20% מהרשויות המצויות בתחום אחריותן; התחנות במחוזות מרכז ודרום לא קיימו כלל את הפורום בכ-10% מהרשויות. אשר למגזר המיעוטים, במחוז חוף לא התקיים פורום אכיפה ב-60% מהרשויות. במחוז צפון גובשה תכנית אכיפה לרשות רק ב-45% מהרשויות.

במגזר המיעוטים הממצאים חמורים יותר. התחנות במחוזות צפון, מרכז ודרום הקימו מתחמים מפוקחים רק בכשליש מהרשויות המשתתפות בתכנית והתחנות במחוז חוף עשו זאת ב-50% מהרשויות. התחנות במחוזות צפון ומרכז קיימו מבצעי אכיפה משותפים עם כמחצית מהרשויות שבתחום אחריותן ובמחוז חוף קיימו התחנות מבצעי אכיפה משותפים בכ-64% מהרשויות. גם במרכיב זה היקף הביצוע של התחנות במגזר המיעוטים היה קטן יותר – התחנות במחוז מרכז לא קיימו כלל מבצעי אכיפה משותפים והתחנות במחוזות צפון וחוף לא קיימו מבצעי אכיפה משותפים ברוב הרשויות, עד כדי 65% ו-80%, בהתאמה.

למרות שכבר בשנים 2010-2011 היו המשטרה והמשרד לבטחון פנים מודעים לבעיות בהפעלת התכנית במגזר המיעוטים ולצורך בהתאמת מרכיביה בתחום האכיפה לרשויות המגזר, ועל אף שהן מהוות 38% מכלל הרשויות המשתתפות בתכנית – הן קיבלו רק 26% מסך התקציב שהוקצב.

עוד נמצא כי לאחר מיפוי האזורים להצבת המצלמות ברשויות, רק כמחצית מהרשויות הקימו מערך שליטה ובקרה באמצעות מצלמות.

המבקר ממליץ כי ראוי שהמשטרה תראה בתכניות לחיזוק התחנה יעד אסטרטגי ותקבע לוחות זמנים ליישומן, תטמיע אותן באופן מבוקר, תקפיד על ביצוע תהליך הפקת לקחים ותימנע מהפסקתן ללא כל תהליך קבלת החלטות הולם. על מפקדי התחנות להוביל את יישום תכנית עיר ללא אלימות, להקפיד על ביצוע המרכיבים שהתחנות אחראיות להם ולתת לתכנית משקל ניכר בפעילותן השוטפת. "ובעשותם כן יהיו קשובים לצרכיה הייחודיים של האוכלוסייה, ישימו דגש על שיתוף פעולה והידברות עם מנהיגיה, על הרחבת השיטור הקהילתי ועל שיפור השירות הניתן לה. הכול בד בבד עם ביצוע פעולות שיגבירו את האכיפה ויסייעו בהתמודדות עם האלימות והפשיעה".

טיפול באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים

אין להמעיט בחשיבות של איתור נעדרים  וזיהוי אלמונים, עניינים שהם בגדר דיני נפשות ממש. נוסף על האינטרס המובן של משפחות הנעדרים, המייחלות לכל פיסת מידע הקשורה לגורל יקיריהן שנעלמו. יש גם להביא בחשבון את המשמעות המשפטית של איתור נעדרים וזיהוי אלמונים בכל הנוגע לענייני מעמד אישי של בני זוג, למשל עגינות וממזרות, לענייני ירושה וכיוצא באלה. המשטרה אחראית לאיתור נעדרים ולזיהוי אלמונים, ולעתים הסיכוי לאתר נעדר ואף להציל את חייו תלוי בטיב הפעולות שהיא נוקטת ובעיתוין.

משנת 2009 הציב האגף לחקירות ולמודיעין של המשטרה את הטיפול בנושא בעדיפות גבוהה והשקיע בו משאבים רבים. על פי נתוני המשטרה בשנים 2006-2012, לא אוכנו בכל שנה משנים אלה 6 עד 46 מהנעדרים שפרטיהם דווחו למשטרה, ולא זוהו 13 עד 20 אלמונים שנמצאו. באוגוסט 2012 היו רשומים במשטרה 508 נעדרים שלא אותרו ו-482 אלמונים שלא זוהו מאז קום המדינה.

ממצאי המבקר:

זיהוי ודאי של גופה או חלק ממנה מתקיים בין היתר כאשר להשוואה בין נתוני זיהוי של גופה או חלק ממנה ובין נתון דומה של נעדר או של קרובי משפחתו יש תוצאות חיוביות. ביולי 2011 תוקן חוק סדר הדין הפלילי ונקבע בו בין היתר כי המשטרה רשאית להקים מאגר של נתוני זיהוי של נעדרים ואלמונים וכי היא רשאית למסור למכון נתוני זיהוי גנטיים (פרופיל גנטי) כמפורט בחוק. בהמשך לכך הקימה המשטרה במז"פ את המאגר. בנובמבר 2010, שנה אחרי המתוכנן, החלה המשטרה, בשיתוף המכון לרפואה משפטית, לבצע את הפרויקט שנועד לאסוף אמצעי זיהוי של נעדרים ואלמונים, להפיק מהם נתוני זיהוי ולהשוות ביניהם לצורך זיהוי אלמונים ואיכון נעדרים.

לצורך ניהול הפרויקט הקימה המשטרה ועדת היגוי בשיתוף נציגי המכון לרפואה משפטית. הוועדה קבעה בין היתר שמז"פ יפיק פרופילים גנטיים לנעדרים מדגימות ביולוגיות שיתקבלו מקרובי משפחתם, והמכון יפיק פרופילים גנטיים של אלמונים מדגימות ביולוגיות שלהם שמוחזקות אצלו, ושני הגופים ימסרו זה לזה את הפרופילים הגנטיים שהפיקו.

ביולי 2012, בעת המעקב, שנה ושמונה חודשים לאחר תחילת הפרויקט, עדיין לא ריכזה החוליה בקובץ שהיא מנהלת נתונים מלאים שמהם היה אפשר ללמוד על התקדמות הטיפול בפרויקט. מהשוואה שעשה משרד מבקר המדינה בין נתוני החוליה ובין נתוני המז"פ והמכון באוגוסט 2012 הועלה שהגופים לא נקטו את כל הפעולות כדי להבטיח שהנתונים המצויים במאגר נעדרים ואלמונים יהיו שלמים ומהימנים: המכון לא מסר למז"פ חלק מהפרופילים הגנטיים שהפיק, וכמו כן הייתה במכון רשימת פרופילים גנטיים של אלמונים שטרם זוהו אשר לא נכללו בקובצי החוליה. נוסף על כך, הועלה במעקב שהמז"פ והמכון לא מחקו מהמאגר פרופילים גנטיים הנוגעים לאלמונים שזוהו ולנעדרים שאוכנו, שלא בהתאם להוראות החוק.

טביעות אצבע הן אחד מאמצעי הזיהוי, והמשטרה רשאית להקים מאגר טביעות אצבע של נעדרים ואלמונים. בשל מגבלה טכנולוגית לא הקים מז"פ מאגר כזה, ויש ברשותו רק תמונות טביעות אצבע של אלמונים, שמהן ניתן אפשר בכל פעם שהדבר נדרש נתוני זיהוי, הנמחקים לאחר בדיקתם.

לכמחצית (44%) מהנעדרים הרשומים בחוליה לא היה פרופיל גנטי, אך במועד המעקב נמצא שלגבי רובם (70%), שמועד ההיעדרות של מרביתם היה לפני עשרות שנים, עדיין לא פעלה חוליית נעדרים לאיסוף אמצעים לזיהוים. ככל שעובר הזמן והמשטרה אינה פונה למשפחה לצורך איסוף אמצעי זיהוי, הסיכוי לאתר קרובי משפחה מדרגה ראשונה לצורך הפקת פרופיל גנטי הולך וקטן. אשר לאלמונים שהיו רשומים בחוליה. בעת הביקורת נמצא שליותר ממחציתם (60%) לא היה פרופיל גנטי, ולפחות לשליש מהם גם לא הייתה דגימה ביולוגית להפקת פרופיל גנטי.

הוצאת גופה מקברה  לצורך לקיחת אמצעי זיהוי היא הליך מורכב. ואולם במועד סיום המעקב עדיין לא קבעה המשטרה מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו, וככל שנוקף הזמן אפשר שלא יימצאו שרידים שמהם יהיה ניתן להפיק פרופיל גנטי.

למרות שצה"ל נוטל אמצעי זיהוי מחיילים, כדי שישמשו אותו לזיהוי חללים. ביקשה המשטרה לקבל גישה לאמצעי הזיהוי שנטל צה"ל. אבל מסתבר כי צה"ל מוסר למשטרה אמצעי זיהוי רק אם יש יסוד להניח שנתוני אלמוני מסוים תואמים לנתוני נעדר מסוים – וזאת בכפוף לצו שיפוטי. נציגי מז"פ טענו בפני מבקר המדינה שההסדר הקיים אינו ממצה, והוא עלול לפגוע ביכולת המשטרה לבצע את הפרויקט באופן מיטבי.

פיקוח על הליכי חקירה וגניזה של תיקים ועל ביעורם

המשטרה לא פיתחה מערכת ממוחשבת: כדי לעמוד במשימותיה חוליית נעדרים מנהלת קובץ נתונים ממוחשב על נעדרים ואלמונים. שימוש יעיל במידע הנאגר בקובץ עשוי לסייע באיכון נעדרים או בזיהוי אלמונים, אם נמצאה התאמה בין פרטי נעדר לפרטי אלמוני. עוד בביקורת הקודמת הועלה שהמערכת הממוחשבת, שבאמצעותה הצליבה החוליה את הנתונים, לא הייתה משוכללת דיה ולא היה אפשר לבצע באמצעותה חיפוש נתונים מתקדם. גם במעקב עלה כי המשטרה לא פיתחה את המערכת, ואף לא בנתה מנשק בינה ובין המערכת הממוחשבת של תיקי החקירה במשטרה (פל"א).

פקודת ניהול ונוהל שהייתה אמורה להתעדכן לכל המאוחר בדצמבר 2007 לא עודכנה ולא התאימה למבנה הארגוני של המשטרה באותה עת. עוד הועלה שגם הנוהל לא עודכן, ובעוד שניתנו בו הנחיות מפורטות לטיפול בנעדרים, היו חסרות בו בין השאר הנחיות לטיפול באלמונים. במועד סיום המעקב, אוגוסט 2012, נמצא כי הפקודה טרם עודכנה, אף שפקודות המשטרה הן בגדר תקנות המחייבות אותה, והנוהל אמור להיקבע בהתאם להוראות הפקודה.

גניזת תיקים: אם נעדר לא אוכן או אלמוני לא זוהה לאחר חמש שנים מהיום שבו התקבלה ההודעה על ההיעדרות או מיום מציאת האלמוני, ייגנז התיק בארכיון שבמטה הארצי של המשטרה לפי התנאים המפורטים בפקודה. חקירה בתיק גנוז תחודש כאשר יתקבל מידע חדש או יתגלו דרכי חקירה שלא נבדקו בעבר. לאחר 50 שנה מיום ההיעדרות או מיום מציאת האלמוני יבוער התיק. כאמור, על פי הפקודה ניתן לחדש את החקירה בתיק בתוך 50 שנה מיום ההיעדרות; לעומת זאת, על פי הפקודה והנוהל, אם נמצאו עצמות או שלד לאחר יותר מ-20 שנה ממועד המוות, היחידה החוקרת לא תפתח תיק ולא תנהל חקירה. זאת אף שאמצעי חקירה ופיתוחים מדעיים הקיימים והמשתכללים יכולים לאפשר דרכי חקירה שטרם מוצו.

נתוני המשטרה מעידים כי 401 (41%) תיקים מתוך 978 תיקי הנעדרים והאלמונים היו  תיקים פתוחים בעת הביקורת באוגוסט 2012. כלומר תיקים פתוחים שטרם נגנזו בארכיון במטה הארצי. בכשליש מתיקים אלו הועלה כי היו כשלים בטיפול של החוליה בגניזתם –  החוליה לא עשתה די לאיסופם מתחנות המשטרה, לא מיצתה את הבירור בנוגע לחלקם ולא פעלה למינוי קצין בודק לברר מה עלה בגורלם; רובם של התיקים היו תיקי אלמונים. עוד בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה שהבקרה שעושה החוליה בעניינם של התיקים שאינם מועברים אליה במועד מתבצעת באיחור רב, ואשר לתיקים שנמצאו כשלים בטיפולן של תחנות המשטרה בהם – לעתים מאוחר מכדי לבצע השלמות חקירה בעניינם. הדחיפות שבאיסוף התיקים מתחנות המשטרה והעברתם לחוליה עולה גם נוכח ממצאי הביקורת הקודמת, שלפיהם עשרות תיקים שהגיע מועד גניזתם לא הועברו מתחנות המשטרה לחוליה אלא בוערו בתחנות עצמן, שלא לפי הוראות הפקודה והנוהל. העיכוב בטיפול החוליה באיסוף התיקים יכול לאפשר כשל של ביעור תיקים לפני שהגיע הזמן לכך גם במעקב הנוכחי.

המלצות המבקר

במעקב הועלו ליקויים בטיפולה של המשטרה בנושאים הקשורים לפרויקט – ובין היתר נמצא שהמשטרה והמכון לא נקטו את כל הפעולות להבטיח שהנתונים במאגר נעדרים ואלמונים שהוקם במשטרה יהיו שלמים. כמו כן, המשטרה טרם תיקנה חלק מהליקויים בנושאים אחרים שהועלו עוד בביקורת הקודמת, ולא מיצתה את הטיפול בנושאים נוספים. על המשטרה והמכון לרפוה משפטית להקפיד ולדווח זה לזה על המידע שבידם כדי להבטיח את שלמותו ומהימנותו של המאגר, וכן להקפיד לפעול על פי הוראות החוק בכל הנוגע למחיקת נתוני זיהוי מהמאגר ולביעור אמצעי הזיהוי שמהם הופקו. כן עליהם להסדיר בנהלים את שיתוף הפעולה בכל הקשור לזיהוי אלמונים ולאיכון נעדרים.

ראוי שהמשטרה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הבריאות יבחנו אם יש מקום לשנות את ההליכים, כדי להבטיח שנתוני המאגר במשטרה יהיו מלאים, וכן שהמשטרה תסדיר עם המשרד לביטחון הפנים ועם משרד הבריאות את המשך המימון של הטיפול בתיקים חדשים שייפתחו משנת 2013 ואילך. כן ראוי שהמשטרה, משרד המשפטים וצה"ל יבחנו מחדש את המקרים שבהם יועברו אמצעי זיהוי מהצבא למשטרה ואת הדרכים החוקיות להסדיר העברה כזאת.

המבקר מציין כי על החוליה להקפיד שהמידע שהיא מרכזת על נעדרים ואלמונים יהיה שלם, מלא ואמין. לכן על המשטרה אף לפנות בהקדם למשפחות הנעדרים שטרם נאספו מהן אמצעים לצורך הפקת פרופיל גנטי ואף לקבוע מדיניות בנוגע ללקיחת אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו – כל זאת כדי למצות את הפרויקט שבו החלה. על המשטרה גם לקדם ולשפר את אופן טיפולה בגניזת תיקי נעדרים ואלמונים – כדי להבטיח שהחקירה בעניינם תגיע לכדי מיצוי, וכדי למנוע את ביעורם של תיקים לפני שהגיע הזמן לכך ושלא על פי הפקודה והנוהל.

כמו כן, ראוי שהמשטרה תפעל לשיפור התשתית הטכנולוגית כדי לאפשר הצלבת נתונים יעילה לצורך איכון נעדרים וזיהוי אלמונים ותדאג בהקדם לעדכון של הפקודה בנושא זה. מבקר המדינה מוסיף כי קביעת המשטרה שנושא נעדרים ואלמונים הוא אחד הנושאים החשובים שיש לקדמם היא חשובה מאוד, והשילוב של פעילותה ופעילות המכון עם הטכנולוגיה המתפתחת מקדם את זיהוים של אלמונים ונעדרים שלא אותרו. על המשטרה והמכון להמשיך בפעילות זו ולרתום טכנולוגיות מתפתחות נוספות למאמץ המתמשך בזיהוי אלמונים ובאיתור נעדרים.

תגובת המשטרה לדוח:

ממשטרת ישראל נמסר כי משטרת ישראל קיבלה לידיה את דוח המבקר וממצאיו יילמדו.

כללי – במהלך השנה האחרונה, במסגרת שנת המפנה אשר מוביל המפכ"ל, עברה תחנת המשטרה מהפכה של ממש בכל הנוגע לקשב הארגוני ולתעדוף תקציבי בסוגיות כוח אדם, ציוד ובינוי. העדפת התחנה על פני שאר המערכים, בא לידי ביטוי מובהק בסקרי השירות האחרונים שהראו עלייה ניכרת בשביעות הרצון של האזרחים מהשירות הניתן בתחנות, במוקדי 100 ובדרגי השטח. בחינת מרכיבי החיזוק  המופיעים ברשימה המצורפת, מצביעה על ההעדפה הברורה של דרג הליבה במשטרת ישראל – תחנת המשטרה. כלל מערכי התחנה – חקירות, בילוש, סיור, מרכזי שירות לאזרח עברו שדרוג מרחיק לכת, אשר התווסף לחיזוק מערכים שאף הם הובילו לחיזוק התחנה והשבחת השירות הניתן בה – תעדוף המגזר הערבי. תהליך חיזוק התחנה יימשך גם בשנים הבאות מתוך ראיית השירות הניתן לאזרח כיעד ארגוני אסטרטגי.

משטרת ישראל רואה בתחנת המשטרה את מרכז הליבה המבצעית וכנגזרת מכך חלק ניכר מהתכניות בתחום בניין הכוח מופנות לחיזוק התחנה והעצמתה. התחנות חוזקו במשאבים ותקנים בכל תחומי פעילותן ויתרה מכך, חוזקו גם מערכים חוץ תחנתיים כמו ימ"רים, יס"מים ומגזרים נוספים שאפשרו לתחנה להתרכז בפעילותה הקלאסית. הושלם תקנון כל המת"חים בדרגת סנ"צ וחמישה מפקדי תחנות קודמו מדרגת סנ"צ לנצ"מ. כל ראשי המשרדים תוקננו לדרגת רפ"ק ונקבע כי גם ברמת התחנה יהיו קצין אג"מ תחנתי וקצין אח"מ תחנתי.

  • חיזוק מערכי הסיור, החקירות, הבילוש והשיטור הקהילתי

המשטרה פועלת רבות לחיזוק מערך הסיור. המערך שודרג בכוח אדם – בשנת 2003 מערך  הסיור מנה 2,716 תקני שוטרים ובשנת 2012 אותו מערך מונה 3,569 תקנים. הוקצו אמצעים חדשניים לשיפור בטחונו האישי של הסייר וחיזוק כושר ההרתעה ושופרו תנאי השירות בהם שכר הסייר.

לאחרונה הוחל  באג"ם  עבודת מטה הנמצאת בשלבים מתקדמים לשיפור אפקטיביות עבודת הסייר . מערך המשק"ים מנה 469 תקנים וכיום 622 תקנים, מערך החקירות מנה 651 תקנים בתחנות וכיום מונה 1,035 תקנים בתחנות. מערך הבילוש מנה 403 תקנים וכיום מונה 735 תקנים.

  • חיזוק מרכזי השירות לאזרח (מש"ל)

בעבודת מטה שנעשתה בנושא שיפור המש"לים תועדפו והתווספו לאחרונה 10 תקנים במקומות העמוסים ביותר. אושר שיפוץ שלושת מתקני המש"ל האחרונים שנותרו, במטרה להנגיש באופן מקסימאלי את התחנה לקהילה.

  • פעילות המשטרה במגזר הערבי

בשנת 2012 התמקדה המשטרה בשיפור וחיזוק שירותי המשטרה בקרב החברה הערבית.

במסגרת החיזוק הוקמו אורגנים, גויסו דוברי שפות, וחוזקו מערכי ההסברה והאכיפה בקרב המגזר. הושלם הליך הקמת מחוזות צפון וחוף, והפעילות באה לידי ביטוי בירידה בכמות אירועי האלימות ואירועי הירי ובירידה בתאונות הדרכים החמורות והקטלניות ובהרוגים בקרב המגזר.

 כיום פועלים במגזר הערבי 69 מרכזי שיטור קהילתיים (מש"קים). בעוד וב- 2003 היו 63 תקני כ"א במרכזי השיטור הקהילתי במגזר הערבי, הרי ובשנת 2012 מגיע מספרם ל- 154 תקנים. בשנה האחרונה פורסמו 24 תקני מש"ק חדשים במגזר הערבי.

כחלק מחיזוק המאמץ המשטרתי למתן מענה למגזר הלא יהודי וכן לשיפור השירות לאזרח וזמינותו, הוחלט על תכנית לתגבור המענה המשטרתי במגזר הלא יהודי. התכנית כוללת הקמה של 14 מתחמים כוח משימה אורגני עצמאי במגזר הערבי, שיפעלו כיחידות עצמאיות, מעין "תחנת משטרה ניידת" הכוללות יכולות סיור, בילוש, תנועה, חקירות ומודיעין. האורגנים פועלים בכפיפות למפקד התחנה בשטח טריטוריאלי ומהווים כוח ייעודי לטיפול במגזר הערבי בתחום התחנה. מטרות הקמת האורגנים הן: חיזוק שלטון החוק באמצעות הגברת יכולת ההרתעה והאכיפה, צמצום נפח הפשיעה והסד"צ במגזר הלא יהודי, חיזוק תחושת הביטחון האישי של האזרחים ושיפור השירות הניתן להם. כיום פעילים 3 אורגנים- נצרת, טייבה ועיירות. אורגן אחד בשלבי הקמה בכרמיאל  ואחד נוסף עתיד לקום בעירון,  בסה"כ ייבנו 14 אורגנים.

חוזקו מחלקי המיעוטים בימ"ר מרכז, צפון, חוף ונגב ב- 36 תקנים, לצורך סיוע לתחנות בהתמודדות עם אירועים מורכבים בתחומן הטריטוריאלי.

חיזוק מחלקי המיעוטים בימ"רים יסייע לתת מענה לפשיעה החמורה במגזר הערבי וישפר את תחושת הביטחון של התושבים. מבנה היחידות שיטפלו במיעוטים יהיה מבנה רוחבי הנותן מענה נושאי על בסיס מומחיות מקצועית בתחומי המודיעין, הבילוש והחקירות.

תגובת המשטרה בסוגיית נעדרים

משטרת ישראל קיבלה על עצמה את הטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים במדינת ישראל כמשימה בעלת חשיבות ורגישות מהמעלה הראשונה. תהליך מחשוב חוליית הנעדרים החל לפני עבודת משרד המבקר בנושא והסתיים זה מכבר. מופו כלל תיקי הנעדרים והאלמונים מקום המדינה, בוצעו פעולות חקירה רבות והחל מבצע נטילת דגימות D.N.A ממשפחות נעדרים. משטרת ישראל רואה בטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים שליחות ומשקיעה את טובי חוקריה וקדמת הטכנולוגית המצויה בארגון לנושא זה.

בשנת 2010, הוביל האגף לחקירות ולמודיעין מבצע רחב היקף לנטילת אמצעי זיהוי, הן מגופות אלמונים, והן ממשפחות נעדרים, במטרה לצמצם הפער הנזכר, ולהביא להתאמה אפשרית בין נעדרים  לאלמונים. פירות המבצע העלו עשרות גילויים אשר חיברו בין גופת אלמוני לפרטי נעדר והביאו מזור למשפחות נעדרים אלה. מאגר ה-DNA  של נעדרים ואלמונים, גדל באופן משמעותי ומשמש כיום כבסיס ליצירת התאמה בין נעדרים ואלמונים חדשים. חוליית נעדרים הנחתה בשנים האחרונות את יחידות השטח לאסוף אמצעי זיהוי לתיקי נעדרים שטרם נאספו מהם להגדלת המאגר וסיכויי הזיהוי.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן