במשרד המשפטים בדק המבקר את לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. בתחום ההוצאה לפועל נבדקו, בין היתר, פעולות הרשות לאיחוד לשכות הוצאה לפועל והפעלת חוקרים חיצוניים. במרכז לגבייה נבדקו ממשק העברת הנתונים ממזכירויות בתי המשפט למרכז, הסמכויות המקבילות בפריסת חובות ואיוש עמדות קבלת קהל. הבדיקה נעשתה ברשות האכיפה והגבייה. 

היחידה השנייה שנבדקה היא אגף הסיוע המשפטי שבמשרד המשפטים. שם עסק המעקב בעיקר בנושאי הרחבת הזכאות לסיוע משפטי ושיתוף פעולה עם גופי סיוע אחרים; פעולות האגף ליידוע הציבור בדבר זכאותו לייצוג משפטי; ניהול הפניות לקבלת סיוע משפטי; המענה הטלפוני בלשכות הסיוע; סדרי העסקתם של עורכי דין חיצוניים והפיקוח עליהם; וסדרי העסקתם של עורכי דין פנימיים המועסקים לפי חוזי העסקה קבלניים. נוסף על כך נבדק קידומו של מתן ייצוג משפטי לקטינים בהליכים אזרחיים. 

הוצאה לפועל – מה הפלא שהזוכים חוגגים?

הנתון המדהים העולה מהדו"ח הוא שמתוך 100 אחוז חייבים בהוצאה לפועל – 94 אחוז אינם יכולים להרשות לעצמם ייצוג ובכך נשללו זכויותיהם. כלומר מתוך 100 אחוז תיקי חייבים, 94% אינם מיוצגים. המבקר קובע כי הסיבה לכך נובעת  ברוב המקרים בשל מצב כלכלי דחוק. לפיכך הם אינם מסתייעים בייצוג משפטי, אינם מקבלים את ההחלטות המלאות ונדרשים לפעול מיזמתם כדי להשיגן. 

מבצעי הנחה לסגירת חובות – כדי להגביר את האכיפה יזמה הרשות מבצעי גבייה עם זוכים מוסדיים. מנתוני הרשות עולה כי יעילותן של האכיפה והגבייה באמצעות המבצעים הייתה חלקית: במבצעים נכללו 165,000 תיקים, ומתוכם נסגרו 25,150 תיקים (כ-15%) בגין טיוב נתונים, והושגו הסדרים ב-14,770 תיקים (כ-9%). 

צמצום פעילות לשכות הוצל"פ קטנות – פחות שירות לאזרח – בדצמבר 2009 העביר שר המשפטים לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת טיוטת צו ההוצאה לפועל (סגירת לשכות), לפיה ייסגרו לשכות הוצל"פ קטנות וקטנות מאוד. על אף שהוועדה לא אישרה את טיוטת הצו, צמצמה הרשות כמעט לחלוטין את הפעילות בחלק מלשכות אלו. 

נתונים שגויים במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – המבקר מצא כי קיימים כשלים בהעברת הנתונים ממזכירויות בתי המשפט למרכז ובעיות במישק המחשוב.  בביקורת נמצא כי בשנת 2010 כ-42% מהתיקים שנסגרו היו תיקים שבהם נתונים שגויים, ובמחצית הראשונה של שנת 2011 כ-32% מהתיקים שנסגרו היו בהם נתונים שגויים. על סמך הנתונים השגויים שלא אותרו פעל המרכז נגד חייבים ונקט הליכי גבייה שפגעו בהם. 

שגיאות גבייה הן עבירה של לשון הרע – נמצאו מקרים שבהם נקט המרכז הליכי גבייה נגד חייבים מאחר שלא קיבל את ביטולי ההחלטות של בתי המשפט שניתנו בהליכים מאוחרים. בתביעות של חייבים נגד הרשות בגין חיובים שגויים קבע בית המשפט, כי הצגת אדם כמי שלא שילם חוב עד שהוטל עיקול על רכושו היא בגדר לשון הרע. 

כולם חתמו על ערבות לשיפוי נפגעים חוץ מהנהלת בתי המשפט – המרכז לגביית חובות החתים משרדי ממשלה שהעבירו תיקים לטיפולו על כתב שיפוי, ולפיו כל צד יישא באחריות למחדליו וישפה את האחר בגין הנזקים שגרם לו בעקבות מחדלים אלו. את הנהלת בתי המשפט לא החתים המרכז על כתב שיפוי זה. 

מערכת הגבייה פועלת בתנאי שהחייבים הם לא משרדי ממשלה – במסגרת חוק ההתייעלות, תוקן חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות והורחבה בו הגדרת "חוב" כך שהמרכז לגבייה הוסמך לגבות את כלל החובות של משרדי הממשלה. במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, כשלוש שנים ממועד תחילתו של התיקון לחוק (יולי 2009), עדיין לא התממשה כוונת המחוקק שכל חובות משרדי הממשלה יעברו לגבייה באמצעות המרכז, וטרם התממש חזון הרשות שהמרכז יהיה הגוף המוביל בנושא גביית חובות. 

בנובמבר 2011 עבר המרכז לגבייה למשכן חדש ששכר. עם המעבר בוטלו עמדות קבלת הקהל, והחייבים הופנו למוקד מידע טלפוני. הסיבה: המשכיר התנה את השכרת המשרדים בכך שלא תתקיים בהם קבלת קהל. הרשות לא בחנה את השפעת ההחלטה על עבודת המרכז ועל הפגיעה בחייבים. רק לאחרונה (נובמבר 2012) החליטה לפתוח עמדה אחת לקבלת קהל בלשכת ההוצל"פ בירושלים, המנותקת מהמדורים ומהמנהלים במרכז.

מתן סיוע משפטי בתחום האזרחי

בחודשים מאי-אוגוסט 2012 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב כדי לבדוק את מידת תיקון הליקויים שצוינו בדוח הקודם על מתן הסיוע המשפטי האזרחי ואת אופן הטיפול בהם. כמו כן, נבדק בביקורת המעקב נושא קידומו של מתן ייצוג משפטי לקטינים בהליכים אזרחיים. בביקורת המעקב עלה, כי במקרים שבהם דחה הצוות לתיקון ליקויים את תיקונו של ליקוי הוא לא פנה לשר המשפטים לקבלת אישורו לדחייה, אף שהדבר נדרש בחוק מבקר המדינה.

בשנת 2002 ניסחה ועדה לגיבוש הצעות לרפורמה במערכת הסיוע המשפטי האזרחי ובנגישות לצדק  טיוטת דוח, שבה היו המלצות לרפורמה במערכת הסיוע המשפטי האזרחי בישראל. בהמלצות היה כדי לשפר את טיב הייצוג הניתן לאזרחים במסגרת הסיוע המשפטי ולקדם את נגישותם למערכת המשפט. במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, עדיין לא הכין מנהל האגף תכנית עבודה כאמור.

הרחבת הזכאות לקבלת סיוע משפטי

בדוח הקודם צוין כי על אף תיקוני החקיקה שנעשו, שכבת אוכלוסייה רחבה בישראל עדיין אינה עומדת בתנאי הזכאות הכלכלית לקבלת סיוע משפטי מהמדינה, אף שאין בידיה היכולת לממן את קבלתם של שירותים משפטיים. התוצאה האפשרית היא פגיעה בזכות בסיסית ויסודית שהוכרה על ידי בית המשפט העליון – זכות הגישה לערכאות משפטיות.

בביקורת המעקב נמצא שמשרד המשפטים ואגף הסיוע קידמו בעצלתיים תיקוני חקיקה להרחבת הזכות לקבלת סיוע משפטי. להלן פירוט:

1. אף שסוגיית מתן הסיוע המשפטי לתושבים זרים הועלתה לפני הנהלת משרד המשפטים כבר בספטמבר 2007, במועד סיום ביקורת המעקב, אוגוסט 2012, טרם הסתיימו הדיונים בסוגיה במשרד המשפטים.

2. בפברואר 2007 הנחה מנכ"ל משרד המשפטים דאז, מר משה שילה, את מחלקת ייעוץ וחקיקה לפעול לכלול בתיקון חקיקתי הוראה המאפשרת מתן סיוע משפטי לתושבים זרים קטינים שאינם מלווים בידי מבוגר, השוהים בישראל שלא כדין. רק באפריל 2011 – כארבע שנים לאחר ההנחיה – הגישה מחלקת ייעוץ וחקיקה את טיוטת תזכיר החוק ללשכת שר המשפטים, לקבלת אישורו ובאוגוסט 2011 נמסר ללשכת השר כי משרד האוצר סבור כי אין להסדיר בחקיקה סיוע משפטי לקטינים שאין להם מלווים. מאז טרם לא נעשה דבר.

3. במערכות משפט בעולם רווחת בשנים האחרונות הגישה התומכת בשיתוף ילדים בהליכים משפטיים הנוגעים להם, בין היתר באמצעות עורך דין שייצג אותם. הוצע לבצע ניסוי כפיילוט. במועד סיום ביקורת המעקב, כתשע שנים לאחר שהוגש דוח ועדת המשנה בנושא, טרם התקיים הניסוי.

ניהול הפניות לסיוע משפטי

לא יודעים למה הביורוקרטיה חוגגת – בביקורת הקודמת הועלה כי לא הייתה בידי האגף יכולת לזהות את הסיבות לזמני הטיפול הממושכים והארוכים מדי בפונים. בביקורת המעקב עלה שעדיין אין לאגף יכולת לזהות סיבות אלה.

בירושלים עונים בקושי, בתל אביב וחיפה לא עונים בכלל –  בביקורת המעקב נמצא כי עדיין המענה הטלפוני לשיחות בלשכת ירושלים לקה בחסר, וכי בלשכות תל אביב וחיפה לא היה כלל מענה אנושי לשיחות. נוסף על כך, עלו בביקורת המעקב ליקויים בנוגע לאפשרות להשאיר בלשכות בשעות שאינן שעות פעילותן הודעות במקרים דחופים, וכן בנוגע למענה להודעות אלה.

תגובת משרד המשפטים

משרד המשפטים מסר כי "הביקורת הינה ביקורת מעקב בהמשך לביקורת הקודמת. ביקורת המעקב מציינת לשבח את פעולות משרד המשפטים והאגף לסיוע משפטי לתיקון הליקויים (הטכניים ברובם) שנמצאו בביקורת הקודמת. המשרד והאגף ימשיכו יחדיו לפעול להשגת שיפורים נוספים בהתאם לממצאי ביקורת המעקב".