דוח המבקר: "ליקויים חמורים בטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי"

כליאת קטינים, היעדר טיפול לקטינים במצבי סיכון, הפרדה בחינוך וגנים ללא פיקוח – ממצאי משרד מבקר המדינה מלמדים על ליקויים חמורים בטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי, על אי-העמידה של המדינה בהוראות חוק הנוער, ובמקרים מסוימים אף על הפרה של הוראות האמנה בדבר זכויות הילד

דוח המבקר: "ליקויים חמורים בטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי"

כליאת קטינים, היעדר טיפול לקטינים במצבי סיכון, הפרדה בחינוך וגנים ללא פיקוח – ממצאי משרד מבקר המדינה מלמדים על ליקויים חמורים בטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי, על אי-העמידה של המדינה בהוראות חוק הנוער, ובמקרים מסוימים אף על הפרה של הוראות האמנה בדבר זכויות הילד

בפרק המתייחס לטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, מותח מבקר המדינה ביקורת על טיפול הרשויות בקטינים שאין להם אזרחות, ובהם ילדי עובדים זרים, וכן ילדי מבקשי מקלט ופליטים. הביקורת חריפה יחסית ועולה ממנה כי המשרדים השונים נמנעים מטיפול שווה בקטינים שאינם ישראלים.

"ממצאי משרד מבקר המדינה מלמדים על ליקויים חמורים בטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי; על אי-העמידה של המדינה בהוראות חוק הנוער; ובמקרים מסוימים אף על הפרה של הוראות האמנה בדבר זכויות הילד… האמנה קובעת שהמדינות החתומות עליה 'יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד שבתחום שליטתן, ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר לגזע, צבע, מין'".

הפרה של האמנה בדבר זכויות הילד. בת למבקשי מקלט בהפגנה למען זכויות פליטים (צילום: דן בר-דוב)

המבקר מדגיש במיוחד את החובה להגן על זכויותיה של אוכלוסייה זו, שמאחר שאין לה מעמד בישראל אין לה מי שיגן על זכויותיה, ולכן: "על הממשלה לפעול ביתר שאת בדרך שתבטיח את זכויות הקטינים חסרי המעמד, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד וכיאה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

הבדיקה נעשתה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים; במשרד החינוך; במשרד הבריאות; במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה; במשרד המשפטים; במשרד ראש הממשלה; ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול; בשירות בתי הסוהר; בארבע עיריות שבתחום שיפוטן, ככל הידוע, מתגוררים קטינים רבים שאין להם מעמד אזרחי – עיריות ירושלים, תל אביב-יפו, אילת וערד – ובשני בתי חולים. נציגי משרד מבקר המדינה ביקרו בארבעה מתקני משמורת שבהם מוחזקים קטינים חסרי מעמד אזרחי ובארבעה מוסדות חינוך שבהם היו קטינים אלה.

ילדים בסיכון

בראש המבוקרים עומד משרד הרווחה, אשר על פי הדוח מאז אמצע 2009 שינה מדיניות והחליט להעניק רק טיפול חלקי לקטינים חסרי מעמד – כלומר טיפול רק במצבי סכנה ברורה ומוחשית ולא בכלל מצבי הסיכון שבהם מחויב המשרד לתת טיפול. ההחלטה על שינוי המדינות התקבלהה ללא כל עבודת מטה מתאימה, על אף חשיבותה. "משרד הרווחה ומשרד המשפטים לא דנו בנושא, ולא גיבשו דרכים למתן שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד, כפי שהורתה לעשות הוועדה לזכויות הילד של הכנסת".

למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לא ניתנו כלים לסייע לאוכלוסייה זו, מה שעלול להוביל לכך שאותם קטינים נותרים ללא מענה הולם, גם במצבי סכנה. משרד הרווחה לא כלל את אוכלוסייה זו בחישוב שעל פיו הוא מעביר את תקציב לרשויות המקומיות, והדבר פגע ביכולתן להקצות משאבים לטיפול באוכלוסייה זו.

אפליה בחינוך

ברזייה במסגרת החינוך הנפרדת לילדי פליטים באילת, שנסגרה (צילום: א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט)

בתל אביב-יפו פועלים כחמישים גני ילדים "פיראטיים" לפעוטות מתחת לגיל חינוך חובה. מסגרות אלה פועלות ללא היתר ופיקוח מתאים, וובכך עלולות לסכן את הפעוטות המבלים בהן שעות ארוכות בכל יום. אף שקיום הגנים הפיראטיים ידוע זה זמן רב למשרדים הנוגעים בדבר, הם ממשיכים לפעול.

משרד התמ"ת אינו מפעיל ביקורת על מסגרות אלה אלא רק במקרים בהם נעשית אליו פנייה. את החסר בתחום הפיקוח משלימה "מסיל"ה" הפועלת במסגרת מחלקת הרווחה בעיריית תל אביב וממומנת בחלקה מתרומות. דרך יעילה לפקח על הגנים היא להעביר הכשרות לגננות, וגם את זה עושה ארגון מסילה בעצמו.

בעניין פרשת שילוב ילדי הפליטים במערכת החינוך בעיר אילת, שהסתיימה בבג"ץ ב-2012, מותח מבקר המדינה ביקורת על התנהלות עיריית אילת ועל הגיבוי שנתן לה משרד החינוך. במשך שנים סירבה העיריה לשלב את ילדי מבקשי המקלט מאפריקה במערכת החינוך בעיר, והסתפקה בהפנייתם למסגרת נפרדת המיועדת להם בלבד, ואינה עומדת בסטנדרטים של מוסד חינוכי.

ילדים בלי ביטוח

כיוון שחוק הבריאות הממלכתי חל רק על תושבים, נוצר הסדר מיוחד עם קופת חולים "מאוחדת" עבור קטינים חסרי מעמד לפיו הוריהם יכולים לבטח אותם. בידי משרד הבריאות אין הערכות כמה קטינים חסרי מעמד אין להם כלל ביטוח רפואי. אפשר לשער כי רק חלק קטן מבוטח. כיוון שרבים אינם מבוטחים הם פונים לבית החולים איכילוב ולוולפסון, מה שיוצר עומס רב ומעמסה כספית על אותם בתי חולים. טרם גובש פתרון לסוגיה זו.

ילדים בכלא

ויויאן, בת 6 הסובלת מפיגור שכלי, נעצרה עם משפחתה (צילום: עמותת "ילדים ישראלים")

המדינה אינה עומדת בדרישת הדין הבין-לאומי ולפיה קטין ייכלא רק כ"מוצא אחרון" ולפרק הזמן הקצר ביותר. אין לעצור קטין לא-מלווה (ללא הורים). כיום קטינים חסרי מעמד נכלאים: "המעצר עם הגעתם הוא האמצעי הראשון, השגרתי והיחיד ואינו מהווה אמצעי אחרון. לא נערכה בדיקה מקדמית של אמצעים חלופיים שהם פוגעניים פחות כלפי הקטין; הכליאה ממושכת ואינה מוגבלת למתקן המותאם לקטינים; ואין מענה ראוי של חלופות משמורת".

קטינים לא-מלווים הוחזקו במעצר לתקופות ממוצעות של בין 62 יום ל-153 ימים, ועד סיום הבדיקה, "במשך יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא הסדיר משרד הרווחה את הסדר האפוטרופסות המתאים לקטינים בלתי מלווים שהוחלט על שחרורם ממשמורת כנדרש".

[related-posts]

המלצות

המבקר מורה כי יש להתמודד ולתת מענה לאותה אוכלוסייה חסרת מעמד אשר שוהה בישראל: "המענה המערכתי לבעיית השוהים חסרי המעמד האזרחי בישראל מחייב התמודדות עם כמה היבטים, מעבר למניעת כניסתם לישראל: הטיפול הראשוני באלו מהם שנכנסו לישראל, והשבת אלו אשר ניתן להשיבם על פי הדין; וטיפול בחסרי המעמד השוהים בישראל, אשר אי-אפשר בשלב זה להשיבם לארצות מוצאם או לארצות אחרות".

– הדוח מורה למנכ"ל משרד הרווחה לפעול ליצירת תשתית למתן שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד, ולשר הרווחה לקבוע מדיניות חדשה בנושא: "על שר הרווחה ועל מנכ"ל המשרד לשקול לבצע שינויים במדיניות משרד הרווחה, כדי להבטיח שהיא תעמוד בדרישות הדין". אם יהיו לכך חסמים, על שר הרווחה להביא את הנושא לדיון עם ראש הממשלה ולפתור זאת.

"על הממשלה לפעול ביתר שאת בדרך שתבטיח את זכויות הקטינים חסרי המעמד". ילדים ללא מעמד בישראל (צילום: עמותת "ילדים ישראלים")

– בנוגע לגני הילדים הפועלים ללא פיקוח, על משרד הרווחה ומשרד התמ"ת לקיים עבודת מטה בנושא ולגבש מדיניות.

– על משרד הבריאות לפעול למציאת הסדר הולם אשר יאפשר לבתי החולים הציבוריים להעניק שירותי בריאות, כנדרש בחוק זכויות החולה, לקטינים חסרי מעמד.

– על משרדי הממשלה לפעול בדרך שלא תותיר ספק לגבי עמידת המדינה בתנאי האמנה בדבר זכויות הילד וכן להבטיח כי לא יוחזקו קטינים במשמורת, אלא כאמצעי אחרון ו"לפרק הזמן המתאים הקצר ביותר".

 

 

בפרק המתייחס לטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, מותח מבקר המדינה ביקורת על טיפול הרשויות בקטינים שאין להם אזרחות, ובהם ילדי עובדים זרים, וכן ילדי מבקשי מקלט ופליטים. הביקורת חריפה יחסית ועולה ממנה כי המשרדים השונים נמנעים מטיפול שווה בקטינים שאינם ישראלים.

"ממצאי משרד מבקר המדינה מלמדים על ליקויים חמורים בטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי; על אי-העמידה של המדינה בהוראות חוק הנוער; ובמקרים מסוימים אף על הפרה של הוראות האמנה בדבר זכויות הילד… האמנה קובעת שהמדינות החתומות עליה 'יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד שבתחום שליטתן, ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר לגזע, צבע, מין'".

הפרה של האמנה בדבר זכויות הילד. בת למבקשי מקלט בהפגנה למען זכויות פליטים (צילום: דן בר-דוב)

המבקר מדגיש במיוחד את החובה להגן על זכויותיה של אוכלוסייה זו, שמאחר שאין לה מעמד בישראל אין לה מי שיגן על זכויותיה, ולכן: "על הממשלה לפעול ביתר שאת בדרך שתבטיח את זכויות הקטינים חסרי המעמד, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד וכיאה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

הבדיקה נעשתה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים; במשרד החינוך; במשרד הבריאות; במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה; במשרד המשפטים; במשרד ראש הממשלה; ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול; בשירות בתי הסוהר; בארבע עיריות שבתחום שיפוטן, ככל הידוע, מתגוררים קטינים רבים שאין להם מעמד אזרחי – עיריות ירושלים, תל אביב-יפו, אילת וערד – ובשני בתי חולים. נציגי משרד מבקר המדינה ביקרו בארבעה מתקני משמורת שבהם מוחזקים קטינים חסרי מעמד אזרחי ובארבעה מוסדות חינוך שבהם היו קטינים אלה.

ילדים בסיכון

בראש המבוקרים עומד משרד הרווחה, אשר על פי הדוח מאז אמצע 2009 שינה מדיניות והחליט להעניק רק טיפול חלקי לקטינים חסרי מעמד – כלומר טיפול רק במצבי סכנה ברורה ומוחשית ולא בכלל מצבי הסיכון שבהם מחויב המשרד לתת טיפול. ההחלטה על שינוי המדינות התקבלהה ללא כל עבודת מטה מתאימה, על אף חשיבותה. "משרד הרווחה ומשרד המשפטים לא דנו בנושא, ולא גיבשו דרכים למתן שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד, כפי שהורתה לעשות הוועדה לזכויות הילד של הכנסת".

למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לא ניתנו כלים לסייע לאוכלוסייה זו, מה שעלול להוביל לכך שאותם קטינים נותרים ללא מענה הולם, גם במצבי סכנה. משרד הרווחה לא כלל את אוכלוסייה זו בחישוב שעל פיו הוא מעביר את תקציב לרשויות המקומיות, והדבר פגע ביכולתן להקצות משאבים לטיפול באוכלוסייה זו.

אפליה בחינוך

ברזייה במסגרת החינוך הנפרדת לילדי פליטים באילת, שנסגרה (צילום: א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט)

בתל אביב-יפו פועלים כחמישים גני ילדים "פיראטיים" לפעוטות מתחת לגיל חינוך חובה. מסגרות אלה פועלות ללא היתר ופיקוח מתאים, וובכך עלולות לסכן את הפעוטות המבלים בהן שעות ארוכות בכל יום. אף שקיום הגנים הפיראטיים ידוע זה זמן רב למשרדים הנוגעים בדבר, הם ממשיכים לפעול.

משרד התמ"ת אינו מפעיל ביקורת על מסגרות אלה אלא רק במקרים בהם נעשית אליו פנייה. את החסר בתחום הפיקוח משלימה "מסיל"ה" הפועלת במסגרת מחלקת הרווחה בעיריית תל אביב וממומנת בחלקה מתרומות. דרך יעילה לפקח על הגנים היא להעביר הכשרות לגננות, וגם את זה עושה ארגון מסילה בעצמו.

בעניין פרשת שילוב ילדי הפליטים במערכת החינוך בעיר אילת, שהסתיימה בבג"ץ ב-2012, מותח מבקר המדינה ביקורת על התנהלות עיריית אילת ועל הגיבוי שנתן לה משרד החינוך. במשך שנים סירבה העיריה לשלב את ילדי מבקשי המקלט מאפריקה במערכת החינוך בעיר, והסתפקה בהפנייתם למסגרת נפרדת המיועדת להם בלבד, ואינה עומדת בסטנדרטים של מוסד חינוכי.

ילדים בלי ביטוח

כיוון שחוק הבריאות הממלכתי חל רק על תושבים, נוצר הסדר מיוחד עם קופת חולים "מאוחדת" עבור קטינים חסרי מעמד לפיו הוריהם יכולים לבטח אותם. בידי משרד הבריאות אין הערכות כמה קטינים חסרי מעמד אין להם כלל ביטוח רפואי. אפשר לשער כי רק חלק קטן מבוטח. כיוון שרבים אינם מבוטחים הם פונים לבית החולים איכילוב ולוולפסון, מה שיוצר עומס רב ומעמסה כספית על אותם בתי חולים. טרם גובש פתרון לסוגיה זו.

ילדים בכלא

ויויאן, בת 6 הסובלת מפיגור שכלי, נעצרה עם משפחתה (צילום: עמותת "ילדים ישראלים")

המדינה אינה עומדת בדרישת הדין הבין-לאומי ולפיה קטין ייכלא רק כ"מוצא אחרון" ולפרק הזמן הקצר ביותר. אין לעצור קטין לא-מלווה (ללא הורים). כיום קטינים חסרי מעמד נכלאים: "המעצר עם הגעתם הוא האמצעי הראשון, השגרתי והיחיד ואינו מהווה אמצעי אחרון. לא נערכה בדיקה מקדמית של אמצעים חלופיים שהם פוגעניים פחות כלפי הקטין; הכליאה ממושכת ואינה מוגבלת למתקן המותאם לקטינים; ואין מענה ראוי של חלופות משמורת".

קטינים לא-מלווים הוחזקו במעצר לתקופות ממוצעות של בין 62 יום ל-153 ימים, ועד סיום הבדיקה, "במשך יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא הסדיר משרד הרווחה את הסדר האפוטרופסות המתאים לקטינים בלתי מלווים שהוחלט על שחרורם ממשמורת כנדרש".

[related-posts]

המלצות

המבקר מורה כי יש להתמודד ולתת מענה לאותה אוכלוסייה חסרת מעמד אשר שוהה בישראל: "המענה המערכתי לבעיית השוהים חסרי המעמד האזרחי בישראל מחייב התמודדות עם כמה היבטים, מעבר למניעת כניסתם לישראל: הטיפול הראשוני באלו מהם שנכנסו לישראל, והשבת אלו אשר ניתן להשיבם על פי הדין; וטיפול בחסרי המעמד השוהים בישראל, אשר אי-אפשר בשלב זה להשיבם לארצות מוצאם או לארצות אחרות".

– הדוח מורה למנכ"ל משרד הרווחה לפעול ליצירת תשתית למתן שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד, ולשר הרווחה לקבוע מדיניות חדשה בנושא: "על שר הרווחה ועל מנכ"ל המשרד לשקול לבצע שינויים במדיניות משרד הרווחה, כדי להבטיח שהיא תעמוד בדרישות הדין". אם יהיו לכך חסמים, על שר הרווחה להביא את הנושא לדיון עם ראש הממשלה ולפתור זאת.

"על הממשלה לפעול ביתר שאת בדרך שתבטיח את זכויות הקטינים חסרי המעמד". ילדים ללא מעמד בישראל (צילום: עמותת "ילדים ישראלים")

– בנוגע לגני הילדים הפועלים ללא פיקוח, על משרד הרווחה ומשרד התמ"ת לקיים עבודת מטה בנושא ולגבש מדיניות.

– על משרד הבריאות לפעול למציאת הסדר הולם אשר יאפשר לבתי החולים הציבוריים להעניק שירותי בריאות, כנדרש בחוק זכויות החולה, לקטינים חסרי מעמד.

– על משרדי הממשלה לפעול בדרך שלא תותיר ספק לגבי עמידת המדינה בתנאי האמנה בדבר זכויות הילד וכן להבטיח כי לא יוחזקו קטינים במשמורת, אלא כאמצעי אחרון ו"לפרק הזמן המתאים הקצר ביותר".

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן