הצידוק העיקרי למחאה חברתית שתרעיד את אמות הספים הוא תחושת המיאוס. ההרגשה המעליבה שיש קבוצה קטנה של אנשים שמרפדים לעצמם את התחת בלי לראות ממטר את מי שאינו מהמיליה שלהם. מחאת 2013, כי נמאס לגמרי. פרויקט בתנועה מאת כותבי מגפון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
נפלתם בפח, הם ניצחו – החוקים ממשיכים להגיע
אתם עבדים של השלטון, כי אתם לא נלחמים נגד מותה של הדמוקרטיה. אחרי חוקי משטרת המחשבות של ליברמן וביטול האופוזיציה, אנחנו כנראה חיים בסרט מדע בדיוני של האלף הבא, או כפרק בסדרת הטלוויזיה הגאונית "מראה שחורה"
–זיו טרנר
כן למחאה, כי אנו חיים ברפובליקת בננות
הצידוק העיקרי למחאה חברתית שתרעיד את אמות הספים הוא תחושת המיאוס. ההרגשה המעליבה שיש קבוצה קטנה של אנשים שמרפדים לעצמם את התחת בלי לראות ממטר את מי שאינו מהמיליה שלהם (אינו מולטי מיליונר)
–אורה עריף כץ
מציונות לפיאודליזם – ובחזרה
חברת המופת שפעם היינו נשבתה בידי 20 משפחות עשירות כקורח. מבלי שהרגשנו. משום שהיינו עסוקים מדי בתחזוקת ההתנחלויות והכיבוש – הפכנו להיות וסאלים של אליטה פיאודלית קטנה שמחזיקה בכל המושכות השלטוניות. עכשיו הזמן להשתחרר. רק על חורבות הפיאודליזם הזה יש סיכוי לחזור לשפיות ולסולידאריות חברתית
–צבי זינגר
זה לא נתניהו, אלה לא פקידי האוצר. זה לפיד נטו
שר האוצר מעדיף לספוג את המחאה של ההמון, כי להמון אין פנים. ובעיקר אין לו כסף. ההמון חסר הפנים צועק ושוכח, אבל מיליונר שלקחת לו עוד אחוז מס, לא יסלח לך לעולם. ומה יעשה ההמון? יצביע ש"ס? יכניס לכנסת 25 זועביז'? איזו אלטרנטיבה יש להמון? לא משנה כמה תכאיב להם, הם לא יילכו לשום מקום. גם כי אין להם לאן ללכת
–טובי פולק
אנו מאמינים רק בדבר אחד: לא להיות פראיירים
יאיר לפיד והתנהלותו כשר אוצר הם רק הסממן החיצוני הבלתי נמנע. אפשר היה לצפות את המהלך כולו. מההבטחות החלולות במסע הבחירות ועד ההתקרנפות המלאה, הכניעה למשחקי הכוח הפוליטיים. שאלת העומק היא שאלת האמון. אנחנו לא מאמינים לאף אחד. אנחנו ציניים באופן מוחלט
–עו"ד ד"ר יובל קרניאל
די שרה, נמאסת עלינו
אני שואלת אותך, אשת ראש הממשלה, היכן הדוגמה האישית? כן כן, הדוגמה האישית שלך !! איפה את חיה? בוודאי שלא בתוך עמך! יש לך ולו מושג קטן מה הולך כאן? במרחק שעה שעתיים , או עשר דקות מרחק גיאוגרפי ממך? יש לך ולו אמפתיה מינימלית, מה עובר על אנשים אלו, אנשים שחיים במדינה שבעלך מנהל?
–איתנה לוי אליעזר
כשלונה המובטח מראש של המחאה החברתית
הביקורת על המצב הקיים היא באמת מקיר לקיר. היא מאחדת בעלי השקפות אולטרה-קפיטליסטיות ליברליות עם בעלי השקפות סוציאליסטיות מובהקות, והציבור המעונה לא יכול להבין את ההבדלים הבסיסיים בין מקהלות המוחים הקולניות ואת הסתירות ביניהן, וכך נחרץ דינה של המחאה לגווע
–עו"ד משה גולדבלט
מטומטמים תקפצו מהגג
לא ממש מפתיע שצופי "האח הגדול" בחרו בכוכב טלוויזיה נכלולי וחלקלק כ"תקווה הגדולה הלבנה" שלהם: איש עם סיגר תקוע בפה, ג'ל בשיער וחשבון בנק תפוח, שיתפח עוד יותר בתום הקדנציה היחידה שתהיה לו אי פעם בכנסת
–עמית מנדלזון
אבטלה, תקווה, חריצות והישרדות
גם לאנשים שאינם בוחלים בכל סוג של עבודה אין פתרון, במיוחד אם הם עברו את גיל 40 וגם אם יש להם כישורים רבים וניסיון מגוון. מבהיל ומאוד לא מובן האופן שבו מוותרים עלינו ככוח אדם מיומן, ולא ברור מדוע חושבים שמצאנו פטנט לשרוד מבלי להתפרנס בכבוד
–איילת מריה מיטש
מחדוות היצירה לחרדת הישרדות
מונולוג של בעל חנות לאביזרי אופנה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ששכניו הסוחרים סוגרים את חנויותיהם בייאוש בגלל המצב הכלכלי ההולך ומידרדר בשנתיים האחרונות. המגמה מתפשטת גם לרחוב שינקין בעיר, רחוב שהיה פעם שוקק חיים
–ציפי מנשה
הציבור מטומטם ולכן לעולם הציבור ישלם
מה אתם מתפלאים? למה אתם כל כך כועסים? כי עבדו עליכם? כי שילמתם במיטב קולותיכם על מוצר שלא ממלא את תפקידו? שהבטיח ולא מקיים?
–רפי מיכאלי
המחאה החברתית וכישלונה הידוע מראש
דפני ליף לא השכילה להבין מה שהבינו הסטודנטים בספרד כבר הבינו: מחאה אינה יעילה אם היא אינה פוליטית ואינה משלבת כוחות מכל הקבוצות באוכלוסייה. אולם גם אם המחאה בישראל תהפוך סוף סוף פוליטית, היא תיכשל משום שאינה לוקחת בחשבון גם את הדיכוי של הפלסטינים ומשתפת אותם בהנעת המחאה
–פרופ' רון ברקאי
הלל ליפשיץ
18 במאי 2013 @ 14:03
תגובתי היא לשיר את השיר הזה
http://www.youtube.com/watch?v=grEkAzDIDh4