אוניברסיטת בן-גוריון בנגב זכתה להוביל את מרכז המצוינות הישראלי (I-CORE) היוקרתי לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים, כחלק מיוזמתה של ממשלת ישראל לעידוד מחקר איכותי. זהו המרכז הראשון, מתוך הארבעה שעליהם הוכרז החודש, אותו יובילו חוקרי האוניברסיטה. שלושת מרכזי המצוינות האחרים יוקמו באוניברסיטאות אחרות בתחומי התקשורת, מדעי הצומח והתרבות היהודית.

המימון ממרכזי המצוינות ישמש להקמת התשתית הפיזית למחקר ולתמיכה במהלך המחקר. כל מרכז מצוינות מוקם לתקופה של חמש שנים בתקציב של עשרות מיליוני שקלים. הממשלה, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, מממנת כשני-שלישים והאוניברסיטה צריכה להקצות את המימון לשליש שנותר.

פרופ' חיים היימס, ראש המחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בן-גוריון, יעמוד בראש המרכז החדש, הראשון שיוקם באוניברסיטה, כשהוועדה המדעית של המרכז תכלול את ד"ר אפרים (אפי) שוהם-שטיינר מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר רם בן שלום מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר דב סטוצ'ינסקי מאוניברסיטת בר-אילן. חברי סגל נוספים מהאוניברסיטה יהיו פרופ' דניאל לסקר וד"ר אברהם ריינר מהמחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן, פרופ' יאיר נוימן, ראש המחלקה לחינוך, וד"ר נמרוד הורביץ מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון.

"ההמרה מדת אחת לאחרת מהווה רגע מכונן, לא רק לממיר עצמו אלא גם לקהילה הדתית שנותרה מאחור ולזו שאומצה. חומרים היסטוריים המכילים תיעוד של אלפי המרות דת (הן אינדיבידואליות והן המוניות), שנבחנו תוך שימוש בגישות בין-תחומיות, עשויים לשפוך אור על תופעות דתיות, חברתיות, פוליטיות ומשפטיות ולשפר את הבנתנו לגבי האופן שבו קהילות דתיות מתפקדות, כיצד הן מתמודדות עם שאלות של זהות והשתייכות, וכיצד ומדוע הן מציבות גבולות. המרת הדת יכולה גם לשפוך אור על הפוליטיקה הפנימית ועל המבנים של הקהילות הדתיות, על האינטראקציה שלהן עם אלו הנתפשים כ'אחרים', כמו גם על הדינמיקה של תרבויות רוב-מיעוט החיות זו לצד זו", מסביר היימס.

אחד הפרויקטים המרכזיים כולל יצירת מאגר נתונים (הראשון מסוגו) שינסה לתעד את כל מקרי המרת הדת הידועים בתקופת ימי הביניים ובראשית העת החדשה. החומרים הללו יתורגמו לאנגלית כדי לאפשר שימוש במאגר הנתונים לכל אלו שחסרה להם ההכשרה הלשונית הנדרשת לקריאת המקורות הראשוניים.

"הנתונים שייאספו על-ידי חוקרי המרכז, תוך שיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים בינלאומית, יועברו לפורמט דיגיטלי ויהיו זמינים לכל המעוניין. התוצאה הסופית תהיה כלי מקוון רב-עצמה שאפשר יהיה לבצע בו חיפוש ויוכל לשמש את החוקרים להשוואה ולקישור לטווח רחב של סוגיות הקשורות להמרת הדת. תרומתו המיידית והמרכזית של מאגר הנתונים תאפשר לנו ללמוד יותר על מעמדם החברתי-כלכלי של המומרים, על מקצועותיהם, על השכלתם ועל הרקע התרבותי שלהם; לגלות האם המגדר שיחק תפקיד מוביל בהמרה; ללמוד על דפוסי המרה בקרב פרטים ובקהילות שלמות; לגלות האם אנשים רבים יותר ממירים את דתם בסביבה עירונית או בכפר; ועל הקשרים המשפחתיים בין גרים ובני-דתם הקודמים", מסביר היימס.