היום, זמן קצר לאחר שובו מסין, יקיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקור בזק ברוסיה – פגישה עם הנשיא פוטין. הרקע לפגישה זו – התעוררות משמעותית בפעילות סביב הנושא הסורי, ובכלל זה: ביצוע התקיפות נגד היעדים בסוריה, המיוחסות לישראל; ביקורים ברוסיה של רמי דרג במדינות המערב; והודעה של רוסיה בדבר כוונתה לספק לסוריה טילי 300-S, שעשתה את הכותרות העיקריות.

שיחה מקדימה עם הנשיא פוטין

קדמו לביקורו הנוכחי של ראש הממשלה מגעים בין רוסיה לישראל, לרבות השיחה בינו לנשיא פוטין, דבר שמעלה תהיות באשר לסיבת הביקור – האם היא אכן בעניין טילי 300-S האמורים. במקביל, התקיימו בימים אלה ביקורים רמי דרג במוסקבה של מזכיר המדינה ג'ון קרי, ובהמשך, של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון. כפי שדווח, הנושא המרכזי בשיחותיהם עם פוטין ושר החוץ, לברוב, היה הנושא הסורי. ואכן, ניכרת לעין פעילות נמרצת סביב הנושא הסורי, המתנהלת על ידי מעצמות המערב וישראל, מול רוסיה דווקא. במה הדברים אמורים?

רוסיה שחקן מוביל בגזרה הסורית

מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, רוסיה הפכה בהדרגה לשחקן מוביל בגזרה הסורית, המיישם אסטרטגיה של מניעת התערבות זרה מבחוץ (בכלים מדיניים וצבאיים), כזו, המאפשרת לאסד יכולת טובה יותר לבלום את כוחות המורדים. אסטרטגיה זו מופעלת למעשה כמנוף לחצים על שחקנים גלובליים ואזוריים אחרים (ארצות הברית ונאט"ו מזה וטורקיה וגורמי הציר הסוני, מזה). במקביל לפעילות האמורה, שוקדת רוסיה על קידום חלופות למציאת הסדר בנושא הסורי, כזה שיבטיח את מעמדה העתידי במזרח התיכון, לצד שרידותו של הציר הרדיקלי – איראן, סוריה וחזבאללה – בגיבויה. מעבר לכך, מנוצל "המנוף" הסורי על ידי רוסיה לקידום פתרונות החיוניים לה בזירה הגלובלית, בחיכוך שבינה לבין המערב (הכולל רשימה ארוכה של סוגיות).

אין ויתורים מערביים משמעותיים

ואולם עד כה, הגם שברורים לעין הישגיה של רוסיה במדיניותה בסוריה, היא טרם הצליחה לחלץ וויתורים מערביים משמעותיים לגבי תנאי ההסדר המוצעים על ידה במדינה זו – לפחות עד לאחרונה. עתה מסתמן, שההתפתחויות האחרונות מביאות את מדינות המערב, ככל הנראה, לבחינה מחדש של עמדתן הבלתי מתפשרת כלפי תפיסתה של רוסיה את ההסדר העתידי בסוריה. בהקשר זה עולות תהיות לגבי יכולתם של המורדים לגבור על המשטר ללא סיוע צבאי ממשי מבחוץ, דבר שנראה עתה מעשי פחות ופחות, לצד חוסר הנחת מתהליך גובר של אסלאמיזציה בקרב מחנה האופוזיציה הסורית. ואומנם, בכל אלה אין די כדי להתקרב לעמדה המוצעת על ידי רוסיה. ברוח הדברים הללו נראית גם הפעילות ההתקפית המיוחסת לישראל, שהוצגה על ידי הרוסים כהכנת האופציה של התערבות צבאית חיצונית לטובת צד המורדים, דבר שרוסיה פועלת למנוע ככל יכולתה.

כינוס ועידה בינלאומית

על הרקע הזה חלו ההתפתחויות המוזכרות האחרונות. ראשית, ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי, קרי, במוסקבה (8-7 במאי 2013), שם נדונה, בין היתר, בהרחבה הבעיה הסורית, הפעם, במגמה אוהדת יותר מבעבר. קדמו לביקור זה שיחות טלפון בין הנשיא פוטין לנשיא אובמה (שלוש כאלה מאז חודש מרס 2013), וביקורו של היועץ דונילון במוסקבה, לשם הביא, כנראה, מסרים מהנשיא אובמה לגבי הנכונות האמריקאית לשיתוף פעולה בסוגיות החיוניות לרוסיה. ביקורו של המזכיר קרי הסתיים, כנראה, בהשגת הבנות לגבי סוריה, כאשר הצדדים בישרו רשמית על הסכמתם לכינוס ועידה בינלאומית לדיון בהסדר בעניינה של מדינה זו. הדגם המסתמן הוא, כנראה, כינונה של ממשלת מעבר בהשתתפות שני המחנות הסוריים. מה שעולה מתמונה זו, הוא ויתורה של ארצות הברית על סילוקו של אסד כתנאי להמשך המשא ומתן, אך במקביל, גם נכונותה של רוסיה לוותר על התמיכה באסד, בהמשך. עוד נמסר על הפגישות הצפויות בין הנשיאים פוטין לאובמה (במסגרת ה- 8-G בצפון אירלנד ב-18-17 ביוני 2013 ובהמשך, ברוסיה, במפגש ה- 20–G, שיתקיים בספטמבר 2013), האמורות להביא להסדרת מכלול הנושאים הבלתי פתורים שעל סדר היום שלהם.

הפערים בין עמדות הצדדים גדולים

לאחר יציאתו של קרי, ביקר במוסקבה גם ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון. אף הוא דן עם פוטין, בין יתר הנושאים, בעיקר בענייני סוריה והתייחס באהדה לרעיון הוועידה הבינלאומית המוזכרת, לרבות הרעיון של כינון ממשלת מעבר סורית, כמהלך ראוי. נמסר, שוועידה כזאת אכן תתקיים לקראת סוף חודש מאי 2013. אולם, לגבי שני הביקורים נטען על ידי הצד הרוסי, שחרף ההבנות הטובות שהושגו בשיחות הללו, הפערים בין עמדות הצדדים עדיים גדולים. באותה העת, התקיימה התקיפה של היעדים הסוריים, המיוחסת כאמור לישראל.

אספקת טילי S-300

זמן קצר לאחר אותה תקיפה, פורסם עניין אספקת טילי 300–S לסוריה, ולאחר מכן נמסר על המגעים שנוהלו בין ראש הממשלה, נתניהו, לנשיא פוטין ועל הכוונה שיקיים ביקור ברוסיה. באשר לאפשרות לאספקת טילי ה-300–S לסוריה, החוזה בנושא הוא משנת 2010. אולם, הטילים לא סופקו לסוריה, כמו גם לא לאיראן, זאת במסגרת ההבנות בסוגיה זו שהושגו מול רוסיה. הנושא עלה מחדש בקיץ 2012, וגם אז לא יצא אל הפועל – יש אומרים, בעקבות בקשה ישראלית (יוזכר ביקורו של פוטין בישראל ביוני 2012). מחזורו של הנושא, בליווי הודעה, צינית משהו, של שר החוץ הרוסי, לברוב, לגבי אי חתימה על חוזים חדשים לאספקת הטילים ו"רק" מימושם של אלה הקיימים, אומרים דרשני. הכוונה הרוסית, היא ככל הנראה, שימוש בנושא הטילים כמנוף לחץ למניעת מעורבות צבאית זרה בסוריה וכן גם השגת ויתורים נוספים במשא ומתן עם המערב לקראת גיבוש ההסדר בסוריה, במסגרת הוועידה המוזכרת. אין להתעלם מיעילותו של מנוף זה. ולראיה, הביקורים המוזכרים אצל פוטין, המאפשרים לו לשדרג את עמדותיה של רוסיה בוויכוח המתנהל בנושא הסורי.

צפוי, שגם בביקורו זה של נתניהו ברוסיה, יידון הנושא במגמה אוהדת, תוך נכונות רוסית לוויתורים שונים, לרבות בסוגיית הטילים, אך ברור שדברים כאלה אינם נעשים ללא תמורה.

צבי מגן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. הצטרף לסגל המחקר של המכון ביולי 2009 לאחר יותר מעשרים שנה בהם שימש בתפקידים שונים בשרות החוץ של ישראל. מ-1993 ועד 1997 כיהן כשגריר ישראל באוקראינה, בשנים 1998-1999 שימש כשגריר ישראל ברוסיה. מ-1999 עד 2006 עמד בראש ארגון "נתיב". מ-2006 עד 2009 עמד בראש המכון ללימודי אירואסיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. צבי מגן שרת באגף המודיעין בצה"ל וסיים את שרותו בדרגת סא"ל. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית.

התמונה – לשכת העיתונות הממשלתית