"כגולשים, עליכם לדעת שכשאתם מסתובבים באינטרנט אתם מסתובבים עירומים",  כך התבטא עו"ד יורם הכהן. הכהן, שעמד עד לאחרונה בראש הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים אמר את הדברים בכנס אריאל השלישי לאתיקה בתקשורת שהתקיים בראשית השבוע. לדבריו, נעשים ניסיונות להגן על פרטיות הגולשים אך אלה עדיין אינם נותנים מענה לרמת החשיפה הגבוהה שבה נתון כל גולש.

הכנס המתקיים זו השנה השלישית בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל יוחד השנה לשורת סוגיות בתחום האתיקה והתקשורת החדשה.

לדברי עו"ד הכהן, במאבק להגנת הפרטיות "יש פער בין הארנב הטכנולוגי לבין הצב המשפטי", והמערכת המשפטית מתקשה לעמוד בקצב המהיר של פיתוח כלים, בעיקר בידי חברות כלכליות, לאיסוף נתונים על הגולשים. "כאשר חיים בעולם שבו יש כל הזמן ניטור של העשייה שלנו ברשת, הפרטיות שלנו נפגעת, ולכך יש השלכות מרחיקות לכת על האופן שבו החברה כולה מתנהלת".

פרופ' קרין נהון מבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון הציגה ממצאים המצביעים על היקף המידע הנחשף באמצעות האינטרנט בפני חברות וגופים, היכולים לעשות בהם שימוש ללא ידיעת הגולשים. "שיתוף זה דבר נהדר. זה אחד הכוחות החזקים, אבל גם המסוכנים שיש ברשת", אמרה. לדברי נהון,פרטיותו של גולש נפגעת בכל היבטיה – ובכלל זה ביכולתו להגן על אנונימיות. על התועלת שמפיקים גורמים מסחריים מן הרשת הוירטואלית, ניתן ללמוד מדברי  יניב לוי, יזם אינטרנט ומבעלי חברת טוטאל מדיה נציגת DoubleClick בישראל, שאמר כי הטכנולוגיות החדשות של החברה מאפשרות לנהל קמפיינים פרסומיים יעילים יותר, וכי החברות מודעות למגבלות הפגיעה בפרטיות. 

במושב אחר בכנס, שעסק בהשפעת התקשורת החדשה על חברות ייחודיות וארגונים סגורים, אמר הרב דודי זילברשלג שבקרוב יוצג סמטארפון שיזכה לאישור ועדת רבנים, ויאפשר לקבל דואר אלקטרוני. הצורך במכשיר כזה התעורר לנוכח הצורך של הציבור החרדי להתאים את עצמו לדרישות סביבת העבודה החדשה תוך מתן מענה בדומה ל"קומות הכשרות" בטלפונים הסלולריים מהדור הקודם. זילברשלג העריך כי כ-40% מהחרדים נמצאים באינטרנט, אולם בניגוד לבית החילוני, הבית החרדי איננו רווי באינטרנט. לדבריו, החרדים הצליחו להתגבר על סכנות הרדיו והטלוויזיה, אך הרשת נתפשת "כסכנה הגדולה ביותר שהייתה מאז מעולם" לחרדים. על המאבק מפני חדירת תכנים לא רצויים אמר כי עדיף ש-95%  מהמאבק ייעשה בדרכי חינוך ורק חמישה אחוז בסנקציות, אך בקרב רבים ממנהיגי הקהילה התחלפו היוצרות ומושם דגש על סנקציות. 

בשל הצרכים הגוברים באינטרנט, בתחומים כתיירות ובנקאות, העריך זילברשלג כי אפשר שחרדים יצטרכו בעתיד להקים לעצמם רשת עצמאית, בדומה לרשת הסגורה שמפעיל הפנטגון, כדי "לייצר סביבה נקיה, עם גבולות". 

פרופ' אבינועם רכס, נשיא המכללה האקדמית לישראל רמת גן ויו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית אמר כי "יחסי הכוחות בין הרופא לחולה השתנו לחלוטין בגלל המידע ברשת". בסקר שנערך על ידי ההסתדרות הרפואית  אמרו 25% מנשאלים כי החליפו את הטיפול הרפואי שלהם, מבלי להיוועץ ברופא שלהם, בעקבות מידע שמצאו ברשת. לדברי פרופ' רכס השינוי ביחסי הכוחות מביא ל"רפואה משתפת": החולה שיש בידיו מידע מן הרשת אינו מערער על סמכות הרופא, אלא משתף אותו במידע שאיתר ברשת, וכך הרופא והחולה משתתפים יחד באחריות לטיפול. 

פרופ' רכס ציין כי בשנים האחרונות זיהו רופאים מצב שבו ניכרת החמרה בלתי מוצדקת של דאגה וחרדה בדבר סימפטומים שכיחים, הנגרמת בעקבות חיפוש ממוחשב ברשת. תופעה זו כבר זכתה לכינוי "סייברכרונדריה". 

אשר לנוכחות רופאים ברשתות החברתיות, נייר עמדה שהכינה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית קובע בין היתר כי "הרופא יימנע ברשת החברתית מעירוב בין חייו הפרטיים והמקצועיים".