15 שנה אחרי שחוקק חוק חופש המידע, יגיש היום (ראשון) משרד המשפטים לממשלה את הדו"ח השנתי הראשון של היחידה הממשלתית לחופש המידע. הדו"ח יוגש באמצעות שרת המשפטים, ציפי לבני. כך מסרה הבוקר עוזרת דובר המשרד, עו"ד עדי  שימחוביץ'. הדו"ח השנתי סוקר את פעילות היחידה בשנה החולפת, את רמת יישומו של חוק חופש המידע על-ידי משרדי הממשלה השונים ואת התכנית השנתית של היחידה לשנת 2013.

הדו"ח מציג לראשונה תמונת מצב על רמת יישומו של החוק חופש ומשרד המשפטים רואה חשיבות רבה בהגשתו ופרסומו לציבור. על פי הנתונים, 19 משרדי הממשלה הגישו את הדיווח במועד. בשנת 2012 הוגשו למשרדי הממשלה 2,664 פניות על בסיס חופש המידע, מתוכן 65% נענו בחיוב ו-4% נענו באופן חלקי. עוד עולה, כי ב-6.4% מהבקשות נפסק הטיפול בשל אי תשלום אגרה על ידי המבקש.

מבין המשרדים שמסרו נתונים, למשרד הכלכלה והמסחר הוגשו הפניות הרבות ביותר. מיד אחריו דורג משרד הבריאות. על פי החוק והתקנות, כל רשות ציבורית נדרשת לפרסם דו"ח שנתי עד אחד ביולי בכל שנה. מ-2012 החלה היחידה לעקוב אחר פרסום הדו"ח השנתי באינטרנט. מתמונת מצב שפורסמה לציבור באוקטובר 2012 עלה, כי רק 15 משרדי ממשלה מתוך 25 פרסמו את הדו"ח השנתי. עם זאת, בעקבות פניות של היחידה למנכ"לים ולממונים, למעט שני משרדים, כל המשרדים פרסמו את הדו"ח השנתי.

מיעוט תלונות

בהשוואה לשנה שעברה (2011) עולה כי קיימת מגמה של גידול במספר הבקשות (2,575) אולם קיימת ירידה בכמות ההיענות להן. מנתוני 2011, המתבססים על דיווח של כל משרדי הממשלה, עלה כי כמות ההיענות לבקשות באותה שנה עמדה על 71%, היענות חלקית לבקשה עמדה על 5% ודחיית המענה לבקשה – 15%.

בהשוואה לעולם, מספר הפניות בישראל הוא עדיין נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה ועומד על 4.7 בקשות ל-10,000 נפש, בעוד באירלנד שיעור הפניות עומד על 9.6, באוסטרליה על 11 ובארה"ב על 20 בקשות ל-10,000 נפש. בשנת 2012 הוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע רק 26 תלונות נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך. במשרד המשפטים מעריכים כי מספרן הנמוך של התלונות מלמד על חוסר המודעות של הציבור לזכויותיו על פי חוק חופש המידע.

התלונה הפופולרית: לא עונים בזמן

כ-70% מהתלונות שהטיפול בהן הסתיים, היו מוצדקות או מוצדקות באופן חלקי. הנושא המרכזי שהטריד את המתלוננים היה אי מתן מענה בזמן וכן נושא האגרות. נגד רשות המסים הוגשו שלוש תלונות ושתי תלונות הוגשו נגד כמה רשויות ומשרדים אחרים, בהן מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הנהלת בתי הדין הרבניים ומנהל מקרקעי ישראל.

עו"ד רבקי דב"ש, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, הגיבה לעניין הדו"ח: "אכן, תמונת המצב העולה מדו"ח זה אינה משביעת רצון במיוחד בהינתן שהוראות החוק נקבעו לפני 15 שנה. את שעבר אין באפשרותנו לשנות, אולם נפעל כמיטב יכולתנו לשנות את המצב הקיים ולהתחיל לפתח כלים אשר יאפשרו את הגברת יישומו של החוק באופן אחיד ושיטתי".

לדברי שרת המשפטים, ציפי לבני: "הזכות לחופש מידע ועקרון השקיפות הם הבסיס לדמוקרטיה. שקיפות, כך אני מאמינה, היא התרופה הטובה ביותר למניעת שחיתות, ניצול לרעה של שררה ותמריץ יעיל להתייעלות. בכוונתי להטמיע את עקרונות חופש המידע והשקיפות במגזר הציבורי כך שיובילו לשיפור ממשי של השירות הניתן לציבור וכן, כדי שיגבירו את מעורבות האזרחים בהליכי קבלת ההחלטות ויובילו לחיזוק האמון שלהם במערכות השלטון".