Skip to content

שנה אחרי המהפכה במצרים: אין שינוי

המהפכה המצרית של 25 בינואר חגגה רק לפני כמה ימים את יום הולדתה הראשון. המהפכה, אולי האירוע החשוב במזה"ת הערבי בדור האחרון, החלה בקול תרועה רמה, עטופה בהבטחות לעתיד טוב יותר למצרים. בפרספקטיבה של שנה, מעניין לבחון אילו הישגים נותרו מההבטחות של ההתחלה והאם המצרים מוצאים תקווה בדמותה של המהפכה כפי שהתעצבה מאז פריצתה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

המהפכה המצרית של 25 בינואר חגגה רק לפני כמה ימים את יום הולדתה הראשון. המהפכה, אולי האירוע החשוב במזה"ת הערבי בדור האחרון, החלה בקול תרועה רמה, עטופה בהבטחות לעתיד טוב יותר למצרים. בפרספקטיבה של שנה, מעניין לבחון אילו הישגים נותרו מההבטחות של ההתחלה והאם המצרים מוצאים תקווה בדמותה של המהפכה כפי שהתעצבה מאז פריצתה

מאת רן סיבוני

עברה שנה - מה נשתנה? הפגנת המונים בכיכר א-תחריר בקהיר (Wikimedia/Lilian Wagdy)
עברה שנה - האם דבר מה השתנה? הפגנת המונים בכיכר א-תחריר בקהיר (Wikimedia/Lilian Wagdy)

שנה לאחר המהפכה שעברה מצרים, עדיין לא ברור אנה מועדים פניה של ארץ הנילוס. שנה לאחר נפילת שלטונו של חוסני מובארק, ב-25 בינואר 2011, יצאו שוב עשרות אלפי מפגינים לרחוב בטענה ששום דבר לא השתנה.

רבים מאנשי השלטון הקודם אינם בתמונה עוד ונמצאים בבתי הכלא, ביניהם בניו של הנשיא לשעבר, גמאל ואחיו הגדול עלא, ראש הממשלה אחמד נזיף, איש סודו של הנשיא זכארייה עזמי, וגם יו"ר הפרלמנט פתחי סרור. גם עתידו של מובארק עצמו אינו נראה מזהיר במיוחד. למרות כל זאת, העם המצרי מתקשה להתנתק מהתחושה לפיה השלטון הצבאי בראשותו של הגנרל חוסיין טנטאווי מהווה המשך ישיר למשטרו של הנשיא מובארק.

מבקרי המשטר טוענים כי "הצבא שומר על הסטטוס קוו […] עם אותן סמכותיות והתעללויות של כוחות הביטחון, אם לא גרועות יותר". הם מצביעים על כמעט 100 מפגינים שנהרגו מאש הצבא מאז נפילת מובארק, כמעט 12,000 אזרחים שנשפטו על ידי בתי הדין הצבאיים, ונשים רבות שהיו נתונות ל"בדיקות בתולים" משפילות. "חטפתי הכי הרבה מכות דווקא אחרי נפילת מובארק", אמר אחד המפגינים. אחמד אימאם, פעיל באחת מתנועות הנוער אמר במסיבת עיתונאים, "אנחנו לא יוצאים לחגוג, אנחנו הולכים לסיים את המהפכה שלנו. לא נחגוג בעוד דמם של הקדושים המעונים נשפך ללא גמול […] אנחנו לא חוגגים, כי הם (מנהיגי המשטר; ר"ס) שקרנים."

השחיתות במצרים, כך מאמינים התושבים, ממשיכה לחגוג. בזמן שראשי השלטון הקודם כבר נתנו את הדין על מעשיהם, ממשיכים שאר המנגנונים ששירתו את המשטר הקודם לפעול באותה המתכונת, ביניהם משרד הפנים, מוסדות הנהגת המחוזות והצבא. אחד ההישגים המרשימים ביותר של המהפכה היה ביטול התקנות לשעת חירוםשתוקנו במדינה אחרי המלחמה בשנת 67' על ידי ראש המועצה הצבאית העליונה, הגנרל טנטאווי. למרות זאת, היו כאלה שתקפו את טנטאווי בטענה כי השאיר "פתח מילוט", המאפשר לו להחיל את התקנות ב"מקרים של בריונות". גם כלפי "האחים המוסלמים" יש טענות, על אף הישגם המרשים בבחירות. אחד ממשתתפי המצעד ביום השנה למהפכה טען כי "'האחים' משתפים פעולה עם הצבא, כי רוב מנהיגיהם מבוגרים כמו חברי המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, וכולם רוצים נתח מעוגת המהפכה מבלי להבין את מטרותיה".

הכלכלה המצרית, המהווה את אחד הנושאים הבוערים ביותר בעיני העם, נפגעה באורח אנוש במהלך השנה שעברה מאז המהפכה. מיליוני אזרחים עדיין חיים מתחת לקו העוני בעוד בודדים שולטים במרבית ההון המצרי. בנוסף, האנרכיה והאלימות שאפפו את רחובותיה של מצרים גרמו להפסדים של 100 מיליארד דולרים בעקבות השבתת מפעלים, ולצניחה של כ-32% בענף התיירות, המהווה כ-13.5% מההכנסה הלאומית. את המצב העגום הזה מתקשים לשנות במצרים שאחרי מובארק. "יש הרבה כעס במצרים על מודלים כלכליים ליברליים, שהובילו לרמה של שחיתות שהובילה בסופו של דבר למהפכה", אמרה ד"ר קלייר ספנסר, מנהלת תכנית המזה"ת במכון המלכותי ליחסים בין-לאומיים בבריטניה, בריאיון ל"אל-ערביה".

הזמן לא פועל לטובת מצרים. יחד עם יתרות מזומנים נמוכות בצורה מדאיגה, הנוער של מצרים, אשר מתמודד עם 25 אחוזי אבטלה ועם מטרות המהפכה שלא התגשמו, מאבד את סבלנותו. אך יש מי שטוען שהצעירים צריכים אולי לחכות עוד קצת. "אחרי מהפכות, הדברים נוטים להחמיר בטרם ישתפרו. אני מקווה שהצעירים במצרים יגלו סבלנות והבנה לכך שהשינויים המבניים העמוקים הדרושים לא יקרו בתוך חודש", נאמר על ידי בכיר בבנק האירופי לשיקום ופיתוח, EBRD.

גם לנשות מצרים אין סיבה לחגיגה. לקראת הבחירות שהיו אמורות להיערך בסוף אוקטובר 2010, קבע מובארק מכסת בחירה של 12% לנשים – כלומר, 64 מושבים מתוך 508 בפרלמנט. הבחירות לא התקיימו, החוקים שנקבעו בוטלו לפני הבחירות של 2011, ובבחירות האחרונות, היוו הנשים 31% מסך המועמדים, אך מיקומן הנמוך ברשימות הותיר רבות מהן מחוץ לפרלמנט. במפלגת "האחים המוסלמים" הועלתה הצעה מפי מזכירת הנשים, הד"ר מנאל אבו חסן, לשיפור ייצוגן של הנשים בפרלמנט, באמצעות ייצוג לא רשמי. "הנהגת האגודה הבטיחה לבחון את ההצעה ולא קיימים מכשולים העלולים לטרפד אותה", אמרה אבו חסן, בראיון ל"א-שרק אל-אווסט" במהלך הבחירות במצרים. את תשובת ההנהגה נגלה בהמשך דרכה של המפלגה האסלאמית בפרלמנט החדש.

ומה איתנו כאן בישראל? המערכת המדינית שלנו מרוצה, שלפי שעה ממשיכה מצרים לשמור על הסכם השלום. זאת חרף העובדה שהן "האחים המוסלמים" והן הסלפים, התבטאו נגד המשך ההסכם, ובעד העלאתו למשאל-עם. עם זאת, דיאלוג רשמי בין ישראל למנהיגות "האחים המוסלמים" עדיין לא נראית באופק, נוכח "פעילותה הנוכחית של ישראל נגד העמים הערביים".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן