בנאום שנשאה לפני תומכיה בדצמבר 2010 דיברה לה פן על מוסלמים המתפללים ברחובות צרפת ואמרה: "עבור אלה האוהבים לדבר על מלחמת העולם השנייה, לדבר על הכיבוש, למה שלא נדבר, פעם אחת, על כיבוש ארצנו? אמנם אין כלי רכב משוריינים, אין חיילים, אבל זה כיבוש בה במידה והוא מעיק על אנשים".

ארגון אנטי גזעני צרפתי התלונן, ובינואר 2011 פתחה התביעה בעיר ליון, שם נישא הנאום, בחקירה.

בנובמבר 2012 ביקשו רשויות צרפת מהפרלמנט האירופי להסיר את חסינותה של לה פן, ואם תאושר ההחלטה בפרלמנט תוכל ממשלת צרפת להעמיד אותה לדין בעוון גזענות. ההצבעה על הסרת החסינות נערכה בדלתיים סגורות  בוועדת המשפטים של האיחוד האירופי. פירושה הוא המלצה לפרלמנט האירופי שיקבל החלטה סופית ב-11 ביוני.

פלוריאן פיליפו, סגן נשיא מפלגתה של לה פן, אמר שלא יעלה על הדעת להסיר את חסינותה "מאחר שדיברה אמת על תפילות [מוסלמים] ברחובות שנמשכות עדיין… הצרפתים אינם אוהבים שמסתירים מהם את האמת".

לה פן נטלה את מנהיגות "החזית הלאומית" מאביה, מייסד המפלגה, ז'אן-מארי לה פן, שהורשע פעמים אחדות בגזענות ובאנטישמיות. היא נבחרה לראשונה לפרלמנט האירופי ב-2004, ובאפריל בשנה שעברה זכתה ב-18% מקולות הבוחרים בבחירות לנשיאות בצרפת, ההישג הגבוה מעולם של מפלגתה.