כבר היום אפשר לזהות עלייה בתחלואה במחלות שונות שחזרו לישראל, ככל הנראה, כתוצאה משינויי האקלים. כך אמר היום פרופ' איתמר גרוטו – ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים.

הדיון נערך במסגרת יום מיוחד שהוקדש בכנסת לציון יום הסביבה הבינלאומי. לדברי פרופ' גרוטו, בין המחלות שחזרו לישראל כתוצאה משינויי האקלים: מחלות "עתיקות" שלא נתקלנו בהן זמן רב, כמו קדחת הנילוס או "שושנת יריחו" (לישמניה). יתכן שגם התפרצות נגיף הפוליו בדרום קשורה באופן מסוים בהתחממות הגלובלית.

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה נתניהו, שיזמה את הדיון, הציגה בתחילתו את השלכות הרוחב שעולות כתוצאה מההתחממות, כגון הירידה בכמות המשקעים, העלייה בגובה פני הים, הפגיעה בחקלאות ועוד.

נאור ירושלמי, מנכ"ל הארגון חיים וסביבה הדגיש בדבריו בדיון כי במידה שלא נתחיל להיערך כבר היום לקראת ההשלכות האפשריות שעלולות להתפתח כתוצאה מההתחממות הגלובלית, בעתיד כבר לא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור. ירושלמי ציין כי למעשה לעולם לא נצליח להשלים את כל פערי הידע המדעי ולכן חייבים כבר עכשיו לפעול ברמה הפרקטית.

ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום מדע במשרד להגנת הסביבה הדגישה כי אם המדינה תיערך מבעוד מועד לקראת ההשלכות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הדבר יאפשר חיסכון כלכלי משמעותי למול ההוצאות שנידרש להוציא בעתיד אם לא נהיה מוכנים. לדבריה, סגירתה של חברת "בטר פלייס" היא דבר מצער, לא רק בשל העובדה שפעילות החברה יכלה לחסוך זיהום אוויר מיותר, שכן החברה הפעילה יכולות טכנולוגיות מעשיות שניתן היה לעשות בהם שימושים עתידיים.

יו"ר הישיבה, ח"כ אברהם מיכאל (ש"ס), קרא לממשלה לפעול להקצאת משאבים ותקציבים הולמים למשרדי הממשלה הרלוונטיים מתוך הבנה שהמציאות האקלימית מחייבת התבוננות והיערכות לטווח ארוך.