שרת הבריאות: "להטיל מגבלות על הרפואה הפרטית"

"לא יעלה על הדעת שיש פיקוח על רפואה ציבורית ואילו ברפואה הפרטית עדיין אין לנו מנופי השפעה וביקורת", אמרה שרת הבריאות, יעל גרמן, בוועדה לענייני ביקורת המדינה. "כשהרפורמה בשירותי הרפואה תתרחש, כ-80% מהציבור, לא ישלמו כפליים על השירותים ויחסכו בכך לכל משפחה מאות שקלים בחודש"

שרת הבריאות: "להטיל מגבלות על הרפואה הפרטית"

"לא יעלה על הדעת שיש פיקוח על רפואה ציבורית ואילו ברפואה הפרטית עדיין אין לנו מנופי השפעה וביקורת", אמרה שרת הבריאות, יעל גרמן, בוועדה לענייני ביקורת המדינה. "כשהרפורמה בשירותי הרפואה תתרחש, כ-80% מהציבור, לא ישלמו כפליים על השירותים ויחסכו בכך לכל משפחה מאות שקלים בחודש"

שרת הבריאות, יעל גרמן, קוראת להטיל מגבלות על הרפואה הפרטית. בדיון בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אמרה שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן כי יש למנוע מצב בו תיווצר רפואה ציבורית זולה לעניים – ופרטית יקרה לעשירים. היא הביעה צער  על מס הבריאות האי-שוויוני, וכראייה תיארה את הקשישים המקבלים הבטחת הכנסה ומשלמים 101 שקל על הכנסה ממוצעת של 4,500 שקלים.

הגבלות על הרפואה הפרטית. יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)
הביעה צער על מס הבריאות האי-שוויוני. יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)

"הרפואה הפרטית לא יכולה לפגוע ולכרסם בזו הציבורית", אמרה. "צריך לאפשר לשרי האוצר והבריאות להטיל הגבלות על הרפואה הפרטית. לא יעלה על הדעת שיש פיקוח על רפואה ציבורית ואילו ברפואה הפרטית עדיין אין לנו מנופי השפעה וביקורת. כשיתאפשר מצב זה והרפורמה בשירותי הרפואה תתרחש, כ80% מהציבור, לא ישלמו כפליים על השירותים ויחסכו בכך לכל משפחה מאות שקלים בחודש". 

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, הזהיר כי לציבור אין אמון במערכת הרפואה הציבורית, וקיים אי-שוויון מובנה בקבלת הטיפול הרפואי. "כשאין פתרון בבריאות הציבורית הציבור מחפש אלטרנטיבות", אמר ח"כ כהן. "אנחנו הלוביסטים של הציבור, של משפחת אברמוב משדרות וקליין מכרמיאל, שצריכים לחכות לתור ברפואה הציבורית במשך חודשים ארוכים". כהן ציין כי במסגרת סל התרופות יש לשאוף לכך שכל אזרח המשלם מיסים יקבל את התרופות לו הוא זקוק.

נציג המבקר בדיון, הביע חשש כי התפתחות הרפואה הפרטית תפגע בשוויון ובעיקר בחלשים שידחקו לסוף התור. גם בבינוי ובתשתיות – המערכת הציבורית מתדרדרת, כיוון שמנהלי בתי החולים טוענים למתן יחס מועדף לעשירים המסייעים בבינוי ותרומות.

ליצמן (צילום: אליק מאור)
כפל הביטוחים הוא שוד. ליצמן (צילום: אליק מאור)

סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן (יהדות התורה), טען כי "ביטוחי הבריאות מהווים מחדל כשלעצמם, שהרי האזרחים משלמים מסי בריאות עבור רפואה ציבורית, מוסיפים ביטוח שב"ן, וחלקם גם ביטוח פרטי ושאר תוספות מיותרות. כפל הביטוחים הוא שוד של אנשים". מנכ"ל קופ"ח כללית, אלי דפס, השיב כי 80% מהציבור מבוטח גם בביטוח המשלים. לדבריו, "הביטוחים הפרטיים מושכים את הלקוחות במקומות בהם הביטוחים המשלימים לא נותנים מענה".

 ד"ר בני דוידסון, מנכ"ל ביה"ח אסף הרופא, הזהיר כי "אנו עדים להתמוטטות איטית של בתי החולים הציבוריים, עליהם מבוססות שתי המערכות. הרופאים יוצאים לשוק הפרטי ויוצרים תחרות לא הוגנת". לדבריו, הרפואה הציבורית זקוקה לתקציב נוסף כדי לנצל את האמצעים הקיימים ולהגדיל את התפוקה. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן הוסיף כי "ההוצאה הלאומית בבריאות נמצאת בשחיקה בשנים האחרונות. המדינה צריכה לראות זאת לא כהוצאה אלא כהשקעה, המבטיחה רפואה איכותית ושוויונית לכל תושביה. כל עוד הרפואה הציבורית לא תספק מענה ראוי, תהיה זליגה של מטופלים למערכת הפרטית. לכן, על המדינה להחליט היכן החולים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר – ושם להשקיע". אידלמן קרא לרפואה הציבורית להתחרות ברפואה הפרטית.

 מנכ"ל קופ"ח מאוחדת, זאב וורמברנד, טען עם-זאת כי בתי החולים הציבוריים מעלים את משכורות הרופאים כדי לבלום מעבר למערכת הפרטית, וכך נוצר מצב בו כוח העבודה יקר פי כמה – ומכביד על תקציבי בתי החולים. פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות אמר שהפרדה בין המערכות תפגע בשתיהן, ולדבריו "עלינו להפעיל פיקוח מורכב ומשמעותי".

 נציגת האוצר, שירה גרינברג, טענה מנגד כי האוצר שם את חיזוק הרפואה הציבורית בראש מעייניו וכי בין השנים 2007-2012 תקציב מערכת הבריאות עלה בכ-40%. יו"ר הוועדה בירך על רצון השרה להקמת ועדה ציבורית, שתפעל לייעול המערכת הציבורית ולקבלת טיפולים ברמה איכותית ובתשלום סביר.

שרת הבריאות, יעל גרמן, קוראת להטיל מגבלות על הרפואה הפרטית. בדיון בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אמרה שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן כי יש למנוע מצב בו תיווצר רפואה ציבורית זולה לעניים – ופרטית יקרה לעשירים. היא הביעה צער  על מס הבריאות האי-שוויוני, וכראייה תיארה את הקשישים המקבלים הבטחת הכנסה ומשלמים 101 שקל על הכנסה ממוצעת של 4,500 שקלים.

הגבלות על הרפואה הפרטית. יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)
הביעה צער על מס הבריאות האי-שוויוני. יעל גרמן (צילום: דן בר דוב)

"הרפואה הפרטית לא יכולה לפגוע ולכרסם בזו הציבורית", אמרה. "צריך לאפשר לשרי האוצר והבריאות להטיל הגבלות על הרפואה הפרטית. לא יעלה על הדעת שיש פיקוח על רפואה ציבורית ואילו ברפואה הפרטית עדיין אין לנו מנופי השפעה וביקורת. כשיתאפשר מצב זה והרפורמה בשירותי הרפואה תתרחש, כ80% מהציבור, לא ישלמו כפליים על השירותים ויחסכו בכך לכל משפחה מאות שקלים בחודש". 

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, הזהיר כי לציבור אין אמון במערכת הרפואה הציבורית, וקיים אי-שוויון מובנה בקבלת הטיפול הרפואי. "כשאין פתרון בבריאות הציבורית הציבור מחפש אלטרנטיבות", אמר ח"כ כהן. "אנחנו הלוביסטים של הציבור, של משפחת אברמוב משדרות וקליין מכרמיאל, שצריכים לחכות לתור ברפואה הציבורית במשך חודשים ארוכים". כהן ציין כי במסגרת סל התרופות יש לשאוף לכך שכל אזרח המשלם מיסים יקבל את התרופות לו הוא זקוק.

נציג המבקר בדיון, הביע חשש כי התפתחות הרפואה הפרטית תפגע בשוויון ובעיקר בחלשים שידחקו לסוף התור. גם בבינוי ובתשתיות – המערכת הציבורית מתדרדרת, כיוון שמנהלי בתי החולים טוענים למתן יחס מועדף לעשירים המסייעים בבינוי ותרומות.

ליצמן (צילום: אליק מאור)
כפל הביטוחים הוא שוד. ליצמן (צילום: אליק מאור)

סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן (יהדות התורה), טען כי "ביטוחי הבריאות מהווים מחדל כשלעצמם, שהרי האזרחים משלמים מסי בריאות עבור רפואה ציבורית, מוסיפים ביטוח שב"ן, וחלקם גם ביטוח פרטי ושאר תוספות מיותרות. כפל הביטוחים הוא שוד של אנשים". מנכ"ל קופ"ח כללית, אלי דפס, השיב כי 80% מהציבור מבוטח גם בביטוח המשלים. לדבריו, "הביטוחים הפרטיים מושכים את הלקוחות במקומות בהם הביטוחים המשלימים לא נותנים מענה".

 ד"ר בני דוידסון, מנכ"ל ביה"ח אסף הרופא, הזהיר כי "אנו עדים להתמוטטות איטית של בתי החולים הציבוריים, עליהם מבוססות שתי המערכות. הרופאים יוצאים לשוק הפרטי ויוצרים תחרות לא הוגנת". לדבריו, הרפואה הציבורית זקוקה לתקציב נוסף כדי לנצל את האמצעים הקיימים ולהגדיל את התפוקה. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן הוסיף כי "ההוצאה הלאומית בבריאות נמצאת בשחיקה בשנים האחרונות. המדינה צריכה לראות זאת לא כהוצאה אלא כהשקעה, המבטיחה רפואה איכותית ושוויונית לכל תושביה. כל עוד הרפואה הציבורית לא תספק מענה ראוי, תהיה זליגה של מטופלים למערכת הפרטית. לכן, על המדינה להחליט היכן החולים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר – ושם להשקיע". אידלמן קרא לרפואה הציבורית להתחרות ברפואה הפרטית.

 מנכ"ל קופ"ח מאוחדת, זאב וורמברנד, טען עם-זאת כי בתי החולים הציבוריים מעלים את משכורות הרופאים כדי לבלום מעבר למערכת הפרטית, וכך נוצר מצב בו כוח העבודה יקר פי כמה – ומכביד על תקציבי בתי החולים. פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות אמר שהפרדה בין המערכות תפגע בשתיהן, ולדבריו "עלינו להפעיל פיקוח מורכב ומשמעותי".

 נציגת האוצר, שירה גרינברג, טענה מנגד כי האוצר שם את חיזוק הרפואה הציבורית בראש מעייניו וכי בין השנים 2007-2012 תקציב מערכת הבריאות עלה בכ-40%. יו"ר הוועדה בירך על רצון השרה להקמת ועדה ציבורית, שתפעל לייעול המערכת הציבורית ולקבלת טיפולים ברמה איכותית ובתשלום סביר.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן