Skip to content

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 7.6.2013

נימה אישית על מה שנשאר משבוע הספר ולמה עדיין לא כדאי לוותר עליו ועוד ארבעה ספרים מסקרנים

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 7.6.2013

נימה אישית על מה שנשאר משבוע הספר ולמה עדיין לא כדאי לוותר עליו ועוד ארבעה ספרים מסקרנים

רגע לפני הספרים הבאמת מסקרנים של השבוע, הרשו לי לברך בחג שמח. בכל זאת, חג הספר. או חג הספר העברי. או חודש הקריאה. והספרות. מה שלא יהיה. אף אחד כבר לא באמת מתרגש ממה שהיה פעם שבוע הספר, וגם, לא תאמינו, נמשך  באותם זמנים, שבוע ימים!

בשיחה עם מיא שם-אור (המשוררת ועורכת המדור) מצאתי אותה עורגת לאותם הימים בהם חשה בחגיגיות, ובהתרגשות של שבוע הספר, כשבקרה בהיותה ילדה עם אביה בככר.

אז נכון, מאז אכן קרו דבר או שניים לשוק הספרים ותחושת החגיגיות מלווה רק בודדים. כמות הכותרים הגדולה מדי, השתלטותן של רשתות הספרים והמחירים המגוחכים, כל אלה ועוד גורמים לתחושת מיאוס אצל רבים. אבל אני, מה לעשות, אופטימיסט חסר תקנה. תמיד מחפש סיבה לשמוח. ראשית, אחרי שנים נפטרנו בשעה טובה מהארבעה במאה. נכון, שלושה בתשעים ותשע זה רק קצת יותר טוב, אבל בכל זאת צעד בכיוון הנכון. שנית, על אף כל העיכובים ועל אף שהוא רחוק מלהיות מושלם, חוק הסופרים נמצא בשלבים האחרונים של חקיקתו ונראה שהפעם אין כח שיוכל למנוע אותו. וחוץ מזה, הנה עוד שלוש סיבות ממש טובות להזיז את עצמכם ולצאת אל ירידי שבוע הספר בערים בהן עדיין מקיימים אותם. כי זה הזמן היחיד שתוכלו למצוא ספרים ממש טובים שבימים כתיקונם שוכבים במחסני ההוצאות. כי זו דרך נהדרת לדלג מעל ראשיהם של סטימצקי וצומת ולשלם יותר להוצאות ובעקיפין יותר גם לסופרים. וגם, כי עדיין נחמד לדעת שאפשר לקנות נתן זך בחמישים שקלים ולקבל ממנו הקדשה, חתימה וחיוך. חג שמח!

ימי התום של שוק הספרים הישראלי

 האדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס ספר חמישי להוצאת הספרים העצמאית זיקית.מתישהו, בקרוב, כנראה שאצטרך להפסיק לציין את היותה חדשה ופורצת דרך הן מבחינת התייחסותה אל ספרות בכלל ואל הבחירות שלה והן מבחינת תפיסתה השיווקית והחלטה שלא לשווק את ספריה בסטימצקי ובצומת ספרים. הספר החדש מוגדר על ידי ההוצאה כ"תגלית המפתיעה שלנו לשנת 2013". מדובר ביצירת מופת מפוספסת,  אשר מאז ראתה אור לראשונה בשנת 1937 לא זכתה להוצאה נוספת ונשכחה לחלוטין. כמעט לחלוטין. זהו סיפורו של הנרי פְּרֶסטון סְטֶנדיש, ג'נטלמן ניו יורקי אשר נופל אל האוקיינוס מסיפונה של אניית תענוגות. לאורך כל הספר אנו מתלווים אל דמותו הנאבקת בים ובגלים בעודה צופה בספינה המתרחקת אל האופק.

 האדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס, הוצאת זיקית, תרגום: יהונתן דיין, 189 עמ'

הַנֶּכֶס / רותו מודן קצת פחות מחודש אחרי ששמחתי כאן על הרומן הגרפי של מישל קישקה (שבעבר היה המורה של מודן בבצלאל) יוצא אחד נוסף ומוצלח לא פחות, כך נדמה לי. מודן, שכל עבודה שלה היא חגיגה לעיניים וללב מגישה רומן גרפי יפהפה, ששורשיו, כמו אצל קישקה, אי שם במלחמת העולם השנייה. מיקה וסבתה רגינה טסות יחד לפולין על מנת למצוא את הנכס שהיה שייך למשפחתן לפני המלחמה. בוורשה העניינים מסתבכים ושאר הרפתקאותיהן יסופרו ויאוירו.

אין מילים לתאר כמה יפים האיורים של מודן וכמה עושר יש בכל אחד ואחד מהם. על תהליך העבודה המורכב תוכלו ללמוד מעמוד הקרדיטים והתודות הלא נגמר בסוף הספר אשר רואה אור בימים אלה גם בארצות הברית ובפולין.

 הַנֶּכֶס מאת רותו מודן, הוצאת עם עובד, 222 עמ'

חמישה חלומות / עוזי וייל  ספרו הרביעי של וייל רואה אור כשברקע מיני סקנדל הקשור לענייני מימון ופלפולי ניסוחים. וייל הציע לקוראיו לרכוש את הספר עוד בטרם יצא לחנויות כשהוא חתום ומוקדש אישית לכל אחד ואחד מהם. ההצלחה הייתה עצומה ולמעלה מאלפיים קוראים רכשו מראש את הספר אך הסוף היה עגום כאשר התברר שחלק מהרוכשים חשו את עצמם מרומים לאחר שהבינו (ולא ברור איך) כי וייל מוציא את הספר בצורה עצמאית  ולא דרך הוצאה גדולה וחשבו שבדרך יזכו  לדפוק את המערכת. בנוסף, הגיע הספר אל החנויות בטרם הספיק הסופר לחתום, לרשום הקדשה ולשלוח את הספר ללמעלה מאלפיים איש (!) נו, שוין.אה, ויש גם ספר. בחורה בת שבע-עשרה חולמת סדרה של חמישה חלומות משונים. שנים אחרי שהחלומות נשכחו הם מתחילים לפתע להתגשם בזה אחר זה והופכים את חייה ואת חיי בעלה ובנה.

 חמישה חלומות מאת עוזי וייל, הוצאת מודן, 276 עמ'

על החוף / נוויל שוט  ספרו הנודע ביותר של הסופר הבריטי (שאת רוב ספריו כתב לאחר שהיגר לאוסטרליה) אשר יצא בשנת 1957 וראה אור לראשונה בעברית בשנת 1988. כעת הוא זוכה לתרגום חדש, אולי בשל העניין המיוחד שיכולים לגלות בו אלה שחשים באמת מאוימים על ידי אחמדיניג'אד והפצצה שהוא מכין לנו. שוט כותב על כדור הארץ בימיו האחרונים. חילופי פצצות גרעיניות בחציו הצפוני של כדור הארץ הביאו להיווצרות ענן רדיואקטיבי אדיר המאיים להשמיד את המעט שעוד נותר בכדור הארץ. על חוף אחד באוסטרליה מתקבצים שרידי המין האנושי ופשוט מחכים לקיצם. לחובבי סרטי אסונות ותרחישי אימה.

העדפה אישית, סתם שתדעו, אם כבר נופלת פה פצצה, מעדיף אותה ישר על הראש שלי. להתנדף תוך שניות נשמע טוב מלהמתין שנים לזנב או איבר לא מוכר שיצמח ללא הזמנה.

 על החוף מאת נוויל שוט, הוצאת זמורה ביתן, תרגום:דפנה לוי, 286 עמ'

 

 

רגע לפני הספרים הבאמת מסקרנים של השבוע, הרשו לי לברך בחג שמח. בכל זאת, חג הספר. או חג הספר העברי. או חודש הקריאה. והספרות. מה שלא יהיה. אף אחד כבר לא באמת מתרגש ממה שהיה פעם שבוע הספר, וגם, לא תאמינו, נמשך  באותם זמנים, שבוע ימים!

בשיחה עם מיא שם-אור (המשוררת ועורכת המדור) מצאתי אותה עורגת לאותם הימים בהם חשה בחגיגיות, ובהתרגשות של שבוע הספר, כשבקרה בהיותה ילדה עם אביה בככר.

אז נכון, מאז אכן קרו דבר או שניים לשוק הספרים ותחושת החגיגיות מלווה רק בודדים. כמות הכותרים הגדולה מדי, השתלטותן של רשתות הספרים והמחירים המגוחכים, כל אלה ועוד גורמים לתחושת מיאוס אצל רבים. אבל אני, מה לעשות, אופטימיסט חסר תקנה. תמיד מחפש סיבה לשמוח. ראשית, אחרי שנים נפטרנו בשעה טובה מהארבעה במאה. נכון, שלושה בתשעים ותשע זה רק קצת יותר טוב, אבל בכל זאת צעד בכיוון הנכון. שנית, על אף כל העיכובים ועל אף שהוא רחוק מלהיות מושלם, חוק הסופרים נמצא בשלבים האחרונים של חקיקתו ונראה שהפעם אין כח שיוכל למנוע אותו. וחוץ מזה, הנה עוד שלוש סיבות ממש טובות להזיז את עצמכם ולצאת אל ירידי שבוע הספר בערים בהן עדיין מקיימים אותם. כי זה הזמן היחיד שתוכלו למצוא ספרים ממש טובים שבימים כתיקונם שוכבים במחסני ההוצאות. כי זו דרך נהדרת לדלג מעל ראשיהם של סטימצקי וצומת ולשלם יותר להוצאות ובעקיפין יותר גם לסופרים. וגם, כי עדיין נחמד לדעת שאפשר לקנות נתן זך בחמישים שקלים ולקבל ממנו הקדשה, חתימה וחיוך. חג שמח!

ימי התום של שוק הספרים הישראלי

 האדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס ספר חמישי להוצאת הספרים העצמאית זיקית.מתישהו, בקרוב, כנראה שאצטרך להפסיק לציין את היותה חדשה ופורצת דרך הן מבחינת התייחסותה אל ספרות בכלל ואל הבחירות שלה והן מבחינת תפיסתה השיווקית והחלטה שלא לשווק את ספריה בסטימצקי ובצומת ספרים. הספר החדש מוגדר על ידי ההוצאה כ"תגלית המפתיעה שלנו לשנת 2013". מדובר ביצירת מופת מפוספסת,  אשר מאז ראתה אור לראשונה בשנת 1937 לא זכתה להוצאה נוספת ונשכחה לחלוטין. כמעט לחלוטין. זהו סיפורו של הנרי פְּרֶסטון סְטֶנדיש, ג'נטלמן ניו יורקי אשר נופל אל האוקיינוס מסיפונה של אניית תענוגות. לאורך כל הספר אנו מתלווים אל דמותו הנאבקת בים ובגלים בעודה צופה בספינה המתרחקת אל האופק.

 האדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס, הוצאת זיקית, תרגום: יהונתן דיין, 189 עמ'

הַנֶּכֶס / רותו מודן קצת פחות מחודש אחרי ששמחתי כאן על הרומן הגרפי של מישל קישקה (שבעבר היה המורה של מודן בבצלאל) יוצא אחד נוסף ומוצלח לא פחות, כך נדמה לי. מודן, שכל עבודה שלה היא חגיגה לעיניים וללב מגישה רומן גרפי יפהפה, ששורשיו, כמו אצל קישקה, אי שם במלחמת העולם השנייה. מיקה וסבתה רגינה טסות יחד לפולין על מנת למצוא את הנכס שהיה שייך למשפחתן לפני המלחמה. בוורשה העניינים מסתבכים ושאר הרפתקאותיהן יסופרו ויאוירו.

אין מילים לתאר כמה יפים האיורים של מודן וכמה עושר יש בכל אחד ואחד מהם. על תהליך העבודה המורכב תוכלו ללמוד מעמוד הקרדיטים והתודות הלא נגמר בסוף הספר אשר רואה אור בימים אלה גם בארצות הברית ובפולין.

 הַנֶּכֶס מאת רותו מודן, הוצאת עם עובד, 222 עמ'

חמישה חלומות / עוזי וייל  ספרו הרביעי של וייל רואה אור כשברקע מיני סקנדל הקשור לענייני מימון ופלפולי ניסוחים. וייל הציע לקוראיו לרכוש את הספר עוד בטרם יצא לחנויות כשהוא חתום ומוקדש אישית לכל אחד ואחד מהם. ההצלחה הייתה עצומה ולמעלה מאלפיים קוראים רכשו מראש את הספר אך הסוף היה עגום כאשר התברר שחלק מהרוכשים חשו את עצמם מרומים לאחר שהבינו (ולא ברור איך) כי וייל מוציא את הספר בצורה עצמאית  ולא דרך הוצאה גדולה וחשבו שבדרך יזכו  לדפוק את המערכת. בנוסף, הגיע הספר אל החנויות בטרם הספיק הסופר לחתום, לרשום הקדשה ולשלוח את הספר ללמעלה מאלפיים איש (!) נו, שוין.אה, ויש גם ספר. בחורה בת שבע-עשרה חולמת סדרה של חמישה חלומות משונים. שנים אחרי שהחלומות נשכחו הם מתחילים לפתע להתגשם בזה אחר זה והופכים את חייה ואת חיי בעלה ובנה.

 חמישה חלומות מאת עוזי וייל, הוצאת מודן, 276 עמ'

על החוף / נוויל שוט  ספרו הנודע ביותר של הסופר הבריטי (שאת רוב ספריו כתב לאחר שהיגר לאוסטרליה) אשר יצא בשנת 1957 וראה אור לראשונה בעברית בשנת 1988. כעת הוא זוכה לתרגום חדש, אולי בשל העניין המיוחד שיכולים לגלות בו אלה שחשים באמת מאוימים על ידי אחמדיניג'אד והפצצה שהוא מכין לנו. שוט כותב על כדור הארץ בימיו האחרונים. חילופי פצצות גרעיניות בחציו הצפוני של כדור הארץ הביאו להיווצרות ענן רדיואקטיבי אדיר המאיים להשמיד את המעט שעוד נותר בכדור הארץ. על חוף אחד באוסטרליה מתקבצים שרידי המין האנושי ופשוט מחכים לקיצם. לחובבי סרטי אסונות ותרחישי אימה.

העדפה אישית, סתם שתדעו, אם כבר נופלת פה פצצה, מעדיף אותה ישר על הראש שלי. להתנדף תוך שניות נשמע טוב מלהמתין שנים לזנב או איבר לא מוכר שיצמח ללא הזמנה.

 על החוף מאת נוויל שוט, הוצאת זמורה ביתן, תרגום:דפנה לוי, 286 עמ'

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן