Skip to content

הסרט "א' מבית הנשיא" חושף את השבר הגדול של אורלי רביבו

אורלי רביבו, שכונתה "א' מבית הנשיא", נחשפת לראשונה בשמה המלא (יום ד', ערוץ 10) ומתברר, שהיא, הקורבן בפרשה, עדיין משלמת מחיר כבד על מעשיו של הנשיא לשעבר משה קצב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

חיכינו לזה, והיה למה לחכות. סרטה של ענת גורן, "א' מבית הנשיא" (יום ד', ערוץ 10), חושף לראשונה את אורלי רביבו כאישה בוגרת וחזקה, שמשלמת מחיר כבד. היא רווקה, שחזרה לגור עם אימא. היא, שחלמה להיות דיפלומטית, עובדת כיום כמזכירה במשרד תיווך ומשלימה הכנסה כמניקוריסטית.

לא פחות ממה שהסרט הזה מלמד אותנו על שררה שמעבירה אדם מדעתו וגורמת לו לחשוב שהכל מותר לו ועל מה שחווים האנשים שסביבו, ובמיוחד הנשים שבסביבה, הוא מלמד אותנו על השבר הענק שנגרם לאישה שעוברת הטרדה מינית בוטה. הטרדה זוהי כמובן מילה מכובסת. לא רק לאונס הגוף, אלא גם, ואולי בעיקר, לאונס הנפש. היא הורסת את החלומות, התקוות, האפשרויות.

תיאורים קשים של התעללות מינית ורגשית. אורלי רביבו. צילום מסך

ענת גורן מראה הכל ולא שוכחת לשאול גם שאלות קשות את האישה הזאת, שכבר התנסתה בלא מעט שאלות קשות והאשמות, ורביבו מתמודדת איתן באומץ. הסרט מצייר תמונה של אישה שאפתנית, אחת כזאת שאחזה בתפקידה עד שהחליטה שדי, עליה לברוח משם.

האישה הזאת פעלה עד שלב מסוים כמריונטה בתיאטרון בובות מתוזמן היטב של משה קצב, נשיא המדינה דאז, שידע, הוא והמערכת שלו, אשר ידעה וגוננה עליו, איך לסגור ולחסום. איך לבקש מכתבי תודה ומתנות, שיהוו עדות שכנגד אם מישהי תעיז להתלונן עליו. וזאת שהתלוננה ראשונה אכן ספגה יותר מכולן, ובסופו של דבר אפילו הוצאה מכתב האישום.

הסרט מלא בתיאורים קשים של התעללות מינית ורגשית, שאמנם לא שכחנו, אבל לא פשוט לשמוע אותם שוב. רביבו עצמה מספרת, משתנקת, ונזכרת כי את הסרט הזה ייראו גם קרובי משפחתה, ועוצרת. כמו שלה קשה לספר, לנו קשה לשמוע, ועוד יותר קשה להבין, שוב, כיצד יכולים הדברים הללו להתרחש.

חלמה להיות דיפלומטית. אורלי רביבו. צילום מסך

רביבו ספגה לאורך כל הדרך, והמשיכה לספוג גם בזירת התעסוקה. אף אחד לא רצה להתעסק עם א' מבית הנשיא. זהו גורלם של מתריעים בשער. הקורבן ממשיך לשלם את המחיר, בכל זירה אפשרית, בחיים האישיים. לא פחות מכפי שקצב משלם על מעשיו בכלא, רביבו משלמת על מעשיו בהמשך חייה.

והחוצפה: בתגובה לסרטה של גורן כותב ציון אמיר, פרקליטו של קצב: "יש להצטער על הבמה שניתנת לאורלי להמשיך להכפיש את מר קצב." כך מתייחס עו"ד אמיר לאישה, שהיתה עד לאחרונה רק אות בשמה הפרטי. ושוב אנחנו רואים, עד כמה חסר האיזון בין האישה שחוותה את ההטרדה לבין "מר קצב", הנשיא שכיזב והכזיב, ועד היום, מן הסתם, חושב שזאת היתה זכותו, לקחת כל מה שחפץ בו.

7 Comments

  1. סימה
    8 ביוני 2013 @ 22:12

    אורלי יקרה1
    כל הכבוד לך על האומץ הרב,על שהתלוננת ופתחת תיבת פנדורה על כך שבזכות אנשים כמוך נשים רבות יותר יעזו להתלונן ולא והסכים למעשי תועבה כאלה ליבי עלייך על המחיר הכבד אשר שילמת אולם לפחות נשארת את האמיתית ולא חיית בשקר,ובהכחשה יישר כח והלוואי שתצליחי בכל אשר תפני
    שלך בהערכה
    סימה

  2. עטליה חייט לבית איש שלום
    8 ביוני 2013 @ 8:32

    בשידור של ערב חדש דיברו גם חוק ההתיישנות והשלכותיו,
    אני נפגעתי בילדותי ע"י בעלה של אחותי שהיה רופא במקצועו , גבאי בבית הכנסת במשך 7 שנים ,לאחר 30 שנות שתיקה , בגלל חוק ההתיישנות לא יכולתי לתבוע אותו ,מכך יצא שהוא חופשי להמשיך במעשיו ללא חשש .
    אני הבנתי שצריך לספר ולעצור את מעגל הסבל שנגרם כתוצאה משתיקה , וצריך לפעול להחמרת העונשים במי שפוגעים בנשים ,ילדים וחסרי ישע.
    צריך לבטל את הסדרי הטיעון בעברות מין בקטינים.
    צריך לבטל שחרור מוקדם של עברייני מין , הם יוצאים לחופשי ואנו נשארים בכלא הנפשי והרגשי לכל חיינו.
    לא להקל בעונשים ואל תניחו לזמן לשחרר אותם מעמיד לדין בגלל חוק ההתיישנות.-לא מגיע להם פרס על מעשיהם.
    לא הגנו עלי כילדה ןהמוסד המחוקק לא הגן עלי בבגרותי בגלל חוק ההתיישנות.
    מכיוון שחוק ההתיישנות לא אפשר לי לתבוע את אהרון אורן בעלה של אחותי ,נותר דבר יחיד שיכולתי לעשות והוא לכתוב ספר שנקרא "להיוולד מחדש" הספר הוא עדות על הפגיעה שעברתי ובספר בשבילי הוא משפט צדק ומתן עונש ע"יגילוי הפגיעה ברבים.

  3. אנונימית
    6 ביוני 2013 @ 18:41

    אתמול היה יום רווי בהתייחסויות לתחום עבירות המין למיניהם. בבוקר התבטאות איומה ואומללה של השופט בעניינה של נאנסת, ובערב החשיפה האמיצה של נפגעת עבירות מין על ידי נשיא המדינה לשעבר. אני תוהה אם לא קיים קשר בין הדברים. אווירה שאפשרה את מעשיו של קצב (ואני מעיזה להניח שגם אחרים ) גובתה על ידי שתיקה של מערכת ציבורית ושיפוטית שאפשרה מעשים כאלו מבלי לקחת בחשבון את הקורבנות. זו אותה אווירה שאפשרה לקצינים בצבא /מנהלים בכירים/ או סתם אחרים "להתעסק" עם הפקידות שלהם, וכולם שתקו…. ולפעמים אפילו העריצו או קינאו…. אבל בטח שלא גינו….
    אז בערב הזה, מול הטלוויזיה, נזכרתי גם אני (כמו הרבה אחרות ששותקות) בהטרדה "שלי" ובדרך שלי להתמודד איתה (או שלא) ואני מסירה את הכובע בפני אורלי, על האומץ שלה.
    אני חושבת שאנחנו כחברה, צריכים לבקש ממנה סליחה, על כך שהיא זו שמשלמת את המחיר בשביל כולנו.

  4. לילך
    6 ביוני 2013 @ 17:48

    כל הכבוד לך , בזכותך עוד נשים לא נפגעו מהאנס המניפולטיבי הזה.תהי גאה וזקופהישר כח.

  5. מתן
    6 ביוני 2013 @ 14:15

    היא לא קרבן ולא בטיח. היא ניסתה להעליל על קצב, ולא הצליחה למנף את הסיפורים שלה כי אף אחד באמת לא רוצה להתעסק איתה.

    • אזרח
      6 ביוני 2013 @ 21:45

      למה שתרצה להעליל על קצב?
      נסה להיות במקומה , קצב בכלא , הוא נשפט על עבירות אחרות ונכלא לא בגללה.
      היא יושבת בבית סובלת מחוסר תקוה. מה כבר היא הרוויחה מכל הסיפור? האמת רק הפסידה .
      לדעתי קצב ניצל את מעמדו , הרבה ידעו על מעשיו ושלא ישחק אותה כאילו הוא צדיק יותר מאפיפיור .
      סתם "עבד כי ימלוך" שחשב שהוא משהו יותר ממה שהוא היה באמת.
      עצוב לעם ישראל שאיש כזה – "פישפש שעלה למעלה"!

  6. איבון
    6 ביוני 2013 @ 8:20

    ראיתי את הכתבנ שנעשתה על אורלי מבית הנשיא אני רוצה לומר לך כל הכבוד אפילו שאת קיבלת את כל המכה הראשונית כי את היית בעורף אבל בזכותך ורק בזכותך האדם השפל והנבזה יושב תחת סוגר ובריח… ולך גברת גילה יקרה הגיע הזמן שלך לקום ולהוציא ולהציף את כל הג'ורה שחיית איתו כל השנים. זה רק יתן לך מנוח להמשך חייך.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן