הו אמסטרדם: "חלונות אדומים" ליד כל כנסיה

אף שעניין החלונות האדומים מסודר להפליא, לדברי חברי אדק יש מעט טעם לפגם בהימצאותם של החלונות בשכונות מגורים מרובות ילדים קטנים. וכשילדיו הקטנים היו משוכנעים שאלו חנויות של ברביות, הוא לא טרח לתקן את טעותם. רשמי ביקור, פרק ב'

הו אמסטרדם: "חלונות אדומים" ליד כל כנסיה

אף שעניין החלונות האדומים מסודר להפליא, לדברי חברי אדק יש מעט טעם לפגם בהימצאותם של החלונות בשכונות מגורים מרובות ילדים קטנים. וכשילדיו הקטנים היו משוכנעים שאלו חנויות של ברביות, הוא לא טרח לתקן את טעותם. רשמי ביקור, פרק ב'

לקריאת החלק הראשון – הו אמסטרדם: טעימות קולינריות וסיגריה זו או אחרת

במהלך הסיורים המרנינים ומרחיבי האופקים, שעברו דרך כנסיות מרשימות, פינות חמד אמנותיות,  מסעדות מרוקאיות, טורקיות, סורינמיות ואינדונזיות מדהימות ביותר, נאמנים למשנתו של אדק שאסור בתכלית האיסור לאכול אוכל הולנדי מסורתי (למעט הרינג וקינוחים), שידוע כזוועתי במיוחד, העיר חברי המקומי אדק את תשומות לבי לכך שבסמיכות לכל כנסיה פעילה, גם בשכונות היוקרה של אמסטרדם, מתקיים רחוב 'חלונות אדומים' לרווחת התושבים המקומיים. נראה לו מעניין לחקור את הקשר לקירבה הפיזית (והרוחנית?)  בין החלונות האדומים לכנסיות.

קירבה פיזית, אולי גם רוחנית (צילם: אדק)

למרות שכל נושא החלונות האדומים נראה מהוגן, מעוגן ומסודר להפליא, לדברי אדק יש מעט טעם לפגם בהימצאותם של החלונות בשכונות מגורים מרובות ילדים קטנים. וכשילדיו הקטנים היו משוכנעים שאלו חנויות של ברביות, הוא לא טרח לתקן את טעותם.

החלונות האדומים, אמסטרדם
נושא מהוגן ומעוגן, החלונות האדומים, אמסטרדם

אני מוצא את אמסטרדם צבעונית,  יפהפייה ותוססת,  את ההולנדים יעילים מאוד וממש,  אבל ממש לא ידידותיים ונחמדים. מתעורר בי הרושם, וזאת אחרי ברכות אינסופיות בחרחורי הולנדית עצבנית שמופטרות לעברי מפי רוכבי האופניים, שבעיקר נהנים ההולנדים מיחסי ציבור מעולים (ומופרכים).

מוזר לי לבקר בבית אנה פרנק, שבעצם הוסגרה בשמחה לנאצים על ידי ההולנדים,  בדומה לגורלם של מרבית יהודי הולנד.  גם ההיסטוריה הקולוניאלית ההולנדית רצופה אכזריות ורצח סיטונאי של עמים נכבשים במידה כזו, שלעומתה הבריטים, הצרפתים והספרדים (שכלל לא היו קוטלי קנים בהשמדת עמים), נראים ככובשים נאורים.

חיזוק לתחושה זו אני מוצא במוזיאון הלאומי ההולנדי (לאחר המתנה מזערית של שעה ומחצה לכניסה). מעבר לעבודות מעניינות של רמברנדט, מאנה ואחרים (היה קשה להתרשם מואן-גוך, שכן גודל ציוריו הוא כ​של בול מוגדל,  וסביב כל בול מתגודדים המוני יפנים מלחששים ומצלמים), מוצגים להתפאר אבני חן ושלל כלי זהב ששדדו ההולנדים מן הארצות אשר כבשו. מובן שגם הבריטים, הצרפתים, הספרדים ושאר האומות האימפריאליסטיות גזלו באופן שיטתי את העמים הנכבשים, אך היום הם מציגים לראווה במוזיאונים רק את העתיקות בעלות משמעות היסטורית וארכיאולוגית שאותן שדדו.

אדק מתפנה לספר לי כיצד זרקה אותו ג'ינג'ית מהבית

לקראת חזרתי הצפויה לסקוטלנד, אחרי ארוחה טעימה ולא חריפה, למרבה הצער (נראה שהאוכל החריף מאפיין בעיקר את המאכלים היהודים) במסעדה מרוקאית, אנחנו מתיישבים בקופי-שופ השכונתי ואדק מתפנה לספר לי כיצד זרקה אותו ג'ינג'ית מהבית. ג'ינג'ית מתנשאת לממדים של מחצית מאדק, הן בגובה והן ברוחב. היא בעלת מזג עליז ונמרץ ומלאת 'אופי', שכנראה נדרש כדי להכיל את אדק. ג'ינג'ית נקראת ג'ינג'ית מכיוון שלמרבה הפלא היא באמת ג'ינג'ית. ובכן, בתקופה שאדק, מתוך טוב ליבו כמובן, ניהל רומן עם החברה הסלובקית, הרגישה ג'ינג'ית במתרחש, ולאור נסיון העבר (מקרה החברה הפולנית), החלה לעקוב אחריו יחד עם חברה הולנדית שנראית ומתנשאת לגובה של טחנת רוח מקומית.

אחר צהריים אחד, בעוד אדק מתארח אצל חברתו, שמארחת באותו זמן גם את שתי חברותיה מסלובקיה, נשמע צלצול בדלת. כשהחברה פותחת את הדלת, מתפרצת לבית ג'ינג'ית הקטנה (רק בגודל הפיזי( ובעקבותיה טחנת הרוח. לפני שמישהו מחרחר משהו בהולנדית  או בכל שפה אחרת, תופסת ג'ינג'ית בחוזקה בשערותיה של החברה ומשפילה את ראשה למטה. החברה, שראשה מוחזק בחוזקה, פורצת ביללות.  אדק ההמום מנסה למלמל מילות הרגעה כלשהן, טחנת הרוח ההולנדית מחייכת ברשעות, והחברות הסלובקיות יושבות עם חיוך רחב על פניהן כמו אומרות 'מגיע לך'.       ג'ינג'ית פונה לאדק ואומרת לו: הגזמת, עד כאן. לקחתי אותך מאמא שלך ועד היום טיפלתי בך,  צא מהבית! הגיע זמן שתגור לבד.

טחנת רוח משמיעה חרחורי הסכמה בהולנדית, החברה ממשיכה לצווח שכואב לה,  וג'ינג'ית מעבירה את ראשה של החברה, אותו היא עדיין מחזיקה בשערות, מן היד האחת ליד השנייה,  מנופפת בשערות התלושות שנשארו בידה ואומרת לאדק – זאת החברה שבחרת לך?  תראה איזו נשירת שיער יש לה!

אחרי שנרגעתי מההשתנקות ומהתקפת השיעול בה לקיתי,  הסכמתי עם אדק שאכן ג'ינג'ית היא טיפוס מיוחד ומרנין ביותר וצדקה בהחלטתה לגבי סילוקו מהבית, אם כי עולה בי החשד שג'ינג'ית התכוונה למעשה לבדוק את מצב שערו של אדק,  ורק מכיוון שלא הגיעה אליו בגלל הגובה – הסתפקה בחברתו.

2 Comments

  1. צדוק התקוה
    25 ביוני 2013 @ 19:39

    מה הבעיה שליד כל כנסיה יש בית בושת אחרי המעשה נכנסים לכנסיה מבקשים מחילה והידה……….

  2. אורי גפני
    21 ביוני 2013 @ 14:34

    הצחקתני. האנשים הנכונים בעיר הנכונה…
    (וביחוד ג'ינג'ית).
    🙂

לקריאת החלק הראשון – הו אמסטרדם: טעימות קולינריות וסיגריה זו או אחרת

במהלך הסיורים המרנינים ומרחיבי האופקים, שעברו דרך כנסיות מרשימות, פינות חמד אמנותיות,  מסעדות מרוקאיות, טורקיות, סורינמיות ואינדונזיות מדהימות ביותר, נאמנים למשנתו של אדק שאסור בתכלית האיסור לאכול אוכל הולנדי מסורתי (למעט הרינג וקינוחים), שידוע כזוועתי במיוחד, העיר חברי המקומי אדק את תשומות לבי לכך שבסמיכות לכל כנסיה פעילה, גם בשכונות היוקרה של אמסטרדם, מתקיים רחוב 'חלונות אדומים' לרווחת התושבים המקומיים. נראה לו מעניין לחקור את הקשר לקירבה הפיזית (והרוחנית?)  בין החלונות האדומים לכנסיות.

קירבה פיזית, אולי גם רוחנית (צילם: אדק)

למרות שכל נושא החלונות האדומים נראה מהוגן, מעוגן ומסודר להפליא, לדברי אדק יש מעט טעם לפגם בהימצאותם של החלונות בשכונות מגורים מרובות ילדים קטנים. וכשילדיו הקטנים היו משוכנעים שאלו חנויות של ברביות, הוא לא טרח לתקן את טעותם.

החלונות האדומים, אמסטרדם
נושא מהוגן ומעוגן, החלונות האדומים, אמסטרדם

אני מוצא את אמסטרדם צבעונית,  יפהפייה ותוססת,  את ההולנדים יעילים מאוד וממש,  אבל ממש לא ידידותיים ונחמדים. מתעורר בי הרושם, וזאת אחרי ברכות אינסופיות בחרחורי הולנדית עצבנית שמופטרות לעברי מפי רוכבי האופניים, שבעיקר נהנים ההולנדים מיחסי ציבור מעולים (ומופרכים).

מוזר לי לבקר בבית אנה פרנק, שבעצם הוסגרה בשמחה לנאצים על ידי ההולנדים,  בדומה לגורלם של מרבית יהודי הולנד.  גם ההיסטוריה הקולוניאלית ההולנדית רצופה אכזריות ורצח סיטונאי של עמים נכבשים במידה כזו, שלעומתה הבריטים, הצרפתים והספרדים (שכלל לא היו קוטלי קנים בהשמדת עמים), נראים ככובשים נאורים.

חיזוק לתחושה זו אני מוצא במוזיאון הלאומי ההולנדי (לאחר המתנה מזערית של שעה ומחצה לכניסה). מעבר לעבודות מעניינות של רמברנדט, מאנה ואחרים (היה קשה להתרשם מואן-גוך, שכן גודל ציוריו הוא כ​של בול מוגדל,  וסביב כל בול מתגודדים המוני יפנים מלחששים ומצלמים), מוצגים להתפאר אבני חן ושלל כלי זהב ששדדו ההולנדים מן הארצות אשר כבשו. מובן שגם הבריטים, הצרפתים, הספרדים ושאר האומות האימפריאליסטיות גזלו באופן שיטתי את העמים הנכבשים, אך היום הם מציגים לראווה במוזיאונים רק את העתיקות בעלות משמעות היסטורית וארכיאולוגית שאותן שדדו.

אדק מתפנה לספר לי כיצד זרקה אותו ג'ינג'ית מהבית

לקראת חזרתי הצפויה לסקוטלנד, אחרי ארוחה טעימה ולא חריפה, למרבה הצער (נראה שהאוכל החריף מאפיין בעיקר את המאכלים היהודים) במסעדה מרוקאית, אנחנו מתיישבים בקופי-שופ השכונתי ואדק מתפנה לספר לי כיצד זרקה אותו ג'ינג'ית מהבית. ג'ינג'ית מתנשאת לממדים של מחצית מאדק, הן בגובה והן ברוחב. היא בעלת מזג עליז ונמרץ ומלאת 'אופי', שכנראה נדרש כדי להכיל את אדק. ג'ינג'ית נקראת ג'ינג'ית מכיוון שלמרבה הפלא היא באמת ג'ינג'ית. ובכן, בתקופה שאדק, מתוך טוב ליבו כמובן, ניהל רומן עם החברה הסלובקית, הרגישה ג'ינג'ית במתרחש, ולאור נסיון העבר (מקרה החברה הפולנית), החלה לעקוב אחריו יחד עם חברה הולנדית שנראית ומתנשאת לגובה של טחנת רוח מקומית.

אחר צהריים אחד, בעוד אדק מתארח אצל חברתו, שמארחת באותו זמן גם את שתי חברותיה מסלובקיה, נשמע צלצול בדלת. כשהחברה פותחת את הדלת, מתפרצת לבית ג'ינג'ית הקטנה (רק בגודל הפיזי( ובעקבותיה טחנת הרוח. לפני שמישהו מחרחר משהו בהולנדית  או בכל שפה אחרת, תופסת ג'ינג'ית בחוזקה בשערותיה של החברה ומשפילה את ראשה למטה. החברה, שראשה מוחזק בחוזקה, פורצת ביללות.  אדק ההמום מנסה למלמל מילות הרגעה כלשהן, טחנת הרוח ההולנדית מחייכת ברשעות, והחברות הסלובקיות יושבות עם חיוך רחב על פניהן כמו אומרות 'מגיע לך'.       ג'ינג'ית פונה לאדק ואומרת לו: הגזמת, עד כאן. לקחתי אותך מאמא שלך ועד היום טיפלתי בך,  צא מהבית! הגיע זמן שתגור לבד.

טחנת רוח משמיעה חרחורי הסכמה בהולנדית, החברה ממשיכה לצווח שכואב לה,  וג'ינג'ית מעבירה את ראשה של החברה, אותו היא עדיין מחזיקה בשערות, מן היד האחת ליד השנייה,  מנופפת בשערות התלושות שנשארו בידה ואומרת לאדק – זאת החברה שבחרת לך?  תראה איזו נשירת שיער יש לה!

אחרי שנרגעתי מההשתנקות ומהתקפת השיעול בה לקיתי,  הסכמתי עם אדק שאכן ג'ינג'ית היא טיפוס מיוחד ומרנין ביותר וצדקה בהחלטתה לגבי סילוקו מהבית, אם כי עולה בי החשד שג'ינג'ית התכוונה למעשה לבדוק את מצב שערו של אדק,  ורק מכיוון שלא הגיעה אליו בגלל הגובה – הסתפקה בחברתו.

2 Comments

  1. צדוק התקוה
    25 ביוני 2013 @ 19:39

    מה הבעיה שליד כל כנסיה יש בית בושת אחרי המעשה נכנסים לכנסיה מבקשים מחילה והידה……….

  2. אורי גפני
    21 ביוני 2013 @ 14:34

    הצחקתני. האנשים הנכונים בעיר הנכונה…
    (וביחוד ג'ינג'ית).
    🙂

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן