תושבת באר שבע (31), אם חד-הורית לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים, טוענת כי מתנכלים לבנה בבית הספר בו הוא לומד. הילד בן השבע לומד בכיתה ב' בחינוך מיוחד. "הילד הוכה על ידי סייעת הכיתה ובעידודה היכו אותו גם ילדים נוספים", מספרת האם. בנוסף לכך, לטענתה: "הנהלת בית הספר מסרה לי כי עד שהילד לא יחזור ויקבל ריטלין, תרופה שרופא המטפל בבן ביקש שיפסיק אותה, אין לו מה לחזור לבית הספר".

בראשית השבוע הגענו לביתה של האם, ל"ש, המתגוררת בדירה קטנה ושכורה של חברת עמידר. ל"ש מספרת במונולוג כואב: "עברתי בתקופות רבות בחיי, גם כילדה וכנערה, דברים לא קלים. אבא משתמש בסמים שנפטר בגיל צעיר, ובהמשך מחסור, מצוקה כלכלית ואלימות קשה מבן זוגי לשעבר, שבגללו ברחתי למקלט לנשים מוכות. אבל על ילדיי אני אגן כמו לביאה פצועה המגינה על ילדיה. כמה אפשר לסבול?

"אני סובלת מילדות ממחלת אפילפסיה פעילה. שני בני הם בעלי צרכים מיוחדים. הבכור א' סובל מבעיות קשב, ריכוז והתפתחות ומשתמש בריטלין. השני ת', בן השלוש, נולד עם דימום מוחי והיה כבר במוות קליני. שני הילדים נמצאים במעקב במכון להתפתחות הילד. מה שנשאר לי הם ילדיי. אני רוצה לתת להם את מה שאני לא קיבלתי, את הדברים הבסיסיים: קורת גג, חינוך וחיים נורמליים".

בעודה מנגבת דמעות מעיניה היא מתקשה להמשיך לדבר. אחר כך אמרה: "בני אובחן כסובל ממחלה המלווה בעיכוב התפתחותי ובעיות רגשיות. במשך שנה היה במעקב על ידי רופא פסיכיאטר ובמשך שנתיים עד היום היה בטיפול של רופא ילדים, שהתמחה בבעיות קשב וריכוז. הילד קיבל באופן קבוע את תרופת הריטלין".

לדברי ל"ש, בתחילת השנה החל בנה א' את לימודיו  בכיתה ב' בכיתת חינוך מיוחד לילדים עם הפרעות התנהגות באחד מבתי הספר בבאר שבע: "הוא תיפקד טוב, פרח ואהב ללכת לבית הספר". השינוי החל לפני ארבעה חודשים: "בבדיקות הדם של בני התגלו כדוריות דם לבנות יותר מהנורמלי ובמקביל הילד קיבל פריחה מבהילה ברגליים. הלכנו למומחים, רופאי עור והמוטולוגים. הילד עבר סידרה של בדיקות ולבסוף ההערכה הייתה שזה בגלל תרופת הריטלין". ל"ש מגישה לי מסמך רפואי מתאריך 11.6.2013 עליו חתום רופא ילדים של קופת חולים מכבי, שבו הוא מציין: "הופסק טיפול ריטלין בגלל אאוזינופיה קשה מאוד". 

באותה תקופה, היא ממשיכה  לספר, הילד היה ללא תרופת הריטלין  וככול הנראה היה באי שקט וגילה קשיים בבית הספר ובמועדונית של בית הספר. "יום אחד בערב הילד אומר לי 'אמא, שמעתי את ס', אחת המדריכות (השמות המלאים שמורים במערכת), אומרת למדריכה א' וסייעת בבית הספר – נמאס לי מהחופר הקטן הזה, הוא קודח לי במוח. שיעיפו אותו כבר מהמועדון'. נגשתי למחרת לבית הספר וביקשתי בירור והוספתי שיש לילד בעיות רגשיות ודברים כאלה הוא לוקח  קשה. גם שאלתי איך מדריכה במסגרת החינוך המיוחד מתנהגת ככה לילד. מאז, כנראה שפתחתי חשבון עם בית הספר. כל שבוע הם זימנו אותי לבירור בגלל שלדבריהם בני מהווה בעיה. בפגישה האחרונה  השתתפו  מנהלת בית הספר, הפסיכולוגית, היועצת, המורה, רופא ילדים מטעם משרד החינוך ושתי סטודנטיות מתלמדות".

"מנהלת בית הספר פתחה ואמרה לי, 'כמו שאת יודעת זימנו אותך בקשר לבן שלך', והחלה להציג את הנוכחים, 'הם יציגו את הדברים ואת תאמרי בסוף את מה שיש לך לומר'. השבתי בחיוב ואז החל סבב וכל אחד אמר את דעתו.  כולם ציינו שבתקופה שהילד היה בטיפול ריטלין הייתה לו מוטיבציה ללמוד והייתה גם אוירה חיובית סביבו. כיום, בגלל שהוא לא מקבל ריטלין, הוא גורם מפריע בכתה.

"כשהם סיימו ונתנו לי להגיד דברים, הזכרתי להם שאני מודעת למצבו של בני בגלל שהוא לא מקבל טיפול ואף הוספתי שזה בהוראת הרופאים והזכרתי להם שהם קיבלו את המסמכים הרפואיים שמאשרים זאת. אמרתי להם: אתם הרי יודעים שבתקופה שהילד לקח טיפול הוא לא היה כזה ואני לא באה ומתיימרת שהילד שלי הוא בסדר גמור. זה לא בידי. אסור לו לקבל ריטלין ואין מה לעשות. הרופא המטפל שלו הזמין תרופה אחרת מחו"ל שלא נכללת בסל התרופות וזה בתהליך".

ל"ש ממשיכה לספר, כי רופא הילדים מטעם משרד החינוך פנה אליה במהלך הפגישה ואמר לה: "אני רוצה שהילד יישאר  בבית עד שתגיע התרופה מחו"ל ואני רוצה שתקחי אותו לאבחון פסיכיאטרי". והיא השיבה: "שכחת שהילד לומד בחינוך מיוחד?". הרופא ענה, לדבריה: "כן, אנחנו חינוך מיוחד, אבל לא מחלקה פסיכיאטרית".

ל"ש: "קיבלתי שוק יצאתי ובכיתי. זו חוצפה – איך יכול להיות שרופא ילדים של משרד החינוך, שהוא לא פסיכיאטר, יקבע  שלבני יש בעיה פסיכיאטרית כשהילד נבדק לא  אחת על ידי פסיכיאטר שקבע במפורש שהוא לא כזה. אבל הבלגתי ואמרתי לעצמי – בשבילו לא אפתח במלחמות".

נקודת השבירה וחוסר הרצון להשלים עם היחס הקשה היו, לדברי האם, ביום חמישי בשבוע שעבר: "ביום חמישי האחרון בני חזר מבית הספר כשהוא מפוחד ומבטו מושפל. מה קרה? שאלתי אותו. הוא סיפר כי סייעת הכיתה א' אחזה לו את שני היידים, עיקמה לו אותן לאחור והטיחה את ראשו בארון  הספרים. הרימה אותו בחזרה ושוב עיקמה לו את הידיים ואז אמרה לילדים 'ילדים, בואו תכו אותו כמו שהוא עושה לכם'. ואז אחד התלמידים נתן לא אגרוף בפנים, השני בא וחבט בו והוא החל לבכות. מייד אחרי שהוא סיפר לי את זה מיהרתי ללכת לביתם של שני תלמידים הלומדים אתו בכיתה ובנוכחות הוריהם הם סיפרו לי את אותה גרסה, בדיוק כפי שסיפר לי בני" .

ל"ש מגישה לי מסמך של משטרת ישראל – אישור בדבר הגשת תלונה על תקיפה: "באותו היום ניגשתי לתחנת המשטרה בבאר שבע והגשתי תלונה על תקיפה בבית הספר".

מסמך נוסף היא קיבלה מד"ר ע"כ (השם המלא שמור במערכת), רופא הילדים, ובו נכתב: "א' בן השבע מטופל על ידי כרופא ילדים עקב הפרעות קשב וריכוז עד להיפרקטיביות. הטיפול הצליח קלינית והייתה הטבה במצבו ובבית הספר. עקב עלייה בכדוריות הדם, אאוזונופטיה החדה ופריחה, שהיא תגובה ידועה אך נדירה, הופסק על ידי הטיפול בריטלין וביקשתי ייעוץ פסיכיאטרי על מנת להשלים ולנסות טיפולים אחרים. לאחר ההפסקה בטיפול בריטלין הבדיקות דם חזרו תקינות".

תגובת משרד החינוך:

"בירור שערך בית הספר העלה כי מספר תלמידים התקוטטו, ובהם התלמיד המדובר. הסייעת הפרידה ביניהם ואחזה בתלמיד על מנת להגן עליו ועל התלמידים האחרים. הואיל והוגשה תלונה במשטרה, ימתין המחוז לממצאי החקירה.

"יודגש כי בית הספר אינו מתערב בהחלטות רפואיות וכי מעולם לא התנה המשך לימודיו של תלמיד זה או אחר בקבלת טיפול תרופתי. בית הספר דיווח אודות האירוע לכל הגורמים הרלוונטיים והצוות בקשר יומיומי עם התלמיד ואמו".