גרמניה ויוון על מסלול התנגשות. בברלין נואשו, כנראה, מהאפשרות שיוון תצליח ליישם תוכנית הבראה עצמאית, ומתנים מתן הלוואת חילוץ אדירה של 130 מיליארד יורו בפיקוח אירופי על השימוש בה. נכשל ניסיון להגיע להסכמה על הפחתת שכר המינימום ועל ביטול הבונוסים לעובדי המיגזר הפרטי

מאת גרשון גירון 

המשבר הפיננסי העמוק שבו שרויה יוון מביא עתה להידרדרות ביחסיה עם השותפות הבכירות ביותר באיחוד האירופי. ממשלת גרמניה דורשת מאתונה לוותר על ריבונותה בנושאי מיסוי והוצאות לטובת "נציב תקציב" מטעם אזור היורו. זאת, כבטוחה להלוואת חילוץ שנייה בסך 130 מיליארד יורו. כך מדווח הפייננשל טיימס", שלידיו הגיע העתק של מכתב הדרישה.

משמעות הדרישה היא הכרזה על פשיטת רגל של יוון, הלכה למעשה, והרחבה חסרת תקדים של שליטת האיחוד האירופי באחת מהמדינות החברות בו. לנציב החדש תהיה סמכות להטיל וטו על החלטות תקציביות שתקבל ממשלת יוון שלהערכתו לא יעלו בקנה אחד עם היעדים שיקבעו המלווים הבינלאומיים.

הנציב החדש, שימונה על ידי שרי האוצר של מדינות גוש היורו האחרות, ייטול אחריות לפיקוח על "כל סעיפי ההוצאות העיקריים" של ממשלת יוון. "יש להכפיף את גיבוש התקציב למערכת היגוי קפדנית," נכתב בהצעת ההלוואה, שאינה בוחלת במילים קשות כלפי יוון, "בהתחשב בצייתנותה המאכזבת עד כה, על יוון להיעתר להעברת הריבונות התקציבית לרמה האירופית לפרק זמן מסוים". לפני הכול, יוון תיאלץ לאמץ חוק הממשכן דרך קבע את הכנסות המדינה לתשלום חובותיה.

התוכנית הגרמנית, שהופצה ביום שישי בין פקידי משרדי האוצר של ארצות גוש היורו, מדגישה את עומק החשדנות השוררת בין יוון ומדינות האיחוד האירופי הנושות בה, וגרמניה בפרט.

למרות מינויו בנובמבר האחרון של הכלכלן לוקאס פפדמוס לראש ממשלת טכנוקרטים, יחסו של האיחוד האירופי אל יוון הולך ומחמיר. פקידים אירופים אומרים  שפפדמוס לא הצליח כמעט להניע את גלגלי הרפורמה במגזר הציבורי היווני. פקיד בכיר במשרד האוצר היווני טען שיוון אינה מכירה את ההצעה ולפיכך אין ביכולתו להתייחס אליה. דובר ממשרד האוצר הגרמני סירב להגיב.

ציבור הבוחרים היווני הביע כבר את כעסו על ניסיונות האיחוד האירופי לסייע ביישום רפורמות. היוונים תופסים את המעורבות התקיפה של גרמניה בכלכלתם כניסיון גרמני לכבוש את ארצם שוב, 72 שנה לאחר שעשו זאת לראשונה במלחמת העולם השנייה. ממשלת גרמניה, שכלכלתה היא הקטר העיקרי המושך את קרונות האיחוד האירופי, נתקלת באופוזיציה קשה מבית כל אימת שהיא מתבקשת לממן מכיסי אזרחיה את גירעונותיהן העצומים של מדינות הים התיכון, ובראשן יוון הכושלת. הורסט ריישנבאך, גרמני העומד בראש כוח משימה אירופי המסייע ליוון, הוצג בעיתונות השמאל היוונית אשתקד כשהוא במדי הצבא הגרמני.

על פי התוכנית הגרמנית, אתונה תוכל לממן את תפקודה השוטף של ממשלתה רק אחרי שתעמוד בהחזר חובותיה. אם חוק כזה יאומץ, המדינות המציעות אותו, שווקי הכספיים ונושים אחרים יוכלו לפעול במידה רבה של ודאות שיוון לא תשתמט מתשלום חובותיה בעתיד.

"אם לא תחזיר בעתיד חלקים מכספי החילוץ, יוון לא תוכל לאיים על נושיה בפשיטת רגל. במקום זאת, יהיה עליה לקבל על עצמה קיצוצים נוספים בהוצאותיה הכספיות הראשוניות כתוצאה היחידה האפשרית של כל אי-עמידה בתשלום", נכתב במסמך.

עוד בטרם הפיצה גרמניה את הצעתה, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הציגו רשימת "צעדים מקדמיים" ארוכה שעל יוון ליישם לפני שיוסכם על תוכנית החילוץ החדשה. בין היתר נדרשת יוון לקצץ 150,000 משרות ממשלתיות נוספות בתוך שלוש שנים. עוד קורא המסמך לקיצוצים רחבים בהוצאות הביטחון, הבריאות ול"ביטול ישויות" היינו קיצוצים בפעילות הממשלה. המסמך קובע כי הדרישה המקדמית של יעד הגירעון לשנת 2012 עומדת על אחוז אחד מכלל התוצר הכלכלי – ומשמעותה היא קיצוצים מקיפים, מאחר שהערכות קודמות של המלווים הניחו גירעון בן שבעה אחוזים בשנה זאת.

השבוע התנהל משא ומתן סוער בין אתונה לאיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית. ביום שישי נקטעו השיחות בלא שהצדדים הצליחו להסכים  על שני התכתיבים של התוכנית שהוצגה לאתונה: דרישה להפחתת שכר המינימום ביוון, העומד כיום על 750 יורו; וביטול הבונוס השנתי לעובדי המיגזר הפרטי, העומד על שתי משכורות חודשיות. שר העבודה היווני, ג'ורג' קוטרומאניס, הציע במקום זאת תוכנית הקפאת שכר לשלוש השנים הבאות, כאשר התוכנית תהיה משותפת למעסיקים ולארגוני העובדים. קוטרומאניס הדגיש שקיצוצים בשכר יעמיקו עוד יותר את המיתון השורר ביוון.