רון ארד חוזר הביתה. כעבור שלוש שנים מפתיחת מוזיאון העיצוב בחולון, אותו תכנן ועיצב, שב האדריכל והמעצב הבינלאומי למוזיאון עם תערוכת יחיד חדשה, "ברוורס" (In Reverse), שתיפתח השבוע, ביום חמישי, 19 ביוני. התערוכה מתמקדת בעבודתו של ארד במתכת, החומר המועדף עליו, ובעיקר במעיכת מכוניות. ארד בחר את הכותרת "ברוורס" כדי לציין את מגוון הדרכים האפשריות להתייחס לעבר, כפי שהוא אומר: "לשאוב השראה ממנו, ללכת בכיוון המנוגד לו, או מטפורית, לנסוע לאחור – צורות התייחסות שכולן רלוונטיות במקרה זה".

ארד, הנחשב לאחד המעצבים הבולטים וגם מעוררי המחלוקת, השפיע ב-40 השנים האחרונות על תחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות. ארד פרץ לתודעה הבינלאומית בזכות כיסא הרובר (המוצג בתערוכה) ומדף תולעת הספרים שעיצב. ארד שיתף פעולה עם מותגים מובילים כגון "אלסי", "ויטרה", "סברובסקי" ו"קנזו". בשנים האחרונות מתואר ארד לסירוגין כאדריכל, אמן ומעצב. עבודתו נעה בין התחומים השונים ולכן לא כדאי לנסות לשייכה דווקא לתחום אחד.

עבודות בעיצובו מוצגות באוספים פרטיים ובמוזיאונים נחשבים – מרכז פומפידו בפאריז, ה"מומה" בניו יורק ומרכז ברביקן בלונדון. מוזיאון העיצוב חולון הפך לאייקון בינלאומי ומצטרף לרשימה המכובדת. מגזין התיירות הנחשב "Conda Nest Traveler" בחר במוזיאון העיצוב בחולון כאחד מפלאי תבל החדשים, ובשנת 2010, עוד בטרם הושלמה בנייתו, העניק  לו המגזין את פרס החדשנות והעיצוב השנתי.

התערוכה "ברוורס" קוראת תיגר על התפיסה המקובלת לגבי הדרך שבה יש לעצב תערוכות. בעזרת סדרה של מיצבים נבחן הדיאלוג המתפתח בין היצירות של ארד לבין המבנה הארכיטקטוני הייחודי של המוזיאון שעיצב ארד. למעשה, מדובר ביצירות אמנות ובעיצובים מקוריים המוצגים בתוך חלל ייחודי, מקורי ומרשים, המהווה בעצמו חפץ אמנותי ענק מימדים.

ארד: "במקום ליצור תערוכת חתך או רטרוספקטיבה, שבה אתה מציב אובייקטים ישנים על מעמדים ומצמיד להם תוויות, החלטתי לצאת למסע  יחד עם הצוות שלי ועם שותפים אחרים שאספנו לאורך הדרך. היה מורט עצבים, אך גם מענג. הסיבה שלא שחררתי דימויים מן התערוכה או יותר מדי פרטים על מה שיוצג בה, לפני הפתיחה הרשמית, היא שאני לא רוצה להרוס את סוף הסיפור. אני רק יכול לומר, שיש ענן ביוגרפי, הקשור למעבר מהפיזי לדיגיטלי, מהממשי לווירטואלי ומהפונקציונאלי אל הלא-פונקציונאלי".

"הענן הביוגרפי" קשור למוקד התערוכה, פרויקט הנקרא "פרחים מיובשים", שבו חוקר ארד, בעזרת ניסיונות בחומר ובעזרת הדמיות דיגיטאליות, כיצד מגיבים כלי רכב ללחץ מסיסי של דחיסה. בקיצור, מה קורה למכונית שמועכים אותה.

קורבנות המעיכה שנפלו תחת מכבשו של ארד הם שש מכוניות פיאט 500. ארד מרגיע את חובבי המכוניות, שלא זו בלבד שהמכוניות שכבו כגרוטאות, אלא עצם השימוש בהן הפך אותם ליצירת אמנות ובכך העניק להם חיי נצח. ארד מזכיר את רות'קו ואת ג'והן צ'מברליין, מהבולטים בזרם האקספרסיוניזם המופשט, שהשפעתם ניכרת בפרויקט ( צ'מברליין עשה שימוש במכוניות מעוכות כאלמנטים בפסליו כבר בסוף שנות ה-50 של המאה שעברה). "לקחנו אובייקטים שימושיים ותלת-מימדיים והפכנו אותם ללא שימושיים וחד-מימדיים", מסביר ארד.

יש בפרויקט שיר הלל למכוניות, ולפיאט 500 החביבה על ארד, שבעיניו אף הפכה לאייקון בינלאומי, אולם גם ביקורת מסוימת על האוטומוביליזציה המסיבית שקיימת היום.

ולצד שיר ההלל, אנו יכולים לגלות מהו "הענן הביוגרפי", שארד יחשוף בערב הפתיחה: ארד יספר על אירוע משמעותי בעברו כילד, כאשר אביו היה מעורב בתאונה בשעה שנהג בפיאט 500, ובזכות השלדה החזקה שלה (מתכת המחוזקת בעץ), חייו ניצלו. מכאן יצר ארד את תצוגת מכוניות פיאט 500 הדחוסות, שעברו "עיבוד" ו"שכנוע" ונתלו בחלל המוזיאון. מונומנט מרשים המהווה, מצד אחד, תזכורת לאותו אירוע טראומתי בחייו, ומצד שני מוכיח את עליונותו של ארד על המתכת.

בתערוכה מוצג המודל הראשון של פיאט 500 משנת 1956, שנעשה בעבודה יד על יד דנטה ג'יאקוזה ומולו פסל חדש של ארד בצורת פיאט 500 בשם "רודי ג'יאקוזה", שעשוי מאות מוטות פלדת אל-חלד מלוטשים, שנעשה כמובן בעזרת מחשב.

בין היצירות ה"שימושיות" בתערוכה ניתן ליהנות מאוסף יצירתי של כיסאות (כנראה שארד רוצה להרגיש נוח בבית): "כיסא רובר" (The Rover Chair, 1981), עבודת העיצוב הראשונה שלו, בנויה ממושב עור של מכונית מדגם "רובר", שארד הציל ממגרש גרוטאות לונדוני ועליו הרכיב מסגרת מתכת מקומרת העשויה צינורות ומחברים; "זאת ועוד" ( Moreover), מהדורה מוגבלת של כיסא הרובר בשני גימורים של חלודה ושל כרום; כורסה שופעת יתר על המידה בשם "ביג איזי" (Big Easy, 1988) וה"רולינג ווליום" (Rolling Volume, 1989), ששולבה בו משקולת בחלקו האחורי על מנת להסיט את מרכז הכובד; "כיסא נפח" (Tinker Chair, 1988), כיסא העשוי יריעת פלדה שקיבלה מראה של מושב נוח לאחר שהמעצב חבט בה בפטיש גומי "עד שהיא מודה שהיא כיסא", לדברי ארד.

בתערוכה יוצגו סרטים ותצלומים בהם תיעד ארד את עבודתו לאורך השנים, החל משלב הניסוי והטעייה, דרך תהליך הייצור ועד המוצר המוגמר. כן תוצג בערוכה סדרה של צורות פיסוליות, שעוצבו בעזרת טכנולוגיה דיגיטלית, שהיא סוג של "נגטיב" לעבודות המתכת שלו. ארד מגדיר את עבודת העיצוב כ"מעשה של כפייה מטעם המעצב על החומר כדי להקנות לו שימושיות". תפיסה מעניינת ומפתיעה באגרסיביות שלה, ובאה לידי ביטוי בתערוכה החל מעבודותיו המוקדמות בשנות ה-80 ועד עבודות חדשות יותר שלו.

התערוכה תלווה בסדרת מפגשי עיצוב בנושאים שונים, ביניהם "עיצוב הורס" – על הקשר בין הרס ויצירה (ברוח ה"כפייה" וה"שכנוע" של ארד) ; "מה יש במכוניות שכל כך עושה לנו את זה?" – האמת על גברים ומכוניות; ועוד מפגשים, סדנאות ופעילויות לכל המשפחה.

"ברוורס", במוזיאון העיצוב בחולון, מיום חמישי, 19 ביוני, עד 19 באוקטובר 2013.