במרכז יום הדיונים הראשון, בוועידת הנשיא, עמד היום הטקס שבו העניק נשיא המדינה שמעון פרס, את עיטור הנשיא – לנשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון. העיטור – שהוא האות האזרחי הגבוה ביותר שניתן להעניק בישראל – הוענק לקלינטון על תרומתו הייחודית להבטחת עתידה של מדינת ישראל ועל מאמציו להשכנת שלום במזרח-התיכון.

בטקס מרגש שהתקיים בסופה של מליאת הפתיחה החגיגית של ועידת הנשיא החמישית הוקרן סרטון המתאר את פועלו של קלינטון למען ישראל והעולם כולו. הנשיא פרס העניק  לקלינטון את המדליה המכובדת וענד אותה באופן אישי על צווארו.

"השקעת אנרגיות מאמצים וכישורים רבים בכדי לקדם את השלום בינינו לבין שכנינו", אמר פרס לנשיא לשעבר קלינטון. "ניצחת בהצלחה על שיחות השלום בין ישראל לירדן. בפועלך הנחת את היסודות שיום אחד יביאו שלום לאזורנו – פתרון שתי המדינות לשני עמים. על אף שהמשימה עדיין לא הושלמה, התקדמות התהליך בעתיד תתבסס על תרומתך  לקידום השלום.

"חברי היקר", המשיך פרס ואמר, "התרגשנו מאוד כשבחרת להשתמש במילה העברית 'חבר' עת הספדת את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. זו הייתה הדרך המושלמת לזכור את יצחק. מילה אחת שמספרת את כל הסיפור. אמירתך זו הפכה לסמל בשביל כולנו. הפכת למנהיג האנושות על-ידי השראה ולא על-ידי כפייה. נהיית משרת האנושות ללא עריצות. אתה החלום האמריקאי שהפך לתקווה הגדולה של זמננו. זוהי זכות גדולה בעבורי לענוד על צווארך היום את האות  הגבוה ומכובד ביותר  בישראל מדלית החירות הנשיאותית. דרך מחווה צנועה זו, אני מודה לך בשם העם בישראל על תמיכתך, על האכפתיות שלך ועל הידידות שלך. תודה רבה ביל".

קלינטון, שהתרגשותו ניכרה עליו, הודה בגרון חנוק ובעיניים דומעות על האות ואמר: "אני מתכבד מאוד לקבל את הפרס הזה, במיוחד בשל האישים שקיבלוהו לפני, ובשל האדם שהעניק לי אותו – ידידי שמעון פרס. נעים לקבל פרס – אך אין פרס טוב יותר מהשלום". קלינטון שיבח את מדינת ישראל והישגיה: "הדבר היפה ביותר שאפשר לישראל להפוך להיות מה שנקרא היום בפי כל 'סטרט-אפ ניישן', ולהוות מוקד יזמות וחדשנות לכל העולם,  זו העובדה שעם ישראל נמצא היום במקום בטוח ויודע  כי הוא לא צריך להרגיש קורבן יותר לעולם".

בהמשך דבריו  שב והדגיש קלינטון את החשיבות של חידוש שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים ואמר: "לעם שלפעמים אינכם רואים – יהיה חלק מעיצוב עתידכם. גם לצד השני יש ילדים עם תקוות וחלומות וגם הם יהיו חייבים לממשם. המשמעות  הגדולה ביותר  של קבלת העיטור בעבורי היא שאני מגיע לכאן כ'צליין עני' שבא להסיר את המחסומים בין הישראלים לפלסטינים, ואת ההגדרות של 'אנחנו' ו'הם' ". בתום דבריו ירד קלינטון מהבמה וזכה לתשואות רבות מהקהל שנעמד על רגליו לכבודו.

עיטור הנשיא, אשר הוענק לראשונה בשנה שעברה ביוזמתו של הנשיא פרס, מוענק ליחידי סגולה  שתרמו תרומה ייחודית ויוצאת דופן לתיקון עולם או לחברה במדינת ישראל, לתדמיתה בעולם ומהווים דוגמא ומופת ליזמות, חדשנות, יצירתיות וחזון. על העיטור מוטבע כוכב הצפון שמהווה סמל וביטוי להתוויית דרך, והמנורה שמסמלת את התחדשות המדינה- את הקשר החזק בין העבר להווה ואת יצירת ההמשכיות. בראש העיטור משובץ הביטוי: "משכמו ומעלה" הלקוח מפרק ט' בספר שמואל א': "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם". הענקת עיטור מעין זה היא מסורת הנהוגה בקנדה בהענקת ה – ORDER OF CANADA, בצרפת – בהענקת "הלגיון דה אונר", ובאיטליה, שם מעניק הנשיא עיטורי כבוד על פי החוקה האיטלקית.

קודם להענקת עיטור הנשיא לקלינטון השתתף הנשיא פרס בפאנל שבו השתתפו גם שליח הקוורטט למזרח התיכון וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר וראש עיריית שיקגו רם עמנואל, שהיה יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב ברק אובמה.

בלייר הזהיר בדבריו את מדינות המערב: "במערב הדעה הרווחת היא לא להתערב בסוריה, אך יכול להיות שהחלטה זו תגבה מחיר גבוה יותר בעתיד ובטווח הארוך". בנושא האיום האירני, הדגיש בלייר כי אסור להשלים עם גרעין בידי האיראנים: "איראן היא איום, ועלינו להיות נחושים להתגבר על האיום הזה. עלינו לעמוד על עקרונותינו. כל החלטה שתלויה בפעולה צבאית היא קשה, אבל איראן חמושה בנשק גרעיני – זה התרחיש הגרוע ביותר, ואסור לנו להסכים לו".

בלייר הזהיר כי בנושא הפלסטיני "חלון ההזדמנויות פתוח לזמן קצר בלבד. אם לא נעשה זאת, החלון ייסגר – ואולי לתמיד. זה הזמן למדינאים ולא רק לפוליטיקאים. ישראל צריכה לראות לצידה מדינה פלסטינית ברת-קיימא – זה נחוץ מבחינה אסטרטגית למדינת ישראל ולעם הפלסטיני.על הפלסטינים לדעת שישראל מוכנה למדינה פלסטינית, ועליהם להכיר בזכות ישראל להתקיים ולסיים את הסכסוך אחת ולתמיד".

ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שהשתתף באחד הפאנלים בוועידה, אמר כי ישראל צריכה ליזום ולחפש בעלות ברית משום שהאינטרס של מצרים, מדינות המפרץ והפלסטינים – חופף לאינטרס הישראלי. "בעשר השנים האחרונות התרחב ההבדל בין מוסלמים שיעים לסונים וזה יוצר הזדמנות גדולה לישראל לחפש שותפים חדשים במזרח התיכון".

דגן דחק בהנהגה להתחיל בדו שיח רציני עם הפלסטינים. "אם לא תהיה התקדמות במישור הפלסטיני, עלינו להביא בחשבון את התרחיש הגרוע ביותר מבחינתנו – ניצחון של חמאס בבחירות ברשות. לומר שלא ניתן להגיע לכך זה מזיק לישראל. יש הרבה שאלות רציניות וייקח זמן לפתור אותן. זה נושא מסובך מאד ולא ניתן לסיים את כל הנושאים על הפרק ישירות עם הפלסטינים", אמר דגן. "ישראל מתנגדת להחזרת הפליטים וגם אני. כאן אנחנו צריכים את עזרת מדינות ערב, שצריכות לסייע ולהקים להם אזורי מגורים שאינם מחנות פליטים".

 דגן אמר כי כמו הספקות באשר לשלום עם הפלסטינים, יכולה הייתה ישראל להחמיץ את השלום עם ירדן בגלל חששותיה מהתפתחויות בלתי צפויות. "יכולנו להגיד שזה משטר שיכול ליפול, והפלסטינים ישתלטו על האזור – אבל בחרנו לעשות שלום וזה הוכיח את עצמו", אמר. על מצרים אמר דגן: "ראינו כוח עולה במצרים שלא חשבנו שנראה כמותו. אם תסתכלו על ההתנהגות של מורסי, הוא עושה מאמצים ככל יכולתו לא לגעת בהסכמים עם ישראל".

גם את בעיית הגבולות רואה דגן כגורם שאינו צריך למנוע הסכם עם הפלסטינים. "בשנת 1967 ישראל ישבה בגבולות שונים והגנה על עצמה. הגבולות לא משנים. לעמק הירדן הייתה חשיבות עד 1991. בשלב ההוא היה איום מירדן, סוריה ועיראק. עכשיו זה פחות חשוב. עדיף שיתוף פעולה עם הירדנים ומערכת טובה שתתריע בכל פעם שמישהו מגיע לגבול. מנקודת מבט צבאית, אפשר להגן על ישראל מגבולות שונים".

בהמשך הוועידה דיבר גם שר האוצר, יאיר לפיד, בפני באי הכנס. "המהלך הגדול שאנחנו עושים כדי לגרום לציבור החרדי להיכנס לשוק העבודה, נתפס היום כפתרון של בעיה, או כמהלך חברתי – אבל הוא קודם כל הזדמנות כלכלית גדולה", אמר לפיד. "הצעירים החרדים הקדישו את חייהם לידע ולמידע יודעים לחשוב ולחקור – ואם אנחנו רוצים ליצור פה כלכלה המבוססת על חדשנות ויצירתיות, הכניסה שלהם לשוק העבודה היא זריקת מרץ שאפשר להשוות אותה רק למה שקרה ב-1991, כשלמעלה ממיליון עולים משכילים וחרוצים הגיעו הנה מבריה"מ לשעבר והרימו את הכלכלה הישראלית. העוצמה והגמישות האינטלקטואלית של הצעירים החרדים, כשהיא משולבת בחדשנות וביכולת של המשק הישראלי, הולכים לשנות – שוב – את החברה הישראלית".

לפיד גם הביע אופטימיות באשר להתפתחויות הכלכליות הצפויות. "בחודשים האחרונים, בפעם הראשונה מזה אחרי מיתון ארוך, העולם משתנה לטובה", אמר. "ארצות הברית, אחותנו הגדולה, נחלצת מהמשבר, הצמיחה משתפרת, והשווקים שלה מתאוששים. ה'בום' במזרח אינו נראה כאילו הוא הולך להיעצר, ואפילו אירופה מתחילה להתאושש. אחת הנהנות הראשונות מכך – אם לא הראשונה – היא ישראל. העובדה ששמרנו, תוך כדי המשבר העולמי, על משק בצמיחה גבוהה, המבוסס על חדשנות, עם אבטלה בשיעור שהוא מהנמוכים בעולם המערבי, מעמידה אותנו בעמדת זינוק שכמעט אין שני לה עכשיו כשהמגמה הגלובלית משתנה".