Skip to content

אמג'ד חוזר: עוד עונה של עבודה ערבית

שידורי קשת מפגיזים בשלושת ימי השידור שלהם – ודבר אחד ברור. הם מאוד נחושים לשמר את הצופים אצלם. מיום שני הבא (6 בפברואר) מיד לאחר 'ארץ נהדרת' הם חוזרים עם עבודה ערבית בכיכובו של ה'ערבי -יהודי' הלפלף,  והשכנים היהודים הגזענים והצבועים מאת אורה עריף כץ סייד קשוע בעל הטור שמצליח להגחיך את עצמו בטוריו ב'הארץ', […]

אמג'ד חוזר: עוד עונה של עבודה ערבית

שידורי קשת מפגיזים בשלושת ימי השידור שלהם – ודבר אחד ברור. הם מאוד נחושים לשמר את הצופים אצלם. מיום שני הבא (6 בפברואר) מיד לאחר 'ארץ נהדרת' הם חוזרים עם עבודה ערבית בכיכובו של ה'ערבי -יהודי' הלפלף,  והשכנים היהודים הגזענים והצבועים מאת אורה עריף כץ סייד קשוע בעל הטור שמצליח להגחיך את עצמו בטוריו ב'הארץ', […]

שידורי קשת מפגיזים בשלושת ימי השידור שלהם – ודבר אחד ברור. הם מאוד נחושים לשמר את הצופים אצלם. מיום שני הבא (6 בפברואר) מיד לאחר 'ארץ נהדרת' הם חוזרים עם עבודה ערבית בכיכובו של ה'ערבי -יהודי' הלפלף,  והשכנים היהודים הגזענים והצבועים

מאת אורה עריף כץ

סייד קשוע בעל הטור שמצליח להגחיך את עצמו בטוריו ב'הארץ', אבל בעיקר אותנו, הקוראים היהודים, חוזר עם עונה שלישית של הסדרה עבודה ערבית.

אמג'ד מעבודה ערבית. צילום יח"צ אלדד רפאלי

הסדרה שבה הוא פורס את החברה הישראלית ליהודים לבנים ויהודים שחורים, לערביי מחמד ולערבים המפגינים את זהותם הלאומית הפלסטינית .
זה די ברור מי יוצא טוב מהסדרה הזו, ואלה לא היהודים. גם לא אמג'ד (השחקן נורמן עיסא) הגיבור הערבי שמנסה כל הזמן לרצות את ההגמוניה הישראלית, את העיתון שנותן לו פרנסה ואשליית שוויון. אמג'ד המנסה להיות יותר ישראלי מישראלי.

בעונות הקודמות ראינו אותו מדליק משואה ביום העצמאות, מתחפש לחייל בפורים, ומתעמת עם אשתו הלוחמנית ועם הגזענות המוצנעת של שכניו היהודים, וקשוע העושה שימוש בדמותו שלו כדי להעביר את המסר, יודע היטב שהומור עצמי הוא מתכון מופלא לביקורת נוקבת. ל'אני האהבל' שלו מותר להמחיש הכל. באמצעותו, הוא אינו חוסך את שבטו דווקא מהשמאלנים יפי הנפש. 
אם נסתמך על התהליך שעוברת כתיבתו של קשוע, בודאי מצפה לנו עונה שבה ביקורתו תתחדד, גם אם זה יהיה על חשבון ההומור הצרוף.

הכלי ההומוריסטי הסאטירי שמשרת את קשוע, ילמד אותנו שוב מה הוא חושב באמת על מעסיקיו השמאלנים, שאיך להגיד, קצת חוששים מערבים, אבל מחבקים אותם כי זה פוטואופ הכי טוב שיכול להיות בתקופתנו. גם פוליטקלי קורקט, גם נאור ואנושי וגם במיינסטרים התקשורתי.
כל זה נסלח על רקע ההומור המצויין והמחודד של קשוע שכולנו כל כך אוהבים. לא בכדי זכתה הסדרה בשלושה פרסי האקדמיה לשנת 2011.

וקשת? לאחר שפירגנה לערוץ 10 כשזה נראה בסכנת סגירה ממשית, קשת פתאום לא התלהבה כל כך מן ההקלות ומחתה נגד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה שלפיה אין מניעה לדחות את תשלום החוב של ערוץ 10, תוך נסיגה לא אלגנטית מהסולידריות המעושה שהפגינה קודם. רשת, המתחרה השנייה אמנם לא משדרת באותם ימים, אבל מאידך, היא גם לא ממש מאיימת (למעט The voice). אפילו ערוץ 1 שמביא בלילות שבת סדרות בריטיות נראה יותר מצודד מרשת.

אז עכשיו קשת מלמדת את כולם פרק חשוב בפופוליזם עתיר רייטינג. אתם רוצים בידור? אנחנו ניתן לכם את האח הגדול פעמיים בשבוע. אחר כך תתכרבלו עם ארץ נהדרת שהפכה לתכנית בידור נטו (ציפיתם לסאטירה נוקבת? תשכחו מזה) ועבודה ערבית, שאיכשהו מצליחה להצחיק את כו-לם. העיקר שתסמסו כמו ילדים מסוממים וטובים (עשר פעמים מכל מכשיר) ותהיו ממושמעים, כי במלחמה כמו במלחמה.

 

1 Comment

  1. חגי קמרט
    29 בינואר 2012 @ 12:20

    ואני שואל:
    האם אין לראות בסדרות מסוג זה משום שטיפת מוח סדרתית במקרו, ושטיפת מוח שמאלנית במיקרו? (שהרי ידוע שהטלוויזיה "המכובדת" שלנו מעוקמת במקצת, רוצה לומר נוטה במעט על צידה השמאלי).
    מצחיק? לא. זה צחוק מר. שלושה פרסי אקדמיה על מה? על החרפת הבעיה ו/ או הבעיות הקיימות פה בארצנו הקטנה בין ערבים ליהודים. החסרים בעיות אנחנו , בשביל לנושאם בראשי מרקעי עמך ישראל?
    נכון , הסטירה וההומור והפארודיה הם חלק מתרבות העם הם משקפים בעיות שבעם ומעלים אותם אל קומת הזיכרון העליונה במח האדם החושב. אך המינון? העיתוי? ההשפעה השלילית על דעת הקהל ? חוסר איזון (שמאל , ימין) בולט לעין.ולכן, אי הגינות כלפי הצופה המקבל על המרקע מציאות מעוותת חד חד ערכית! (שמאלנית כמובן).
    נכון.אפשר בהחלט להעלות סרט המשקף מציאות באופן סטירי . הצגה למשל. כאן יכול האזרח לבחור לו מה הוא יראה ומה לא יראה.
    סידרת טלוויזיה לדעתי , זה משהו אחר לגמרי.
    אתה משלם בעבור האגרה ומצפה לתמורה. את התמורה קובעים לך בעלי המאה והדעה ( מנהלים ומקצוענים עובדי הטלוויזיה)
    זה מה שיש! אז מה עושה משלם האגרה. בלית ברירה מנסה לראות פרק בסדרה חדשה אולי זה טוב? אולי זה לא טוב. ממילא מאחר ואין חלפות רבות לקיים הוא מסתכל באותה סידרה השוטפת לו את המח.
    זה לא הוגן זה לא פיר. ולכן עם כל הפרסים שקיבלה הסדרה ( שלא הייתי יודע כלל על קיומה אם לא הייתי קורא כתבה זו, ) אני לא הייתי מעלה אותה אל המרקע. והטעמים הם:
    רצוני להיות הוגן עם הצופים. אם סידרה, אז לא על בעיות פוליטיות בוערות שיכולות לחמם את האווירה, מעבר לקיים שהרי ממילא המציאות עצמה גורמת לכך.
    ואם בכל זאת סידרה פוליטית אז בבקשה, לא להציף אותם ברחמנות שמאלנית שמלצית עד כדי גיחוך. ולהעלות מאידך את הישראלי כישראלי המכוער.
    גם אם הייתי שמאלני בדעותיי , ואני ההפך מזה , הייתי מבין שבאחריותי לרצות בתוכניות שאני מגיש את שני הקהלים שמשני צידי המתרס. את השמאלנים ואת הימניים כאחד.
    אפרופו סדרת טלוויזיה.
    נמאס כבר מהסדרות האלו,( לא כל הציבור מכור לסדרות) יצוין כי אפילו סרט אחד לתרופה, ואפילו לא פעם בשבוע, לא מביאים למשלם האגרה. למה?
    למה אנו לא זכאים לסרט פעם בשבוע לפחות מהערוץ הראשון , השני או ערוץ 10 שחבל שלא נסגר כבר.

שידורי קשת מפגיזים בשלושת ימי השידור שלהם – ודבר אחד ברור. הם מאוד נחושים לשמר את הצופים אצלם. מיום שני הבא (6 בפברואר) מיד לאחר 'ארץ נהדרת' הם חוזרים עם עבודה ערבית בכיכובו של ה'ערבי -יהודי' הלפלף,  והשכנים היהודים הגזענים והצבועים

מאת אורה עריף כץ

סייד קשוע בעל הטור שמצליח להגחיך את עצמו בטוריו ב'הארץ', אבל בעיקר אותנו, הקוראים היהודים, חוזר עם עונה שלישית של הסדרה עבודה ערבית.

אמג'ד מעבודה ערבית. צילום יח"צ אלדד רפאלי

הסדרה שבה הוא פורס את החברה הישראלית ליהודים לבנים ויהודים שחורים, לערביי מחמד ולערבים המפגינים את זהותם הלאומית הפלסטינית .
זה די ברור מי יוצא טוב מהסדרה הזו, ואלה לא היהודים. גם לא אמג'ד (השחקן נורמן עיסא) הגיבור הערבי שמנסה כל הזמן לרצות את ההגמוניה הישראלית, את העיתון שנותן לו פרנסה ואשליית שוויון. אמג'ד המנסה להיות יותר ישראלי מישראלי.

בעונות הקודמות ראינו אותו מדליק משואה ביום העצמאות, מתחפש לחייל בפורים, ומתעמת עם אשתו הלוחמנית ועם הגזענות המוצנעת של שכניו היהודים, וקשוע העושה שימוש בדמותו שלו כדי להעביר את המסר, יודע היטב שהומור עצמי הוא מתכון מופלא לביקורת נוקבת. ל'אני האהבל' שלו מותר להמחיש הכל. באמצעותו, הוא אינו חוסך את שבטו דווקא מהשמאלנים יפי הנפש. 
אם נסתמך על התהליך שעוברת כתיבתו של קשוע, בודאי מצפה לנו עונה שבה ביקורתו תתחדד, גם אם זה יהיה על חשבון ההומור הצרוף.

הכלי ההומוריסטי הסאטירי שמשרת את קשוע, ילמד אותנו שוב מה הוא חושב באמת על מעסיקיו השמאלנים, שאיך להגיד, קצת חוששים מערבים, אבל מחבקים אותם כי זה פוטואופ הכי טוב שיכול להיות בתקופתנו. גם פוליטקלי קורקט, גם נאור ואנושי וגם במיינסטרים התקשורתי.
כל זה נסלח על רקע ההומור המצויין והמחודד של קשוע שכולנו כל כך אוהבים. לא בכדי זכתה הסדרה בשלושה פרסי האקדמיה לשנת 2011.

וקשת? לאחר שפירגנה לערוץ 10 כשזה נראה בסכנת סגירה ממשית, קשת פתאום לא התלהבה כל כך מן ההקלות ומחתה נגד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה שלפיה אין מניעה לדחות את תשלום החוב של ערוץ 10, תוך נסיגה לא אלגנטית מהסולידריות המעושה שהפגינה קודם. רשת, המתחרה השנייה אמנם לא משדרת באותם ימים, אבל מאידך, היא גם לא ממש מאיימת (למעט The voice). אפילו ערוץ 1 שמביא בלילות שבת סדרות בריטיות נראה יותר מצודד מרשת.

אז עכשיו קשת מלמדת את כולם פרק חשוב בפופוליזם עתיר רייטינג. אתם רוצים בידור? אנחנו ניתן לכם את האח הגדול פעמיים בשבוע. אחר כך תתכרבלו עם ארץ נהדרת שהפכה לתכנית בידור נטו (ציפיתם לסאטירה נוקבת? תשכחו מזה) ועבודה ערבית, שאיכשהו מצליחה להצחיק את כו-לם. העיקר שתסמסו כמו ילדים מסוממים וטובים (עשר פעמים מכל מכשיר) ותהיו ממושמעים, כי במלחמה כמו במלחמה.

 

1 Comment

  1. חגי קמרט
    29 בינואר 2012 @ 12:20

    ואני שואל:
    האם אין לראות בסדרות מסוג זה משום שטיפת מוח סדרתית במקרו, ושטיפת מוח שמאלנית במיקרו? (שהרי ידוע שהטלוויזיה "המכובדת" שלנו מעוקמת במקצת, רוצה לומר נוטה במעט על צידה השמאלי).
    מצחיק? לא. זה צחוק מר. שלושה פרסי אקדמיה על מה? על החרפת הבעיה ו/ או הבעיות הקיימות פה בארצנו הקטנה בין ערבים ליהודים. החסרים בעיות אנחנו , בשביל לנושאם בראשי מרקעי עמך ישראל?
    נכון , הסטירה וההומור והפארודיה הם חלק מתרבות העם הם משקפים בעיות שבעם ומעלים אותם אל קומת הזיכרון העליונה במח האדם החושב. אך המינון? העיתוי? ההשפעה השלילית על דעת הקהל ? חוסר איזון (שמאל , ימין) בולט לעין.ולכן, אי הגינות כלפי הצופה המקבל על המרקע מציאות מעוותת חד חד ערכית! (שמאלנית כמובן).
    נכון.אפשר בהחלט להעלות סרט המשקף מציאות באופן סטירי . הצגה למשל. כאן יכול האזרח לבחור לו מה הוא יראה ומה לא יראה.
    סידרת טלוויזיה לדעתי , זה משהו אחר לגמרי.
    אתה משלם בעבור האגרה ומצפה לתמורה. את התמורה קובעים לך בעלי המאה והדעה ( מנהלים ומקצוענים עובדי הטלוויזיה)
    זה מה שיש! אז מה עושה משלם האגרה. בלית ברירה מנסה לראות פרק בסדרה חדשה אולי זה טוב? אולי זה לא טוב. ממילא מאחר ואין חלפות רבות לקיים הוא מסתכל באותה סידרה השוטפת לו את המח.
    זה לא הוגן זה לא פיר. ולכן עם כל הפרסים שקיבלה הסדרה ( שלא הייתי יודע כלל על קיומה אם לא הייתי קורא כתבה זו, ) אני לא הייתי מעלה אותה אל המרקע. והטעמים הם:
    רצוני להיות הוגן עם הצופים. אם סידרה, אז לא על בעיות פוליטיות בוערות שיכולות לחמם את האווירה, מעבר לקיים שהרי ממילא המציאות עצמה גורמת לכך.
    ואם בכל זאת סידרה פוליטית אז בבקשה, לא להציף אותם ברחמנות שמאלנית שמלצית עד כדי גיחוך. ולהעלות מאידך את הישראלי כישראלי המכוער.
    גם אם הייתי שמאלני בדעותיי , ואני ההפך מזה , הייתי מבין שבאחריותי לרצות בתוכניות שאני מגיש את שני הקהלים שמשני צידי המתרס. את השמאלנים ואת הימניים כאחד.
    אפרופו סדרת טלוויזיה.
    נמאס כבר מהסדרות האלו,( לא כל הציבור מכור לסדרות) יצוין כי אפילו סרט אחד לתרופה, ואפילו לא פעם בשבוע, לא מביאים למשלם האגרה. למה?
    למה אנו לא זכאים לסרט פעם בשבוע לפחות מהערוץ הראשון , השני או ערוץ 10 שחבל שלא נסגר כבר.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן