Skip to content

פתאום, בגינת לוינסקי, שומעים קולות צחוק

זו אינה עוד הפגנה נגד הזרים. מתנדבי ספריית לוינסקי מתכוננים להצגה של פליטים מצפון סודאן, "אחד שחור חזק", שכמותה לא הייתה עדיין בקרב אוכלוסיית האפריקנים בתל אביב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ערב יורד על גינת לוינסקי בדרום תל אביב. הפארק עמוס, כרגיל, במאות שוהים אפריקנים. בחודשים האחרונים הם זכו לשלל שמות שונים: פליטים, מסתננים, שוהים בלתי חוקיים, מהגרי עבודה, סרטן, ג'וקים וכדומה. הם שם, בפארק, חלקם רק מעבירים את הזמן, חלקם קוראים למקום בית.

הצגה בגינת לוינסקי (צילם: תומר נויברג)
חלקם קוראים למקום הזה בית (צילם: תומר נויברג)

במוצאי שבת, אתמול, הפארק רוחש תנועה קצת יותר מבערב רגיל. בספריית לוינסקי,  הממוקמת ליד הכניסה למקלט הציבורי בפארק, עמלים חבר'ה צעירים על הקמת במה וציוד תאורה והגברה. זו לא עוד הפגנה נגד שהותם של האזרחים הזרים באזור. המתנדבים של ספריית לוינסקי מתכוננים להצגה, שכמותה לא הייתה עדיין בקרב אוכלוסיית האפריקנים בתל אביב.

הצגת פליטים בגינת לוינסקי (צילם: תומר נויברג)
מתקהלים לצפות בהצגה (צילם: תומר נויברג)

לאט לאט מתקהלים אנשים סביב ההתרחשות. האור דועך וברקע מתנגנת מוזיקת רגאיי ממחשב נייד שחובר למערכת ההגברה. השחקנים, כולם פליטים מצפון סודאן, מגיעים לקראת תחילת שעת ההופעה. הם שישה, שהגיעו, כל אחד בדרכו, לדרום תל אביב. ההצגה, ששמה "אחד שחור חזק", היא יצירה משותפת של כל השישה. הם כתבו והגו אותה לפי נסיונם.

הצגה "אחד שחור חזק" בגינת לוינסקי (צילם: תומר נויברג)
שחקני ההצגה "אחד שחור חזק" (צילם: תומר נויברג)

העלילה, המשלבת הומור ומודעות עצמית גבוהה, עוקבת אחר פליט סודני, החל מקורותיו במולדתו ועד הגיעו לישראל והמצוקות והקשיים שהוא צריך לעבור בדרך לכאן וגם פה. את השישה ליוו צמד הבמאיות יעל טל ונעמה רדלר, שסיפקו להם הדרכה ועצות במהלך החזרות להצגה, שהתקיימו במקלט הציבורי שבגינת לוינסקי.

ההצגה מוצגת בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית

בשעה שההצגה מתחילה, קהל גדול כבר התאסף. השחקנים יוצאים אל הקהל לקול מחיאות כפיים סוערות. מהר מאוד נשמע קול שבדרך כלל נחשב זר בפארק – קול צחוק.

צופה צעיר מנמנם (צילם: תומר נויברג)
צופה צעיר מנמנם (צילם: תומר נויברג)

ההצגה מוצגת בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית. הקהל, המורכב ברובו מאזרחים זרים, אך לא רק, מקבל בחום את ששת השחקנים. השמיים כבר שחורים, אבל לזמן קצר אפשר היה לדמיין שזו הפקה של אנסמבל שחקנים בפארק, ומכאן הם ימשיכו לסיבוב הופעות ארצי.

סדרנים מתנדבים בגינת לוינסקי (צילם: תומר נויברג)
חבל שתושבי השכונות הדרומיות לא הגיעו. מתנדבים בגינת לוינסקי (צילם: תומר נויברג)

הרי זה מה שחשוב. הם כבר ברחו פעם אחת, ועכשיו הם מספקים בריחה מסוימת לקהל שלהם, שרובו עבר דברים דומים. לזמן קצר לשכוח מהמצוקות היומיות ומההתנגשויות עם תושבי השכונות הדרומיות. קצת חבל שהשכנים האלה לא באו להאזין. תלאותיהם דומות  יותר משהם מוכנים להודות.

אם היה אפשר לצחוק קצת יותר, אולי היה יותר טוב.

[related-posts title="כתבות נוספות"]

1 Comment

  1. צדוק התקוה
    23 ביוני 2013 @ 19:39

    הכי טוב שבדיה שם הם יהנו מרוחב הלב השבדי הידוע מהכנסת אורחים שבדית מרווחה כלכלית סיוע בדיור בעבודה לימודים כסף דיור ברמה השבדי עם עם מוסר עם ליברלי צבע העור אצלו לא נחשב כאלה הם השבדים כל זה לא יקבלו במדינת ישראל את זה אפילו יהודים עולים מאתיופיה ומחבר העמים לא מקבלים כאן בבית מה שכן בסוף יעשו גם אינתפאדה [בשבדיה] כי השבדים גזענים ולא קלטו אותם מספיק טוב שמו אותם באוהלים ולא דאגו להם כך זה אנשים כפוי טובה הם השבדים לבנים רעים …………

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן