ומילה אחת לאנשי השב"כ שהשתתפו בפארסה הפשיסטית: זה התחיל בשמאלנים, המשיך בסתם מפגינים, הגיע למשרד החוץ, וקצת לפני שהוא יחסל את כל הג'ינג'ים, יעשה הבוס נקיון בשירות המסואב שלכם. ואז איש לא יעמוד לצדכם. תשאלו את שומרי הסף
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
השבוע דילגה מדינת ישראל מעל משוכה גבוהה בדרך לדיקטטורה המוחלטת. אבירי זכויות האדם נדמו וכלב השמירה היה עסוק בעיכול הסטייק העסיסי שלו. אנשי שב"כ שברו את שביתת עובדי משרד החוץ. עובדי שירות הביטחון הכללי, המוכרים יותר כ- א' ב' ג' או ד' החליפו אנשי מקצוע ממדרגה ראשונה, ששמם בין היתר הוא גם כלי העבודה שלהם.
בעוד הצעתו של נפתלי בנט להכניס צבא לנמלים התקבלה ברעש, הרי שכל העולם התעלם כשאותו מעשה בדיוק בוצע בשירות החוץ. וזאת עוד לפני שמדברים על שבירת סכסוך עבודה רשמי במשק בדרך כה ברוטלית, תוך פגיעה בזכויות העובדים – המקופחים קשות – להילחם על זכויותיהם וגם לשבות.
שבירת השביתה בידי עובדי מדינה, שאמונים בכל ימות השנה על שמירת ביטחון המדינה, היא צעד פשיסטי שאין לו תקדים בעולם הדמוקרטי, העולם המערבי, ודאי כשמדובר בהחלפה מופקרת של אנשי מקצוע שהוכשרו במיוחד לתפקידם. אבל כדי להבין כיצד התאפשר הדבר, צריך להבין איך ומדוע הורס משרד ראש הממשלה את שירות החוץ בכלל ואת עובדי משרד החוץ בפרט.
למדינת ישראל אין משרד חוץ; במקרה הטוב, יש לה שירות קונסולרי. ב-20 השנים האחרונות מקצץ משרד ראש הממשלה בסמכויות משרד החוץ, כדי שחלילה איש לא יתערב באג'נדה הפוליטית שלו. השגריר בוושינגטון כפוף למשרד ראש הממשלה ולא למשרד החוץ – איפה נשמע כדבר הזה? כנראה שרק במדינת ישראל. גם היחסים עם מדינות ערב הוצאו מידיהם של אנשי משרד החוץ, כדי שיהיה אפשר בצורה מאוד לא דיפלומטית לרמוס כל אפשרות למשא ומתן. לצורך הרחבת הממשלה ומתן אתנן למפלגות הקואליציה הוקם משרד לשת"פ אזורי, שאמנם לא עושה דבר, אבל מקצץ בסמכויות משרד החוץ. משרד ההסברה מחסל עוד חלק חשוב מעבודתם של עובדי משרד החוץ. וכן הלאה. ומה שנשאר למשרד החוץ הוא מתן שירותים קונסולריים. פקידות גרידא.
ומה אומר על כך שר החוץ? אה, אין שר חוץ. שר החוץ בפועל הוא בנימין נתניהו כי המשרה הנחשקת נשמרת לאביגדור ליברמן, עד שיואיל להתפנות מהטרדות המשפטיות הפעוטות שלו. ומעבר לסיבות והנסיבות האישיות שבין ליברמן ונתניהו, זה מתאים לשניהם: אף אחד לא יפריע לנתניהו וליברמן לחסל את מדיניות החוץ של מדינת ישראל.
בלי שום קשר למצוקות התקציביות, ועוד לפני הקיצוצים הצפויים, ראוי לציין כי משרד החוץ אוכל רק כחצי אחוז מתקציב המדינה. מסתבר ששמדובר במשרד שמעסיק 1,000 אנשים בלבד – 500 בישראל ו-500 בחו"ל. המשמעות היא שיש לא מעט קונסולים, בפינות שונות ומגוונות של העולם, שעובדים ללא כל סיוע. ובכן: 1,000 אנשים בסך הכל אמורים לייצג את המדינה המסובכת ביותר בעולם? לטפל בקהילות היהודיות, לנסות להסביר את הדמוקרטיה הישראלית, ניסיון שנהפך בשנים האחרונות לכמעט בלתי אפשרי; ליזום אירועים, לקדם ולסייע לקשרי בין מדינות ועל הדרך גם לספק שירותים קונסולריים. 1,000 איש. זה פתטי, אי אפשר להציג את זה אחרת.
אבל 1,000 עובדי משרד החוץ הם המובחרים שבשירות הציבורי – אלה אנשי האחוז הקטנטן שמתקבל לקורס הצוערים והאחוז היותר קטנטן שמסיים אותו; מדובר בקאדר של אנשים איכותיים, משכילים, דוברי שפות זרות, חריפים, דוברים בחסד ובעלי אוריינטציה ציונית מובהקת – שאפילו להם הצליח ראש הממשלה להדביק את התווית "שמאלנים". מה לא עושים בשביל להוציא אנשי מקצוע ממעגל העשייה. ואחרי המסלול הארוך והמפרך הזה, מתברר שמתוך אותם מתי מעט – כ-30 אחוזים מהם פורשים כבר אחרי עשור אחד של עשייה, כי אחרי שהיכו בהם וחבלו בהם מקצועית, כל מה שנשאר הוא לוודא הריגה. באמצעות השפלה פיננסית, כמובן.
התמורה שמקבל עובד משרד החוץ היא מגוחכת. אדם שמקריב את חיי משפחתו, את הקריירה של בן/בת הזוג שלו; את חיי החברה של ילדיו; אדם שלעיתים נשלח בנפרד, הרחק ממשפחתו, ונאלץ להתקיים על משכורת אחת מגוחכת של פחות מ-9,000 שקל בחודש ברוטו; איש מקצוע שבן/בת זוגו איננו יכול בשום צורה שהיא לפתח קריירה, אם בכלל יוכל למצוא עבודה, בימים בהם שתי משכורות הם הכרח מינימלי לקיום משפחה בכבוד.
עובד משרד החוץ בעצם כובל את כל משפחתו לתפקידו, בן/בת הזוג, הילדים, הסבים והסבתות – ומשכורתו נשחקת באופן קבוע בימים שבהם המיתון גואה. לא פלא שלא מעט מעובדי משרד החוץ נאלצים לחזור ארצה ולחפש השלמת הכנסה. רבים מהם חוזרים ארצה אחרי 4 שנות שליחות עם שק של חובות.
משרד החוץ מכשיר אנשים מהעילית האנושית של ישראל; מי שמממן את הכשרתם הוא הציבור; מי שמשליך לפח את ההשקעה הוא משרד ראש הממשלה בסיוע משרד האוצר, שנהפך להיות התליין של ראש הממשלה בלי שום קשר לזהות השר שמאייש את התפקיד.
השבירה הברוטלית, הפשיסטית, של שביתת עובדי משרד החוץ, חייבת להדליק אור אדום מהבהב לעיני פעילי זכויות האזרח. אבל הם שותקים. המדיה ששלחה את יאיר לפיד למשרד האוצר שתקה גם היא. עובדי משרד החוץ אמונים על היחסים עם העולם; הם אלו שאמורים במדינה מתוקנת לוודא שכל האופציות תהיינה פתוחות; הם אלה שבמדינה מתוקנת אמורים ליצג את המדינה שלהם. אבל מדינת ישראל איננה מדינה מתוקנת. מדינת ישראל היא דיקטטורה הלכה למעשה, של שליט אחד – בנימין נתניהו שמו – שכל מעשיו נועדו להבטיח את הישרדתו, את הנצחת מדיניותו ואת השקפת העולם האישית שלו. כנסת, מפלגה, ממשלה, ציבור? הצחקתם אותו. למדינת ישראל אין אינטרסים – מדינת ישראל היא נתניהו ונתניהו הוא מדינת ישראל. קבלו את גרסת שנות האלפיים של "המדינה זה אני". הוא לא ייתן לאלף עובדים במשרד להפריע לו במלאכת ההריסה.
ומילה אחת לאנשי השב"כ שהשתתפו בפארסה הפשיסטית: זה התחיל בשמאלנים, המשיך בסתם מפגינים, הגיע למשרד החוץ, וקצת לפני שהוא יחסל את כל הג'ינג'ים, יעשה הבוס נקיון בשירות המסואב שלכם. ואז איש לא יעמוד לצדכם. תשאלו את שומרי הסף. אתם, שמעלתם באמון הקולגות שלכם ואפשרתם לריבון לרמוס את זכויותיהם – לא ידעתם להגיד לא. מילה אחת פשוטה וברורה: לא. עד כאן. זה לא התפקיד שלנו. אתם אחראים בדיוק כמו השלטון לרמיסה של זכויות האזרח הישראלי. אבל אחרי צפייה בשומרי הסף, זה כנראה לא אמור להפתיע. אחרי הכל, רמיסת זכויות זה הצד החזק של הארגון שלכם. אתם אנשים שמצייתים לפקודות. מקיימים הוראות.
וכמובן… אסור להשוות.
אובד חוץ
4 ביולי 2013 @ 12:02
בהנחה שהנתונים שמסרת הם נכונים, לא נותר לי אלא לברך על החלפת אנשי מפתח במשרד החוץ, ולו רק לזמן קצר. עבדתי עם מספר אנשים בכירים במשרד בשנים 2007-2009 וזכיתי לראות את הטימטום, ההפקרות הארגונית, הסנוביזם והרמה הנמוכה להפליא של עובדים רבים. באפילה הזו היו מספר כוכבים שבקושי הצליחו לנצנץ בתוך החור השחור הזה, ורק בזכותם משרד החוץ איכשהו מתפקד, לדעתי. אחת הסיבות היא שבכירי המשרד לא רואים עצמם כ- civil servants אלא קובעי מדיניות. כאשר לבוס יש מדיניות שאינה דומה לזו של מר"צ, הם מחבלים בעבודת המשרד ובוגדים בתפקידם.
לכן טוב עשה מי שנבחר באופן דמוקרטי לנווט את המדינה כאשר הבהיר בצורה ברורה שיש קוים אדומים שלא יתן שיחצו אותם. זה לא פאשיזם, זה צעד למניעת אנרכיה וליצוב שלטון החוק, גם אם נאמני הסמרטוט האדום לא מבינים שמדובר ישום בפועל של עקרון שוויון בפני החוק.
לענין הערתך על הסרט "שומרי החומות" – העריכה המגמתית שלו הפכה את רוב הדוברים בו לטמבלים שמאלנים, וחלקם אף לשקרנים. אני מניח שכל כך התלהבת מן הפרקים שהוצגו שלא טרחת לצפות בדיון שלאחר הצגת הסרט, דיון שבו נחשף פרצופו האמיתי של העורך המגמתי כמו גם פרצופם האמיתי של חלק מן הדוברים.
למשל – כרמי גילון כתב בתזה שלו לתואר שני נבואות שחורות על הימין הקיצוני, תזה שמבוססת על הרהורי לב במקום על עובדות. כשהגיע לתפקיד ראש השב"ק ולא מצא ארגוני ימין קיצונים שמתכננים מהפכות, הוא יצר אחד יש מאין. ארגון איל בראשות הסוכן "שמפניה". בסרט העקום הזה גילון מיוצג כאילו התברך בכושר נבואה. אמור לי מי נביאך ואגיד לך מה צבע אמונתך…
סיגל גליל
28 ביוני 2013 @ 12:14
מאמר חשוב, עם הרבה חומר למחשבה. על המשטר שבו אנו חיים.
תודה עמית על הארת העיניים.
ענת, אלטנוילנד
28 ביוני 2013 @ 0:50
כל הכבוד על המילים המדויקות. ועל הפניית המבט לנושא שיתוק מערכות החוץ, ע"י הממשלות, שהולכות יותר ויותר לכיוון הפאשיזם.
מעניין היה לקרוא דו"ח (בטח יש כזה איפשהו) שמשווה פרמטרים בתחום מערך החוץ לאורך השנים – צריך לזרוק את הכפפה הזו לאישתון נראה לי.
וגם עולה המחשבה, שאולי מדי פעם כדאי לעשות רפורמות בתחומי סיקור של עיתונאים, כי הם קבועים כבר די הרבה שנים. ואילו המציאות משתנה.
למה בעצם אין כתב לענייני חוץ, ולעומת זאת יש כתב לענייני ביטחון?
הממשלה האחרונה עשתה צחוק מוחלט מהפורמט של תיקי ממשלה. לכאורה הקטינו את מספר השרים ומאידך עיקרו משרדים רבים ממהותם.
בעיקר זה נעשה עם תחום החוץ, שפורר לגורמים עד לכדי העלמתו בפועל – שאתה מצביע עליה.
ובתחום הכלכלה, שחולק בין משרדים שונים בצורה מאד מוזרה.
האם לא ראוי שבמקביל תהיה חלוקה מחדש, או סתם ריענון, של תחומי סיקור בעיתונות?
עמית מנדלזון
28 ביוני 2013 @ 15:04
זה לא עובד ככה, זה כמו שנגר לא יכול להיות סנדלר, ומצד שנו את מציגה קושיה לעיתון הלא נכון נסי את עמוס שוקן או נוני מוזס
עובד משרד החוץ
27 ביוני 2013 @ 17:06
תודה עמית. קול צלול של אמת בים של ספינים ושקרים.
זמבלה ציבל
27 ביוני 2013 @ 8:09
מאמר דעה אמיץ של אדם אמיץ! כל מילה בסלע!
חזרנו לימי קום המדינה של בן גוריון ומפא"י ההיסטורית, שבהם אחד מתפקידיו העיקריים של השב"כ היה לעקוב ולהכין תיקים על ראשי מפ"ם (המפלגה השותפה לקואליציה עם מפא"י, שהייתה "שמאלנית" מדי לטעמו של בן גוריון, למי שלא זוכר).
רק שהיום השימוש במשטרה הפוליטית המכונה שב"כ הוא בסגנון הימין – ללא גבולות, ללא בושה, בדורסנות, בחזירות, ולמטרה אחת בלבד – לשמר את שילטונו של לוחך פנכת ההון נתנייהו ואת חזירות ההון. לא מתאמצים להציג אפילו מראית עין של הגנה על אידאולוגיה כלשהי.
ולמי שרוצה להגיב [email protected]
צדוק התקוה
27 ביוני 2013 @ 21:00
בן גוריון לא סתם עקב אחרי מנהגי מפ"ם
מפ"ם הקימה מחתרת חמושה בתוך צה"ל ובקיבוצים, במטרה לקדם בזרועות פתוחות צבא סובייטי אם יתקרב לארץ. תכננה גם למנוע בכוח הנשק עליית הימין לשלטון, אפילו ייבחר בצורה דמוקרטית. היו במפ"ם אף שקראו לתפוס את השלטון בכוח ולהעמיד את בן גוריון לדין ל הדרך בה ניהל את המלחמה.
בתוך הקלחת הזו פעלה ברית המועצות באמצעות מרגלים, סוכנים מושתלים או מגויסים וסוכני השפעה. המפורסם בהם הוא ישראל בר שהגיע לצמרת הבטחונית (הוא קיבל לשכה בסמוך ללשכתו של בן גוריון). הוא נידון ל-15 שנות מאסר ומת בכלא.
מרגל ידוע אחר הוא אהרון כהן, אישיות מרכזית במוסדות מפ"ם, מזרחן שהואשם והורשע במסירת מידע לסוכן זר ונידון באינסטנציה הראשונה לחמש שנות מאסר.
לאחר מותו נתגלה כי משה סנה – שהיה ראש המטה הארצי של ההגנה ופנה שמאלה עד שהגיע למק"י – מסר מידע לברית המועצות.
אמנון לורד מעלה את הסברה שהדרך המוזרה בה הגיע סנה ארצה מעלה את החשד שהיה סוכן מושתל עוד כשהיה כלפי חוץ "ציוני כללי". אותו חשד הוא מעלה כלפי נתן פרידמן ילין חבר מרכז לח"י. (לורד מתבסס על מחקר שערכו גדעון רמז ואיזבלה גינור).
מה שמחזק את החשד לגבי ילין מור, בין היתר, הוא רצח קצינים פולנים בירושליים בתקופה בה עדיין לח"י פעל בירושלים. החשד הוא שהרצח בוצע בידי לח"י והוא שרת מטרה סובייטית.
איסר הראל, ראש השב"כ והמוסד (שאבנרי כינה "מנגנון החושך") נאלץ לסלק מחלקה שלמה מן השב"כ של אנשי מפ"ם. הוא ניהל מעקב שכלל האזנות לראשי מפ"ם.
http://www.zeevgalili.com/1999/06/24
http://www.zeevgalili.com/2011/01/13095
גל א
27 ביוני 2013 @ 0:17
כשהשמאל חגג על פיצוץ גולגלות של מפגיני ימין..
אתה יודע איך זה ממשיך. אבל זה לא תירוץ, זה פסול וזה פסול.
עמית מנדלזון
27 ביוני 2013 @ 2:02
איך הגענו לחגיגה על שבירת גולגלות ימין ושמאל וכו… מדובר בשבירת שביתה של עובדים על ידי גוף בטחוני. יענו דיקטטורה צבאית אם תרצה
גל א
27 ביוני 2013 @ 14:14
הבינו-T, אבל תחשוב, איך הגענו שהשלטון מרגיש בטוח לנהוג ככה. כשפוליטיקאי ימין שותקים מול מה שקורה בהפגנות ימין (לדעתי , מפחד מה שיכתבו נגדם בעיתוני וערוצי), מה אתה חושב שיקרה לשמאל? ולמה "כלב השמירה" שתק אז, ומה נזכר להתעורר עכשיו?
עמית מנדלזון
27 ביוני 2013 @ 19:37
כלב השמירה שותק נקודה, בגלל זה הקמנו עיתון, העיתונות המסורתית שתמיד היתה ימנית עכשיו איננה ימנית ולא שמאלנית היא סתם אוסף של קרנפים, מצד שני כאן לא מדובר בהפגנות כאן מדובר בשימוש בכוחות הביטחון לחיסול סכסוך עבודה ואין לזה תקדים וגם אין לזה קשר לימין ושמאל
צדוק התקוה
26 ביוני 2013 @ 18:39
אהבתי את התגובה שלך"אחרי הכל, רמיסת זכויות זה הצד החזק של הארגון שלכם"נו ברצינות רמיסת זכיות של מי של מחבלים שמפוצצים אוטובוסים של מחבלים שחודרים לבית ושוחטים משפחה [הטבח באיתמר]
עמית מנדלזון
26 ביוני 2013 @ 20:26
אני מניח שאתה מסרב עקרונית לצפות בסדרה "שומרי הסף" כדי שחס וחלילה האמת לא תתגלה לעיניך, אין שכל אין דאגות
צדוק התקוה
27 ביוני 2013 @ 20:42
עמית התגובה שלך לא ענינית אתה מדבר על רמיסת זכיות שאלתי אותך של מי של רוצחים אלה וזכיות לא הולכים ביחד ובקשר אין שכל אין דאגות עדיף שאני לא יענה לך………………. וכן ראיתי את הסדרה האם את הזכיות להפצה קנו חיזבאללה או החמאס?
עמית מנדלזון
27 ביוני 2013 @ 20:51
אז אתה טוען שכל ראשי השב"כ שמתראיינים בסדרה משקרים ? יענו לא היה ולא נברא וראשי השב"כ מקשקשים ???
רות ריבק
30 ביוני 2013 @ 16:56
עמית, ממתי מי שעסוק בשקר עצמי כל הזמן מסוגל לזהות שקרים של אחרים? מכאלה, כגון הצדוק הזה ודומיו אין הרי לצפות למודעות עצמית ושינוי
אובד חוץ
4 ביולי 2013 @ 13:37
כן, הרבה מן הנאמר בסרט לא היה ולא נברא. למשל, האמנזיה לכאורה שלקה בה עמי איילון בענין פגישות הכנה ל"שיחות שלום" הופרכו על ידי מספר מתדיינים בתוכנית שהתקיימה לאחר הקרנת הפרק האחרון בסדרה. עוד דוגמה לשקר ועזות מצח היא הצגת כרמי גילון כמי שניבא את הופעת תאים מהפכניים ימנים קיצונים. את התזה שלו, בה הוא מפתח את הרעיון, הוא ביסס על הרהורי לב והתעלמות מפרטים ידועים כאשר אלה לא היו לרוחו (קראתי את התזה, היתן למצא אותה באונ' חיפה). הלזה יקרא עבודה אקדמית? לזה קוראים מדע בדיוני. אחרי שנים, כראש שב"כ הוא לא מצא אירגונים כאלה. מה, הוא טעה טועה ומטעה? מה פתאום. אז הוא יצר בכספים שלך כמשלם מיסים "ארגון טרור יהודי" יש מאין, העמיד בראשו סוכן שב"כ וניסה (בלי הצלחה של ממש) לגייס "ימנים קיצונים". בסרט מציגים זאת ככושר נבואה. נו, באמת…
אך בגלל שהסרט ה"דוקומנטרי" הזה מדבר את הזיותך בשפה שאתה מסכים עימה, אתה משתמש בו כאילו היה אורים ותומים. עזוב אותנו מהזיות שמאלניות סהרוריות. כשתפסיק לעשן חומרים שהם חוקיים רק בהולנד ותחזור לארץ ישראל פיכח, אולי יהיה טעם והגיון במה שתייצר דרך המקלדת. בהצלחה לך.
עמית מנדלזון
4 ביולי 2013 @ 13:45
ושוב אתה מתעלם מהנושא,,, שבירת שביתה על ידי כוחות הביטחון !!! זו פגיעה ברמה הכי גבוהה בזכויות של עובדים כל העובדים שמאלנים וימניים כאחד
זיו טרנר
26 ביוני 2013 @ 17:20
אסור להשוות. אתה שמאלני!!
עמית מנדלזון
26 ביוני 2013 @ 17:29
שיט, עלית עלי
זיו טרנר
26 ביוני 2013 @ 19:23
תמיד חשדתי
עמית מנדלזון
26 ביוני 2013 @ 20:30
ואני חשבתי שהצלחתי להסתיר את זה טוב
רות ריבק
30 ביוני 2013 @ 16:50
עמית, הצחקת אותי עד דמעות בתגובתך מה-26/6/2013