Skip to content

ב-25 שנה עלה מספר התיירים ב-110% והלינות במלונות רק ב-15%

בוועידה השנתית של חברי לשכת מארגני התיירות הנכנסת, המביאים לישראל את התיירות הקבוצתית, הובא ניתוח מדוע הולך וקטן מספר התיירים שעושים שימוש במלונות ישראל. בין הסיבות: עלייה בתיירות היום, רכישת דירות על ידי תושבי חוץ וכן לינה ברשות הפלסטינית, בה עולה לילה לתייר בקבוצה 25 דולר לחצי פנסיון, לעומת 75-80 דולר במלון ישראלי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
צליינים בויה דולורוזה בירושלים. חלקם מעדיפים ללון בבית לחם ולבקר בירושלים עיר הקודש במשך היום. (צילום: משרד התיירות)
צליינים בויה דולורוזה בירושלים. חלקם מעדיפים ללון בבית לחם ולבקר בירושלים עיר הקודש במשך היום. (צילום: משרד התיירות)

איפה התיירים? בוועידה השנתית של חברי לשכת מארגני התיירות הנכנסת שהתכנסה הבוקר במלון דן בתל אביב, מנסים לתת תשובה לעובדה שאין הלימה בין נתוני התיירות לבין הלינות במלונות ובין היקף התיירות לבין השפעתה על העסקים בפריפריה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בתיירות הנכנסת בשנים האחרונות, מציגים פער בין הגידול בתנועת התיירות הנכנסת לישראל, לבין הגידול בלינות תיירים. לפי הנהלת לשכת מארגני התיירות, היו"ר שמואל מרום והמנכ"ל, עמי אתגר, הנתונים שנאספו ונבחנו בלשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, מעלים כי פערים אלו נובעים משינויים במגמות התיירות לישראל, במגמות תיירות בעולם, בסיסי נתונים שאינם נלקחים בחשבון על ידי הלמ"ס ושינויים בתשתיות התיירות בישראל כמו העובדה שחלק מלינות התיירים זולגות למקומות אכסון שאינם כלולים בבסיס הנתונים של לינות התיירים המתקבלים מבתי המלונות. תיירים לנים גם במלונות בוטיק קטנים, בעיקר בתל אביב ובירושלים. בנוסף, נעשה שימוש בצימרים כפריים ברחבי הארץ ובעיקר בגליל, כמו גם בצימרים עירוניים. בבסיס הנתונים של הלמ"ס לא נכללות, למשל, גם אכסניות נוצריות וחדרים בקיבוצים.

מעדיפים ללון בדירות על פני מלונות יקרים

בסוגיית הקטנת משך השהות של תיירים במלונות בהשוואה לכניסות, מגלה הנהלת מארגני התיירות, כי אם בשנת 1987 עמד מספר התיירים לישראל על כ-1.4 מיליון ומספר הלינות עמד על כ-8.5, מספר הלינות לתייר מסך התיירים עמד על 6.2. ב-2012, היה מספר התיירים 2.8 מיליון ומספר לינות התיירים היה 9.7 מיליון, כך שמספר הלינות לתייר עמד על 3.3 בלבד.

כמו כן, על פי הנתונים, הגידול במספר המבקרים – מושג המתייחס לכאלה שהם תיירי יום ונמצאים בישראל פחות מ-24 שעות, בתוספת התיירים, שלנים לפחות לילה אחד בארץ – היה 130%. מספר התיירים שכן שהו בישראל יותר מ-24 שעות עלה ב-110%, בעוד הגידול בלינות בבתי המלון בתקופה זו היה 15% בלבד.

אוניית קרוזים בנמל חיפה. ב-2012 הגיעו בקרוזים יותר מרבע מיליון תיירים, שאמנם סיירו בישראל, אך חזרו לישון באוניה. (צילום: נמל חיפה)
אוניית קרוזים בנמל חיפה. ב-2012 הגיעו בקרוזים יותר מרבע מיליון תיירים, שאמנם סיירו בישראל, אך חזרו לישון באוניה. (צילום: נמל חיפה)

בין הסיבות לנתונים אלו מונים בלשכה גידול משמעותי של מבקרי היום, ובהם תיירות הקרוזים (התיירים ישנים באוניה ולא במלונות בארץ), תיירות יבשתית – התיירים נכנסים דרך מעברי הגבול עם ירדן ומצרים וחוזרים דרכם עם ערב, ותיירות אווירית מטורקיה ומקפריסין, שאף היא חוזרת למדינות אלה בלי להעביר לילה בישראל.

ב-1987 הגיעו לישראל כ-140 אלף מבקרים על אוניות קרוז והתיירות היבשתית והאווירית לא היתה קיימת כלל. ב-2012 הגיעו 253 אלף מבקרי קרוזים, 294 אלף מבקרים דרך מעברי גבול יבשתיים ו-89 אלף מבקרים מטורקיה ומקפריסין, ובסך הכל – 838 אלף מבקרי יום. כלומר, גידול של 457% בתנועת תיירות היום שאינה לנה בישראל, לעומת כ-110% במספר התיירים בתקופה זו.

מארגני התיירות סבורים שהיקפי התנועה היבשתית והאווירית משקפים את המחירים הנמוכים במדינות האזור, שבעטיין מעדיפים התיירים ללון במלונות שם ולהגיע לביקור יומי בירושלים כיעד תיירות ייחודי בארץ הקודש.

לכך נוספה התופעה של רכישת דירות בישראל על ידי תושבי חוץ. לפי הערכה, מאז 2005, נקנו למעלה מ-20 אלף דירות על ידי תושבי חוץ וסך כל הדירות של תושבי החוץ עומד על כ-30 אלף. הדירות הללו ממוקמות בירושלים, בתל אביב, בהרצליה, בנתניה, באשדוד ובאשקלון והשימוש בדירות נעשה על ידי בעלי הדירות וכל בני המשפחה. כמו כן חל גידול עצום במספר התיירים ממזרח אירופה שלנים אצל קרובי משפחה וחברים.

מגמות נוספות שמשפיעות על ירידה במספר הלינות במלונות הן מגמה בתנועת התיירות בעולם לצריכת יותר מנסיעות לזמן קצר יותר בכל נסיעה, והשפעת המשבר הכלכלי בעולם, המלווה בהתחזקות השקל והתייקרות ישראל כיעד תיירות. זאת לצד מגמה עולמית לביקוש של לינת תיירים בדירות, שמחיריהן זול ממחירי המלונות.
נתון נוסף הוא התיירות העסקית, שמגיעה בדרך כלל לכ-2-4 לילות בלבד, כאשר עיקר התיירות העסקית מתרכז בתל אביב ובהרצליה והינו אחת הסיבות לתפוסות הגבוהות של המלונות בערים אלו.

התיירות לרשות הפלסטינית בעלת פוטנציאל לצמיחה כלכלית

מתחרה רצינית למלונות ישראל היא הרשות הפלסטינית בכלל ובית לחם בפרט. בבית לחם יש כ-3,000 חדרי מלון בתפוסה של 60% עם ממוצע של 1.5 לינות לחדר, כך שמדובר על כמיליון לינות בשנה של קבוצות תיירים שהיו יכולות להיות לקוחות של מלונות ישראליים.

תיירים בבית לחם. קשה להתחרות במחירי המלונות בה. (צילום: ויקימדיה)
תיירים בבית לחם. קשה להתחרות במחירי המלונות בה. (צילום: ויקימדיה)

המחירים בית לחם נמוכים ביותר: המחיר לסוכן של קבוצת תיירים יכול לנוע סביב 25 דולר לחצי פנסיון (ארוחת בוקר וארוחה נוספת) לעומת כ-45-50 דולר במזרח ירושלים וכ-75-80 דולר במערב ירושלים.
"התיירות לרשות הפסלטינית מייצגת תחום עם פוטנציאל לצמיחה כלכלית עתידית", נכתב בסקירה של לשכת המארגנים, "וקיימות תוכניות פיתוח של תשתיות אכסון ברשות, הנתמכות על ידי גורמים בינלאומיים".
לכך מיתוספת התעצמות תחרות בין מארגני תיירות ישראליים למארגני תיירות במזרח ירושלים ובבית לחם.

תחרות עם השכנים

לפי מארגני התיירות, מספר התוכניות לתיירים המשולבות עם ירדן גדל בעיקר בגלל האטרקטיביות של פטרה, לאחר שנבחרה כאחד משבעה פלאי עולם בתחום התיירות.

תוכניות משולבות גורמות להקטנת מספר הלינות בישראל של התיירים המגיעים לארץ בתוכניות אלה. עוד הם צופים כי התחרות בין אילת לעקבה תלך ותגבר, כן תגדל התחרות בין ים המלח בצידו הישראלי לזה בצד הירדני וכך גם התחרות בין ירושלים לבית לחם.

הנהלת הלשכה ערכה השוואת התפתחות התיירות בין השנים 1971-2011 באגן המזרחי של הים התיכון, ממנה עולה כי לירדן, למשל, הגיעו בשנת 1971 170 אלף תיירים ובשנת 2011 הגיע מספרם כבר ל-3,9 מיליון – עלייה של 2.320%. בישראל היו ב-1971 615 אלף תיירים וב-2011 הגיע מספרם ל-2,8 מיליון – עלייה של 450%.

בטורקיה חלה באותן שנים עלייה של 7.300%, כשצמחה מ-495 אלף תיירים ב-1971 ל-34 מיליון ב-2011.
במספר חדרי המלון חלה בירדן בשנים אלה עלייה של 665% ל-23.5 אלף חדרים ובמצרים עלייה של 2.100% ל-209 אלף חדרי מלון. בישראל חלה עלייה של 279% ל-47.4 אלף חדרים.

לפי לשכת מארגני התיירות, התיירות הקבוצתית מונה כמיליון תיירים בשנה מתוך 2,9 מיליון התיירים ומספקת 6,5 מיליון לינות לעומת 8,5 מיליון לינות של תיירות הפנאי ו-2 מיליון של תיירות בודדים.
לסיכום, טוענים מארגני התיירות, כי רק באמצעות תיירות קבוצתית המסיירת בארץ, ניתן לנצל את מקומות האכסון הקיימים ברחבי ישראל ולהשיג בטווח הקצר את היעד של ארבעה מיליון תיירים ו-12 מיליון לינות.

מקור: לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל
מספרי התיירים לישראל ולמדינות השכנות. מקור: לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

1 Comment

  1. מעוז ינון
    27 ביוני 2013 @ 8:56

    הכל נכון ומדויק מלבד הסיכום:"כי רק באמצעות תיירות קבוצתית המסיירת בארץ, ניתן לנצל את מקומות האכסון הקיימים ברחבי ישראל ולהשיג בטווח הקצר את היעד של ארבעה מיליון תיירים ו-12 מיליון לינות."

    רק התמקדות בתיירות בודדים היא המפתח לתעשיית תיירות משגשגת וברת קימא. 65 שנה שאנו מתמקדים בתיירות הקבוצתית וכפי שהמאמר המצויין מראה נשארנו מאחור יחסית להתקדמות המדהימה שלת מדינות האזור. אולי הגיע הזמן להחליף דיסקט ולנסות משהו קצת אחר?

    בנוסף אם נשכיל לראות במזרח התיכון יעד תיירותי אחד ויחד עם הקולגות שלנו ברשות הפלסטינית, ירדן ומצרים נעבוד על מיתוג האזור כולו כיעד אטרקטיבי ובטוח נוכל להגדיל את העוגה ולא לריב על כל פרור או תייר.

    יעד של ארבע מליון תיירים – הרי מארגני לשכת התיירות טוענים מעצמם שהמספר איננו חזות הכל וכי אם יהיה מדובר בתיירות יום או קרוזים לא נתרום הרבה לכלכלה הישראלית אז מדוע לא לחשוב על יעד או עדיף חזון מרחיק לכת קצת יותר?

    קיץ קריר לכולם ותודה לעירית על הכתבה!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן