ה-OECD פרסם ביום חמישי השבוע נתונים השוואתיים בין ישראל לבין 34 המדינות החברות בארגון. מהדוח עולה כי תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית ואחוזי תמותת התינוקות נמוכים, אך מצב מערכת הבריאות חמור, יחסית לשאר מדינות ה-OECD, הן ברמת ההקצאה הלאומית לבריאות והן מבחינת התשתיות. ישראל הצטרפה כחברה מן המניין לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) ב-7 בספטמבר 2010.
להלן עיקרי הממצאים:
אוכלוסייה ומצב בריאות:
אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב- OECD. אחוז בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 10.0 אחוז לעומת 15.4 שהוא הממוצע במדינות ה-OECD.
אחוז הילדים מתחת לגיל 14 בישראל הינו 28 אחוז והוא השני בגובהו בקרב מדינות ה- OECD.
היחס בין שתי קבוצות הגיל הנ"ל (עד 14 ומ-65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגיל 15-64) מבטא את מה שמכונה "יחס תלות" – היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 61.8 אחוז – והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.
תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD – בישראל 79.9 לעומת ממוצע של 77.3 – והינה הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כחצי שנה (83.6 בישראל לעומת 83.1). תוחלת החיים של הנשים בישראל היא במקום ה-13 בקרב מדינות הארגון.
שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בשנת 2011 על 3.5 פטירות לאלף לידות לעומת 4.0 בממוצע בקרב מדינות ה- OECD. שיעור התמותה בישראל נמוך מבארה"ב ובריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, יוון ומדינות סקנדינביה. יש להדגיש כי בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.
תשתיות במערכת הבריאות
שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (מתחת לישראל רק שתי מדינות) ועומד על כ- 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.4 במדינות החברות ב- OECD. כתוצאה מכך ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, דבר המשתקף מנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית (בישראל 4.3 ימים, הממוצע בארגון – 6.5 ימי אשפוז) ושיעורי תפוסה גבוהים יחסית (ישראל 98 אחוז – הגבוה ביותר בארגון, לעומת 77 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון).
ארגון ה-OECD מציין לחיוב את שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל, הגבוה ביחס לממוצע ב-OECD 3.3בישראל לעומת 3.2 במדינות הארגון. עם זאת, חשוב לציין כי לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ב-OECD. זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת במדינות החברות בארגון.
שיעור אחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב-OECD והוא עמד בשנת 20110 על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב מדינות ה-OECD.
ההוצאה הלאומית על בריאות
- ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הינה נמוכה ביחס למדינות ה-OECD ועומדת על 7.7 אחוז, לעומת ממוצע של 9.3 אחוז במדינות החברות בארגון.
- אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון. בשנת 2011 היא עמדה בישראל על 60.8 אחוז בלבד לעומת 72.7 אחוז במדינות החברות ב-OECD.
- בחינה של שיעור האזרחים המבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים מראה כי ישראל נמצאת במקום השלישי בארגון בשיעור מחזיקי הביטוחים הפרטיים (שב"ן בקופות החולים וביטוחים מסחריים) עם שיעור של כ-80 אחוז.
שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה בתגובה לנתונים: "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדו"ח אנחנו בולטים לטובה, כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדו"ח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות – המגמות העולות בדו"ח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".
יו"ר השדולה לשוויון בבריאות בכנסת, ח"כ אילן גילאון (מרצ), התייחס לנתוני הדוח: "לא לחינם אנו מופיעים במקום השלישי מהסוף בשיעור מיטות האשפוז. תחום הבריאות אינו נמצא באמת בסדר העדיפויות הממשלתי: מצטלם הרבה יותר טוב ללהג בלי סוף על הפצצה האיראנית מאשר לדרוש תוספת כוח אדם ותקצוב תשתיות בתי-החולים". גילאון ציין כי "לא רק שההוצאה הלאומית בישראל נמוכה ביחס לחברות בארגון ה- OECD, אלא שהנגישות לשירותים רפואיים מוגבלת עד מאוד בפריפריה ובין אוכלוסיות שונות. למרות שמשרד הבריאות שם לו למטרה למגר את אי-השוויון בבריאות, הפערים עדיין חריפים עד מאוד".
ח"כ גילאון הוסיף כי "טוב להיות עשיר ובריא, מאשר חולה ועני בישראל. עדיף שנעבור לליגה לאומית, ונפרוש מהחברות המדומה בחבר מדינות ה- OECD לפני השיא השלילי הבא".
תגובת רופאים לזכויות אדם לפרסום הנתונים ההשוואתיים של ה-OECD: "הדו"ח משקף ממוצעים ובשל כך מסתיר את הפערים הגדולים בבריאות ובזמינות של שירותי בריאות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כך למשל תמותת התינוקות גבוהה יותר בקרב ערבים בהשוואה לתמותת תינוקות בקרב יהודים. למשל המחסור החמור יותר באחיות לנפש או במכשור רפואי בדרום הארץ בהשוואה למרכז.
ההשקעה בבריאות נמוכה בישראל בהשוואה למדינות אחרות וההוצאה הציבורית קטנה לאין שיעור בהשוואה למרבית המדינות. התוצאה היא שחיקה במספר המיטות וכוח האדם הרפואי לנפש אבל גם העמקה של אי השוויון בבריאות בשל התלות הגוברת בין הזכות לקבל שירותי בריאות בזמן סביר ובאיכות טובה לבין היכולת לשלם על כך. השקעה ציבורית נוספת בבריאות היא תנאי הכרחי להתמודד עם הישגיה הנמוכים של ישראל בחלק מהפרמטרים שהוצגו בדו"ח וכן צעד משמעותי בצמצום הפערים בבריאות".
לקראת פרסום ההודעה הכין המינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות עיבוד ייעודי ובו מספר רב של מדדים. הושם דגש על נתונים המשקפים הן חוזקות והן נקודות תורפה במערכת הבריאות הישראלית לעומת מדינות ה- OECD. בין השאר נכתב בדוח של משרד הבריאות, כי "בעשור האחרון כמעט לא נוספו מיטות אשפוז בישראל, דבר אשר הביא לירידה בשיעור המיטות ביחס לאוכלוסייה. חשוב לציין כי עוד טרם ההקפאה בפתיחת מיטות אשפוז חדשות. שיעור המיטות בישראל היה מן הנמוכים ביחס למדינות הארגון. בשנתיים האחרונות פתח משרד הבריאות מאות מיטות אשפוז חדשות. גם בשנים הבאות משרד הבריאות יפתח מאות מיטות אשפוז חדשות ברחבי הארץ". צעד זה, להערכת כותבי הדוח, יביא לבלימה בירידה בשיעור מיטות האשפוז בישראל.