בזיכרון הלאומי הקולקטיבי זכור דוד בן גוריון בשני מצבים: האחד, כשהוא "מכריז בזאת על מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" בעת הכרזת המדינה בבניין "הסוכנות היהודית", והשני – כשהוא מצולם עומד על ראשו בחוף הים. בפעם הראשונה בזכות עצמו, בפעם השנייה, בעיקר בזכות טיפוליו של משה פלדנקרייז.

בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מופקד תיעוד מרתק – כתביו ויומניו המקוריים של "הזקן", שהיה היוזם של הקמת הארכיון ביולי 1948. בתוכו נמצאת פה ושם התייחסות לשיטת פלדנקרייז. תיעוד זה משקף את הקשר המיוחד ואת ההשפעה שהיתה לאותו איש מיוחד וקצת מוזר, משה פלדנקרייז, על מנהיג המדינה, שהכיר אותו באמצעות המדען אהרן קציר, כמו גם על אנשים נוספים בצמרת המדינית-בטחונית. בנוסף ישנו תמליל הראיון שנעשה עם משה פלדנקרייז בשנת 1976, באדיבות ארכיון בן גוריון בנגב.

ביומניו של בן גוריון פזורים התייחסויות לנושא הטיפולים והשפעתם עליו ועל אחרים, ולנושאים שעליהם שוחחו בזמן התרגול/טיפול. כך למשל מזכיר בן גוריון ביומנו מתאריך 4.1.1957: "פלדנקרייז שוב בא ליישר את שריריי, ואמר שאחרי 30 שיעורים הוא בטוח שארגיש בתוצאות". בהזדמנות אחרת, כותב בן גוריון (18.2.60) :" בשעת התרגיל סיפר לי פלדנקרייז על ספר מקורי ומעניין של מהנדס חשמל בריטי ר. קופ. הוא מוכיח לדבריו שאין חומר, אך גם אין רוח…"  ובן גוריון הסקרן, ביקש כמובן עותק של הספר. במקרה אחר, כמה שנים אחר-כך, ב-14.8.1962, הוא מציין: "ד"ר גולדמן סיפר על פלדנקרייז, בשני טיפולים תיקן את צווארו".

ספטמבר 1957, מלון השרון

דוד ופולה מבלים חופשה ארוכה במלון השרון בהרצליה, שם העסיק עצמו המנהיג מעט בענייני המדינה, אך בעיקר התרכז במנוחה ובקריאה. ככזה שסקרנות הייתה לו טבע שני, התעניין לא רק בפוליטיקה, בקורותיהם של מצביאים וכיוצא באלה ענייני צבא וביטחון, אלא בכל מיני ענייני פילוסופיה ואזוטריה הקשורים לגוף-נפש. בכך הקדים בן גוריון את זמנו בכמה עשרות שנים עם עניין הניו-אייג', הנפוץ היום כל כך.

במכתב שכתב לבתו רננה ממקום הנופש ב-28.9.1957 הוא משתף אותה בהתעניינותו בנושא גוף-נפש ובמהותן של תורות הודיות כדוגמת היוגה. בין היתר, הוא מזכיר את פלדנקרייז, כבר אז מטפלו האישי: "הגעתי תחילה ליוגה ע"י הטיפולים של פלדנקרייז, כי הדבר הראשון שיוגה מלמד הוא שלטון מלא של האדם על גופו ועל כל אבריו…וע"י כך להתמזג עם ברהמא…"

בהמשך מצטנע בן גוריון ומוסיף: " אין בדעתי לעשות דברים אלה (התעמקות ביוגה) – אני מסתפק בעמידה על הראש כל בוקר, אבל יש לי עניין להבין מה פשרה של 'תורה' זו, מניעיה ותכליתה".

באותה הזדמנות שלעיל, ב-15.9.1957, עשה ראש הממשלה הצגת תכלית בחוף הים       וצולם ע"י כתבים כשהוא עומד על ראשו. בכל העיתונים הופיעו אז הכותרות: "ראש הממשלה עומד על הראש", "בן גוריון מבצע תרגילי יוגי", והרי התמונה המפורסמת.

"אני מרגיש ברכת כישרונו  וידיעותיו על עצמי ובשרי"

ככל שלמד המנהיג להכיר את פלדנקרייז ולהתנסות בשיטתו, כך הרבה לעסוק בה, להמליץ עליה במכתביו ולהתייחס אליה ביומניו. בהתכתבות בין בן גוריון לחבר ראובן י. משתף המנהיג את הכותב באמונתו ביעילות השיטה של פלדנקרייז, ואף מדגיש בשפתו הנמלצת והתנ"כית: "…אני יודע על כמה מקרים ש(פלדנקרייז) העלה ארוכה  לאנשים שכל הרופאים נתייאשו ממנו" ואף מוסיף "דיברתי עמו על הקמת מכון, וכשאפנה בעוד שבוע, אטפל בדבר".

במכתב אחר, אל א. כלב מניו-יורק (11.10.1957) ממליץ בן גוריון על השיטה ומשבח את יעילותה: "אני לגמרי תמים-דעים אתך על חשיבות 'התנועה הנכונה' והשלמות הגופנית, וגם יכולתו היחידה במינה של ד"ר פלדנקרייז בשטח זה. אני מרגיש ברכת כישרונו  וידיעותיו על עצמי ובשרי".

ב-11.5.1957 כותב "הזקן" ביומנו כי פלדנקרייז שתפו ברצונו להקים מכון תרגול והכשרה עפ"י שיטתו, שיכשיר בין היתר רופאים ומורים להתעמלות, וכי לצורך כך נחוץ תקציב.

בסופו של דבר, משוכנע בחיוניות השיטה ומלא רצון לסייע למטפלו הנאמן, צייד את משה פלדנקרייז בהמלצה בשפה העברית ובשפה האנגלית (28.8.1958) לצורך הקמת מכון לשיטתו בארץ.

כתבתה של אביבה לורי בעיתון "הארץ" 23.4.2012 לגבי פלדנקרייז, במלאת לו 100 שנה, מעלה כי נושא הקמת המכון, כמו גם ההכרה בשיטתו בארץ באותה עת, היו נקודות בעייתיות וכאובות. בארץ הצעירה של אותם ימים, שמהותה הישרדותי, שפתה כוחנית וגיבוריה מיליטנטיים מכורח המציאות, מקומו של "עוף מוזר" עם שיטה עדינה מעין זו לא יכירנו. למרות זאת, ולמרות שלא הוקם לבסוף מכון רשמי, היו לו קהל מעריצים ותלמידים, ושיטתו נחלה הצלחה בארץ ובעולם כולו, וכך עד היום.

שיטת פלדנקרייז ודיין

אשר להיחלצות השיטה "שלו" לעזרת עמיתים, מזכיר בן גוריון ביומנו ב-20.5.1958: "בערב באה אצלי רות דיין. משה מדוכא…יש לו גם כאבי ראש. סיפר לו על טיפולו של פלדנקרייז, שיש תקווה כי בחודשיים ירופא" (כך במקור).

בראיון המרתק שנעשה עם משה פלדנקרייז בארכיון בן גוריון, על הקשר בינו לבין המנהיג, מוזכר גם כן הטיפול במשה דיין. פלדנקרייז מספר: "את עמוס חכם (חתן התנ"ך העולמי) שלח אלי (בן גוריון), והוא הכריח גם את דיין לבוא אליי…"

ואז הוא מספר לאותו עמוס את עקרונות השיטה דרך הסיפור של משה דיין: "למשה דיין קרה אסון והוא איבד עין… בעין אחת לא יכולים לראות משני הצדדים שווה כמו בשתי עיניים … אחרי כמה זמן שמאבדים עין הדבר נעשה קשה… כאשר עין שמאל איננה הוא מוכרח  להפנות את העין הימנית, את הראש, קצת יותר שמאלה כדי שיוכל לראות בסימטריה… הוא התרגל למצב הנוח כשאינו יודע מה ערך תנועת הראש והעיניים ותראה מה קרה לו… המצב הזה של העין גורם לבעיות גב… כאבי ראש ועורף… לא זה החשוב בדיוננו, החשוב הוא שכיוון שדיין עדיין רמטכ"ל הוא יילך לבית חולים ויטפלו בו פרופסורים גדולים, ומה יעשו?"

בשורה תחתונה, טען פלדנקרייז בהסבר מנומק וארוך, שאילו היו מנחים את דיין מלכתחילה כיצד להתבונן עם העין הבריאה וכיצד להחזיק את ראשו נכון, כל הצרות הבריאותיות לא היו מתרגשות עליו.

שיטת פלדנקרייז וסיפורו של משה פלדנקרייז שזורים בסיפור חייו של בן גוריון. הם מביאים לידי ביטוי לא רק את ייחודה וחדשנותה של השיטה באותם ימים, אלא גם את ייחודו של בן גוריון האדם: ללא קשר לגיל או למעמד, תמיד הובילה אותו הסקרנות לחדש, למסתורי, בין אם מדובר בכיבוש השממה בנגב, ובין אם מדובר בשיטת תרגול וטיפול אזוטרית ושונה כשיטת פלדנקרייז. אמנם בשעתו לא קיבלה השיטה הכרה רשמית בארץ, אך ההקשר שלה למנהיג דגול כבן גוריון והמלצותיו החמות לגביה תרמו רבות להצלחתה ברחבי העולם, ומאוחר יותר גם כאן, בישראל.

ולהוכחה לכך, כמעט שלא יימצא בארצנו מתנ"ס או קאנטרי קלאב המכבד את עצמו, שאין בו חוג פלדנקרייז.

[related-posts title="עוד מאת נטלי שוחט"]

_____________________________________________________________________________
נטלי שוחט היא כותבת, עורכת, ארכיונאית ומידענית, בעלת האתר ערוך ומוכן