ישראל היא מעצמה בתחום החלל האזרחי. כך התברר בכנס החלל שנפתח היום. בפתיחת הכנס  נודע על מנהל חדש לסוכנות, מנחם קדרון. התקציב ענק, ויאפשר הגדלת תמיכה במחקרים אקדמיים בצד מחקרים יישומיים, שימנפו את היתרון היחסי של ישראל בתחום זה, לצמרת העולמית

מאת צבי זינגר

165 מיליון שקל יושקעו בתחום החלל האזרחי בשנתיים הקרובות. כך סוכם בין שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, ושר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ. הסכום שיועבר לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מיועד להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיות חלל שבהן קיים לישראל יתרון יחסי. כך נמסר היום במסיבת עיתונאים שהתקיימה לרגל כנס החלל השנתי, של משרד המדע והטכנולוגיה ושל מכון פישר לתעופה וחלל, ע"ש אילן רמון, שנפתח היום.במסיבת העיתונאים נמסר עוד על מינויו של מנחם קדרון, למנכ"ל החדש של סוכנות החלל הישראלית.

ההחלטה על הגדלת התקציב של סוכנות החלל היא תוצאת החלטתם לפני שנתיים של נשיא המדינה ושל ראש הממשלה, על מינוי צוות לגיבוש תכנית שמטרתה הפיכת ישראל לשחקנית בעלת משמעות בשוק החלל העולמי. החלטה זו הולידה את הדיונים בין משרד המדע לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, שבעקבותיהם הוחלט להשיק תכנית שעיקרה תמיכה במחקר ופיתוח בסיסי ויישומי וקידום שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום החלל האזרחי. הכוונה היא להגיע, באמצעות הגדלת תקציבי סוכנות החלל, ליעד מכירות של 5 מילארדי דולרים, בתוך חמש השנים הקרובות. המדובר על יעד מכירות של תעשיות החלל הישראליות – לשוק האזרחי.

תכנית החלל האזרחית תיושם בשנתיים הקרובות בהיקף כולל של 165 מיליון שקל ומטרתה להגדיל את היקף הפעילות של החברות הישראליות הפועלות בתחום החלל בשוק העולמי. במסגרת התכנית, תינתן תמיכה במחקר ופיתוח של חברות בינוניות וקטנות על מנת לסייע בתהליך צמיחתן ובנושאים שבהם ישראל מתאפיינת ביתרון יחסי. נוסף לתמיכה במחקר היישומי, תינתן תמיכה למחקר אקדמי בתחום החלל ולפרויקטים חינוכיים. כמו כן, מדגישה התכנית את התמיכה בשיתוף פעולה  עם מדינות מובילות נוספות בתחום לפיתוח לוויינים, מצלמות וטילים המשמשים לתצפית למטרות אזרחיות, לתקשורת ולחקר החלל.

 תכנית החלל האזרחית עתידה לסייע לקידום תעשיית החלל האזרחי בישראל ולהרחיב את היקף הפעילות בתחום. זאת, במטרה להציב את ישראל כשחקן משמעותי עולמי בתחום החלל האזרחי על ידי מינוף הניסיון והיתרונות הקיימים בתחום בישראל. יודגש כי כבר כיום ישראל היא אחת מתשע המדינות החברות במועדון החלל היוקרתי , המדינות היחידות בעולם שיכולות להציב לוויינים בחלל.

 "ההשקעה שעליה הוחלט היא רק שלב ראשון בתכנית החלל הישראלית שמקדם משרד המדע והטכנולוגיה" אמר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה מנחם גרינבלום. "ב-2013 תישקל הגדלה נוספת של התקציב בהתאם לפרויקטים ולתכניות לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות שעליהם אנחנו מתחילים לעבוד כבר היום".

מנחם קִדרון, שמונה למנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, הוא בעל תואר ראשון בהנדסה כימית מהטכניון. קדרון החל את דרכו בחברת רפאל בשנת 1972 כמהנדס ומפתח הנעה רקטית, שם התקדם לתפקיד ראש מנהלת וראש שטח מערכות הנעה ונפיצים ולאחר מכן לתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מנור וטכנולוגיות ברפאל. במסגרת עבודתו שהה שנתיים בארה"ב באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת ניו-יורק כדי לעבוד על פיתוח מבנים קלי משקל ושיטות לניצול פחם ליצור אנרגיה. בתפקידיו האחרונים בחברה  –  סמנכ"ל  בכיר וראש חטיבה, ומאז שנת 2009 ראש מִנהלת מערכות חלל – ניהל עסקית מערך בהיקף של כ-500 מיליון ₪ בשנה, היה אחראי על התכנון ארוך הטווח ומדיניות היחידה, ניהול המחקר והמשאבים, טיפוח התשתיות הטכנולוגיות, שיווק, פיתוח עסקי וייצוג הארגון בחו"ל.

בין הפרסים שקיבל במהלך עבודתו ברפאל: פרס רפאל על פיתוח מצטיין של מנוע "אזוב" ופרס רפאל על מילוי משימה למופת במסגרת צוות פיתוח מנוע "פופאי". קדרון נשוי ואב לבן ולבת. קדרון יחליף את מנהל הסוכנות הקודם ד"ר צבי קפלן שכיהן בתפקיד שבע שנים ופרש לגמלאות. המינוי החדש ייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר 2012.

שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, אמר במסיבת העיתונאים כי מטרת תוכנית העבודה של סוכנות החלל הישראלית היא להרחיב את היתרון היחסי של ישראל בתחום החלל האזרחי ולהציב אותה בקרב חמש המדינות המובילות בעולם בתחום. הסוכנות שואפת  להגיע לרמה של סוכנויות חלל מקבילות בעולם במטרה להגיע  תוך מספר שנים למצב שבו תחום החלל בהיבט האזרחי-כלכלי-מדעי של ישראל יהיה דומה למעמדה בתחום החלל הביטחוני.

לצורך מימוש מטרה זו, תשקיע סוכנות החלל את עיקר משאביה במחקר חלל באקדמיה; במחקר ופיתוח לוויינים קטנים וקלי משקל; בשיתופי פעולה בין-לאומיים ובגיוס יועצים ומומחים מיוחדים לעבודה בסוכנות. בין הפרויקטים שנמצאים בעיצומה של העבודה: פרוייקט הלוויין "ונוס" והמצלמה המולטי-ספקטראלית, בשיתוף עם צרפת, מחקר שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האיטלקית ופרוייקט משותף עם נאס"א.

פרוייקט "ונוס" הוא פרוייקט לתכנון ובנייה של מיקרו לוויין ישראלי-צרפתי, שמשקלו כ-200 ק"ג. בניית הלווין בתעשייה האווירית נמצאת לקראת סיום והשאיפה היא שהוא ישוגר ב-2014 וביצוע המשימה המדעית בו יימשך כשנתיים. במסגרת פרויקט זה מפתחים בחברת אלאופ הישראלית מטען ייעודי מדעי הכולל מצלמה מולטי ספקטראלית בעלת 12 אורכי גל שונים, תחנה קרקעית לקליטה ועיבוד תמונות מהלוויין ומטעד טכנולוגי הכולל מערכת הנעה חשמלית. המצלמה תורכב על גבי הלוויין ונוס ותשמש לזיהוי ואיתור זיהומים במים באזור הים התיכון.

המחקר המשותף עם איטליה כולל פיתוח מצלמה בעלת 250 אורכי-גל אשר תאפשר לזהות זיהומים וחומרים רעילים באוויר. הפרויקט אמור להסתיים השנה. חציו של הפרויקט ממומן על ידי איטליה וחציו על ידי ישראל.

הפרויקט עם נאס"א כולל שימוש בלוויין הישראלי קל המשקל TECSAR, שעליו תורכב מצלמה לצילום כוכב הלכת נגה.  בשל היותו של הכוכב מכוסה עננים רעילים, לא הצליחו עד כה לצלמו באמצעים רגילים. מצלמת מכ"ם מפתח סינטטי שפיתחו האמריקאים שוקלת כטונה מה שלא איפשר את שיגורה בשל משקלי הלוויינים הקיימים. ישראל ניצחה בשלב הטכני של ההצעה אך בשלב השיבוץ למשימות החלל לא נכנס לבסוף הלוויין הישראלי למשימה.  עם זאת, בסוכנות ובנאס"א שוקלים כעת לפתח במשותף לוויין מסוג זה.

בשנה שעברה נחתמו שני הסכמים בין-לאומיים משמעותיים: עם סוכנות החלל האירופית (ESA) ועם סוכנות החלל הרוסית. סוכנות החלל נמצאת במגעים גם עם עם ברזיל וקזחסטן לחתימה על הסכמים.

תכניות נוספות

•       הסוכנות הגישה מועמדות לאירוח כינוס החלל העולמי בישראל בעוד כשלוש שנים. באפריל יודיעו ראשי הארגון על המדינה שנבחרה לארח את הכינוס.  סוכנויות חלל מובילות הביעו את תמיכתן באירוח הכנס בישראל והכריזו על נכונותן להשתתף בו.

•       פרוייקטי מחקר בהתנעה – מכון ויצמן, הטכניון, SpaceIL

רקע ונתונים על תעשיית החלל בישראל ושוק החלל העולמי

•       תעשיית החלל בישראל מונה כעשרים חברות בענפים של פיתוח וייצור לוויינים, הפעלת לוויינים, מכירת שירותי תקשורת וחישה מרחוק ומכירת ציוד קרקעי.

•       דו"חות חברת המחקר Futron מהשנים האחרונות הראו שישראל נמצאת במקום השמיני בין המדינות העוסקות בחלל על פי מדד תחרותיות הנחשב מהימן.

•       עד היום הושקעו בתשתיות החלל בישראל כ-2 מיליארד דולר, חלקם בתשתיות פיזיות.

•       לישראל 13 לוויינים, תשעה מהם סובבים כרגע בחלל, מתוכם לפחות שישה לווייני תצפית ושלושה לווייני תקשורת. עד כה נרשמה  100% הצלחה של הלוויינים שכבר בחלל.

•       שוק החלל העולמי מוערך ב-250 מיליארד דולר. גודלו של שוק הלוויינים המסחרי לרבות האפליקציות הנגזרות ממנו הוא כ-120 מיליארד דולר, רובו לווייני תקשורת, וכ-2 מיליארד דולר מתוכו עבור מערכות חישה מרחוק. ניתוח שערך ב-2010 איל רוזנר, יועץ לפיתוח עסקי ששכר משרד המדע והטכנולוגיה, הראה שפוטנציאל השוק האזרחי לחברות הישראליות הוא כ-6-4 מיליארד דולר בשנה.