קלפי הטארוט עוצבו במקור לצרכי משחק, באירופה של סוף ימי הביניים. עם השנים הם שימשו כשיטה לחיזוי העתיד, והיום הם בעיקר משמשים ככלי להסתכלות פנימית לתוך הנפש לצורך התפתחות אישית ורוחנית. ד"ר יואב בן-דב, שיחזר חפיסת טארוט עתיקה, בת כ-250 שנה, באמצעותה יביא כאן סיפורים ורעיונות פילוסופיים אותם ניתן לבטא בשפת הטארוט

מאת: יואב בן–דב

אז מה הם קלפי הטארוט?
אפשר לענות תשובות שונות לשאלה הזו. אבל בשבילי, הטארוט הם ראשית כל יצירת אמנות מדהימה, מסתורית ומכשפת. לא יצירת אמנות כמו תמונה שמישהו צייר פעם וכעת היא תלויה על הקיר במוזיאון, אלא אמנות חיה שמתגלגלת בין צורות שונות בידיהם של אנשים רבים במשך מאות שנים, כשהיא משנה מדי פעם צורה ועוברת אבולוציה של ברירה טבעית, כאשר אנשים מעדיפים פרט כזה או אחר שמדבר אליהם יותר.

לא מוכרחים להאמין במיסטיקה כדי להתעניין בקלפי טארוט
מאז שהופיעו בצפון איטליה בתחילת הרנסנס, קלפי הטארוט שימשו לצרכים שונים – מאמצעי של משחק והימורים, שיטה של הגדת עתידות עממית, מערכת סמלים לפעילות וטקסים של מיסטיקה ומאגיה, וכיום גם כלי חשוב של ייעוץ והכוונה אישית. אבל כדי לשכנע את האנשים לשמור ולפתח את מערכת הסמלים העתיקה, הקלפים היו צריכים "להוכיח את עצמם" שוב ושוב – לגעת בנפשם של אנשים, לדבר אל רבדים עמוקים של רגשות ותחושות, ולגרום להם להעלות תכנים חבויים אל פני השטח.

לא צריך אפוא להאמין במיסטיקה כדי להתעניין בקלפי טארוט. אפשר לחשוב עליהם גם בשפה פסיכולוגית, כציורים המייצגים כוחות וגורמים הפועלים במעמקי הלא מודע האנושי. ואפשר פשוט לקבל את הקסם שבמעשה האמנות בלי הסבר, ולהניח לעצמנו ללכת שבי אחרי הציורים והתחושות שהם מעוררים בנו.

מערכת המושגים המדעית היא לא הדרך היחידה להתייחס למציאות
המפגש הראשון שלי עם קלפי הטארוט, לפני יותר משלושים שנה, שינה את חיי. הייתי אז סטודנט צעיר לפיזיקה, אבל לא הצלחתי להשתכנע שמערכת המושגים המדעית היא הדרך הנכונה היחידה להתייחס למציאות. את הקסם של קלפי הטארוט לא הצלחתי להבין, אבל גם לא הצלחתי להשתחרר מהדחף לחקור ולהתעמק בו עוד ועוד. שנים רבות ניסיתי לנוע בין שני העולמות – להיות מומחה אקדמי בפילוסופיה של המדע, ובמקביל לפתח את הגישה שלי לקריאת הטארוט – מול התנגדות מובנת של רבים מעמיתי באוניברסיטה. אבל בסופו של דבר, הקלפים ניצחו.

רק אחרי שעזבתי סופית את האוניברסיטה יכולתי להרשות לעצמי להיכנס להרפתקה הגדולה: ציור מחדש של חפיסת הטארוט המשפיעה והמוערכת ביותר. את החפיסה הזו הדפיס בשנת 1760 בעיר מרסיי שבצרפת אדם בשם ניקולה קונוור.

קונוור המשיך את המסורת העתיקה של סמלי הטארוט, אבל נתן לה ביטוי אמנותי מפותח יותר מקודמיו. החפיסה שלו נחשבת מאז המאה ה 19 כגירסה האותנטית ביותר של הטארוט המסורתי, ובחפיסה החדשה שהדפסתי ניסיתי לבטא משהו קרוב ביותר לפרטי הציורים ולכוונה האמנותית שלו תוך שימוש באמצעי הדפוס החדשים של ימינו.

בטורים הבאים אביא דוגמאות, סיפורים ורעיונות פילוסופיים שאפשר לבטא אותם בשפת קלפי הטארוט בגירסה המשוחזרת, שנקראת "טארוט CBD של מרסיי", וגם אוסיף עוד פרטים על קלפי הטארוט בכלל. אבל אולי כדאי לבטא את הדברים ראשית כל בשפת הקלפים עצמם. במהלך העבודה עליהם הדפסתי גירסה לנסיון, ואת הפריסה הראשונה ערכתי בה כדי לקבל אמירה על החפיסה החדשה.

יום הדין, הקוסם והכוהנת
הקוסם שהביא את כלי העבודה שלו בתיק ופרש אותם על השולחן נראה כבעל מלאכה, אבל הפנים הצעירות והמספר 1 מרמזים על התחלה. כך הרגשתי את עצמי: הבאתי איתי לתהליך ידע וכלים, וכעת אני מנסה לעשות איתם משהו בעולם חדש ולא מוכר של ציור, עיצוב והדפסה. הקלף משמאל מקבל את המבט ותשומת הלב, ואולי הוא מייצג את התהליך עצמו. הדמות בצבע תכלת שעולה מן האדמה, עם רמז לתחיית המתים הנוצרית, יכולה להיות החפיסה של קונוור ששוב מתעוררת לחיים בגוף חדש של צבע ונייר. האישה והגבר משני הצדדים יכולים להיות המאיירת והגרפיקאי שעזרו לי בעבודה. המלאך מלמעלה יכול לתאר את התחושה שליוותה אותי בנקודות מפתח, כאילו דרך העבודה אינה באה מההחלטות וההעדפות שלי. כביכול, משהו שבא מרוח הקלפים עצמם כיוון את העניינים כך שהדברים ייעשו בדרך זו ולא אחרת, ועשה זאת יותר טוב ממני.

הכוהנת מימין מייצגת את העתיד, אבל הכיסויים והמסך שלה מרמזים על אי ידיעה ומסתורין חבוי. אולי זו פשוט אי הוודאות של מה שיצא מזה: איך חפיסת הקלפים תיראה בדפוס, איזה תחושות היא תעורר אצל אנשים, ומה הם יעשו איתה. אבל אולי הספר שהכוהנת אוחזת בידיה הוא חפיסת הקלפים עצמה, שמוצגת בפני כל מי שרוצה לקרוא ולקבל ממנה רמז על מה שנמצא מעבר למסך.

ד"ר יואב בן–דב הוא פיזיקאי לשעבר, פילוסוף של המדע וקורא בקלפי טארוט

www.bendov.info