נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן: "האבטחה היא אחד המרכיבים שמייקרים את הלינה במלונות. פיתחו ענף משגשג, שתועלתו מוטלת בספק. הוא מעסיק עשרות אלפי אנשים במשק בתפקידים לא יצרניים, וגורע אותם מתפקידים אחרים, כשאנחנו משוועים לכוח אדם". המלונאים עולים להתקפה

מאת: עירית רוזנבלום

עלויות הנופש הגבוהות בישראל עולות בימים אלה על שולחנה של ועדה מיוחדת שמינה שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב. היעד שהציב לוועדה, הוא הורדת מחיר הנופש בישראל ב-25%.

אחד המרכיבים החשובים בחבילת הנופש הישראלית הם המלונות ומחיריהם. נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן, טען בנייר עמדה שהציג לא מכבר, כי המלונות בארץ משלמים בשנה קרוב למיליארד שקל עודפים, כתוצאה מיוקר המחייה ובשל תנאים ייחודיים לישראל, שלא קיימים במדינות אחרות. "לא די בכך שמחירי המזון והמשקאות, האנרגיה והמים, המיסים הגבוהים וכדומה תורמים לעלויות הגבוהות, הרי שגם רשויות השלטון קובעות תקנות ותקנים יצירתיים חדשות לבקרים, המשפיעים עליהן", הוא אומר ומבטיח שהוזלת העלויות תמשוך משקיעים שיבנו מלונות נוספים ויורחבו מלונות קיימים. כך, ניתן לצפות שהמחירים יירדו.

האבטחה כפרה קדושה

בין ההוצאות שמושתות על המלונות נמנים האבטחה והכשרות, שתי פרות קדושות שאיש לא מעז לנגוע בהן, ושתיהן תופחות וצומחות עם השנים. התאחדות המלונות  טוענת שסך עלויות האבטחה (כולל הכשרת כח אדם לאבטחה) במלונות מגיע לכ-180 מיליון שקל בשנה, המהווים 2.1% ממחזור המלונות. לדוגמה, עמדת ביטחון בפתח מלון, הפועלת 24 שעות ביממה, עלותה למלון כ-300,000 שקל בשנה. עלויות הכשרות למלון של 300 חדר ויותר עומדות על כ-72 מיליון שקל בשנה.

מנכ"ל רשת מלונות פתאל, רפי שדה, לא חוסך במלים בדברו על האבטחה: "מה שקורה בביטחון זו שערוריה. דורשים מאתנו להקים מליציות של אנשים חמושים. זה תפקידה של המדינה ולא שכל אחד יקים משטרה. במלונות פתאל, ישרוטל ודן באילת ביחד יש יותר שוטרים מאשר במשטרת אילת".

גם פדרמן אומר שנראה כאילו האבטחה הכבדה היתה כאן מאז ומעולם. אולם לפני 11 שנים היו פחות מאבטחים והם לא היו חמושים. לדבריו, אמנם באירופה ובארצות הברית השמירה היא בכל המלונות בערים המרכזיות, אך לא כך בפריפריה."פיתחו כאן ענף משגשג, לא יצרני, שתועלתו מוטלת בספק. הוא מעסיק עשרות אלפי אנשים במשק בתפקידים לא יצרניים וגורע אותם מתפקידים אחרים, כשאנחנו משוועים לכוח אדם", טוען פדרמן.

 

מנכ"ל רשת ישרוטל, ליאור רביב, אומר שברשת שלהם באילת עובדים מעל 100 איש בביטחון: "עם קציני הבטחון במלונות אפשר להקים צבא קטן. לפני האינתיפדה אסור היה למאבטחים לשאת נשק. כיום, כשהם חמושים, יש עלויות של קורסים, כלי היריה, כספות, רענונים ומטווחים".

 

 

המפנה: הפיגוע במלון פארק בנתניה

עירד גיל, מנכ"ל קבוצת ה.ס.מ.ת, העוסקת מזה שני עשורים בתחום הביטחון המלונאי, אומר שאבטחה במלונות היתה קיימת מאז ומעולם – בישראל ומחוצה לה – ועסקה בעיקר בשירות ובטיפול באורח. "המפנה חל אחרי הפיגוע במלון פארק בנתניה, בשנת 2002, כשממשלת ישראל החליטה שיש לאבטח את בתי המלון גם נגד פעילות חבלנית עויינת (פח"ע)", הוא מספר, "במסגרת זו יצאה הוראת שעה שחייבה את רוב המלונות לאייש את הכניסה לבית המלון באיש ביטחון חמוש. נחתם מסמך בין המלונאים ומשטרת ישראל, אשר היא הגוף המנחה את בתי המלון בתוקף חוק רישוי עסקים".

במלונות גדולים נדרש איש ביטחון חמוש נוסף, שנותן תשובה בתוך המלון וסביבו וכן מנהל אבטחה חמוש שהינו בוגר קורס מנהלי אבטחה (קורס בן 192 שעות לימוד). במלונות מעל 250 חדרים, נדרש, לעיתים, איש בטחון שלישי. "עם זאת, המשטרה התחשבה במלונות עד 75 חדרים והם לא נדרשים לאנשי בטחון כלל. אלה יכולים להסתמך על אמצעים טכניים כמו מצלמות ובקרת כניסה. במלונות מ-100 חדרים ומעלה, נדרש רק אדם במשמרת שעומד בכניסה הפעילה", הוא אומר.

שינוי נוסף נעשה בשנת 2006, כאשר נקבע שכל איש ביטחון במלון מחוייב להכשרה בת ארבעה ימים, הכוללת, בין היתר 9 שעות של אימון ירי.

נושא הבטחון התמקצע בעשר השנים האחרונות, ועבר, בחלקו, למיקור חוץ מלא במלונאות. כיום, יותר מבעבר, מהווה הבטחון את אחד השירותים שמספק המלון לאורחים.  גיל: "בעבר ציפו מאנשי ביטחון להיות, אך לא להיראות. הכל השתנה אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ב-2001. כיום, תיירים וישראלים כאחד מצפים לפגוש בכניסה למלון איש ביטחון. הם מוכנים לותר על הפרטיות ועל הזמן שלהם, כדי להרגיש בטוחים. גם קבוצות, מארגני אירועים וחברות בינלאומיות רוצים לדעת שיש אבטחה במלון, מה מספר המאבטחים והאם הם חמושים".

מי ישלם?

לדברי גיל, לפיגוע במלונות, שבהם ריכוז גדול של מקומיים ותיירים, והם תמיד יעד לפיגועים בכל העולם, יש תהודה גדולה מאד. "המדינה משתתפת באבטחת המטוסים ולכן השתתפות שלה גם באבטחת המלונות לא נשמעת מופרכת. זו מעמסה מאד גדולה על המלונות, בעיקר למלונות הקטנים". 

הוועדה לבדיקת עלויות הנופש בראשות מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, מורכבת מנציגי משרדי ממשלה ובהם האוצר, התיירות, התמ"ת, הבריאות, הפנים, בטחון הפנים והמשפטים, ומגופים כמו בנק ישראל, הגנת הצרכן, הרבנות הראשית והרשות להגבלים עסקיים. לדברי בר ניר, ישראל נתפסת כיום כיעד יקר יחסית לתמורה, ולשם כך יש לשפר את חוויית התייר ולהפחית את העלויות.

מטעם השר מיסז'ניקוב נמסר, כי הוועדה שמינה אמורה לבחון את מכלול הסוגיות המכבידות על המלונאים ומתגלגלות על הצרכן. "המלונאים הציגו את מלוא הנושאים  בפני הוועדה והנושאים האלה יבואו לידי ביטוי בדו"ח הסופי של הוועדה. בשל מורכבות הנושא נדחה מועד הגשת המסקנות מסוף ינואר לסוף פברואר".